גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברות הנדל"ן מסתערות על שוק ההון: מה עומד מאחורי הזינוק במספר ההנפקות?

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

פרידה עבאס־יוסף / צילום: ענבל מרמרי
פרידה עבאס־יוסף / צילום: ענבל מרמרי

שנת 2025 מתקרבת לסיומה, ובשוק ההון הישראלי בולט גל הנפקות נדל"ן חריג בהיקפו. כתשע חברות מתחומי הנדל"ן השונים רשמו את מניותיהן למסחר בתל אביב (IPO), ויותר מ־20 חברות גייסו לראשונה חוב.

רו"ח פרידה עבאס־יוסף, אחראית תחום נדל"ן במחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, מסבירה בראיון לגלובס מה עומד מאחורי גל ההנפקות החריג.

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?
6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

"הגידול בהנפקות של חברות הנדל"ן היזמי אינו תופעה חדשה. המגמה החלה להתחזק כבר ב־2023, עד אז הצטרפו לבורסה בממוצע כשתי חברות בשנה", אומרת עבאס־יוסף. ב־2023 מספרן עלה לכארבע חברות, ב־2024 נרשמו כבר כחמש חברות, והשנה נרשם זינוק חד עם לא פחות מ־12 חברות נדל"ן יזמי שהנפיקו בעיקר אג"ח - קצב הנפקות שמעיד על שינוי משמעותי בתנועה של הענף לעבר שוק ההון.

"הגורם המרכזי לכך הוא כמובן עליית הריבית, שהובילה להקשחת תנאי האשראי במערכת הבנקאית, ודחקה את החברות לחפש מקורות מימון חלופיים. שוק ההון מציע לחברות לא רק אפשרות לגיוס חוב בעלות נמוכה יותר, אלא גם מח"מ ארוך מזה של הלוואות בנקאיות - יתרון שמאפשר להן לתכנן קדימה ולהפחית את הלחץ התזרימי.

"בהקשר של מניות, בשנה האחרונה ניכרת עלייה בשווי חברות הנדל"ן, מה שמעיד על אמון המשקיעים בענף. המשקיעים מחפשים השקעות יציבות יחסית, ומעריכים שחברות הנדל"ן יוכלו להניב רווחים בעתיד, גם בתקופות חוסר ודאות כמו תקופת המלחמה האחרונה.

"ייתכן שהשוק ראה בחברות הנדל"ן ערוץ השקעה בטוח יחסית, וזיהה בכך הזדמנות להגן על ההון. וזה למעשה דחף גם לא מעט חברות אג"ח נדל"ניות להנפיק את מניותיהן בבורסה".

אפשר לומר ששוק ההון הפך לחלופה זולה יותר למימון בנקאי עבור יזמי נדל"ן?
"אין ספק שהעלאת הריבית יצרה שינוי משמעותי בכל ענף הנדל"ן - הן בפעילות היזמית והן בתחום המימון. ב־2021-2022 רבות מהחברות פעלו ביחסי LTV גבוהים, כשהריבית הייתה נמוכה כמעט באופן חסר תקדים. אבל ככל שהריבית החלה לעלות, הבנקים דרשו מהחברות להפחית את רמות המינוף ולפרוע חלק מההלוואות, מה שדחף לא מעט יזמים לחפש מקורות מימון חלופיים, ובראשם גם גופים חוץ־בנקאיים.

"אגב, בגל ההנפקות האחרון היו מקרים שבהם חברות מגיעות עם פרויקטים הממומנים בשתי שכבות מינוף: מלווה בכיר ברמת החוב הראשונית, ואשראי חוץ־בנקאי לו משועבדים עודפי הפרויקט. זה יוצר לחברות עלויות מימון גבוהות ולכן הן פונות לשוק ההון כדי להחליף את אותו מימון יקר בחוב זול וארוך יותר.

"אנחנו רואים לא מעט חברות שמגיעות להנפקה כאשר תמורות הגיוס מיועדות להחלפת אשראי קיים. במקרים כאלה, כבר בשלב בדיקת התשקיף אנחנו מזהים את הצרכים של החברה ודורשים פירוט מלא בפרק 'יעוד תמורת ההנפקה' לגבי תוכניות החברה בקשר לשימוש בתמורת ההנפקה, ומשם אנו מפנים לפרק המימון, שם החברה כוללת גילוי ביחס לשיעור הריבית הממוצע על כלל ההתחייבויות, בפילוח בין אשראי בריבית משתנה לריבית קבועה.

"המידע הזה קריטי - הוא מאפשר למשקיעים לבצע השוואה ולבחון באיזו ריבית החברה גייסה חוב עד היום, כיצד נותני אשראי אחרים תמחרו את הסיכון שלה, מה שעוזר למשקיע לתמחר את הסיכון באופן מושכל".

"חברות קטנות יחסית, עם מינוף גבוה"

האם ברשות ניירות ערך מזהים סיכונים ייחודיים בגל ההנפקות הנוכחי?
"אנחנו תומכים בהרחבת פעילות הבורסה ומאמינים שכניסת חברות נוספות היא דבר חיובי ויוצר גיוון למשקיע, אך בו־זמנית אנחנו מקפידים לבצע את כל הבדיקות הנדרשות בצורה יסודית ומקצועית.

"אנחנו מאמינים שהשוק יודע לבצע סינון אפקטיבי, כל עוד קיים גילוי מלא אודות החברה והפרויקטים שלה. אנחנו דורשים מהחברות את כל המידע אודות הפרויקטים בתשקיפים, בהתאם לגילוי הענפי המקובל בחברות יזמיות שהינו מפורט, במיוחד בתחום הנדל"ן היזמי.

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה יש רמת גילוי כל כך מפורטת, גם בהשוואה לארה"ב ולאירופה. כשאת פותחת דוחות של חברת נדל"ן בישראל, את מקבלת מידע טבלאי מפורט על כל הפרויקטים של החברה בהרחבה לגבי פרויקטים מהותיים מאוד. כל המידע נגיש, וכל משקיע יכול להעריך האם כדאי לו להשקיע בחברה או לא.

"אחת הבדיקות שסגל הרשות מבצע במסגרת בדיקת התשקיף היא בדיקה ביחס למצב הפיננסי של כל חברה. בענף הנדל"ן היזמי העניין הזה מקבל משנה תוקף לאור רמת המינוף הגבוה והסיכונים הענפיים.

"באופן כללי, אנחנו לא מתייחסים לשאלה האם החברות שמנפיקות חברות 'טובות' או 'פחות טובות', אבל מה שכן אפשר להגיד זה שהחברות המונפקות הן חברות קטנות יחסית, עם מינוף גבוה, ונגישות מוגבלת למימון. וחלק מהותי מהחברות הללו הן חברות שפועלות בתחום ההתחדשות העירונית ושם אין עתודות קרקע".

"בקרוב נפרסם מסקנות חדשות על גילוי מידע"

האם הרשות הגבירה לאחרונה את הפיקוח ואת הדרישה לגילויים נוספים בתשקיפים ובדוחות?
"יש דרישה לגילוי רחב יותר אודות קצב השיווק וההתקדמות בהשקעות, היבטי מימון, יתרת עודפים, ותיאום בין הנתונים המוצגים בדוחות (רווח גולמי) לבין הרווח הכלכלי בהתאם לדוחות אפס של הבנק.

"באופן כללי, כל המידע חייב להיות גלוי ונגיש למשקיעים. לדוגמה, כל חברה נדרשת להתייחס למבצעי המימון שהיא עורכת, במיוחד כאלה כמו '80/20', ולפרט כמה הם מהווים מהיקף מכירות החברה.

"בשנה שעברה הוצאנו מכתב לכל החברות שבו הוספנו דרישות גילוי בהקשר הזה. מדובר בשינוי משמעותי, כי עד אז לא הייתה התייחסות מספקת לנושא הזה בדוחות.

"נושא נוסף שזוהה בשנים האחרונות היה הפער בין הרווח החשבונאי שמדווח בדוחות לבין הרווח הכלכלי האמיתי שמתקבל מהפרויקטים. כיוון שהוצאות מימון ושיווק אינן נכללות ברווח הגולמי המוצג של הפרויקט, הרווח שנראה בדוחות לא תמיד שיקף את הרווחיות הכלכלית האמיתית של הפרויקט.

