גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס

הקונגרס עומד לבחור מחדש את חבריו, וההחלטות על הסיוע עלולות להשתנות בהתאם ● במקביל, סעיף ההמרות, המאפשר להמיר חלק מהכסף לשקלים ולתמוך בתעשייה המקומית, מצטמצם במהירות ● בישראל מציעים פתרונות: לראות את ההסכם כ"שיתוף פעולה" ולא כ"סיוע"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon
נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

משרדי האוצר והביטחון מצאו בשבוע שעבר פשרה בנוגע לתקציב הביטחון: בין כ־90 מיליארד שקל לפי מסקנות ועדת נגל לבין דרישת מערכת הביטחון שהגיעה ל־144 מיליארד שקל, הוסכם על 112 מיליארד שקל - שהם כ־5.2% מהתוצר. עם זאת, מעבר לפינה ניצב אתגר אסטרטגי נוסף למערכת הביטחון והדרג המדיני: הארכת הסכם הסיוע עם ארה"ב, שמסתיים ב־2028.

טורקיה החלה להזרים כוחות לצפון סוריה. ישראל צריכה לדאוג?
כותרות העיתונים | באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן

מזכר ההבנות הנוכחי, עליו חתמו ב־2016 ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא ארה"ב לשעבר ברק אובמה, מבטיח לישראל רכש אמריקאי שנתי (FMF) בסך 3.3 מיליארד דולר. בנוסף, הובטח סכום של חצי מיליארד דולר לשיתופי פעולה בתחום ההגנה האווירית. מדובר בשיא של כל הזמנים, שמבטיח סיוע שנתי בסכום ששווה לכ־0.5% מהתוצר.

מדיניות "ארה"ב תחילה"

הליך מזכר ההבנות כבר החל במשא ומתן עם הממשל האמריקאי, תוך ידיעה כי טראמפ שואף להציב את הכלכלה האמריקאית בראש סדר העדיפויות. לפיכך, חלק מהשאלות סביב מזכר ההבנות החדש נובע מסעיף ההמרות (OSP): היכולת להמיר חלק מהמענק השנתי לשקלים בשימוש התעשייה הביטחונית המקומית. בתחילת ההסכם, סעיף ההמרות עמד על 815.3 מיליון דולר (24.7% מתקציב הרכש), אך הובטחה בו הפחתה שתפנה את ההשקעה בהדרגה לתעשייה הביטחונית האמריקאית.

הפחתה משמעותית ביותר מתחוללת השנה: מתקציב המרות של 725.3 מיליון דולר (21.9%), חלה צניחה שמעוגנת בהסכם ל־450.3 מיליון דולר (כ־13.6%). בשנה הבאה תהיה צניחה נוספת ל־250.3 מיליון דולר (כ־7.5%). בשנה האחרונה למזכר ההבנות, 2028, סעיף ההמרות יעמוד על 0. לא מן הנמנע, כי טראמפ ומזכיר ההגנה פיט הגסת' ישאפו כי במזכר ההבנות הבא סעיף ההמרות יהיה 0 כבר מהיום הראשון.

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מסביר כי כחלק ממדיניות "ארה"ב תחילה" (America First) של ממשל טראמפ, בוושינגטון מעוניינים להפחית את הזרמות הכספים החוצה למינימום. "האמריקאים מנסים להגדיר את ההסכם הבא לא כ'סיוע שנתי', אלא ככזה של 'שיתוף פעולה'. יש לא מעט פרויקטים משותפים של ישראל וארה"ב, כמו מערכות חץ וקלע דוד, שבהן האמריקאים הם שותפים מלאים. לכן, שואפים ליצור סדרת שיתופי פעולה שיגדילו את המעורבות האמריקאית".

הבעיה של ישראל היא שהמזכר ההבנות הבא טרם טופל לעומק, מה שיוצר מירוץ נגד הזמן. ישראל נמצאת במצב פוליטי נוח יחסית בוושינגטון: בבית הלבן יושב נשיא רפובליקני, אשר נחשב לאחד הידידים הטובים של ישראל, ויש רוב רפובליקני בבית הנבחרים ובסנאט. עם זאת, בחירות האמצע בארה"ב צפויות להתקיים בנובמבר, ולכן בירושלים מבינים כי יש צורך להיכנס כעת למו"מ קדחתני.

"אנו לא יכולים לדעת מול איזה קונגרס נידרש להתמודד לאחר מכן", אומר לגלובס בכיר במערכת הביטחון הישראלית. "עם הרפובליקנים יהיה קל יותר, ולכן צריך לסגור עם הממשל את מזכר ההבנות כדי שירוץ מהר לאישור בקונגרס". מזכר ההבנות מחייב הליך חקיקה: אישור בבית הנבחרים, אישור בסנאט, וחתימת הנשיא. לנשיא הבא תעמוד אמנם הסמכות להשהות את הסיוע, אך נזכיר שממשל ביידן לדוגמא לא נגע במזכר ההבנות ושמר על הסדר קיים.

ד"ר קובי ברדה, חוקר יחסי ישראל-ארה"ב ומרצה בבית הספר ללימודים רב־תחומיים ב-HIT חולון, צופה כי הליך האישור בקונגרס יתבצע רק לאחר בחירות האמצע. "בפני ישראל ואיפא"ק עומד אתגר משמעותי: לשכנע את הציבור האמריקאי כי מזכר ההבנות הוא לטובתו, על אף ההתנגדות משני הצדדים של המפה הפוליטית. מהשמאל, סנאטורים דמוקרטים דורשים לעצור את 'מימון רצח העם'. מהימין, טאקר קרלסון ושאר אנשי ה־MAGA מתנגדים להוצאת כספים מחוץ לארה"ב, ורואים את ישראל כטפילה".

היתרון האיכותי הישראלי

ברמת ההיסטורית, ישראל היא המדינה שקיבלה את הסיוע הנרחב ביותר מארה"ב מאז 1946 - 330 מיליארד דולר, מתוכם 244 מיליארד דולר סיוע צבאי. להשוואה, מצרים במקום השני עם 179 מיליארד דולר (מתוכם 96 מיליארד דולר עבור סיוע צבאי), מה שממחיש היטב את עיקרון היתרון האיכותי האיכותי (Qualitative Military Edge) של ישראל, שמוביל את המדיניות האמריקאית בצעדיה השונים.

סוגיית היתרון האיכותי של ישראל עלתה לאחרונה על סדר היום עם החלטת טראמפ לאשר מכירת מטוסי F-35 ותוכנית גרעין אזרחית לערב הסעודית. עוד קודם לכן, ערב הסעודית הייתה הרוכשת הגדולה ביותר של אמל"ח אמריקאי בין השנים 1950-2024, עם סך עסקאות של 182 מיליארד דולר, כאשר ישראל במקום השלישי עם 63 מיליארד דולר.

לפי בדיקת מכון המחקר CFR, על אף הסכומים האדירים, התלות הישראלית בנשק אמריקאי גבוהה מזו של ערב הסעודית: מאז שנת 2000, אמל"ח אמריקאי מהווה כ־78% מכלל היבוא הביטחוני של ישראל, לעומת 62% בסעודיה. בקרב מדינות אחרות באזור, השיעורים אף היו נמוכים יותר, כשבמצרים הם עמדו על 49%.

שלושת מזכרי ההבנות שנחתמו לאורך השנים בין ישראל לארה"ב היו רק מבוא לסיוע חסר תקדים במהלך מלחמת חרבות ברזל. בדוח CFR מ־7 באוקטובר השנה צוין כי מאז פרוץ המלחמה אישרה ארה"ב סיוע צבאי לישראל בסך של לפחות 16.3 מיליארד דולר - סכום השווה לכ־2.4% מהתוצר הישראלי.

סיוע או שיתוף פעולה?

בצל החשיבות הרבה של הסיוע הביטחוני האמריקאי למשק הישראלי, ד"ר ברדה מציע תוכנית ייחודית, אשר שונה בתכלית ממזכרי ההבנות הקודמים. "נניח וההסכם יעמוד על 4 מיליארד דולר בשנה - אבל לא במסגרת תמיכה אלא במסגרת שותפות. יחוקק בכנסת חוק 'אמריקה תחילה', שמחייב את ישראל לרכוש סחורה אמריקאית בסך 4 מיליארד דולר. בד בבד, יחייבו את קרן העושר הישראלית להשקיע בנאסד"ק. מוכרחים להבין כי אם חלילה לא יהיה סיוע אמריקאי או שהוא יופחת דרמטית, זה לא רק יביא לאובדן הכנסות חשובות בתקופת גירעון והשלכות המלחמה. סיטואציה שכזו גם תביא לאיבוד קשרים שכוללים עשרות אלפי פעולות שוטפות משותפות בין משרד הביטחון הישראלי למזכירות ההגנה האמריקאית".

נכון לאפריל השנה, לישראל היו 751 עסקאות פעילות עם ארה"ב בשווי כולל של כ־39 מיליארד דולר. התועלות המבצעיות והכלכליות לישראל קריטיות - אך למעשה הן הדדיות. מעבר לקבלת הכנסות הגדולות למשק האמריקאי, ארה"ב מרוויחה מהמכירות לישראל ניסיון מבצעי בכל תחומי הלחימה, בעצימות שאין שנייה לה. בין אם מדובר במטוסי ה־F-35 שישראל רוכשת תמורת כ־80 מיליון דולר ליחידה, בין אם מדובר בפגזי טנקים, ובין אם בחימושים שחיל האוויר הטיל באיראן במהלך "עם כלביא".

"הניסיון המבצעי שהישראלים רכשו ב־F-35 והשדרוגים שהוכנסו למטוסים שווים עשרות מיליארדי דולרים לאמריקאים", מסכם דיין. אפשר לומר שהגדרת 'שיתוף פעולה' במקום 'סיוע' זה בעיקר סמנטיקה, אבל יש כאן אינפוטים רבים וערך מוסף שמביאה ישראל לנשק האמריקאי. הרעיון הוא לבסס את ההסכם הבא סביב זה. בין כה וכה, כבר כיום רוב הסיוע חייב להיות מופנה לרכישת אמל"ח תוצרת ארה"ב - וזה המניע המרכזי בגיבוש ההסכם הבא".

עוד כתבות

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

שי באב''ד, נשיא ומנכ''ל קבוצת שטראוס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל שטראוס: "מרב ההשקעות שנעשה בעשור הקרוב יהיו בישראל"

"השקעה בפריפריה היא העתיד התזונתי והביטחוני של מדינת ישראל", אמר מנכ"ל שטראוס שי באב"ד בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● על רפורמת החלב אמר: "ראוי ונכון היה שהממשלה תעשה רפורמה להפחתת יוקר המחיה, מבלי להוריד את הרגליים שעליהן כולנו עומדים" ● והאם הוא מתכנן לחזור למגזר הציבורי?