גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

עמוק ביערות הישרים כסרגל של מדינת המחוז ברנדנבורג, בערך שעתיים וחצי נסיעה מדרום לברלין, ממוקמת סוללת החץ 3 הראשונה של גרמניה, שנחנכה ביום רביעי בטקס חגיגי ובהשתתפות בכירים ביטחוניים משני הצדדים. הדבר הראשון שבלט לנוסעים לשם בשיירת האוטובוסים שעברו התפתלויות בכבישים צרים, תחת שמיים אפורים וזרזיפי גשם, היתה הגבעה המלאכותית שעליה הוצב המכ"ם המשוכלל של המערכת. הטכנולוגיה הישראלית מאפשרת למערכת לאתר שיגורים היוצאים הרבה מעבר למוסקבה, אבל הגרמנים דווקא השוויצו בהקמת הגבעה. "רואים פה מבחינת כמות הקרקע תכולה של 7,000 משאיות", אמר אחד מהנציגים הגרמניים לתקשורת בגאווה.

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים
המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

בתוך הבסיס הקטן והמאובטח בגדרות תיל כפולות, מתחת לגבעת המכ"ם, ניצבו שני יציעים ניידים נפרדים על מגרש מסדרים מאולתר. האחד יועד לקהל הישראלי: אנשי משרד הביטחון, התעשייה האווירית, חיל האוויר, שגרירות ישראל בגרמניה, החברות הביטחוניות "אלביט", "רפאל" ו"תומר" ואחרות. כל מי שמעורב בסחר הביטחוני הפורה בין גרמניה לישראל, ושבדרך כלל נמצא רחוק מאוד מאור הזרקורים. הישראלים, קבוצה של קרוב ל-100 בני אדם, התיישבו על כסאות הפלסטיק ביציע הנייד. למרות הקור העז, באזור האפס מעלות, היה נראה כי רובם מתביישים להתכסות בשמיכות שהגרמנים המנוסים פרסו על המושבים. הצלמים הגרמנים הצטוו שלא לצלם אותם.

מהצד השני, ביציע הגרמני, אנשי הלופטוואפה (חיל האוויר), הבונדסווהר (הצבא), משרד הביטחון וחברי ממשלה גרמנים מילאו את המושבים, עם שמיכות על הברכיים, ואליהם הצטרפו בכירים ישראלים - מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור ורבים נוספים בשורה הראשונה.

כלה בירוק זית וקני שיגור

בין שני היציעים, קצת כמו בחתונה הוליוודית, עמדה הכלה. במקרה הנוכחי היא היתה משאית בירוק זית, עם ארבעה כני ייצוב וארבעה קני-שיגור שבכל אחד מהם נמצא מיירט של מערכת החץ, מוכן לטפס מחוץ לאטמוספירה ולנטרל בבטיחות יחסית כל איום בליסטי, גרעיני או אחר. זו הפעם הראשונה שלגרמניה יש יכולת כזו. זו הפעם הראשונה שמדינה כלשהי קונה את מערכת החץ. זו העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם, והגרמנים "הימרו" עליה עוד לפני המלחמה עם איראן.

"אתה צריך לשמוע איך הם דיברו אתנו אחרי שיירטנו את הטילים של החות'ים וגם אחרי זה מאיראן", אמר משה פתאל, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, שהשתתף גם הוא בטקס, "הם אמרו לנו 'אנחנו מסתובבים כאן במסדרונות בברלין עם חזה נפוח מגאווה - בגלל שהחלטנו נכון'".

לקח שנתיים בלבד - זמן מהיר מאוד במונחי עסקאות ביטחוניות שכאלה - כדי להגיע לאירוע, לתחילת ההפעלה המבצעית של מערכת החץ הגרמנית, ש"הוטבלה" תחת הקיצור AWS-G (Arrow Weapon System Germany). הגרמנים חתמו על החוזה בספטמבר 2023, שילמו שלושה מיליארד אירו לצד הישראלי (עוד חצי מיליארד הלך להכנות בגרמניה), ואז ראו כיצד ישראל נאלצת להתמודד לפתע עם מלחמה רב-חזיתית, עם אלפי מל"טים ומאות טילים בליסטיים, במערכה הצבאית הארוכה ביותר בתולדותיה. למרות זאת, המערכת סופקה בדיוק בזמן. "למדנו לגלות שהשותף הישראלי הוא אמין", אמר מפקד חיל האוויר הגרמני בהערכה.

תזמורת צבאית מנגנת מארש גרמני

רבע שעה אחרי המתוכנן, קצת אחרי אחת בצהריים ("מה קרה לדיוק הגרמני", תהה איש חיל האוויר שישב ביציע) התחיל הטקס. הפלוגה החדשה של מפעילי מערכת החץ הגרמני, גברים ונשים, צעדו בסך בפני הנוכחים. אחריהם הגיעה תזמורת צבאית כשהיא מנגנת מארש גרמני. נכון לעכשיו, גודלה של התזמורת יותר מכפול מזו של פלוגת מפעילי החץ. אבל עשרות חיילים גרמנים נוספים נמצאים בהכשרה בישראל, בעוד האחרים עוברים הכשרה סופית במקום על ידי צוות של אנשי מקצוע ישראלים. "שיתפנו אותם בהכל", מספר פתאל, "הראנו להם מה קרה בליל המל"טים, ביירוט הטילים במלחמה עם איראן, הטמענו במערכת שמסרנו להם את הלקחים שלנו מהלחימה".

בצד הישראלי היה קשה שלא לחוש את ההתרגשות. לא רק ברעם נזכר בעברו הפרטי ברגע הזה, ושיתף את הקהל בכך שמשפחתו נמחקה כמעט כולה באירופה, וכי בעבורו מערכת החץ היא המורשת שסבתו הפכה לציווי משפחתי: להיות חזקים, להגן ולשרוד. כמעט כל אחד חשב על סבא וסבתא, או על ההורים, או על האיומים הקיומיים שהובילו להקמת מדינת ישראל. המחשבה העיקרית היתה פליאה מהעובדה שישראל הפכה השבוע למגנה של גרמניה; למי שמערכת החץ שפיתחה תספק ביטחון כעת למי שאבות-אבותיהם ניסו להכחיד את העם היהודי. "אנחנו רוצים גרמניה חזקה וגאה", אמר ברעם בטקס. התחושה היתה כי הישראלים הם אלו שצריכים "להזכיר" לגרמנים איך לנהל צבא, איך להילחם, איך להתמודד עם איומים. מהצד הגרמני, מפקד חיל האוויר הגרמני סיכם בעברית את התחושות - "תודה רבה לכם".

למעשה, העסקה היא כמובן גם אינטרס ישראלי. לא רק בשל הכסף הרב שנכנס למדינה (והפוטנציאל למכירות נוספות), אלא בשל הברית שהיא מחזקת עם מדינה עוצמתית כמו גרמניה. כפי שהסבירו אנשי משרד הביטחון, עצם ההשקעה של מדינה נוספת בחץ מוזילה את ייצור המיירטים, ואיפשרה לישראל להצטייד בהרבה מאוד מהם לפני המלחמה באיראן.

תחת אימת הרחפניים הרוסיים

הגרמנים, אגב, שרועדים מפחד בימים אלו מרחפנים רוסים מסתוריים שמסתובבים בשמי אירופה, דאגו לשבש אלקטרונית את הקליטה באזור, כדי להגן על המערכת החדשה והיקרה שלהם. תוצאת-ביניים של המהלך היתה עשרות עיתונאים מתוסכלים שצילמו וכתבו ותיעדו, ואז נאלצו לחכות לנסיעה חזרה כדי לשגר את החומרים.

אחרי הנאומים של הבכירים הישראלים והגרמנים הגיע השלב שבתעשייה האווירית קוראים לו "הזקפה". המערכת עברה ממצב אופקי למצב אנכי, כשהיא חושפת שלל לוגואים על כני השיגור: אלה של התעשייה האווירית, של חיל האוויר הגרמני, של פלוגת "מגני השמיים" החדשים של גרמניה, שסימלה חרב וחץ המקיפים את גרמניה כולה. מומחים אמרו ל"גלובס" כי בעזרת שלושה-ארבעה מכ"מים נוספים, והרבה מיירטים, גרמניה יכולה להגן על עצמה היטב מפני איומים בליסטיים. תוך כדי, נרמז מהצד הישראלי שהגרמנים כבר הודיעו על כוונתם לרכוש מיירטים רבים מעבר לעסקה שסוכמה.

