רג'פ טאייפ ארדואן, נשיא טורקיה / צילום: ap, Achmad Ibrahim
טורקיה החלה אתמול בלילה (א') להזרים כוחות לצפון סוריה, באזורים עפרין, ראס אל־עין וחאלב, כך לפי דיווחים ותיעודים שפרסמו רשתות תקשורת כורדיות. בחלק מן הדיווחים ציינו כי הכוחות זורמים לכיוון מנביג', מוקד העימות בין טורקיה ומשטר החסות שלה בסוריה בהובלת אחמד א־שרע (אבו מוחמד אל־ג'ולאני) לבין כוחות סוריה הדמוקרטיים (SDF), שמובילים הכורדים בהנהגת מזלום עבדי.
● וול סטריט ג'ורנל: מדינות שהטילו סנקציות על ישראל - רוכשות ממנה נשק כעת
● "בתוך שמונה חודשים צפויה עוד מערכה מול איראן, והיא תתמקד במשטר"
המהלך הזה מתרחש בעת שעבדי, בדומה לחלקים רבים בקהילה הדרוזית הסורית בדרום המדינה, מסרב בתוקף להשתלבות מלאה בתוך "ממשלת המעבר", שמנהיג א־שרע. בה בעת, באנקרה הבהירו כי יסרבו לסיטואציה שבה בכירים ב־YPG, המיליציה הסורית־כורדית, ישתלבו בממשלת סוריה - בעקבות היותם "בעלי קשרים ל־PKK". קרי, למחתרת הכורדית. "הכוחות הכורדיים מוכרחים לפרק את ההתארגנות ולהשתלב לצבא סוריה כבודדים", אמרו בכירים טורקיים.
אולם המציאות הראתה כי הכורדים אינה מקשה אחת ועבדי הבהיר כי זו "סוגיה טורקית" שאין להם קשר אליה. בה בעת, הממשלה האזורית של כורדיסטן (KRG) העיראקית, שנשיאה הוא נצ'ירוואן ברזאני, מנהלת מדיניות ייחודית בפני עצמה, שכוללת קשרים משלה עם טורקיה, וכמובן עיראק - מעצם היותה אוטונומיה.
בקרב הכוחות הכורדיים מיהרו להגיב לצעד הטורקי עם הזרמת תגבורים לאזור, אבל בכירים ב־SDF ניסו גם להרגיע עם המסר כי זהו ניסיון להפעלת "לחץ פסיכולוגי". לפחות לפי שעה, לא היו חילופי אש שנראים כקשורים לתגבורי הכוחות, תוך שבוושינגטון שמעורבת בצפון סוריה לא הגיבו. אותו תגבור כוחות התבצע לאחר שא־שרע ועבדי ניהלו הסלמה צבאית האחד נגד השני אבל הגיעו להפסקת אש, אף שחילופי אש מתרחשים מעת לעת בין הצדדים.
אינטרסים רבים בסוריה
החשש הוא שכישלונו של א־שרע לכפות את סמכותו על הכורדים יביא למצב שבו הטורקים יקבלו "אליבי" לנוכחות צבאית מובהקת בצפון סוריה. לפחות עד עתה, משטר ארדואן ניסה ככל הניתן להציג תדמית בינלאומית שבה סוריה אינה מדינת בובה שלו, אך בשטח נצפו כוחות טורקיים והזרמת אמל"ח לא־שרע. כך, למשל, הרמטכ"ל הטורקי, סלצ'וק בייראקטראולו, הוביל ביום שישי ביקור רשמי של הצמרת הצבאית של אנקרה בדמשק, עם משלחת שמקבלת כעת תדמית אחרת לגמרי.
לטורקיה יש אינטרסים רבים בסוריה, ולא כולם ביטחוניים או צבאיים. בהיבט הכלכלי, ארדואן זקוק לנפט - והרבה. עבור אנקרה היעדר השליטה על מקורות נפט הוא קריטי, כי אירועים גיאו־פוליטיים עלולים להזניק את מחירי האנרגיה - ולהאיץ את האינפלציה במדינה שהקצב השנתי מאז תחילת 2022 נע בין 31%-85%.
לכן, ארדואן מעוניין בהשפעה ישירה על שטחים אסטרטגיים ורוויים במשאבי טבע שעליהם חולשים הכורדים. כיום, הפקת הנפט בסוריה מוערכת בכ־85 אלף חביות ביום, כאשר כ־90% מתוכן מופקות בשטחים מזרחית לנהר הפרת - בשליטת SDF ובגיבוי האמריקאים.