תעשיות ביטחוניות / צילום: צילומים: אלביט מערכות, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
החברות הביטחוניות הישראליות התחייבו לשלם מאות מיליוני דולרים למשווקים בגין עסקאות בין השנים 2024-2022, תוך ששיעור ניכר מהעסקאות שבוצעו בתקופה זו, בסך מיליארדי דולרים, התבצעו במעורבותם - כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שהתבצע בין החודשים אוגוסט-דצמבר אשתקד ועסק בבקרה של משרד הביטחון על השימוש של החברות הביטחוניות במשווקים (מקדמי שיווק) במסגרת עסקאות יצוא ביטחוני.
● שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?
● הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק בתחום הביטחון
מהביקורת עולה, בין השאר, כי שלא בהתאם להנחיית מנכ"ל משרד הביטחון מנובמבר 2017, אין באגף היועץ המשפטי במשרד ובלשכת המנכ"ל מסמכים המעידים שנבחנה הקמת מנגנון ביצוע ביקורות עיתיות לשם בדיקת עמידתן של החברות הביטחוניות בכללי הציות, וממילא לא הוקם מנגנון כזה. בה־בעת, לא נמצאו בלשכת מנכ"ל המשרד ובסיב"ט מסמכי עבודת המטה שהוצגה לאישור המנכ"ל בנושא המשווקים, ואף לא ידוע לגורמי משרד הביטחון המכהנים כיום בתפקיד על עבודת מטה זו.
במהלך קידום עסקה מסוימת, שהחלה להתגבש ב־2020, נחשפו גורמים במשרד הביטחון באופן מקרי למשווק במסגרת העסקה ולעמלה הגבוהה שהייתה אמורה להיות משולמת לו במסגרתה, ומנעו את ביצועה בתנאים אלה.
למרות ההבנה שהתגבשה אצל מנכ"לי המשרד מיולי 2022 בדבר הצורך לגבש עמדה בסוגיה, ועל אף הנחיות חוזרות ונשנות מיולי 2022 כי הסמנכ"ל וראש אגף התכנון והיועץ המשפטי של המשרד יסדירו את הכללים הנוגע לפיקוח בנושא - זה לא התבצע, לכל הפחות, עד פברואר השנה.
סוגיה נוספת היא שאף כי מנכ"לי משרד הביטחון מנובמבר 2017 ואוקטובר 2020 החליטו כי המשרד ידרוש מחברה ביטחונית הצהרה לגבי העסקה שכוללת את העמלה למשווקים ומאושרת על־ידי דירקטוריון - המשרד לא דרש זאת בפועל.
בשנת 2017 דווח לקבוצת עבודה של ה־OECD שעוסקת בשחיתות בעסקאות בינלאומיות, כי מכתבים מופצים לכלל היצואנים הביטחוניים בנושא. המבקר מצא כי משנת 2011 דרש המשרד מהחברות הביטחוניות הגדולות ליישם תוכניות ציות למניעת שחיתות, ובהמשך עודד את שאר החברות הביטחוניות לאמץ אף הן תוכנית שכזו.
אולם המבקר אנגלמן מציין כי אף שעסקאות ביטחוניות הן כאלה שגלום בהן סיכון בהיבטי ציות ורגולציה בהקשרי שוחד ושחיתות, מנכ"ל משרד הביטחון וראשת אפ"י לא קבעו אילו אמצעים ראוי שחברות ביטחוניות בינוניות וקטנות יאמצו על־מנת למנוע שחיתות במסגרת עסקאות של יצוא ביטחוני. על אף היות השניים הגורמים המפקחים על היצוא הביטחוני בהתאם לחוק הפיקוח, לא גובשה במשרד החלטה בעניין בקרה על תוכנית הציות של החברות הביטחוניות.
משרד הביטחון: קידמנו רפורמה מקיפה
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מאז כניסתו לתפקיד ובהתאם למדיניות שר הביטחון ישראל כ"ץ, מקדם מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, רפורמה מקיפה שתאפשר את הגדלת היצוא הביטחוני הישראלי ויחד עם זאת תגביר את האכיפה.
"בחודש שעבר אימץ מנכ"ל משרד הביטחון את מרבית המלצות הוועדה שבחנה את תהליכי היצוא והפיקוח עליו, את הגורמים המעורבים ואת האתגרים המשתנים, וקבע כי שנת 2026 תהא שנת המימוש של הרפורמה האסטרטגית, תוך מציאת נקודת האיזון הנכונה שתאפשר את שימורה של מערכת הפיקוח ממוקדת ואחראית.
"באשר לטענות לגבי מקדמי שיווק - כחלק מחברותה של מדינת ישראל בארגון ה־OECD, ביצע משרד הביטחון מספר פעולות הנוגעות למניעת שחיתות ומתן שוחד לעובד ציבור זר. ראשית, משרד הביטחון קבע כי יצואנים הרשומים במרשם היצוא הביטחוני יחתמו על הצהרה במסגרת בקשות לרישיון המוגשות לאפ"י כי לא היו מעורבים בעבר ולא יהיו מעורבים בעתיד בעבירת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים. כמו כן, נוסף תנאי מיוחד ברישיונות אפ"י המתייחס לאיסור מתן שוחד לעובד ציבור זר.
"אפ"י עורך מעת לעת פעולות להעלאת המודעות בקרב יצואנים ביטחוניים בנוגע לנושא מניעת שחיתות, והנושא אף מודגש בכנס אפ"י השנתי, בו משתתף קהל של מאות רבות של יצואנים ביטחוניים ישראליים".