ראש המל''ל לשעבר, צחי הנגבי / צילום: חיים צח / לשכת העיתונות הממשלתית
אף שבשנה הראשונה למלחמת "חרבות ברזל" שוגרו לישראל יותר מ-26 אלף איומים אוויריים, וניכר עד כמה תשתיות אסטרטגיות הפכו ליעדים מרכזיים, עד ינואר 2025 לא השלים המל"ל את בחינת הצורך במיגון מתקנים חיוניים בגופים מסוימים, ולא הציע לראש הממשלה להעלות את הסוגיה לפני הקבינט המדיני-ביטחוני - כך עולה מדוח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שמתפרסם היום (ג'). כל זאת, אף שכבר באוגוסט 2020 פרסם המבקר דוח ביקורת בנושא "ההיערכות להגנה על מתקנים חיוניים מפני טילים, רקטות ואיומים אוויריים נוספים", אך אף ליקוי לא תוקן.
● שלוש ישראליות ברשימת 100 החברות הביטחוניות הכי גדולות. ומי הראשונה?
● הפסקת האש פותחת דלת לשורה של עסקאות ענק בתחום הביטחון
כפי שעלה בדוח מלפני כחמש שנים, משרד הביטחון טרם קבע עד 7 באוקטובר 2023 על אילו תשתיות יש להגן במתקנים חיוניים מסוימים, לא נערך למיגונן, ואין בידיו תוכנית עבודה לביצוע המיגון, כולל תקצוב. צה"ל, מצידו, לא יזם הצגה למשרד בנושא. לאחר פרוץ המלחמה, הליקוי תוקן במידה מועטה בלבד, משום שמשרד הביטחון וצה"ל לא ביצעו עבודה משותפת שתכליתה הגדרת מתקנים חיוניים בגופים מסוימים.
מהדוח עולה כי משרד הביטחון לא מיפה את המתקנים החיוניים שנדרש למגן בגופים מסוימים, מלבד מעורבות בקידום הצעה למימון תוכנית המיגון של מתקנים חיוניים בגוף מסוים וכן ביצוע פעילות מיגון נקודתית - פעולות שכמובן אינן מחליפות את עבודת המטה הנדרשת לצורך המיגון הפיזי של המתקנים החיוניים בגופים מסוימים.
בעקבות הנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו את ראש המל"ל לשעבר צחי הנגבי לקיים דיון בנושא תוכנית המיגון בגוף מסוים, קיים המל"ל דיונים בנושא. בביקורת המעקב עלה כי בהמשך להנחיית ראש הממשלה מנובמבר 2023, הנחה הנגבי ביוני 2024 כי משרד הביטחון יעביר את התייחסותו לנוסח חוות-הדעת בעניין תוכנית המיגון של גוף זה עד ליולי 2024 - אולם רק בינואר 2025 משרד הביטחון העביר למל"ל את חוות-דעתו.
מי אחראי?
בביקורת גם עלה כי בתקופה שבין ינואר 2019 ועד למועד סיום המעקב (דצמבר 2024) עברו הסמכות והאחריות בנוגע למיגון המתקנים בין כמה גורמים במשרד הביטחון, אבל במשך תקופה זו מינהל הרכש, אגף התכנון ורשות החירום הלאומית לא פעלו למימוש אחריותם בנושא. מעבר לכך, גורמים אלה אינם רואים בעצמם אחראים על הנושא, ולא פעלו לקידומו.
באותה התקופה, המל"ל, כגוף שמרכז את עבודת המטה של הממשלה, של הקבינט המדיני-ביטחוני ושל כל ועדת שרים אחרת בענייני החוץ והביטחון, לא הציע לראש הממשלה להעלות לפני הקבינט את סוגיית היערכותם של הגורמים הנוגעים להגנה על המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, לרבות מיגונם הפיזי במידת הצורך.
בכל הנוגע לאיומים האוויריים על מתקנים אסטרטגיים, ניכר כי גם בהיבט זה ההתעוררות חלה רק במלחמה. עם התערבות ראש הממשלה בעניין ולאחר פניית גורם מסוים לראש המל"ל בדצמבר 2023, קיים המל"ל לראשונה דיון ייעודי בנושא מיגון המתקנים החיוניים, אך טרם נקבע מתווה לקידום הנושא.
עוד עלה בביקורת המעקב כי על אף התממשות איומים אוויריים משמעותיים במהלך המלחמה, עד למועד סיום הביקורת המל"ל לא השיג את השלמתה של בחינה מקיפה של הצורך במיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים ולא הציע לראש הממשלה להעלות סוגיה זו לפני הקבינט המדיני-ביטחוני.
נכון לדצמבר 2024, משרד הביטחון לא פעל למציאת פתרון לסוגיית המימון, לרבות העלאת הנושא לממשלה, כפי שהמליץ המבקר. בה-בעת, על אף הנחיית המל"ל למשרד הביטחון לבצע עבודת מטה ולקבוע מדיניות אחודה להשתתפות המדינה במימון בקשות עתידיות למיגון מתקנים בגופים מסוימים - המשרד לא ביצע זאת.
בביקורת המעקב גם עלה כי המל"ל, משרד הביטחון, משרד האוצר וגורם רגולטורי מסוים טרם הגיעו לסיכום לגבי המקור התקציבי למיגון המתקנים החיוניים בגופים מסוימים, וכי כל אחד מהגורמים ראה לנגד עיניו פתרון שונה לסוגיית המימון.
עמדת משרד הביטחון היא שאין בתקציב המשרד את המקורות הנדרשים למימון המיגון של גופים מסוימים. עמדת אגף החשכ"ל ואגף התקציבים במשרד האוצר היא שהמימון צריך להינתן ממקורות של גופים מסוימים או להיעשות מתוך תקציב משרד הביטחון.
אף שבפברואר 2011 הפיץ משרד הביטחון את הצעת חוק העורף לשעת חירום, התשע"א-2011, בדצמבר 2024 טיוטת החוק עדיין הייתה בשלבים מקדמיים.
משרד הביטחון: גיבשנו תוכנית עבודה מפורטת
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "השרדת מתקנים חיוניים ושימור רציפות תפקודית נמצאים בליבת האסטרטגיה המשרדית, ובהתאם גובשה תוכנית עבודה מפורטת. בין היתר הוקם צוות ייעודי משותף לכלל אגפי המשרד הרלוונטיים, צה"ל והגופים הנוספים לטובת מיפוי, תיעדוף והגדרת חבילת ההגנה הנדרשת עבור כל אחד מהמתקנים החיוניים.
"במקביל להקמת הצוות, נעשו שורת צעדים נוספים, ביניהם הוספת אלמנטי מיגון למתקנים חיוניים שהוגדרו בשיתוף הגופים, הגברת התיאום בין משרד הביטחון לצה"ל לטובת הגנה אווירית באמצעות מערכות הגנה על מתקנים מתועדפים ועוד".