גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

היציע החשאי והתודה הגרמנית: מאחורי הקלעים של טקס מסירת החץ

סוללה ראשונה של המערכת הישראלית נפרסה בעומק יערות ברנדנבורג, בעסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם ● בטקס ההשקה החגיגי הישראלים מצאו עצמם מזכירים לגרמנים איך נראית לוחמה מודרנית - כשצילה של ההיסטוריה מלווה את המעמד

טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון
טקס חנוכת סוללת החץ 3, ברנדנבורג / צילום: אגף דוברות וקשרי ציבור במשרד הביטחון

עמוק ביערות הישרים כסרגל של מדינת המחוז ברנדנבורג, בערך שעתיים וחצי נסיעה מדרום לברלין, ממוקמת סוללת החץ 3 הראשונה של גרמניה, שנחנכה ביום רביעי בטקס חגיגי ובהשתתפות בכירים ביטחוניים משני הצדדים. הדבר הראשון שבלט לנוסעים לשם בשיירת האוטובוסים שעברו התפתלויות בכבישים צרים, תחת שמיים אפורים וזרזיפי גשם, היתה הגבעה המלאכותית שעליה הוצב המכ"ם המשוכלל של המערכת. הטכנולוגיה הישראלית מאפשרת למערכת לאתר שיגורים היוצאים הרבה מעבר למוסקבה, אבל הגרמנים דווקא השוויצו בהקמת הגבעה. "רואים פה מבחינת כמות הקרקע תכולה של 7,000 משאיות", אמר אחד מהנציגים הגרמניים לתקשורת בגאווה.

ענקית הספנות הבינלאומית הפג לויד הגישה הצעה לרכישת צים
המדינה האירופית שהותירה את אלביט מחוץ למכרז הגדול

בתוך הבסיס הקטן והמאובטח בגדרות תיל כפולות, מתחת לגבעת המכ"ם, ניצבו שני יציעים ניידים נפרדים על מגרש מסדרים מאולתר. האחד יועד לקהל הישראלי: אנשי משרד הביטחון, התעשייה האווירית, חיל האוויר, שגרירות ישראל בגרמניה, החברות הביטחוניות "אלביט", "רפאל" ו"תומר" ואחרות. כל מי שמעורב בסחר הביטחוני הפורה בין גרמניה לישראל, ושבדרך כלל נמצא רחוק מאוד מאור הזרקורים. הישראלים, קבוצה של קרוב ל-100 בני אדם, התיישבו על כסאות הפלסטיק ביציע הנייד. למרות הקור העז, באזור האפס מעלות, היה נראה כי רובם מתביישים להתכסות בשמיכות שהגרמנים המנוסים פרסו על המושבים. הצלמים הגרמנים הצטוו שלא לצלם אותם.

מהצד השני, ביציע הגרמני, אנשי הלופטוואפה (חיל האוויר), הבונדסווהר (הצבא), משרד הביטחון וחברי ממשלה גרמנים מילאו את המושבים, עם שמיכות על הברכיים, ואליהם הצטרפו בכירים ישראלים - מנכ"ל משרד הביטחון אמיר ברעם, שגריר ישראל בגרמניה רון פרושאור ורבים נוספים בשורה הראשונה.

כלה בירוק זית וקני שיגור

בין שני היציעים, קצת כמו בחתונה הוליוודית, עמדה הכלה. במקרה הנוכחי היא היתה משאית בירוק זית, עם ארבעה כני ייצוב וארבעה קני-שיגור שבכל אחד מהם נמצא מיירט של מערכת החץ, מוכן לטפס מחוץ לאטמוספירה ולנטרל בבטיחות יחסית כל איום בליסטי, גרעיני או אחר. זו הפעם הראשונה שלגרמניה יש יכולת כזו. זו הפעם הראשונה שמדינה כלשהי קונה את מערכת החץ. זו העסקה הביטחונית הגדולה ביותר בין המדינות אי פעם, והגרמנים "הימרו" עליה עוד לפני המלחמה עם איראן.

"אתה צריך לשמוע איך הם דיברו אתנו אחרי שיירטנו את הטילים של החות'ים וגם אחרי זה מאיראן", אמר משה פתאל, ראש מפא"ת במשרד הביטחון, שהשתתף גם הוא בטקס, "הם אמרו לנו 'אנחנו מסתובבים כאן במסדרונות בברלין עם חזה נפוח מגאווה - בגלל שהחלטנו נכון'".

לקח שנתיים בלבד - זמן מהיר מאוד במונחי עסקאות ביטחוניות שכאלה - כדי להגיע לאירוע, לתחילת ההפעלה המבצעית של מערכת החץ הגרמנית, ש"הוטבלה" תחת הקיצור AWS-G (Arrow Weapon System Germany). הגרמנים חתמו על החוזה בספטמבר 2023, שילמו שלושה מיליארד אירו לצד הישראלי (עוד חצי מיליארד הלך להכנות בגרמניה), ואז ראו כיצד ישראל נאלצת להתמודד לפתע עם מלחמה רב-חזיתית, עם אלפי מל"טים ומאות טילים בליסטיים, במערכה הצבאית הארוכה ביותר בתולדותיה. למרות זאת, המערכת סופקה בדיוק בזמן. "למדנו לגלות שהשותף הישראלי הוא אמין", אמר מפקד חיל האוויר הגרמני בהערכה.

תזמורת צבאית מנגנת מארש גרמני

רבע שעה אחרי המתוכנן, קצת אחרי אחת בצהריים ("מה קרה לדיוק הגרמני", תהה איש חיל האוויר שישב ביציע) התחיל הטקס. הפלוגה החדשה של מפעילי מערכת החץ הגרמני, גברים ונשים, צעדו בסך בפני הנוכחים. אחריהם הגיעה תזמורת צבאית כשהיא מנגנת מארש גרמני. נכון לעכשיו, גודלה של התזמורת יותר מכפול מזו של פלוגת מפעילי החץ. אבל עשרות חיילים גרמנים נוספים נמצאים בהכשרה בישראל, בעוד האחרים עוברים הכשרה סופית במקום על ידי צוות של אנשי מקצוע ישראלים. "שיתפנו אותם בהכל", מספר פתאל, "הראנו להם מה קרה בליל המל"טים, ביירוט הטילים במלחמה עם איראן, הטמענו במערכת שמסרנו להם את הלקחים שלנו מהלחימה".

בצד הישראלי היה קשה שלא לחוש את ההתרגשות. לא רק ברעם נזכר בעברו הפרטי ברגע הזה, ושיתף את הקהל בכך שמשפחתו נמחקה כמעט כולה באירופה, וכי בעבורו מערכת החץ היא המורשת שסבתו הפכה לציווי משפחתי: להיות חזקים, להגן ולשרוד. כמעט כל אחד חשב על סבא וסבתא, או על ההורים, או על האיומים הקיומיים שהובילו להקמת מדינת ישראל. המחשבה העיקרית היתה פליאה מהעובדה שישראל הפכה השבוע למגנה של גרמניה; למי שמערכת החץ שפיתחה תספק ביטחון כעת למי שאבות-אבותיהם ניסו להכחיד את העם היהודי. "אנחנו רוצים גרמניה חזקה וגאה", אמר ברעם בטקס. התחושה היתה כי הישראלים הם אלו שצריכים "להזכיר" לגרמנים איך לנהל צבא, איך להילחם, איך להתמודד עם איומים. מהצד הגרמני, מפקד חיל האוויר הגרמני סיכם בעברית את התחושות - "תודה רבה לכם".

למעשה, העסקה היא כמובן גם אינטרס ישראלי. לא רק בשל הכסף הרב שנכנס למדינה (והפוטנציאל למכירות נוספות), אלא בשל הברית שהיא מחזקת עם מדינה עוצמתית כמו גרמניה. כפי שהסבירו אנשי משרד הביטחון, עצם ההשקעה של מדינה נוספת בחץ מוזילה את ייצור המיירטים, ואיפשרה לישראל להצטייד בהרבה מאוד מהם לפני המלחמה באיראן.

תחת אימת הרחפניים הרוסיים

הגרמנים, אגב, שרועדים מפחד בימים אלו מרחפנים רוסים מסתוריים שמסתובבים בשמי אירופה, דאגו לשבש אלקטרונית את הקליטה באזור, כדי להגן על המערכת החדשה והיקרה שלהם. תוצאת-ביניים של המהלך היתה עשרות עיתונאים מתוסכלים שצילמו וכתבו ותיעדו, ואז נאלצו לחכות לנסיעה חזרה כדי לשגר את החומרים.

אחרי הנאומים של הבכירים הישראלים והגרמנים הגיע השלב שבתעשייה האווירית קוראים לו "הזקפה". המערכת עברה ממצב אופקי למצב אנכי, כשהיא חושפת שלל לוגואים על כני השיגור: אלה של התעשייה האווירית, של חיל האוויר הגרמני, של פלוגת "מגני השמיים" החדשים של גרמניה, שסימלה חרב וחץ המקיפים את גרמניה כולה. מומחים אמרו ל"גלובס" כי בעזרת שלושה-ארבעה מכ"מים נוספים, והרבה מיירטים, גרמניה יכולה להגן על עצמה היטב מפני איומים בליסטיים. תוך כדי, נרמז מהצד הישראלי שהגרמנים כבר הודיעו על כוונתם לרכוש מיירטים רבים מעבר לעסקה שסוכמה.

לאחר מכן נציגי משרד הביטחון הישראלי העבירו מפתח סמלי של המערכת לגרמנים; מפקדת הפלוגה הכריזה בקול לשר לענייני הגנה במשרד הביטחון שנכח באירוע, "אדוני, אני מדווחת כי מערכת חץ 3 להגנה על גרמניה מוכנה ועובדת"; התזמורת ניגנה את התקווה ואת ההמנון הגרמני והטקס הסתיים.

הצד הישראלי נהר לסוללת החץ כדי להסתכל מקרוב ובעיקר להצטלם. רבים ביקשו סלפי עם הטילים, או צילמו אחד את השני. קבוצות-קבוצות התארגנו: קצינים גרמנים וישראלים, במדים או בחליפות, מחובקים, מחייכים למצלמות הניידים. תמונות שלא היו ייאמנו בעבר, ושעדיין לוקח זמן כדי להבין את משמעותן. גרמניה וישראל צעדו השבוע צעד גדול, נוסף, בדרך להפוך לשותפות אסטרטגיות.

עוד כתבות

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

רונן בר / צילום: אוהד צויגנברג

משפחת ראש השב"כ לשעבר הבטיחה הנפקה של 2 מיליארד שקל

הנפקת פרודלים, חברת תמציות הטעם והריח לתעשיית המזון והמשקאות שבשליטת משפחתו של ראש השב"כ לשעבר רונן בר, בדרך להשלמה ● המהלך שזכה לביקוש גבוה יכלול גיוס של 390 מיליון שקל תמורת 15% מהחברה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נתן שירות למוכרים וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף, וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך וחויב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל, זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל