תפקיד חדש נולד: פירמות עוה"ד כבר מרגישות את השפעות מהפכת ה־AI

ביום חמישי האחרון הודיע סטארט־אפ ה־AI המשפטי הארווי (Harvey), שעובד עם 50 משרדי עורכי הדין הגדולים בארה"ב וגם עם משרדים ישראליים על סבב גיוס חדש לפי שווי של 8 מיליארד דולר. הגיוס מציב את הארווי בחזית מהפכת הבינה המלאכותית בענף המשפט.

● בתוך שלוש שנים בלבד: 92% מהישראלים משתמשים בכלי AI
● איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

בישראל, הפירמות הגדולות כבר מרגישות את השפעות הטכנולוגיה על הענף - מהטמעת כלי בינה מלאכותית במשרדים ועד הצורך הציבורי בעו"ד בעידן ה־AI.

אחת ההחלטות המעניינות של רבות מפירמות עורכי דין היא למנות אחראי או ועדה שירכזו את תחום הטמעת כלי ה־AI בפירמות. עו"ד ד"ר עמרי רחום־טוויג, שותף במחלקת סייבר וטכנולוגיות מידע בפישר (FBC) מספר כי "הקמנו בפישר ועדה משרדית בתחום ה־AI עוד שיצא Chat GPT.

"הבנו שיש פה מהלך טכנולוגי גדול ושצריך להתחיל לחקור אותו". הוא ממשיך כי "היו כל מיני התלבטויות בשוק האם עכשיו לוקחים את המודלים הקיימים וסביבם בונים יכולות משפטיות או שחברות טכנולוגיה ייצרו דברים חדשים לשוק המשפטי. היום הרוב המכריע של המשרדים מחפשים לקנות מוצרים קיימים".

עו"ד יאיר גבע, ראש הייטק ו־AI בהרצוג פוקס נאמן מספר שאצלם משתמשים בשני כלים עיקריים: הארווי ו־Spellbook לסיוע של עו"ד לנסח מסמכים. הוא מסביר שאפשר היום להתאים את הקוד של ה־AI ללקוח ספציפי: "אתה יכול ליצור סט של כללים ולהחיל אותו על סט של מסמכים, ממש כמו ליצור קוד", "במחלקת הייטק בהרצוג, אין מסמך שלא עובר AI", הוא מוסיף.

עורכי הדין החדשים

במשרד עורכי הדין פישר, הטמעת כלי AI מתרחשת מזה תקופה. והם מספרים על עבודה יום יומית בכלים "אנחנו בשלבי הכשרה מתקדמים מאוד של כל הצוותים בפירמה על מגוון כלי AI".

"כמות השימושים בכלי AI עולה כל יום ואנחנו רואים יותר ויותר עורכי דין שעושים בהם שימוש תכוף. באופן טבעי, משך הזמן שנדרש לעורך דין צעיר היום לבחון הסכם סודיות ולהעיר הערות תתקצר דרמטית," מסביר רחום־טוויג.

עו"ד גבע מסביר שבהרצוג בינה מלאכותית משפיעה על בחירת האנשים, של מי רלוונטי לעבודה.

"אתה רוצה לגייס אנשים עם אוריינטציה טכנולוגית, מהירים מאוד, אדפטיביים וחסרי פחד, אני רק ככה מגייס," הוא אומר. "הם לא צריכים להיות מתכנתים, אבל בראיון עבודה אני שואל מה ההתנסות שלך עם טכנולוגיה. ואין לי ספק שזה מחלחל לכל מחלקה בהרצוג".

בפישר מסבירים כי כלי ה־AI מוציאים את מקצוע עריכת הדין מאזורים של רק לקרוא את הפסיקה וחקיקה, ולדעת מה החוק אומר אל עבר פתרונות מורכבים וקריאטיביים. שם המשחק לא יהיה להתמודד עם מסה של ידע בפסקי דין או ידע מקצועי חוזי, הערך המוסף של עורכי דין בעוד עשר שנים יהיה כמה הם יצירתיים ויודעים לתכלל את תחומי הידע, הפוקוס יעבור לשם.

בהרצוג אומרים כי: "המתח הזה שבין לא לטעות ללנוע מהר, הוא מה שעושה עורך דין מסחרי. עם ה־AI הכל עלה עוד מדרגה בחובה שלך לנוע מהר".

רחום־טוויג מסביר שיש כלים שנותנים גישה למאגר מידע משפטי ויש כלים לעבודה היוצרת של עורכי הדין. "בנושא של מחקר המשפטי יש את טקדין ויש את נבו AI, הם מאפשרים לחפש פסקי דין לא בכלים של פעם על בסיס מילות חיפוש אלא בשפה טבעית 'אני מחפש פסק דין שיש בו... בערכאה מסוימת", ואפשר לקבל תוצאות די מדויקות בלי להשקיע הרבה זמן ותכנון".

"הם יותר טובים בכך מ־Chat GPT לדוגמא כי יש להם מאגר נתונים מקצועי סגור ואז היכולת שלהם לא לתת פסק דין מומצא היא מאוד טובה עד כדי מוחלטת. אבל אי אפשר היום לצפות לתשובה מאה אחוז מדויקת".

נוסף אליהם יש את הכלים הארווי וליזי, שהם יעילים לבדיקת נאותות ולגילוי מסמכים, כאשר צריך לעבור על הרבה מסמכים. "להארווי ולליזי יש רכיב מרכזי של צ'אט ותוסף לוורד שמאפשר לכתוב למשל הערות בהסכם, ויש פיצ'ר שבאמצעותו אפשר לשאול שאלות רוחביות על ההסכם, למשל "איזה סעיפים בעייתיים יש ללקוח שלי?".

על ההבדל בין השניים ד"ר רחום־טוויג מסביר, "הארווי זה התותחים הכבדים מבחינת כמויות מידע. ולליזי יש ממשק משתמש נוח ואינטואיטיבי".

אזהרת ביהמ"ש העליון

בצל השימוש הגובר בכלי AI בפירמות, בית המשפט העליון כבר הזהיר לפני כמה חודשים מפני שימוש לא מבוקר בבינה מלאכותית בהליכים המשפטי. מאז, התופעה הולכת ומתרחבת ומקרים של הפניות לפסקי דין שאינם קיימים ממשיכים להגיע לבית המשפט, ובית המשפט מבקש להחמיר את הטון ואף לפסוק הוצאות רק על עצם השימוש הלא מבוקר. הפירמות ששוחננו איתם, ואינן קשורות להליכים, הבהירו שהם מסבירים לעו"ד שלהם שלא להסתמך באופן בלעדי על הבינה ולוודא מהימנותה.

מודל עסקי

AI לא משנה את הפירמות רק פנימה אלא גם בממשקי העבודה החוצה, בפישר בוחנים השפעה על המודל העסקי. "הדבר ישפיע גם על מישור היחסים בין משרדי עורכי הדין לבין לקוחותיהם, גם בכל הקשור לסוג העבודה אותה יבצעו המחלקות המשפטיות בחברות בעצמן או יבחרו להעביר לביצוע המשרדים, וגם בכל הקשר למודל העסקי בקשר עם עבודות אלו.

"אנו עוקבים כל הזמן לראות מה קורה בחו"ל ואילו מודלים מתגבשים שם. אני חייב לומר שפעמים רבות אנחנו הם אלו שדווקא נמצאים כמה צעדים לפני המשרדים הזרים, ואפילו מייעצים להם".

כאשר נשאל אם AI כבר מחליף את עו"ד? עו"ד גבע מהרצוג השיב כי "יש משימות של עו"ד שכבר אפשר להחליף ב־AI, בעיקר את התפקידים היותר נמוכים ובעיקר משימות רפטטיביות. אבל האם רואים ירידה בעורכי דין שאנחנו צריכים? להיפך. השוק גדול והפעילות הכלכלית גדלה, אז גם אנחנו גדלים".