על רקע המצב הביטחוני המתפתח ללא הרף, עדשת התקשורת העולמית חושפת נקודות מבט ייחודיות על מה שקורה בארץ. מניתוחים של מומחים בינלאומיים, פרשנויות מזווית אחרת וגם סיפורים קטנים מישראל שנעלמים מן העין - בכל יום נגיש לכם סקירה יומית קצרה מן הנכתב בתקשורת העולמית על ישראל, כדי לנסות ולפענח איך דברים מפה נראים מעבר לים.
הכתבות שאנחנו מציגים במדור לקוחות מתוך עיתונים גדולים בעולם, ואינן משקפות בהכרח את תפיסת העולם של גלובס.
● באירופה מעריכים: המועד שבו ישראל תתקוף באיראן
● שעון החול לחתימה על הסיוע האמריקאי התהפך. היעד: בחירות האמצע לקונגרס
1הניו יורק טיימס: "חמאס עדיין שולט בעזה ומתחזק מיום ליום"
הפסקת האש לאחר שנתיים של לחימה "אפשרה לחמאס להדק מחדש את אחיזתו בעזה", נכתב בניו יורק טיימס. כוחות חמאס "חזרו לרחובות. פעילו הוציאו להורג יריבים. ופקידיו הטילו אגרות על חלק מהסחורות היקרות הנכנסות לרצועה, על פי דברי אנשי עסקים מקומיים", נכתב.
למרות שבמהלך המלחמה חוסלו על ידי צה"ל מפקדים בכירים בארגון הטרור ואלפי פעילים, ובמקביל "מלאי הנשק נפגע משמעותית", עדיין "חמאס שולט בפחות ממחצית משטח הרצועה", כשבחצי השני שולטת ישראל.
למרות הפגיעות הקשות "חמאס הצליח להשיב את כוחו בעזה". שלום בן-חנן, לשעבר בכיר בשב"כ, אמר לניו יורק טיימס כי "חמאס הוכה קשות, אבל הוא לא הובס".
ההערכה הרשמית היא שלארגון הטרור נותרו "20 אלף לוחמים". בנוסף "לארגון גם נשארו מקומות רבים להסתתר בהם ולאחסן נשק, מאחר שיותר ממחצית רשת המנהרות התת־קרקעיות עדיין שלמה".
בן-חנן הזהיר כי חמאס עלול להוות איום מחדש בעתיד אם ישראל תנהג בשאננות. "הקרב הבא עשוי להיות בעוד 10 או 20 שנה, אבל הוא עלול להיות חמור בהרבה מ־7 באוקטובר", אמר .
מתוך הניו יורק טיימס מאת אדם רסגון. לקריאת הכתבה המלאה.
2שיקום של יותר ממיליארד ד': "עזה קורסת תחת 68 מיליון טונות של הריסות"
"המלחמה בעזה הפכה חלק גדול מן הרצועה לעיי חורבות, כאשר רוב המבנים נהרסו או ניזוקו. פינוי ההריסות כדי לאפשר בנייה מחדש צפוי להיות משימה אדירה שתימשך שנים ותעלה מעל מיליארד דולר", פורסם בוול סטריט ג'ורנל.
"אלפי תקיפות אוויריות של ישראל, יחד עם לחימה על הקרקע ופיצוצים מבוקרים, השמידו יותר מ־123 אלף מבנים ברצועת עזה והותירו עוד 75 אלף מבנים פגועים בדרגות שונות, 81% מכלל המבנים ברצועה. כך לפי סקירה עדכנית של תמונות לוויין מטעם האו"ם", נכתב. כעת לפי תוכנית הפיתוח של האו"ם (UNDP), בעזה יש "68 מיליון טונות של פסולת בניין".
בנוסף, בין ההריסות נותרה "תחמושת שלא התפוצצה פצצות, טילים, רקטות ותחמושת ארטילרית שלא הופעלו. ישנן גם גופות, שרידיהם של כ־10 אלף בני אדם שנותרו מתחת להריסות, לפי גורמי בריאות פלסטיניים".
עבודות הפינוי יכולות להתחיל רק כאשר ישראל תאפשר הכנסת ציוד כבר "הדרוש לפינוי הפסולת ולהשמדת תחמושת שלא התפוצצה". אולם, סביר שזה לא יקרא עד שחמאס וישראל יסכיומו על השלב השני של הפסקת האש.
בינתיים מי שסובלים מפסולת הבטון הם "יותר מ־2 מיליון תושבי עזה. רוב הפלסטינים שוהים באוהלים במתחמים צפופים או ברחובות מכוסים הריסות. תחילת החורף החמירה את המצב, עם גשמים כבדים שהציפו את המחנות".
מתוך וול סטריט ג'ורנל מאת מרגריטה סטאנקאטי, אמה בראון ואביר איאוב. לקריאת הכתבה המלאה.
3 דוח האנטישמיות קובע: ציון נכשל ל-14 מוסדות מובילים בארה"ב
"ארגון זכויות האזרח StopAntisemitism פרסם את 'גיליון הציונים' לשנת 2025, המדורג כיצד 90 מוסדות אקדמיים התמודדו עם התפשטות השנאה כלפי יהודים בקמפוסים, כאשר 14 מוסדות קיבלו ציון נכשל, כולל שתי אוניברסיטאות בניו יורק", פורסם בניו יורק פוסט.
בסקר הסטודנטים, שנערך ב-90 אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב, דיווחו 58% מהמשיבים כי הם חוו באופן אישי אנטישמיות בקמפוס בעוד שרק 12% טענו כי הדיווח על אנטישמיות טופל כראוי על ידי המוסד.
מהדוח עולה כי "לא פחות מ־39% מהסטודנטים היהודים במכללות נאלצו להסתיר את זהותם בקמפוס, ו־62% אמרו שהואשמו ישירות באחריות למבצע הצבאי של ישראל בעזה". בנוסף, "65% נוספים תיארו תחושת אי־קבלה במרחבים מסוימים בקמפוס בשל מחאות אנטי־ישראליות בלתי נשלטות, ו־58% הסכימו שמוסדותיהם לא הגנו עליהם". צוין כי "רק 62% מהסטודנטים היהודים שנסקרו אמרו שהיו ממליצים לחבריהם ללמוד במוסד שלהם".
בין האוניברסיטאות שקיבלו ציון נכשל, אוניברסיטת קולומביה שאפשרה "אנטישמיות חודרת וגורפת" בקמפוס. בדוח נכתב כי "בקולומביה, סטודנטים יהודים נתקלו שוב ושוב בתקריות אנטישמיות, כולל ונדליזם, מיילים מלאי שנאה והפרות המהללות אלימות קיצונית".
מוסדות עילית נוספים שקיבלו ציון נכשל כוללים את "אוניברסיטת בראון, אוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת פנסילבניה וייל". הדוח קובע כי המצב דומה גם בשאר מוסדות העילית שנכשלו, והגדיר אותם "בלתי בטוחים לסטודנטים יהודים".
אבל, יש גם כמה מוסדות שהצטיינו. "דארטמות' בניו המפשייר קיבל את הציון הגבוה ביותר מבין מוסדות העילית, ציון B". בנוסף "רק 15 מוסדות קיבלו ציון A, בהם אוניברסיטת ביילור, קלמסון, אילון ואוניברסיטת קולורדו סטייט".
מייסדת הארגון ליאורה רז אמרה לניו יורק פוסט כי "מדובר בחשיפה של מציאות מטרידה ובלתי ניתנת להכחשה. אנטישמיות בקמפוסים האמריקאיים היא מערכתית ומקובלת ובמקרים רבים אף מתאפשרת על ידי אותם מוסדות שאמורים להגן על ילדינו".
רז אמרה כי "המוסדות שקיבלו F הפכו לקרקע פורייה לאנטישמיות בהשכלה הגבוהה האמריקאית. הם מתהדרים במוסר ובעליונות אינטלקטואלית, אך שוב ושוב נכשלים בהגנה על סטודנטים יהודים מהטרדות, איומים, עוינות ואף אלימות ממשית".
מתוך הניו יורק פוסט מאת רוני רייס וקרל קמפנייל. לקריאת הכתבה המלאה.