בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ
תקציב המדינה לשנת 2026 אושר היום (שישי) בממשלה. המכשול המרכזי הוסר בלילה האחרון, בסיכום בין האוצר לבין מערכת הביטחון, שתקבל תקציב של 112 מיליארד שקל. המכשול השני היה ברפורמה בחלב, אך היא אושרה בממשלה חרף התנגדות שר החקלאות, אבי דיכטר.
התקציב יעבור כעת לתהליך החקיקה בכנסת, בדרך לדד ליין לאישורו הסופי במליאה - ה-31 במרץ. עד אז, תוכנית התקציב עשויה עוד לעבור שינויים, כאשר עדיין קיימים נעלמים רבים, בהם המס על רווחי הבנקים שמבקש להטיל שר האוצר בצלאל סמוטריץ', והטלת מס רכוש על קרקעות פנויות שצפויה לו התנגדות בוועדת הכספים.
מסגרת ההוצאה הממשלתית תעמוד בשנה הקרובה על 662 מיליארד שקל. זאת, לעומת 650 מיליארד שקל בתקציב 2025 המעודכן, שהוגדל בשל התארכות המלחמה.
מסגרת הגירעון המתוכנן הועלתה במהלך דיוני התקציב בממשלה ל-3.9% תוצר - שהם כ-78 מיליארד שקל. הצעת התקציב שהעלה האוצר לממשלה התבססה על גירעון של 3.6%, שכשלעצמו הוגדל לעומת 3.2% בטיוטות התקציב הקודמות. הגירעון טיפס, בין השאר, בעקבות הסיכומים עם מערכת הביטחון, ובשוליים גם מהצלחתו של שר התיירות חיים כץ להסיר מהתקציב את ביטול הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת.
● לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך
● בתוך כל כיפופי הידיים, ישראל יכולה לשכוח ממטרת-העל הכלכלית
במהלך היממה האחרונה חלה התקדמות מסוימת במשא ומתן בין משרד האוצר למערכת הביטחון. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נעתר להסיר מהצעת התקציב את השינויים שהיו אמורים לחול על תנאי הפנסיה והמיסוי של משרתי הקבע וגמלאי מערכת הביטחון. זאת, בתמורה להסכמת צה"ל לקבל על עצמו התייעלות בסיסית בתוך תקציב הביטחון, למימון חלק קטן מהתוספות שדורשים בצבא.
במקור, טיוטת חוק ההסדרים של האוצר לתקציב כללה רפורמה נפיצה בפנסיה התקציבית של אנשי כוחות הביטחון, שהוסרה לחלוטין מהנוסח הסופי ברגע האחרון. הסעיף המרכזי שהוסר עסק בביטול הטבת מס ייחודית שממנה נהנים גמלאי מערכת הביטחון הזכאים לפנסיה תקציבית. בעוד שלגמלאים אחרים בשירות המדינה מקוזזים מענקי הפרישה או ההיוון מתקרת ההון הפטורה ממס, גמלאי מערכת הביטחון בפנסיה תקציבית פטורים מקיזוז זה.
סעיף נוסף שהוסר עסק בקבלת קצבת פנסיה ומשכורת במקביל מהמדינה. על פי נתוני האוצר, כ-76% מגמלאי משרתי הקבע חוזרים לשוק העבודה לאחר פרישתם, וכ-26% מהם חוזרים לשירות הציבורי - כך שהם מקבלים משכורת מהמדינה בנוסף לקצבת הפנסיה. הנוסח המקורי ביקש להחיל מנגנון קיזוז, במקרים שבהם סך הכנסות הגמלאי עולה על שכרו האחרון בשירות.
להבדיל, גם סעיף שעסק בהקמת צוות לחיזוק מעמד הלוחמים בכוחות הביטחון ושיפור תנאי השכר שלהם, נפל מהצעת התקציב הסופית שעלתה לממשלה.
הסרת השינויים בפנסיה התקציבית הייתה חשובה למערכת הביטחון, ומנגד לאוצר היה חשוב שבצבא יסכימו להתייעלות פנימית. אולם, במונחי תקציב הביטחון, מדובר עדיין בכסף קטן. ה"גזירות" על הפנסיה התקציבית, שנפלו, היו אמורות להגדיל את הכנסות המדינה בכ-60 מיליון שקל בסך הכל בשנה. טיפה בים של תקציב ביטחון בגובה של יותר מ-100 מיליארד שקל.
מערכת הביטחון ביקשה תקציב של כ-144 מיליארד שקל, בעוד האוצר הסכים לכ-108 מיליארד שקל. מתווה הפשרה של המל"ל בגובה 118 מיליארד שקל אינו מקובל על אף אחד מהצדדים - הביטחון דורש יותר והאוצר מוכן לפחות.
באוצר חוששים שמערכת הביטחון מעדיפה להגיע להכרעה ברגע האחרון אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, במקום להגיע להסכמות ישירות עם האוצר. זאת, מניסיון העבר שבו הכריע נתניהו לרוב לטובת דרישות מערכת הביטחון על פני עמדת האוצר.
כל עוד לא נפתרה סוגיית הביטחון, משרדי הממשלה האחרים נמצאים בחוסר ודאות מסוימת. שכן, התוספת לביטחון תקבע כמה כסף יישאר לתקציבים האזרחיים, ומה יהיה גובה הקיצוץ הרוחבי שייאלצו לעבור למימון הוצאות הביטחון.
רפורמת החלב צפויה לעבור
סלע מחלוקת אחר בתקציב נראה שנפתר, לעת עתה: רפורמת החלב צפויה לעבור בממשלה. שר החקלאות אבי דיכטר, נותר כמעט לבד בהתנגדותו. דיכטר מאיים להצביע נגד הצעת התקציב.
במהלך הדיונים בממשלה, דיכטר האשים את האוצר בפגיעה ברפתנים ובחוסר הידברות. "זה לא יתכן שאתם ככה מפתיעים אותנו עם רפורמה שאנחנו לא מכירים. מביאים משהו לממשלה שלא דיברתם איתנו עליו". אך סמוטריץ' הציג מכתב בן שנה וארבעה חודשים בו דיכטר עצמו מסרב להידבר על הרפורמה.
דיכטר ניסה להסיט את האחריות ליוקר מוצרי החלב אל המחלבות הגדולות, שאינן בתחום אחריותו אלא של שר הכלכלה ניר ברקת. אולם ברקת לא התנגד לרצונו של סמוטריץ' לקדם את הרפורמה: "העמדות שלנו ממש לא רחוקות. אפשר להתקדם בשיח ולדייק את הדברים", אמר שר הכלכלה.
בתוך כך, תוכנית האוצר לבטל את הפטור ממע"מ על תיירות נכנסת נפלה הערב מהצעת התקציב. שר התיירות חיים כץ, הוביל פעם נוספת לביטול הכוונה, כמו בהצעות התקציב הקודמות. תוכנית זו הייתה אמורה להגדיל את הכנסות המדינה ב-1.5 מיליארד שקל כבר בשנה הקרובה, עם תיירות נכנסת שעדיין לא התאוששה מהמלחמה.
יעד הגירעון המתוכנן של האוצר לתקציב 2026 עומד על 3.6% תוצר, לפי הצעת התקציב שהוגשה לשרים. מדובר בהעמקת הגירעון השנתי בכ-8 מיליארד שקל, לעומת הצהרתו הקודמת של השר בצלאל סמוטריץ' לפיה התקציב יתבסס על גירעון מתוכנן של 3.2%. רף הגירעון עשוי לעלות עוד בשעות הקרובות, בהינתן שינויים של הרגע האחרון במשא ומתן בין האוצר לממשלה עד לאישור התקציב.