איל פז, מנכ''ל מאסטרקארד ישראל / צילום: יח''צ
אישי: בן 37, נשוי + 2, גר בתל אביב
מקצועי: מנכ"ל מאסטרקארד ישראל
ילדות ומשפחה: נולדתי בלונדון, לאחר שהוריי עברו לשם בעקבות עבודתו של אבי, שהיה סמנכ"ל כספים בחברה שמכרה ציוד לחוות חקלאיות באפריקה. אני יודע שישר חושדים שהוא עבד במוסד, אבל אין לי דרך לאמת את זה. אמי עבדה כמורה. אני ילד סנדוויץ' לשתי אחיות, כך שגדלתי בבית עם רוב נשי ותמהיל נחמד בין ברביות לכדורגל.
● העסקה עם שטראוס הסתיימה בקנס. הרכישה החדשה תשנה בעיניו את פני השוק: "זה מתבקש"
● אחרי 72 שעות במשרד ההורים שלו הזמינו משטרה. ואז הוא החליט לשנות כיוון
סופר-חנון: כשהייתי בן שנה ותשעה חודשים הוריי חזרו ארצה, לפתח תקווה, ודי מהר עברנו להוד השרון. בבית הספר הייתי בהתחלה סופר־חנון, בכיתי מציון 99 באנגלית. עם זאת, לתוך החטיבה והתיכון הבנתי בהדרגה את חשיבות ההשתלבות החברתית. עד היום יש לי חברים שנשארו מהתקופה הזאת.
מקורס טיס לתותחנים: התגייסתי לקורס טיס, אבל אחרי תשעה חודשים החלטתי שזה פחות מתאים לי. טייס זה תפקיד לכל החיים, לא רציתי להתחייב. חתמתי ויתור ועברתי לתותחנים. בהתחלה זה היה הלם של בוץ ותותחים, אבל עם הזמן התרגלתי. יצאתי לקצונה והייתי קצין קישור ארטילרי.
טיול אחרי הצבא: הייתי תשעה חודשים בדרום אמריקה, על הצד האקסטרימי, עם ראפטינג בנהרות הכי מסוכנים. בבוליביה מצאתי את ההר הכי גבוה וטיפסתי עליו. אלה היו ימים בלי גוגל, לוקחים מדריך מקומי ויוצאים לדרך.
לימודים: כשחזרתי עשיתי תואר ראשון במשפטים וראיית חשבון באוניברסיטת תל אביב, אבל כבר בזמן הלימודים ידעתי שלא אעסוק בזה. זה לא עניין אותי מספיק. הלימודים נתנו לי יסודות טובים, אבל זה לא היה מה שרציתי לעשות בחיים.
דלויט: עבדתי בחברת בוטיק לייעוץ אסטרטגי שנקנתה בידי דלויט. תחילה הייתי יועץ זוטר ואחר כך כמנהל צוות. נשארתי שם כחמש שנים לאחר הרכישה, ובסיום התקופה שלי הקמתי את דלויט דיגיטל. עזבתי כי חסרה לי העשייה והבעלות שלא קיימים בייעוץ, ובמקביל עומר אונגר, שהיה אז מנכ"ל מאסטרקארד ישראל, הציע לי להצטרף לחברה.
מאסטרקארד: ב-2019 הצטרפתי כמנהל לקוחות לחברה, שמנתה אז רק חמישה עובדים. אחרי כשנה וחצי קודמתי לתפקיד ראש מערך המכירות בישראל. בהתחלה ניהלתי רק שני מנהלי לקוחות, אבל כיום הצוות המסחרי לבדו מונה יותר מ-20 עובדים ובחברה כולה כבר יש מאות עובדים, לאחר שהיא ביצעה כאן שתי רכישות (של חברת הסייבר Cytegic וחברת הפרסונליזציה Dynamic Yield - ד"א).
מנכ"ל: עבדתי קשה והייתה לי תקווה, ולפני כחצי שנה מוניתי למנכ"ל. התפקיד דינמי מאוד ומלא בניהול מצבים מורכבים. כבר בשבועיים הראשונים הייתה האסקלציה עם איראן, ומצאתי את עצמי לא רק מוביל את הפעילות והצוותים, אלא גם מנהל את הסייט של כלל עובדי מאסטרקארד בישראל. אני רואה יותר ויותר קידומים ומינויים בכירים של קולגות בני גילי, ומבחינתי זו יותר הזדמנות מאתגר.
המוצר והמספרים: מאסטרקארד היא חברה אמריקאית גלובלית, הפועלת בכ-200 מדינות ונסחרת בבורסה של ניו יורק לפי שווי של כ-500 מיליארד דולר. זו למעשה רשת המחברת בין מנפיקים לסולקים (בעיקר בנקים, חברות אשראי וחברות פינטק - ד"א). זו בראש ובראשונה חברת טכנולוגיה. אנחנו לא נותנים כסף או אשראי בשום צורה. כשמתרחשת עסקת אשראי בין חנות בחו"ל לבין מחזיק כרטיס, אנחנו מספקים את הפלטפורמה הטכנולוגית. העבודה שלנו בישראל היא בעיקר מכירה של המוצרים.
חתונה באפליקציה: הכרתי את אשתי באוקיי קיופיד, הייתי אחרי קשר ארוך והיא הבעירה בי דברים שהיו כבויים הרבה שנים, כמו מוזיקה, מסיבות וחיבור לאנשים. היא עזרה לי מאוד לבנות את התכונות הדרושות למנכ"ל, שצריך להסתדר עם מה שיותר אנשים.
אבא ומנכ"ל: חצי השנה האחרונה לא פשוטה לי. ממש חשוב לי לגדל את הילדים, ואני כל הזמן מתעדף, עובד יותר בלילות ומגדיר ימים בשבוע שבהם אהיה איתם. וכשזה לא מצליח זה מביא אותי לסיטואציות של בכי.
איש מסיבות: אני אוהב לעשות צניחה חופשית, צלילה, בנג'י, אופני הרים. כל קיץ אני נוסע עם אבא שלי למסלולי סקי ברחבי אירופה שהוסבו למסלולי אופניים. אני גם אוהב מסיבות, טכנו ומוזיקה אלקטרונית. יש משהו במוזיקה עם קצב גבוה שמתחבר לקצב הפנימי שלי.
מבט לעתיד: אני מאוהב בתחום התשלומים ומבין די טוב את תחום הטכנולוגיה. יש לא מעט תפקידים גלובליים למעלה שיכולים להתאים לי בתוך מאסטרקארד. אני לא פוסל גם אפשרות להקים סטארט-אפ בישראל, אני הרי עוד צעיר ורענן.