גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ני"ע

ספי זינגר, יו"ר רשות ניירות ערך, הכריז כי הרפורמה לגבי מבנה הדיווח של חברות ציבוריות תושלם עד סוף השנה הבאה ● השינוי המרכזי יהיה בדוח הדירקטוריון: "כיום הוא מזמין רשימת מכולת ארוכה. מהות הדוח תהיה פרק חד, ממוקד וקצר"

ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי
ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: גיא סידי

הוועדה שהקימה רשות ניירות ערך לשינוי מבנה הדוחות של החברות הציבוריות ממליצה לקצר את הדוחות, למקד את המידע הכלול בהם ולהאריך את המועד להגשת דיווחים מיידים ב-24 שעות. ההמלצות המסתמנות הוצגו הבוקר (ג') בכנס השנתי של מחלקת התאגידים ברשות.

"להימנע מהנחות אופטימיות בדוחות": הדרישה החדשה של רשות ני"ע מחברות הנדל"ן
● "להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"
תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, הכריז בכנס, כי הרפורמה בדוחות תושלם עד סוף 2026. פרסום המלצות הביניים של הוועדה צפוי כבר בחודש הבא, כאשר הדוח הסופי צפוי להתפרסם ברבעון השני של 2026, לאחר קבלת הערות הציבור. הוועדה לשינוי הדוחות בראשות פרופ' אסף חמדני הוקמה בפברואר 2025 עם נציגים מהרשות, מבנקים ומבתי השקעות ומהאקדמיה.

נכון להיום, הדוחות שמפרסמות חברות מדי שנה כוללים את תיאור עסקי התאגיד (דוח ברנע), דוח הדירקטוריון, המציג ניתוח שעורכת מועצת המנהלים לגבי החברה, וכמובן מידע מפורט לגבי מצבו הפיננסי של התאגיד - כולל מאזן ודוחות על רווח והפסד, הרווח הכולל, תזרים מזומנים, שינויים בהון וביאורים. עוד מתפרסמת הערכה מטעם הדירקטוריון וההנהלה לגבי אפקטיביות הבקרה הפנימית, בליווי דוח מרואה החשבון המבקר, ומידע לגבי הערכות שווי, עסקאות עם בעלי השליטה ושכר בכירים. החברות גם נדרשות לפרסם דיווחים מיידים לגבי עסקאות ומינויים משמעותיים.

המלצה מרכזית של הוועדה היא לשנות את דוח הדירקטוריון, אשר נמצא כי לאורך השנים הפך למסמך טכני וארוך, הכולל פרטים שאינם בהכרח תורמים להבנת פעילות החברה. הוועדה ממליצה אפוא להחליף את דוח הדירקטוריון בדוח הנהלה, שמנתח את פעילות החברה בראיה עסקית של ההנהלה. זאת, תוך יצירת הפרדה ברורה בין מידע עובדתי, שיוצג בפרק תיאור עסקי התאגיד, לבין ניתוח והערכה ניהולית, שייכתבו בדוח ההנהלה. ההפרדה תאפשר למשקיעים להבין כיצד ההנהלה מפרשת את הנתונים, מה מניע את החברה, מהם מוקדי הסיכון וכיצד התקבלו החלטות.

דוח ההנהלה החדש יכלול ניתוחים המשקפים את אופן ניהול החברה בפועל, על בסיס מגזרי. הוועדה מעודדת הכללת תחזיות ומידע צופה פני עתיד, נתוני Non GAAP ו-KPIs. תתאפשר גם השוואה לרבעון קודם שיח לרבעון מקביל, ככל שהחברה סבורה כי השוואה זו מתאימה יותר.

בנוסף, פרק תיאור עסקי התאגיד יקוצר, תוך ביטול כפילויות ושינוי במתכונת הגילוי. הפרק ייחתם על ידי הדירקטוריון והמנכ"ל, בשונה מהמצב כיום, שבו הפרק לא חתום על ידי בעל תפקיד. הדוח החדש יכלול פרקים חדשים בנושאי ממשל תאגידי ומימון. ההמלצה להפריד את המידע בנושא המימון ולייחד לו פרק משלו התקבלה לאור התפתחות שוק האג"ח הקונצרני בשני העשורים האחרונים והעלייה בחשיבות המימון בפעילות החברות.

ברשות ני"ע שואפים לכך שהשינויים בדוחות יספקו למשקיעים מידע לא רק על מה שקרה בחברה, אלא גם על הסיבות לכך והמשמעות העתידית עבור החברה, תוך הקטנת עומס המידע.

"קפיצת מדרגה ביכולת להבין מאחורי הקלעים"

שינוי דרמטי צפוי גם לגבי הדיווחים המיידיים. ועדת חמדני ממליצה להאריך את פרק הזמן המקסימלי המותר לפרסום דיווחים כאלה על אירועים מהותיים בעד 24 שעות ביחס למצב כיום. לדוגמה, אם נודע לחברה על אירוע מהותי ביום ג' בשעה 16:00 - כיום היא מחויבת לדווח עליו עד יום ד' ב-9:30, ולפי הצעת הוועדה - פרק הזמן יוארך עד יום ה' ב-9:30 בבוקר. שינוי זה נועד להפחית טעויות ולחזק את איכות המידע המגיע למשקיעים.

הוועדה ממליצה כי חובת הדיווח על עסקאות תהיה כאשר נחתם הסכם מחייב, ולא במהלך המשא ומתן, כמקובל בארצות הברית. דיווחים על שינויים בהחזקות בעלי עניין יתאפשרו אחת לשבוע. הדרישה לחשוף את שמות הלקוחות האחראים ליותר מ-20% מהכנסות החברה תשתנה כך שלא תהיה עוד אוטומטית אלא תחול רק כאשר שם הלקוח מהותי להבנת הסיכון לחברה.

