איפה מוצאת הבינה המלאכותית את התשובות לשאלות שלכם

מחקר חדש של חברת Semrush, שבדק 150 אלף תשובות שסיפקו מערכות בינה מלאכותית ביוני השנה, משרטט תמונה מפורטת של מקורות המידע שמהם שואבים הצ’אטים החכמים את התוכן שהם מציגים למשתמש. הבדיקה כללה ארבעה כלים מרכזיים בשוק: ChatGPT, הבינה המלאכותית של גוגל ג'מיני, Google AI Overviews וכן פרפלקסטי.

● החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה
● מובילאיי מפטרת כ-200 עובדים, הרוב מישראל

החוקרים עברו ידנית על כל תשובה, זיהו את הקישורים וההפניות שהמנועים מצטטים, וסיווגו מאילו אתרים הגיע המידע בפועל. הממצאים מצביעים על כך שהמקורות הדומיננטיים אינם בהכרח מאגרי ידע מוסדיים או כלי תקשורת גדולים, אלא דווקא פלטפורמות שמבוססות על תוכן שמעלים משתמשים. רדיט מוביל את הרשימה עם נוכחות בכ־40% מהתשובות שנבדקו, אחריו ויקיפדיה, יוטיוב וגוגל. בהמשך הרשימה מופיעים אתרים כמו ילפ ופייסבוק, שגם חלק גדול מתוכנם נוצר בידי הגולשים עצמם, וכן מקורות נוספים ובהם אמזון, אינסטגרם, וולמארט ואיביי.

הדאטה בעצם מחדד את העובדה שאתרים שנבנים כמעט לחלוטין מתרומות משתמשים, נמצאים בלב המידע שמוזרם למערכות הבינה המלאכותית, מה שמדגיש את עומק התלות של הצ’אטים בחוכמת ההמונים. היקפי השיח, הדיונים, חוות הדעת, הסקירות וההשוואות שמעלים גולשים ברחבי העולם, הופכים בפועל לבסיס ידע מרכזי שעליו נשענות תשובות המנועים, ולעתים אף מעצבים את האופן שבו מוצגת עובדה מסוימת או מתגבשת פרשנות.

לצד זאת, המחקר מראה שגם מקורות מידע מובנים יותר ממשיכים למלא תפקיד חשוב, כולל אתרי מפות, דירוגים מקצועיים, אתרי מסחר ועסקים שמספקים נתונים על מוצרים ושירותים. התמונה הכוללת משקפת שינוי עמוק בנוף המידע המקוון: בעידן שבו תוכן גולשים הפך לשכבה העבה והפעילה ביותר ברשת, גם מערכות ה־AI בעצם מתיישרות בהתאם ומבססות חלק ניכר מהתשובות שלהן על קהילות פתוחות, על מומחיות מבוזרת ועל מאגרי מידע ציבוריים, ולאו דווקא על מקורות מוסדיים או מקצועיים