גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

פרידה עבאס־יוסף / צילום: ענבל מרמרי
פרידה עבאס־יוסף / צילום: ענבל מרמרי

שנת 2025 מתקרבת לסיומה, ובשוק ההון הישראלי בולט גל הנפקות נדל"ן חריג בהיקפו. כתשע חברות מתחומי הנדל"ן השונים רשמו את מניותיהן למסחר בתל אביב (IPO), ויותר מ־20 חברות גייסו לראשונה חוב.

רו"ח פרידה עבאס־יוסף, אחראית תחום נדל"ן במחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך, מסבירה בראיון לגלובס מה עומד מאחורי גל ההנפקות החריג.

בדקנו דוחות של 9 חברות: בכמה נמכרה דירה ממוצעת בשדה דב?
6 חברות נדל"ן הגישו תשקיף באותו סוף שבוע, ויש להן מכנה משותף אחד

"הגידול בהנפקות של חברות הנדל"ן היזמי אינו תופעה חדשה. המגמה החלה להתחזק כבר ב־2023, עד אז הצטרפו לבורסה בממוצע כשתי חברות בשנה", אומרת עבאס־יוסף. ב־2023 מספרן עלה לכארבע חברות, ב־2024 נרשמו כבר כחמש חברות, והשנה נרשם זינוק חד עם לא פחות מ־12 חברות נדל"ן יזמי שהנפיקו בעיקר אג"ח - קצב הנפקות שמעיד על שינוי משמעותי בתנועה של הענף לעבר שוק ההון.

"הגורם המרכזי לכך הוא כמובן עליית הריבית, שהובילה להקשחת תנאי האשראי במערכת הבנקאית, ודחקה את החברות לחפש מקורות מימון חלופיים. שוק ההון מציע לחברות לא רק אפשרות לגיוס חוב בעלות נמוכה יותר, אלא גם מח"מ ארוך מזה של הלוואות בנקאיות - יתרון שמאפשר להן לתכנן קדימה ולהפחית את הלחץ התזרימי.

"בהקשר של מניות, בשנה האחרונה ניכרת עלייה בשווי חברות הנדל"ן, מה שמעיד על אמון המשקיעים בענף. המשקיעים מחפשים השקעות יציבות יחסית, ומעריכים שחברות הנדל"ן יוכלו להניב רווחים בעתיד, גם בתקופות חוסר ודאות כמו תקופת המלחמה האחרונה.

"ייתכן שהשוק ראה בחברות הנדל"ן ערוץ השקעה בטוח יחסית, וזיהה בכך הזדמנות להגן על ההון. וזה למעשה דחף גם לא מעט חברות אג"ח נדל"ניות להנפיק את מניותיהן בבורסה".

אפשר לומר ששוק ההון הפך לחלופה זולה יותר למימון בנקאי עבור יזמי נדל"ן?
"אין ספק שהעלאת הריבית יצרה שינוי משמעותי בכל ענף הנדל"ן - הן בפעילות היזמית והן בתחום המימון. ב־2021-2022 רבות מהחברות פעלו ביחסי LTV גבוהים, כשהריבית הייתה נמוכה כמעט באופן חסר תקדים. אבל ככל שהריבית החלה לעלות, הבנקים דרשו מהחברות להפחית את רמות המינוף ולפרוע חלק מההלוואות, מה שדחף לא מעט יזמים לחפש מקורות מימון חלופיים, ובראשם גם גופים חוץ־בנקאיים.

"אגב, בגל ההנפקות האחרון היו מקרים שבהם חברות מגיעות עם פרויקטים הממומנים בשתי שכבות מינוף: מלווה בכיר ברמת החוב הראשונית, ואשראי חוץ־בנקאי לו משועבדים עודפי הפרויקט. זה יוצר לחברות עלויות מימון גבוהות ולכן הן פונות לשוק ההון כדי להחליף את אותו מימון יקר בחוב זול וארוך יותר.

"אנחנו רואים לא מעט חברות שמגיעות להנפקה כאשר תמורות הגיוס מיועדות להחלפת אשראי קיים. במקרים כאלה, כבר בשלב בדיקת התשקיף אנחנו מזהים את הצרכים של החברה ודורשים פירוט מלא בפרק 'יעוד תמורת ההנפקה' לגבי תוכניות החברה בקשר לשימוש בתמורת ההנפקה, ומשם אנו מפנים לפרק המימון, שם החברה כוללת גילוי ביחס לשיעור הריבית הממוצע על כלל ההתחייבויות, בפילוח בין אשראי בריבית משתנה לריבית קבועה.

"המידע הזה קריטי - הוא מאפשר למשקיעים לבצע השוואה ולבחון באיזו ריבית החברה גייסה חוב עד היום, כיצד נותני אשראי אחרים תמחרו את הסיכון שלה, מה שעוזר למשקיע לתמחר את הסיכון באופן מושכל".

"חברות קטנות יחסית, עם מינוף גבוה"

האם ברשות ניירות ערך מזהים סיכונים ייחודיים בגל ההנפקות הנוכחי?
"אנחנו תומכים בהרחבת פעילות הבורסה ומאמינים שכניסת חברות נוספות היא דבר חיובי ויוצר גיוון למשקיע, אך בו־זמנית אנחנו מקפידים לבצע את כל הבדיקות הנדרשות בצורה יסודית ומקצועית.

"אנחנו מאמינים שהשוק יודע לבצע סינון אפקטיבי, כל עוד קיים גילוי מלא אודות החברה והפרויקטים שלה. אנחנו דורשים מהחברות את כל המידע אודות הפרויקטים בתשקיפים, בהתאם לגילוי הענפי המקובל בחברות יזמיות שהינו מפורט, במיוחד בתחום הנדל"ן היזמי.

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה יש רמת גילוי כל כך מפורטת, גם בהשוואה לארה"ב ולאירופה. כשאת פותחת דוחות של חברת נדל"ן בישראל, את מקבלת מידע טבלאי מפורט על כל הפרויקטים של החברה בהרחבה לגבי פרויקטים מהותיים מאוד. כל המידע נגיש, וכל משקיע יכול להעריך האם כדאי לו להשקיע בחברה או לא.

"אחת הבדיקות שסגל הרשות מבצע במסגרת בדיקת התשקיף היא בדיקה ביחס למצב הפיננסי של כל חברה. בענף הנדל"ן היזמי העניין הזה מקבל משנה תוקף לאור רמת המינוף הגבוה והסיכונים הענפיים.

"באופן כללי, אנחנו לא מתייחסים לשאלה האם החברות שמנפיקות חברות 'טובות' או 'פחות טובות', אבל מה שכן אפשר להגיד זה שהחברות המונפקות הן חברות קטנות יחסית, עם מינוף גבוה, ונגישות מוגבלת למימון. וחלק מהותי מהחברות הללו הן חברות שפועלות בתחום ההתחדשות העירונית ושם אין עתודות קרקע".

"בקרוב נפרסם מסקנות חדשות על גילוי מידע"

האם הרשות הגבירה לאחרונה את הפיקוח ואת הדרישה לגילויים נוספים בתשקיפים ובדוחות?
"יש דרישה לגילוי רחב יותר אודות קצב השיווק וההתקדמות בהשקעות, היבטי מימון, יתרת עודפים, ותיאום בין הנתונים המוצגים בדוחות (רווח גולמי) לבין הרווח הכלכלי בהתאם לדוחות אפס של הבנק.

"באופן כללי, כל המידע חייב להיות גלוי ונגיש למשקיעים. לדוגמה, כל חברה נדרשת להתייחס למבצעי המימון שהיא עורכת, במיוחד כאלה כמו '80/20', ולפרט כמה הם מהווים מהיקף מכירות החברה.

"בשנה שעברה הוצאנו מכתב לכל החברות שבו הוספנו דרישות גילוי בהקשר הזה. מדובר בשינוי משמעותי, כי עד אז לא הייתה התייחסות מספקת לנושא הזה בדוחות.

"נושא נוסף שזוהה בשנים האחרונות היה הפער בין הרווח החשבונאי שמדווח בדוחות לבין הרווח הכלכלי האמיתי שמתקבל מהפרויקטים. כיוון שהוצאות מימון ושיווק אינן נכללות ברווח הגולמי המוצג של הפרויקט, הרווח שנראה בדוחות לא תמיד שיקף את הרווחיות הכלכלית האמיתית של הפרויקט.

"כדי לפתור את הבעיה הזו, פרסמנו עמדה רשמית שבה דרשנו מהחברות לחשוף את הרווח הגולמי הצפוי מהפרויקט, בניכוי הוצאות מימון ושיווק, ולהציג את הרווח הכלכלי המופק מהפרויקטים, בהתאם לדוחות הבנק.

"הצעד הזה היה חשוב מאוד, כי עזר למשקיעים להבין בצורה יותר ברורה את ההכנסות והרווחים הצפויים מכל פרויקט. גם אם יש שינויים מהותיים ברווחיות הגולמית, החברות נדרשות לעדכן את המשקיעים על כך בדוחות הרבעוניים ולא לחכות לדוחות השנתיים.

"מעבר לכך, אנחנו מבקשים מהחברות לפרט את השפעת הלוואות המזנין על יתרת העודפים בפרויקטים. אנחנו חייבים לוודא שהמשקיעים מודעים לכך שחלק מהעודפים מיועד לסגירת הלוואות מזנין, כדי להציג תמונה מציאותית של עודפי הפרויקט.

"אנחנו לא מסתפקים בכך - יש לנו צוות פנימי שמנהל בשנה האחרונה פרויקט של אסדרת הגילוי הענפי ועדכונו לשינויים ולסביבה הכלכלית הנוכחית ואנחנו צפויים לפרסם את המסקנות שלנו בהמשך".

בשנים האחרונות יש תאונות עבודה קשות באתרי הבנייה - שברובן המכריע אינן נכללות בדיווחי החברות הציבוריות לרשות ניירות ערך. מדוע אין חובת דיווח בנוגע לנושא לפחות בדוח השנתי של החברות?
"חברות בתחום הנדל"ן נדרשות לדווח באופן מיידי על כל אירוע מהותי שיש לו השלכות על פעילות החברה.

"האחריות לבחון כל אירוע ולדווח בהתאם על האירועים הללו היא של החברה עצמה. אם מדובר באירוע שמשפיע באופן מהותי על פעילות החברה או על תוצאותיה, החברה מחויבת לדווח עליו. למשל כתוצאה מאירוע בטיחותי ניתן צו לסגירת אתר בנייה של פרויקט מהותי למשך זמן משמעותי, החברה צריכה לדווח עליו ולהסביר את ההשפעה הצפויה על פעילותה.

"נוסף לכך, חשוב לציין כי חברות נדרשות לבחון האם ביחס לפעילותן סיכונים בטיחותיים מייצרים לחברה חשיפה מהותית, להתייחס לחשיפות מהותיות ותביעות מהותיות במסגרת הדוחות התקופתיים והעתיים שלה.

"וכמובן לדווח על היבטים רגולטוריים שעלולים להיות מושפעים מכך, כמו לדוגמה הרישיון הקבלני של החברה".

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

מגמה חיובית בת"א; חברות האנרגיה בולטות, מניית הבורסה מזנקת

מדדי ת"א 35 ות"א 90 עולים בכ-1% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה יורדת בכ-5% ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, מייסדת ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב