גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

פרידה עבאס־יוסף / צילום: ענבל מרמרי
פרידה עבאס־יוסף / צילום: ענבל מרמרי

שנת 2025 מתקרבת לסיומה, ובשוק ההון הישראלי בולט גל הנפקות נדל"ן חריג בהיקפו. כתשע חברות מתחומי הנדל"ן השונים רשמו את מניותיהן למסחר בתל אביב (IPO), ויותר מ־20 חברות גייסו לראשונה חוב.

רו"ח פרידה עבאס־יוסף, אחראית תחום נדל"ן במחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, מסבירה בראיון לגלובס מה עומד מאחורי גל ההנפקות החריג.

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?
6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

"הגידול בהנפקות של חברות הנדל"ן היזמי אינו תופעה חדשה. המגמה החלה להתחזק כבר ב־2023, עד אז הצטרפו לבורסה בממוצע כשתי חברות בשנה", אומרת עבאס־יוסף. ב־2023 מספרן עלה לכארבע חברות, ב־2024 נרשמו כבר כחמש חברות, והשנה נרשם זינוק חד עם לא פחות מ־12 חברות נדל"ן יזמי שהנפיקו בעיקר אג"ח - קצב הנפקות שמעיד על שינוי משמעותי בתנועה של הענף לעבר שוק ההון.

"הגורם המרכזי לכך הוא כמובן עליית הריבית, שהובילה להקשחת תנאי האשראי במערכת הבנקאית, ודחקה את החברות לחפש מקורות מימון חלופיים. שוק ההון מציע לחברות לא רק אפשרות לגיוס חוב בעלות נמוכה יותר, אלא גם מח"מ ארוך מזה של הלוואות בנקאיות - יתרון שמאפשר להן לתכנן קדימה ולהפחית את הלחץ התזרימי.

"בהקשר של מניות, בשנה האחרונה ניכרת עלייה בשווי חברות הנדל"ן, מה שמעיד על אמון המשקיעים בענף. המשקיעים מחפשים השקעות יציבות יחסית, ומעריכים שחברות הנדל"ן יוכלו להניב רווחים בעתיד, גם בתקופות חוסר ודאות כמו תקופת המלחמה האחרונה.

"ייתכן שהשוק ראה בחברות הנדל"ן ערוץ השקעה בטוח יחסית, וזיהה בכך הזדמנות להגן על ההון. וזה למעשה דחף גם לא מעט חברות אג"ח נדל"ניות להנפיק את מניותיהן בבורסה".

אפשר לומר ששוק ההון הפך לחלופה זולה יותר למימון בנקאי עבור יזמי נדל"ן?
"אין ספק שהעלאת הריבית יצרה שינוי משמעותי בכל ענף הנדל"ן - הן בפעילות היזמית והן בתחום המימון. ב־2021-2022 רבות מהחברות פעלו ביחסי LTV גבוהים, כשהריבית הייתה נמוכה כמעט באופן חסר תקדים. אבל ככל שהריבית החלה לעלות, הבנקים דרשו מהחברות להפחית את רמות המינוף ולפרוע חלק מההלוואות, מה שדחף לא מעט יזמים לחפש מקורות מימון חלופיים, ובראשם גם גופים חוץ־בנקאיים.

"אגב, בגל ההנפקות האחרון היו מקרים שבהם חברות מגיעות עם פרויקטים הממומנים בשתי שכבות מינוף: מלווה בכיר ברמת החוב הראשונית, ואשראי חוץ־בנקאי לו משועבדים עודפי הפרויקט. זה יוצר לחברות עלויות מימון גבוהות ולכן הן פונות לשוק ההון כדי להחליף את אותו מימון יקר בחוב זול וארוך יותר.

"אנחנו רואים לא מעט חברות שמגיעות להנפקה כאשר תמורות הגיוס מיועדות להחלפת אשראי קיים. במקרים כאלה, כבר בשלב בדיקת התשקיף אנחנו מזהים את הצרכים של החברה ודורשים פירוט מלא בפרק 'יעוד תמורת ההנפקה' לגבי תוכניות החברה בקשר לשימוש בתמורת ההנפקה, ומשם אנו מפנים לפרק המימון, שם החברה כוללת גילוי ביחס לשיעור הריבית הממוצע על כלל ההתחייבויות, בפילוח בין אשראי בריבית משתנה לריבית קבועה.

