נתניהו וסמוטריץ'. ראש הממשלה לא נתן לאוצר אור ירוק, אבל גם לא אור אדום / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
ביום ראשון שעבר התקיים דיון מתוקשר אצל ראש הממשלה בנימין נתניהו בהשתתפות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והדרג המקצועי באוצר, לקראת אישור תקציב המדינה לשנת 2026 בממשלה. בסוף הפגישה הוציאו מסרים שנתניהו וסמוטריץ' רואים עין בעין את התקציב, אבל בפועל עמד בחדר פיל: האם ראש הממשלה בכלל מתכוון להעביר את התקציב החדש בכנסת עד המועד הסופי שקבוע בחוק (31 במרץ 2026), או שמא מחלוקות פוליטיות יכריעו, ומאמצי האוצר יירדו לטמיון.
● נתניהו נוטה להגדלה דרמטית של תקציב הביטחון. באוצר תוקפים: "יוביל למסים חדשים"
● למרות ההתנגדות בקואליציה: נתניהו תומך ברפורמת החלב של סמוטריץ'
נתניהו שמר את הקלפים קרוב לחזה, ולא נתן לאוצר אור ירוק להצעה שהניחו בפניו - אבל גם לא אור אדום. אנשי האוצר התרשמו שנתניהו לא הביע עניין רב בצד הפיסקלי, כלומר מסגרת הגירעון וההוצאה, אלא יותר ברשימת השינויים המבניים בחוק ההסדרים. עוד מעידים גורמים באוצר שנתניהו פחות מעורב אישית בפרטי התקציב בהשווואה לשנים עברו. זאת בשל סוגיית חוק הגיוס, שתקבע האם בכלל יהיה רוב בכנסת לאישור התקציב - כאשר האלטרנטיבה היא פיזור הכנסת ויציאה לבחירות ביוני.
לגלובס נודע שלאחר הדיון המאכזב נתניהו קרא לסמוטריץ' לשוב אליו, הפעם בלי הדרג המקצועי. לא ברור מה נאמר בפגישה, אבל מי ששוחחו עם סמוטריץ' אחריה התרשמו שהוא יצא מעודד באשר לרצינות של ראש הממשלה בהעברת התקציב עד הסוף, בשלוש קריאות בכנסת.
אולם גם אם התקציב באמת יעבור, באוצר יצאו עם הרושם שלא צפוי להם גיבוי משמעותי מנתניהו במאבקי התקציב שמגיעים השבוע לשיא, לקראת אישורו בממשלה שצפוי להימשך לפחות עד יום חמישי בלילה.
תוספת עתק לביטחון
בנושא המשפיע ביותר על הרכב התקציב, היקף תקציב הביטחון, העדיף תחילה נתניהו באופן גורף את עמדת מערכת הביטחון על זו של סמוטריץ' והאוצר. נתניהו ואנשי משרדו הבהירו בדיונים כי בכוונתו להוביל הגדלה דרמטית של תקציב הביטחון, ב־250-350 מיליארד שקל במשך עשור.
באוצר נלחצו בעיקר מהאפשרות שראש הממשלה יכפה יישום של תוספת העתק כבר החל ב־2026, דבר שהיה הופך את הצעת התקציב שלהם על פניה. בכירי האוצר החלו לדבר בקול רם על העלאות מסים וקיצוצים רוחביים כמקורות הכרחיים לתוספת לצבא. נתניהו שמע ומיתן את ההנחתה על סמוטריץ': החליט שלא ללחוץ לתוספת מיידית, ושלח את מערכת הביטחון להגיע לסיכומים מול האוצר לגבי השנה הקרובה.
אלא שגם אם נניח את התוספת האמורה בצד, הפערים בין עמדת האוצר למערכת הביטחון עדיין עומדים על 36 מיליארד שקל לפחות ל־2026. הצדדים כבר סיכמו מזמן על בסיס תקציב הביטחון בסך כ־93 מיליארד שקל, אך הוא לא כלל הוצאות על ביטחון שוטף מוגבר. במסגרתו, מערכת הביטחון דורשת 37 מיליארד שקל נוספים, בעוד באוצר הסכימו ל־15 מיליארד שקל לכל היותר. בנוסף, עוד 7 מיליארד שקל נמצאים במחלוקת, כאשר באוצר טוענים לחריגה בתקציב הביטחון.
התנגדות לרפורמת החלב
מעבר לתקציב הביטחון, האוצר נקלע למאבקים בשל מספר רפורמות בחוק ההסדרים, המדוברת שבהן היא כנראה הרפורמה במשק החלב.
משק החלב הישראלי מתנהל במודל ריכוזי ומפוקח, שבו משרד החקלאות ומועצת החלב קובעים מכסות ייצור שנתיות לרפתנים. באוצר כבר שנים מבקשים ללא הצלחה לשנות את המבנה הזה מיסודו. במסגרת התוכנית שמקודמת הפעם, המדינה תפדה את מכסות הייצור של רפתות שאינן יעילות ותאפשר להן לצאת מהענף, בעוד שהרפתות שיישארו ייהנו ממחיר הגנה נמוך יותר מהמחיר הנוכחי. במקביל, יבוטלו מכסים על יבוא גבינות ומוצרי חלב נוספים.
אלא שהרפורמה נתקלת בהתנגדות נרחבת מכל עבר. הרפתנים מזהירים מפני פגיעה קשה בביטחון המזון של ישראל וטוענים שהמהלך יוביל לסגירת מאות רפתות, בעיקר בפריפריה. משרד החקלאות, בראשות השר אבי דיכטר, מתנגד אף הוא ומכנה את המהלך "אובססיה" של האוצר. אולם למרות ההתנגדויות, ראש הממשלה נתניהו הביע בפגישה עם סמוטריץ' תמיכה ברפורמה.
מס בתמורה להקלה
רפורמה נפיצה נוספת היא בהעלאת מס הרכוש על קרקעות פנויות - מס שבוטל לפני 25 שנה. לפי ההצעה, יוטל מס בשיעור של 1.5% משווי הקרקע על קרקעות פנויות שאינן חקלאיות, לרבות קרקעות המהוות מלאי עסקי אצל יזמים וקבלנים. ההכנסות הצפויות מהמס נאמדות בכ־8 מיליארד שקל בשנה, וישמשו לממן את ריווח מדרגות מס ההכנסה שיקל על מעמד הביניים. למעשה, ההקלה לציבור במס ההכנסה מותנית בכך שתאושר הטלת מס הרכוש - בניסיון של האוצר לצמצם את ההתנגדות הפוטנציאלית בכנסת.
הרציונל מאחורי המהלך כפול: מצד אחד, המס אמור לתמרץ בעלי קרקעות לבנות עליהן במקום להחזיק בהן כהשקעה פסיבית, ובכך להגדיל את היצע הדירות ולהוריד מחירים. מצד שני, מדובר במקור הכנסה משמעותי שיאפשר לאוצר לממן את הטבות המס לעובדים מבלי להגדיל את הגירעון.
הקבלנים והיזמים, שמחזיקים בקרקעות, מתנגדים למהלך. הם מזהירים שהמס יגולגל בסופו של דבר לצרכני הדירות ויעלה את המחירים במקום להורידם. באוצר מזהים שלובי הקבלנים כבר החל לרתום תמיכה בקרב חברי הכנסת, בניסיון לעצור את התוכנית במעלה הדרך בוועדת הכספים, שמסורתית מתנגדת בשנים האחרונות להצעות האוצר למיסוי מקרקעין.
מהלך להפרטת הרכבת
בנוסף, האוצר מציע לפצל את פעילות רכבת ישראל ולהעביר את הפעלת קווי הנוסעים לידי חברות פרטיות שייבחרו במכרזים, בדומה למודל הפועל בקווי האוטובוס והרכבת הקלה. לפי ההצעה, רכבת ישראל תישאר אחראית על התשתיות ועל פרויקטי הפיתוח, אך תפעול הקווים יועבר לזכיינים פרטיים עד שנת 2029.
באוצר מנמקים את המהלך בטענה שהרכבת לא מספקת שירות הולם לציבור: מספר הנסיעות ב־2024 היה נמוך מזה שנרשם ב־2019, למרות פתיחת קו ירושלים־תל אביב וגידול האוכלוסייה. לטענתם, הייתה צפויה עלייה חרף המלחמה. עוד מצביעים באוצר על תקלות התחזוקה התכופות, ובראשן ההשבתה הממושכת בקיץ האחרון, כהוכחה לכך ש"משהו לא עובד כשורה".
במשרד התחבורה דוחים את המהלך בתוקף. שרת התחבורה מירי רגב מתנגדת וגורמים במשרדה כינו את המהלך "ספין פוליטי" של סמוטריץ', שתפקידו המיניסטריאלי הקודם היה שר התחבורה. גורמי המקצוע באוצר מביעים נחישות להעביר את המהלך בתקציב, בגיבוי של סמוטריץ', אבל ההיתכנות לכך נחשבת לא גבוהה במיוחד בקונסטלציה הקואליציונית, ובהינתן כוחו של ועד עובדי הרכבת במרכז הליכוד.