"כדי לפתור את הבעיה הזו, פרסמנו עמדה רשמית שבה דרשנו מהחברות לחשוף את הרווח הגולמי הצפוי מהפרויקט, בניכוי הוצאות מימון ושיווק, ולהציג את הרווח הכלכלי המופק מהפרויקטים, בהתאם לדוחות הבנק.

"הצעד הזה היה חשוב מאוד, כי עזר למשקיעים להבין בצורה יותר ברורה את ההכנסות והרווחים הצפויים מכל פרויקט. גם אם יש שינויים מהותיים ברווחיות הגולמית, החברות נדרשות לעדכן את המשקיעים על כך בדוחות הרבעוניים ולא לחכות לדוחות השנתיים.

"מעבר לכך, אנחנו מבקשים מהחברות לפרט את השפעת הלוואות המזנין על יתרת העודפים בפרויקטים. אנחנו חייבים לוודא שהמשקיעים מודעים לכך שחלק מהעודפים מיועד לסגירת הלוואות מזנין, כדי להציג תמונה מציאותית של עודפי הפרויקט.

"אנחנו לא מסתפקים בכך - יש לנו צוות פנימי שמנהל בשנה האחרונה פרויקט של אסדרת הגילוי הענפי ועדכונו לשינויים ולסביבה הכלכלית הנוכחית ואנחנו צפויים לפרסם את המסקנות שלנו בהמשך".

בשנים האחרונות יש תאונות עבודה קשות באתרי הבנייה - שברובן המכריע אינן נכללות בדיווחי החברות הציבוריות לרשות ניירות ערך. מדוע אין חובת דיווח בנוגע לנושא לפחות בדוח השנתי של החברות?
"חברות בתחום הנדל"ן נדרשות לדווח באופן מיידי על כל אירוע מהותי שיש לו השלכות על פעילות החברה.

"האחריות לבחון כל אירוע ולדווח בהתאם על האירועים הללו היא של החברה עצמה. אם מדובר באירוע שמשפיע באופן מהותי על פעילות החברה או על תוצאותיה, החברה מחויבת לדווח עליו. למשל כתוצאה מאירוע בטיחותי ניתן צו לסגירת אתר בנייה של פרויקט מהותי למשך זמן משמעותי, החברה צריכה לדווח עליו ולהסביר את ההשפעה הצפויה על פעילותה.

"נוסף לכך, חשוב לציין כי חברות נדרשות לבחון האם ביחס לפעילותן סיכונים בטיחותיים מייצרים לחברה חשיפה מהותית, להתייחס לחשיפות מהותיות ותביעות מהותיות במסגרת הדוחות התקופתיים והעתיים שלה.

"וכמובן לדווח על היבטים רגולטוריים שעלולים להיות מושפעים מכך, כמו לדוגמה הרישיון הקבלני של החברה".

עוד כתבות

אסף רפפורט, מנכ''ל ומייסד שותף Wiz / צילום: עומר הכהן

בהנחה משמעותית: וויז שכרה את הקומות העליונות במגדל לנדמרק 2 בת"א

וויז, שממוקמת כיום במגדל רחוב דובנוב בת"א, שכרה את הקומות העליונות במבנה שבמתחם שרונה ● את השטח היא השיגה בהנחה משמעותית, תודות למו"מ שניהל המשקיע הראשון בחברה, גילי רענן

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

האוצר נסוג: הגבלות יצוא הגז הוצאו מחוק ההסדרים בעקבות התנגדות משרד האנרגיה

המהלך הדרמטי של האוצר להגבלת יצוא הגז, שנועד לעודד תחרות מקומית ולהאריך את חיי המאגרים, ירד מחוק ההסדרים לאחר שמשרד האנרגיה סירב לקדם שינוי מחוץ לוועדת דיין ● כעת המשרדים יידרשו להגיע לפשרה בתוך הוועדה עצמה ולא במסגרת התקציב

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה שלילית בבורסת ת"א; מניית ICL צנחה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד בכ-0.8% ● מניית ICL ירדה לאחר החלטת בג"ץ שמחייבת את החברה לשלם על שאיבה מים המלח ● ב-UBS צופים כי ימשיך להיחלש בעולם ושומרים את הדירוג האטרקטיבי למטבעות אחרים ● וגם: ביוליוס בר צופים שהכסף יכפיל את מחירו השנה