"המידע הזה קריטי - הוא מאפשר למשקיעים לבצע השוואה ולבחון באיזו ריבית החברה גייסה חוב עד היום, כיצד נותני אשראי אחרים תמחרו את הסיכון שלה, מה שעוזר למשקיע לתמחר את הסיכון באופן מושכל".

"חברות קטנות יחסית, עם מינוף גבוה"

האם ברשות ניירות ערך מזהים סיכונים ייחודיים בגל ההנפקות הנוכחי?
"אנחנו תומכים בהרחבת פעילות הבורסה ומאמינים שכניסת חברות נוספות היא דבר חיובי ויוצר גיוון למשקיע, אך בו־זמנית אנחנו מקפידים לבצע את כל הבדיקות הנדרשות בצורה יסודית ומקצועית.

"אנחנו מאמינים שהשוק יודע לבצע סינון אפקטיבי, כל עוד קיים גילוי מלא אודות החברה והפרויקטים שלה. אנחנו דורשים מהחברות את כל המידע אודות הפרויקטים בתשקיפים, בהתאם לגילוי הענפי המקובל בחברות יזמיות שהינו מפורט, במיוחד בתחום הנדל"ן היזמי.

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה יש רמת גילוי כל כך מפורטת, גם בהשוואה לארה"ב ולאירופה. כשאת פותחת דוחות של חברת נדל"ן בישראל, את מקבלת מידע טבלאי מפורט על כל הפרויקטים של החברה בהרחבה לגבי פרויקטים מהותיים מאוד. כל המידע נגיש, וכל משקיע יכול להעריך האם כדאי לו להשקיע בחברה או לא.

"אחת הבדיקות שסגל הרשות מבצע במסגרת בדיקת התשקיף היא בדיקה ביחס למצב הפיננסי של כל חברה. בענף הנדל"ן היזמי העניין הזה מקבל משנה תוקף לאור רמת המינוף הגבוה והסיכונים הענפיים.

"באופן כללי, אנחנו לא מתייחסים לשאלה האם החברות שמנפיקות חברות 'טובות' או 'פחות טובות', אבל מה שכן אפשר להגיד זה שהחברות המונפקות הן חברות קטנות יחסית, עם מינוף גבוה, ונגישות מוגבלת למימון. וחלק מהותי מהחברות הללו הן חברות שפועלות בתחום ההתחדשות העירונית ושם אין עתודות קרקע".

"בקרוב נפרסם מסקנות חדשות על גילוי מידע"

האם הרשות הגבירה לאחרונה את הפיקוח ואת הדרישה לגילויים נוספים בתשקיפים ובדוחות?
"יש דרישה לגילוי רחב יותר אודות קצב השיווק וההתקדמות בהשקעות, היבטי מימון, יתרת עודפים, ותיאום בין הנתונים המוצגים בדוחות (רווח גולמי) לבין הרווח הכלכלי בהתאם לדוחות אפס של הבנק.

"באופן כללי, כל המידע חייב להיות גלוי ונגיש למשקיעים. לדוגמה, כל חברה נדרשת להתייחס למבצעי המימון שהיא עורכת, במיוחד כאלה כמו '80/20', ולפרט כמה הם מהווים מהיקף מכירות החברה.

"בשנה שעברה הוצאנו מכתב לכל החברות שבו הוספנו דרישות גילוי בהקשר הזה. מדובר בשינוי משמעותי, כי עד אז לא הייתה התייחסות מספקת לנושא הזה בדוחות.

"נושא נוסף שזוהה בשנים האחרונות היה הפער בין הרווח החשבונאי שמדווח בדוחות לבין הרווח הכלכלי האמיתי שמתקבל מהפרויקטים. כיוון שהוצאות מימון ושיווק אינן נכללות ברווח הגולמי המוצג של הפרויקט, הרווח שנראה בדוחות לא תמיד שיקף את הרווחיות הכלכלית האמיתית של הפרויקט.

"כדי לפתור את הבעיה הזו, פרסמנו עמדה רשמית שבה דרשנו מהחברות לחשוף את הרווח הגולמי הצפוי מהפרויקט, בניכוי הוצאות מימון ושיווק, ולהציג את הרווח הכלכלי המופק מהפרויקטים, בהתאם לדוחות הבנק.

"הצעד הזה היה חשוב מאוד, כי עזר למשקיעים להבין בצורה יותר ברורה את ההכנסות והרווחים הצפויים מכל פרויקט. גם אם יש שינויים מהותיים ברווחיות הגולמית, החברות נדרשות לעדכן את המשקיעים על כך בדוחות הרבעוניים ולא לחכות לדוחות השנתיים.

"מעבר לכך, אנחנו מבקשים מהחברות לפרט את השפעת הלוואות המזנין על יתרת העודפים בפרויקטים. אנחנו חייבים לוודא שהמשקיעים מודעים לכך שחלק מהעודפים מיועד לסגירת הלוואות מזנין, כדי להציג תמונה מציאותית של עודפי הפרויקט.

"אנחנו לא מסתפקים בכך - יש לנו צוות פנימי שמנהל בשנה האחרונה פרויקט של אסדרת הגילוי הענפי ועדכונו לשינויים ולסביבה הכלכלית הנוכחית ואנחנו צפויים לפרסם את המסקנות שלנו בהמשך".

בשנים האחרונות יש תאונות עבודה קשות באתרי הבנייה - שברובן המכריע אינן נכללות בדיווחי החברות הציבוריות לרשות ניירות ערך. מדוע אין חובת דיווח בנוגע לנושא לפחות בדוח השנתי של החברות?
"חברות בתחום הנדל"ן נדרשות לדווח באופן מיידי על כל אירוע מהותי שיש לו השלכות על פעילות החברה.

"האחריות לבחון כל אירוע ולדווח בהתאם על האירועים הללו היא של החברה עצמה. אם מדובר באירוע שמשפיע באופן מהותי על פעילות החברה או על תוצאותיה, החברה מחויבת לדווח עליו. למשל כתוצאה מאירוע בטיחותי ניתן צו לסגירת אתר בנייה של פרויקט מהותי למשך זמן משמעותי, החברה צריכה לדווח עליו ולהסביר את ההשפעה הצפויה על פעילותה.

"נוסף לכך, חשוב לציין כי חברות נדרשות לבחון האם ביחס לפעילותן סיכונים בטיחותיים מייצרים לחברה חשיפה מהותית, להתייחס לחשיפות מהותיות ותביעות מהותיות במסגרת הדוחות התקופתיים והעתיים שלה.

"וכמובן לדווח על היבטים רגולטוריים שעלולים להיות מושפעים מכך, כמו לדוגמה הרישיון הקבלני של החברה".

עוד כתבות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות קלות בוול סטריט; פאלו אלטו נופלת ב-10%

הפוטסי עולה בכ-1%, הדאקס מטפס בכ-0.8% ● מוקדם יותר, הניקיי רשם עליות של כ-1% ● מניית גלובל אי קופצת בשיעור דו ספרתי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חוזר לפוליטיקה? הסדר טיעון ללא קלון למשה כחלון בפרשת יונט קרדיט

שר האוצר לשעבר צפוי לחתום עם הפרקליטות על הסדר טיעון, שיאפשר את חזרתו לפוליטיקה ● באחרונה נערך לכחלון שימוע בחשד שפעל כיו"ר חברת האשראי הציבורית יונט קרדיט כדי למנוע דיווח ולהסתיר מידע מהדירקטוריון לגבי אי-סדרים בסניף החברה בנצרת

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

יערה זיו גביש, מיכל פינק, שריף ניגם ומירב בן שימול, בפאנל משותף / צילום: כדיה לוי

מתוך 87 סטארט-אפים לפוד טק באצבע הגליל נותרו רק 3 פעילים

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס נראה כי מצב העסקים בצפון משתפר, אבל בשטח עדיין לא ניכרת התאוששות ● אלפי עסקים נסגרו, התיירות קרסה, וברשויות מזהירים שהסיוע "בפרוסות" ללא גורם מתכלל לא יחזיר אנשים ועבודה לאזור

משה דוידוביץ', ראש מועצה אזורית מטה אשר / צילום: שלומי יוסף

משה דוידוביץ: "צריך להפסיק לדבר על שיקום ולדבר על צמיחה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, דיברו ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש מועצה אזורית מטה אשר משה דוידוביץ’ על הצורך להפסיק להסתפק בשיקום בלבד ולפעול למימוש הצמיחה בצפון ● השניים הצביעו על הצורך בתמריצים למפעלים, השקעה בתשתיות והקמת עוגני צמיחה כמו מקומות תעסוקה, אוניברסיטאות ובתי חולים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה ג'י סיטי נופלת בכ-10%?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 30% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?