לאחר מכן נציגי משרד הביטחון הישראלי העבירו מפתח סמלי של המערכת לגרמנים; מפקדת הפלוגה הכריזה בקול לשר לענייני הגנה במשרד הביטחון שנכח באירוע, "אדוני, אני מדווחת כי מערכת חץ 3 להגנה על גרמניה מוכנה ועובדת"; התזמורת ניגנה את התקווה ואת ההמנון הגרמני והטקס הסתיים.

הצד הישראלי נהר לסוללת החץ כדי להסתכל מקרוב ובעיקר להצטלם. רבים ביקשו סלפי עם הטילים, או צילמו אחד את השני. קבוצות-קבוצות התארגנו: קצינים גרמנים וישראלים, במדים או בחליפות, מחובקים, מחייכים למצלמות הניידים. תמונות שלא היו ייאמנו בעבר, ושעדיין לוקח זמן כדי להבין את משמעותן. גרמניה וישראל צעדו השבוע צעד גדול, נוסף, בדרך להפוך לשותפות אסטרטגיות.

עוד כתבות

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי

אזור נפילת טיל איראני בגוש דן / צילום: מד''א

הישראלים נערכו למלחמה: הסתערות על ביטוחי התכולה של רשות המסים

מאז יום שישי בבוקר נרכשו יותר מ-5,800 פוליסות, המאפשרות לקבל מהמדינה כיסוי של למעלה ממיליון שקל לריהוט, מכשירי חשמל ובגדים מעבר לפיצוי שמשלם מס רכוש ותמורת פרמיה שנתית של 0.3% בלבד ● מתחילת השנה נרכשו כבר 20 אלף פוליסות כאלה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן במיצרי הורמוז / צילום: ap, Zachary Pearson

בזו אחר זו: חברות הספנות הגדולות עוצרות את הפעילות במיצרי הורמוז

חברות כמו מארסק והפג-לויד, כמו גם MSC ו-CMA CGM, הורו לספינותיהם להישאר במים בטוחים ולא להתקרב לאזור המלחמה הפעיל של המפרץ הפרסי ● עפ"י דיווחים, ישנן כרגע 170 ספינות שתקועות במפרץ ● כיצד יושפעו מחירי הנפט?

טילים הערב בירושלים / צילום: Mahmoud Illean

שיגורים לרחבי הארץ; מצב החירום בעורף הוארך עד 12 במרץ

חיל האוויר השלים יותר מ-30 תקיפות נגד מערך הטילים הבליסטיים של המשטר האיראני ● שרי הממשלה מאשרים במשאל טלפוני את הארכת מצב החירום המיוחד בעורף לעוד 12 יום ● תשעה הרוגים ועשרות פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● "טראמפ: הטבענו 9 ספינות איראניות" ● עדכונים שוטפים

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

עשן בטהרן לאחר התקיפה המשולבת של ישראל וארה''ב / צילום: AP

"אנשים ברחוב מחייכים זה לזה": איך העם האיראני מגיב למלחמה

הפעולה הצבאית של ארה"ב וישראל עוררה בהלה למזון, מים ומחסה ● חלק מאזרחי איראן מודאגים, אך רובם התעודדו מן הדיווח על מותו של מנהיג המדינה: "אני בוכה משמחה. עוד דיקטטור איננו"

מיכלית בריטית במיצרי הורמוז / צילום: ap, Morteza Akhoondi

100 דולר לחבית? כך עלולה סגירת הורמוז לשנות את שוק הנפט העולמי

התקיפה הובילה לצניחה של 70% בתנועת המיכליות בעורק התחבורה הראשי, ולעלייה של 50% בפרמיות הביטוח ● המומחים מעריכים כי השוק כבר תמחר את רוב הסיכונים, בעוד אופ"ק מגדילה התפוקה כדי למתן את המחיר ● כעת - כל העיניים נשואות לפתיחת המסחר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שר האוצר: "עלות המלחמה עד כה נאמדת בכ-9 מיליארד שקל"

סטמוריץ' ציין כי הגירעון צפוי לעמוד על יותר מ-3.9%, גבוה מהיעד לשנה ● כמו כן, פונו עד כה מבתיהם 350 בני אדם ל-240 חדרים בבתי המלון, ועד שעות הבוקר הוגשו כבר 1,000 תביעות

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"