יו''ר בזק תומר ראבד, הפרזנטור אסי כהן והמנכ''ל ניר דוד / צילום: אלעד גוטמן

בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI

לפי דוח האינטרנט של בזק, הישראלים מקדישים בממוצע 1.5 שעות ביום לכלי AI - על חשבון גלישה רגילה, צפייה בטלוויזיה ורשתות חברתיות ● כלי ה-AI שבו משתמשים הישראלים הכי הרבה הוא ChatGPT, ובמקום השני נמצא ג'מיני

עו''ד אלדד כורש / צילום: איל יצהר

אלדד כורש בדרך להקים משרד חדש עם 50 עורכי דין

לגלובס נודע כי עו"ד אלדד כורש ניהל מגעים עם מספר משרדים גדולים, אך בסופו של דבר הוא צפוי לפנות לדרך עצמאית ● חברת הנדל"ן תדהר, הלקוחה המרכזית של כורש, תעבור איתו למשרד החדש, שצפוי להתמקם במגדל ביונד בגבעתיים ● כורש אישר את הפרטים

מטוס של איזי ג'ט / צילום: Shutterstock

ענקית הלואו קוסט מודיעה: תחזור לטוס לישראל בסוף מרץ 2026

חברת התעופה הבריטית איזי ג'ט מאותתת על חזרה לישראל, וזאת לאחר שהפסיקה לטוס לארץ בקיץ 2023 ודחתה מאז פעם אחר פעם את חידוש הטיסות ● ההיערכות כוללת בחינת קווים קיימים לצד פתיחת קווים נוספים

תוכנית הותמ''ל בגבעת אולגה / צילום: משרד ערן מבל ארכיטקטורה ובינוי ערים

פעילות הותמ"ל תוארך עד 2028: השינויים בחוק ההסדרים בתחום הנדל"ן

בנוסף, לפי הגרסה האחרונה של חוק ההסדרים, תוכניות ותמ"ל יוקפאו, תיבחן היתכנותן הכלכלית, וחלקן ישונו בצורה של הוספת יחידות דיור או הפחתת דירות להשכרה ארוכת-טווח ● ומה השינוי בנוגע לסיווג תעריפי הארנונה?

בורסת וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות ומצפה להורדת ריבית; מיקרוסופט איבדה גובה

הנאסד"ק עלה בכ-0.2%, הדאו ג'ונס התחזק בכ-0.9% ● דוח התעסוקה של ADP העיד על האטה מפתיעה, עם ירידה של 32 אלף במספר המועסקים בנובמבר ● מניית מיקרוסופט ירדה בכ-2.5%, בעקבות דיווח על כך שקיצצה את מכסות המכירה שלה לתוכנות AI ● יום המסחר באירופה ננעל במגמה מעורבת, הדאקס נסחר ביציבות ● הניקיי טיפס בכ-1.1% ● הביטקוין נסחר ביותר מ-93 אלף דולר

מפעל ''רשף טכנולוגיות'' בשדרות / צילום: דוברות משרד הביטחון

יצרנית המרעומים רשף תונפק לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל – גופים זרים ישתתפו

חברת ארית מערכות, בניהולו של חיים שטפלר, מנפיקה את חברת הבת שלה רשף טכנולוגיות לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל ● לגלובס נודע כי גופים זרים צפויים להשתתף בהנפקה

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

לוחמי חיזבאללה בהלוויית רמטכ''ל חיזבאללה עלי טבטבאי / צילום: ap, Hussein Malla

"חיזבאללה סיים את תפקידו": ישראל ולבנון סיכמו לקיים פגישה נוספת עוד החודש

המתווך טוען: חמאס מוכן להתפרק מנשקו ● החטוף החלל שהושב לישראל - סותטיסאק רינטלאק ● רס"ל רן גואילי הוא החלל החטוף האחרון שנותר ברצועת עזה ● בכירים מצריים מזהירים מפני "תוכניות ישראליות לתקיפות שישתקו את לבנון ● אחרי התקרית בעזה צה"ל תקף מפקד שטח בחטיבת רפיח, צה"ל תקף מפקד חמאס ברפיח, ברצועה מדווחים על 6 הרוגים ● עדכונים שוטפים

רמי קאליש

OpenAI רוכשת את נפטון של פיטנגו הישראלית

ענקית הבינה המלאכותית OpenAI רכשה אמש את חברת הבינה המלאכותית הפולנית נפטון, שהמשקיעה הראשונה בה היא פיטנגו, קרן ההון סיכון הישראלית של חמי פרס ורמי קאליש

בנייה בחדרה / צילום: Shutterstock

מחירי קרקע נמוכים יחסית: אלה מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול

השתתפות ערה יחסית של יזמי נדל"ן נרשמה בשורה של מכרזי רמ"י שנסגרו אתמול, שחלקם מיועדים למחיר מטרה ● המחירים שהושגו במכרזים אלה היו נמוכים ושיקפו ירידות בערכי קרקע, כמו גם בדחייה אפשרית של מימוש הפרויקטים

בורסות וול סטריט / צילום: Shutterstock

ענקית קרנות הסל מעריכה: ההזדמנויות הבאות - בבריאות ובשווקים המתעוררים

בסטייט סטריט, שמנהלת נכסים פיננסיים בסך 5.4 טריליון דולר, מאמינים ב־AI, כולל הזדמנויות השקעה במדינות אסיה, וממליצים גם על מניות הבריאות והפיננסים ● מנהל הפעילות בישראל: "ההשקעות בבינה מלאכותית עדיין נמוכות, בהשוואה למהפכות אחרות בהיסטוריה העולמית"

חיילי צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הצעת התיווך של המל"ל: תקציב הביטחון יעמוד על 118 מיליארד שקל?

במסגרת הדיונים הקדחתניים שמתקיימים בין משרד האוצר למערכת הביטחון, לגלובס נודע כי המל"ל הציע שתקציב הביטחון יעמוד ב-2026 על 118 מיליארד שקל ● הדרישות של מערכת הביטחון עומדות על 144 מיליארד שקל, בעוד האוצר מכוון לאזור ה-90 מיליארד ● האם הצדדים יצליחו להתפשר?

יוני חנציס, מנכ''ל דוראל / צילום: תמר מצפי

ב-590 מיליון שקל: מה עומד מאחורי הנפקת המניות הפרטית של דוראל?

דוראל הנפיקה מניות ב-590 מיליון שקל בהנפקה סגורה למוסדיים, שככל הנראה מבקשים לבסס את אחיזתם בחברה לקראת הנפקה אפשרית בארה"ב ● במקביל, החברה מדווחת על התקדמות משמעותית בפרויקטים בארה"ב ועל הרחבת החשיפה לשוק האנרגיה האמריקאי ● דוראל זינקה בכ-20% בשבוע האחרון, בעקבות פרסום הדוח שלה למשקיעים לרבעון השלישי של 2025

מגדל אפשטיין / הדמיה: משרד האדריכלים AS+GG

בורג’ חליפה של ירושלים: התוכנית אושרה, המחלוקת נשארה

מגדל מתחם D.V. Ivory, המכונה "בורג' חליפה", אושר לאחרונה ע"י רוב חברי ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ● אולם אחד מהם, בדעת מיעוט, כתב כי מדובר במגדל שאינו תורם דבר לציבור ● שלוש הערות על השאלות שעולות מאישור הפרויקט

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים

במסגרת שורת הבעלים בחברה הגרמנית נמנות קטאר החזקות, זרוע של רשות ההשקעות הקטארית, וגם קרן העושר הסעודית ● בוועד העובדים של צים מתנגדים לעסקה בחריפות וקוראים למדינה למנוע את המהלך

"ההזדמנויות עלולות לרדת לטמיון": תחזית פסימית למזרח התיכון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: עיתונאי הוושינגטון פוסט מזהיר שההזדמנויות לשינוי אחרי המלחמה עלולות להיעלם, ההתנחלויות באיו"ש מביאות לעקירת של פלסטינים, ומיקרוסופט מסתבכת בגלל ישראל באירלנד ● כותרות העיתונים בעולם

שר המשפטים, יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בג"ץ פסל את המינוי, לוין תקף: "מיירטים בזה אחר זה את מינוי השופטים"

בית המשפט העליון פסל היום את החלטת שר המשפטים להטיל על השופט בדימוס יוסף בן-חמו את הפיקוח על חקירת הדלפת הסרטון משדה תימן ● לשיטתם, בן-חמו אינו עונה על הגדרת "עובד מדינה בכיר" ● מה אמר לוין ולאן ממשיכים מכאן?