החל מהיום (11 בדצמבר), נכנסת לתוקף דרישה להתקין גגות סולאריים כדי לקבל היתר בנייה לבתים פרטיים ולחלק מהמגדלים. מה המטרה, מי יידרש להתקין וכמה זה עולה ומניב? גלובס עושה סדר.
● ראיון | יצרנית החשמל של עידן עופר כבר שווה 20 מיליארד שקל. זה האיש שמוביל אותה
● בלעדי | יועצי המשכנתאות במוקד: רשות שוק ההון בוחנת את התגמול שלהם
מי יידרש להתקין גגות סולאריים?
על פי התקנות שאושרו על ידי מינהל התכנון, כל בית פרטי שייבנה בישראל מכאן והלאה יהיה מחויב להתקין גג סולארי לייצור חשמל. בישראל נבנים כ־10,000 בתים פרטיים בשנה. נוסף לכך, החוק מגדיר חובה דומה על בניינים שלא למגורים, עם גג בשטח של יותר מ־250 מ"ר. מדובר במגדלי עסקים גדולים וכן במפעלים, מחסנים ובניינים רחבים אחרים. יהיו פטורים מהחובה: סככות ללא קירות, מקוואות, בניינים שנמצאים בקו ראשון לים, מבנים לשימור וגגות נמוכים. להערכת משרד האנרגיה, רוב החשמל שייוצר כתוצאה מהחובה הזאת יגיע דווקא מהגגות הגדולים יותר.
כמה חשמל המתקן הסולארי יידרש לייצר?
המתקן הסולארי על גג של בית פרטי יצטרך להיות בהספק של לפחות חמישה קילוואט, שנחשב גג סולארי קטן יחסית. בבניין שאינו למגורים, המתקן יצטרך להיות בעל הספק ייצור בקילוואט לפי שטח הגג (במ"ר) חלקי 20, עד 15 קילוואט.
כך למשל, בניין עם גג בשטח של 250 מ"ר יצטרך להתקין מערכת של 12.5 קילוואט, וכל בניין עם גג בשטח של 300 מ"ר ומעלה יגיע לגודל המקסימלי הנדרש על פי החוק.
כמה מערכת כזאת עולה?
על פי סקירה שפורסמה בגלובס של חברת GreenDays, המשווה מחירים בין מתקיני פאנלים סולאריים, עלות ההתקנה יכולה לנוע בין 45 ל־90 אלף שקל, בהתאם לשטח. ככל שהוא גדול יותר, כך המחיר גבוה יותר. גגות בעלי מאפיינים או צורות מיוחדות יכולים להשפיע על המחיר עוד.
מי שירצה גם סוללות אגירה (שיאפשרו להגדיל את יכולת המכירה לרשת ואף לשרת את הבית לכמה שעות במקרה של הפסקת חשמל) יצטרך לשלם יותר, אך אין על כך חובה רגולטורית.
למכור חשמל סולארי זה משתלם כלכלית?
במובנים רבים - כן, ואפילו מאוד. המדינה מציעה תעריף נדיב של 48 אגורות לקוט"ש על הייצור הסולארי, שמשתדרג ל־56 אגורות לקוט"ש בערים גדולות (מעל 50 אלף תושבים או כאלה שצפויות להגיע לגודל כזה בקרוב). שדה סולארי מסחרי גדול יכול להגיע לתעריף של שבע אגורות לקוט"ש בלבד. כלומר, רשת החשמל מוכנה לשלם מחיר גבוה במיוחד על ייצור החשמל הזעיר בתוך הערים. משרד האנרגיה מעריך שבהתחשב בעלויות ההתקנה, מכירת חשמל סולארי לרשת נושאת תשואה של 15% בשנה. ישנן גם אפשרויות תמחור שמתחילות נמוך ועולות בהדרגה לפי עליית מדד המחירים לצרכן, או לחילופין משלמות יותר בהתחלה כדי להחזיר את ההשקעה, ולאחר מכן התשואה יורדת.
המחיר עבור חשמל ממתקנים גדולים בגגות גדולים יותר הוא נמוך יותר, וצפוי אף לרדת בהמשך.
למה המדינה עושה את זה?
ישראל היא אחת הראשונות לאמץ חובה כזאת: מדינת קליפורניה הטילה חובה כזאת ב־2020, וכמה שנים לאחר מכן הצטרפו אליה צרפת ואיטליה וכן כמה מדינות בגרמניה. האיחוד האירופי יחיל חובה כזאת בהדרגה בין 2026 ל־2032.
השילוב בין תגמול נדיב ליצרנים לחובת התקנה לבתים חדשים מעיד על דחיפה גדולה מצד המדינה להתקנת גגות סולאריים, כחלק מתוכנית של משרד האנרגיה להוסיף 100-150 אלף גגות סולאריים. ישראל התחייבה להגיע ל־30% ייצור מאנרגיות מתחדשות עד 2030, אולם כיום היא נמצאת רק במחצית מהיעד הזה. עיקר התוספת תהיה משדות סולאריים מסחריים גדולים, אך יש גם יתרונות לקטנים: הם מאפשרים לייצר צמוד למוקדי הצריכה בערים, מה שלא דורש הקמה של תשתיות הולכה יקרות, והם לא דורשים שטח חדש. נוסף לכך, ביזור של ייצור החשמל בישראל נותן חוסן במקרים של תקלה או של פגיעה ביטחונית בייצור החשמל.
משרד האנרגיה מקווה להוסיף בדרך זו הספק של מאות מגהוואטים בחשמל בכל שנה, עד כדי 3.5 ג'יגהוואט ב־2040 (להשוואה: תחנת כוח קונבנציונלית היא בעלת הספק של 700־800 מגהוואט). בכך, משרד האנרגיה גם מעוניין לחסוך כ־35 אלף דונם של קרקע.
לפי הערכת המשרד, מתוך 3,500 מגה וואט נוספים בשנת 2040, 75% יגיעו מגגות גדולים של בנייה שלא למגורים, הזכאים לתעריף הזנה נמוך יותר ואשר צפוי לרדת בשנים הקרובות, אם כי טרם ברור לכמה. נוסף לכך, חלק גדול ממבנים אלו יצרכו בצריכה עצמית את האנרגיה המיוצרת על הגג ולא יזרימו כלל את האנרגיה לרשת ולכן לא יקבלו תעריף גבוה מרשת החשמל.