זינגר אמר, כי "מאז דוח ועדת ברנע עברו יותר משני עשורים. המציאות השתנתה, מבני המימון השתכללו ונוספו פרקטיקות ודפוסי פעולה שלא היו בעבר. הרגולציה 'מזדקנת' ואגב כך סופחת אליה עודפים לאורך השנים". יו"ר הרשות הוסיף, כי "עודף מידע פוגע לא רק בחברות, שעליהן מוטלת רגולציה עודפת, אלא גם במשקיעים ובאנליסטים, שטובעים בים של נתונים שמקשים עליהם לברור את המוץ מהתבן. כמות אינה שוות ערך לאיכות, לפעמים להיפך. זאת המטרה שלשמה הוקמה הוועדה. למצוא מה חסר בדוחות אבל לא פחות מכך גם מה עודף ומיותר".

יו"ר הרשות הוסיף כי "דוח הדירקטוריון הפך, לא אחת, לרשימת מכולת של נושאים שמוזכרים בתקנות. שינוי השם מדוח הדירקטוריון לדוח הנהלה אינו קוסמטי - הוא משקף את המעבר מרשימה ארוכה של פריטים לפרק ממוקד, מדויק וקצר, שישקף למשקיעים כיצד נראים ביצועי התאגיד וההתפתחויות הצפויות של התאגיד מנקודת המבט של ההנהלה, איך היא מסבירה אותם ומה חשוב בעיניה. הציפיה שלנו היא גם שההנהלה עצמה תכתוב אותו. זאת תהיה קפיצת מדרגה ביכולת המשקיעים להבין את 'אחרי הקלעים' של החברה".

"עודף מידע לא מהותי"

בהתייחסו לתכניות הרשות ב-2026, לצד הרפורמה בדוחות, ציין זינגר את יצירתו של חשבון השקעות עליו מתכננת להמליץ ועדת הארביטראז' כ"פרויקט הדגל לגבי משקיעי הריטייל". מנוע צמיחה נוסף בשוק ההון הוא המשקיעים הזרים, אשר לפי נתוני הרשות אחראים לעלייה הגדולה ביותר במחזור היומי הממוצע בבורסה. המעבר למסחר בבורסה בימי שני עד שישי צפוי לדברי זינגר לסייע למשקיעים הללו. "יש כאן אמירה שאומרת להם 'נתאים את עצמנו לרגולציה ולמקובלות הבינלאומיות'".

מנהל מחלקת התאגידים ברשות ני"ע, אמיר הלמר, ציין כי כמות הטעויות הכוללת בדוחות החברות עמדה השנה על יותר מ-100 מקרים. לדבריו, הרפורמה בדוחות היא "המשמעותית ביותר בדרישות הגילוי של החברות הציבוריות בשני העשורים האחרונים. ההמלצות צפויות לשפר את איכות הגילוי של התאגידים המדווחים למשקיעים ולהתאים אותו לשינויים המשמעותיים שחלו בסביבה העסקית והטכנולוגית מאז ועדת ברנע, ובמקביל מפחיתות את הנטל הרגולטורי".

הלמר ציין גם את תוכנית הרשות לפקח על השימוש בשלדים בורסאיים לצורך כניסה לבורסה. הרבעון הראשון של 2026 צפוי, לדבריו, לכלול הנפקות רבות, והוגשו למעלה מ-20 בקשות להיתר להנפיק. ברבעון האחרון קיבלו עוד 14 חברות היתר כזה.

יו"ר הוועדה לשינוי הדוחות, פרופ' אסף חמדני, אמר כי "לוועדה אין בעיה עם דוחות ארוכים אבל אנחנו רוצים דוחות אפקטיביים. כיום יש עודף מידע לא מהותי ולא רלבנטי. יש עודף בדיווחים מיידיים. מה חסר? למשקיעים יש ביקוש לניתוח המידע, כולל לפי מגזרי פעילות, ולמידע שיאפשר להם לתמחר את החברות בצורה נכונה". חמדני הזהיר, כי "אם עורכי דין ייעצו ללקוח לגלות כמה שיותר כי 'מה אכפת לך', נחזור תוך כמה שנים למצב הנוכחי".

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מקפה גן סיפור לפי שווי של כ־150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ’י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה של ברנרדו בלכוביץ’; העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות בענף המסעדנות

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', כנס ירושלים של עיתון ''בשבע'', 16.02.25 / צילום: יצחק קלמן

הפירות והירקות יקרים? זה עניין של היצע וביקוש

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הסביר כי ההתייקרות של הפירות והירקות נובעת מסיבה פשוטה: האוכלוסייה גדלה, אבל התוצרת לא ● מבט על שני העשורים האחרונים מגלה שזה אכן מה שקורה ● המשרוקית של גלובס

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס של 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות החברות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

רה''מ נתניהו פוגש את ראש ממשלת הודו, מודי, 2017 / צילום: קובי גדעון-לע''מ

ראש ממשלת הודו מודי מגיע לישראל. על הפרק: פרויקט משותף בתחום הלייזר

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

בינואר 2026 העביר בית ההשקעות מיטב מהמתחרים כמעט 2.4 מיליארד שקל, שיא כל הזמנים מבחינת החברה בגיוסים לחודש אחד ● מיטב מנהל כיום 136 מיליארד שקל, אחריו נמצא אלטשולר שחם עם כמעט 125 מיליארד שקל, אחר כך מור עם 108 מיליארד שקל והפניקס עם 102 ● ומי נמצא בתחתית הטבלה?

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה