גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

לאחר שבוע סוער בכנסת, הרפורמה בתקשורת שמוביל השר הממונה שלמה קרעי התקדמה עוד צעד בדרך להפיכתה לחוק. את הרפורמה מלווה קול מחאה אדיר, שבמקרים רבים לא נשאר ללא מענה מצד שר התקשורת. התגובות של קרעי זכו לתגובות מצד המבקרים, התגובות לתגובות זכו לעוד תגובות - וחוזר חלילה.

האם יש ממש בחששות המתנגדים, או שבסך־הכול מדובר בליברליזציה של השוק? כדי לענות על השאלות האלה, נפרק את הרפורמה למרכיביה הבולטים - ומהם ננסה לבנות תמונה שלמה יותר. לצורך כך, נעזרנו במומחים מהתחום: ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת בן גוריון.

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך; קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"
עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ביטול ההפרדה המבנית

מה זה אומר? כיום, חוק הרשות השנייה קובע חובת הפרדה מבנית בין גופי שידור החדשות לבין החברות המסחריות המפעילות את הערוצים, לפיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה נדרש להקים חברת חדשות שהיא חברת־בת מופרדת מהחברה המחזיקה בה, ולקבל עבורה רישיון ייעודי. הרפורמה תבטל את החובה.

מה טוענים המתנגדים? גופי החדשות יהיו נתונים ללחצים מסחריים ופוליטיים, ובעלי אינטרס יוכלו להטות את הסיקור התקשורתי.

מה טוען קרעי? "הפרדה בין חברת חדשות לבעלי הערוץ קיימת רק בישראל! המדינה היחידה בעולם".

מה העובדות? "זה לא נכון להגיד שאין הפרדה מבנית בשום מקום בעולם", מסבירה לנו ד"ר שוורץ־אלטשולר. "את ההסדר הספציפי הזה אין, אבל כן קיימת בעולם התפיסה לפיה צריך להגן על העצמאות של גופי החדשות: בבריטניה יש כללים ברישיונות שמחייבים שמירה על עצמאות עריכתית, מועצת עיתונות מאוד חזקה ונציבות בתוך הרגולטור שמאפשרת קבלת תלונות על אתיקה; באיחוד האירופי עבר חוק שקובע במפורש שצריכה להיות חובה לעגן את עצמאותם של העורכים של כלי התקשורת. האם הם עשו את ההפרדה בצורה כזאת של הקמת חברה נפרדת? לא, אבל הרעיון בהחלט קיים".

פרופ' שכטר מוסיף כי אף שהטענה של קרעי אינה שגויה כשלעצמה, חשוב להתחשב בהסדר הכולל. שכטר מציין כי משרד התקשורת הממשלתי שיש בישראל לא קיים באף דמוקרטיה מערבית וכמעט באף מדינה בעולם. "מאז שנות ה־90 בוטלו בעולם משרדי התקשורת הממשלתיים, ובמקומם הוקמו רשויות תקשורת עצמאיות, מנותקות מהדרג הפוליטי. יש היום כעשר מדינות שיש בהן משרד תקשורת, כשהדמוקרטיה היחידה היא יפן. ב־1996 גם ממשלת ישראל קיבלה החלטה להחליף את המשרד ברשות עצמאית, וההמלצה חזרה על עצמה מאז, אבל הממשלות לדורותיהן התעלמו ממנה".

"מה שקרעי מנסה להגיד זה שלא צריך כלום", אומרת שוורץ־אלטשולר, "אבל בתזכיר חוק שלו הוא מבטל גם את הצורך בכללי אתיקה מרכזיים של הרגולטור, וגם את נציב תלונות הציבור שכיום קיים ברשות השנייה, ואפילו את הדברים הקטנים שקיימים למשל לגבי ערוץ 14 - החובה הזאת שהעורך יהיה לגמרי עצמאי. את כל הדברים האלה הוא מבטל - ואותם יש בעולם".

השינויים ברייטינג

מה זה אומר? הרייטינג (מדרוג) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. כיום אחראית עליו "ועדת המדרוג" שהוקמה בהסכם שנעשה בין המפרסמים, הפרסומאים וגופי השידור. הרפורמה של קרעי מסמיכה את הרגולטור לחייב את השחקנים לפרסם בזמן אמת כל מיני נתונים.

מה טוענים המתנגדים? המדינה תקבל גישה לכל נתוני הרייטינג ותפרסם אותה בעצמה, בדומה לרוסיה ולסין.

מה טוען קרעי? "אין שום התערבות של המדינה, פשוט שקיפות של נתוני האמת".

מה העובדות? שכטר אומר כי הסדרה מדינתית של עניין הרייטינג היא שינוי משמעותי מהמצב הקיים, שכן כיום נושא הרייטינג כלל לא קיים בספר החוקים. "זה עניין מסחרי טהור", הוא טוען, "בו המדינה צריכה שהמעורבות שלה בנושאים כאלה תהיה מינימלית", אומר שכטר.

לפי שוורץ־אלטשולר, הבעייתיות בהצעה היא שעלול להיווצר "סוג של כאוס במדידה, כל אחד ימדוד אחרת, ואז לא יהיה ניתן להגיד שיש מטבע אחד של כל השוק שלפיו אפשר למדוד".

לדבריה, "היות שמדידת הרייטינג היא אינטרס של השחקנים ושל המפרסמים, אם אין מטבע אחוד של מדידת רייטינג, אי־אפשר יהיה לסנכרן את שוק הפרסום, והשוק לא יוכל לתפקד. איך מפרסם יוכל להחליט כיצד לחלק את תקציבי הפרסום שלו בין כלי התקשורת השונים? איך הוא יידע כמה כסף צריך לשלם לכל ערוץ אם כל אחד מהם מודד רייטינג בצורה שונה?".

"אבל", היא ממשיכה, "זו לא הלאמה של המדידה. בסופו של דבר, לא כתוב בהצעת החוק שהמדינה או הרגולטור ימדוד את הרייטינג. אין שום התייחסות בהצעת חוק לאופן מדידת הרייטינג, זה פייק ניוז".

מבנה הרגולטור החדש

מה זה אומר? במצב הנוכחי, הרגולטורים בשוק התקשורת הם מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הרפורמה מציעה להקים מועצה חדשה שתסדיר את השוק בכללותו, ותורכב משבעה חברים: מרביתם (ארבעה) נציגי ציבור ומיעוטם (שלושה) עובדי מדינה. שלושת עובדי המדינה יהיו נציגי משרד התקשורת, רשות התחרות ורשות האסדרה. כדי למנוע ככל הניתן מעורבות פסולה בבחירת נציגי הציבור, מוצע להקים ועדת איתור שתבחר את נציגי הציבור.

מה טוענים המתנגדים? העצמאות שהייתה לגופי הפיקוח תיעלם, והכוח ירוכז בידי גורם פוליטי.

מה טוען קרעי? "המועצה החדשה תהיה מועצה בלתי תלויה ומבוזרת".

מה העובדות? כיום, מועצת הרשות השנייה מורכבת מ־15 חברים שממנה הממשלה בהמלצת שר התקשורת - כלומר, 100% מהחברים ממונים על־ידי גורם פוליטי. מועצת הכבלים והלוויין מורכבת מ־13 חברים שמציע שר התקשורת לממשלה, ומהם רק שני חברים מתמנים על־ידי גורם שאינו פוליטי - כלומר, כ־85% מהחברים ממונים על־ידי גורם פוליטי. במקרה של המועצה המוצעת, חמישה מתוך שבעה חברים ימונו על־ידי שר התקשורת - ארבעה נציגי הציבור ונציג משרד התקשורת. כלומר, כ־70% מחברי המועצה ימונו על־ידי גורם פוליטי.

אבל יש אבל: ארבעת נציגי הציבור שממנה שר התקשורת - שהם רוב הוועדה - ימונו מתוך מאגר שבוחרת ועדת איתור. ועדת האיתור תמנה חמישה חברים, ומתוכה רק היו"ר, שהוא מנכ"ל משרד התקשורת, מתמנה על־ידי השר. ארבעת האחרים הם גורמים מהדרג המקצועי (או עובד מטעמם) או מהאקדמיה: מנהל רשות האסדרה, ראש אגף התקציבים, הממונה על התחרות ואיש אקדמיה שייבחרו ראשי החוגים לתקשורת.

בנוסף, כדי להבטיח את עצמאות הרשות המוקמת, יהיו הסדרים נוספים כמו הקמתה כתאגיד סטטוטורי נפרד מהממשלה; הגבלת כהונה לחברי המועצה; הגבלת היכולת לפזר את המועצה או להדיח את חבריה; קביעה של חובת החברים להפעיל את שיקול־דעתם באופן עצמאי; תקצוב הרשות בחוק התקציב השנתי בסעיף נפרד.

ובשורה התחתונה?

אז כשמחברים את הנקודות, איזו תמונה אנחנו מגלים? לדעת שוורץ־אלטושלר, "70% מהרפורמה היא נדרשת - בכלל זה מבנה הרגולטור, הצורך לייצר האחדה של מגרש המשחקים והחלוקה מחדש של נטל ההפקה הישראלית המקורית". אבל אחד ההיבטים שמעוררים קשיים, לשיטתה, הוא "הצפת השוק, התחרות הבלתי מפוקחת. הבעיה שאם באמת השוק יהיה מוצף, אין שום ערובות לתוכן ולאיכותו.

"משרד התקשורת בעצמו כתב על כך ששוק התקשורת הוא שוק שיש בו בעיה שנקראת 'א־סימטריה במידע': היצרנים יודעים הרבה יותר מהצרכנים, ולכן הצרכנים לא מסוגלים לעשות באמת החלטה טובה לגבי המוצר. מי שצופה במהדורת החדשות לא באמת יודע להעריך את התוכן או להבין מה קרה מאחורי הקלעים. לכן תחרות חופשית בשווקים שיש בהם באופן אינהרנטי א־סימטריה במידע היא לא ערובה לאיכות של תוכן".

עוד כתבות

אסדת קידוח ''תמר'' / צילום: אלבטרוס

מחיר החשמל ייקבע בלונדון: חברת החשמל יוצאת להליך בוררות נגד מאגר תמר

חברת החשמל הגישה את המסמכים הרשמיים לפתיחת הליך בוררות בלונדון ● תהליך הבוררות, שנקבע מראש בהסכם בין הצדדים, יעלה מיליוני שקלים, והבורר יוכל להכריע אם להעלות או להוריד את מחיר הגז בעד 10%

מערכת החיסון נלחמת חזרה / צילום: Shutterstock

מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד

פרופ' יפעת מרבל, שנבחרה השבוע על ידי כתב העת Nature לאחת המשפיעות במדע, גילתה אוצר של אנטיביוטיקות פוטנציאליות ומתקדמת לשלב הבא במחקר ● פרופ' פמלה ביורקמן, כלת פרס וולף, עובדת על חיסון אחד למחלות שעוד לא נולדו ● ופרופ' רון דיסקין מכין מלכודות משוכללות לווירוסים ● כשהמגפה הבאה אורבת בפינה ומחקרי חיסונים מקוצצים, שלושה חוקרים נותנים סיבה לאופטימיות

יו''ר דירקטוריון צים יאיר סרוסי והמנכ''ל אלי גליקמן / צילום: איל יצהר, don-monteaux

5 שנים מההנפקה, צים במרכז סערה - והשבועות הבאים יקבעו מי ינווט את ענקית הספנות

ברקע הצעות לרכישת צים, מתחמם המאבק בין בעלי מניות המבקשים למנות דירקטורים מטעמם, לבין דירקטוריון החברה ● בתווך נמצאים המנכ"ל אלי גליקמן, שהוביל את מסע ההתאוששות של ענקית הספנות וכעת מבקש לרכוש אותה; ועובדי החברה, שחוששים ממשתלט זר ואף פנו לשרת התחבורה כדי לפעול לסיכול המהלך

ג'רום פאוול, יו''ר הפדרל ריזרב / צילום: ap, Jacquelyn Martin

החלטה מתוחה במיוחד: הפד הוריד את הריבית בפעם השלישית ברצף

הפדרל ריזרב הודיע על הפחתת ריבית של רבע אחוז, מרמה של 4% ל-3.75%, באחת ההחלטות המורכבות ביותר שנאלץ לקבל בשנים האחרונות ● כפי שאנליסטים צפו, הבנק המרכזי אותת כי צפויה הפסקה במתווה הורדות הריבית בעתיד הקרוב, וצופה הורדת ריבית אחת בלבד במהלך 2026

נעים קאסם, מזכ''ל חיזבאללה / צילום: ap, Bilal Hussein

בדרך לתקיפה בדאחיה? האזהרה החריגה שהעבירה השליחה

לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● בעקבות הסופה: הרמטכ"ל הנחה על עוצר יציאות והגבלת פעילות בצה"ל - עד יום שישי בבוקר ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

איגודי עובדים מפגינים בלונדון / צילום: Reuters, PA Images

הבשורה מבריטניה: עובדות בגיל המעבר יוכלו לקבוע את הטמפרטורה במשרד

הממשלה הבריטית משיקה את "חוק זכויות העובדים", המוגדר כ"שדרוג המשמעותי ביותר מזה עשור" בתחום ● "סוכנות לעבודה הוגנת" תאכוף את החוקים ● בין היתר, תוענק זכות לחופשת מחלה מהיום הראשון, ותוכניות להתמודדות עם הפסקת המחזור יוצעו לנשים בגיל המעבר

האחים אמיר ופיני יעקובי / צילום: אריק סולטן

המניה נפלה ביותר מ-70% מאז ההנפקה. משפחת יעקובי משדרגת לעצמה את השכר

חברת התשתיות יעקובי מתכננת להעלות את שכרם של בעלי השליטה ושל חמשת קרוביהם הבכירים ● במשרדי בלוסטון LIVE NATION הושקה חברת הדיגיטל והמשפיענים החדשה MIND ● וזה המנהל החדש של בית החולים השיקומי ● אירועים ומינויים

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

לאחר הורדת הריבית בארה"ב: וול סטריט ננעלה בירוק

הדאו ג'ונס קפץ בכ-1% ● הפד הוריד את הריבית ברבע אחוז, אך אותת כי צפויה הפסקה בהורדות הריבית בעתיד הקרוב • ענקיות הטכנולוגיה מגבירות את המרוץ שלהן בשוק בהודו - אל מיקרוסופט ואלפאבית, הצטרפה הבוקר אמזון ● אורקל תפרסם הלילה את תוצאות הרבעון, למרות הנפילה במניה, אנליסטים אופטימיים לגביה • ג'יי. פי. מורגן: הראלי בשוק צפוי להעצר לאחר הורדת הריבית

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

האנליסטים לא רואים בועת AI, אבל מסמנים מנצחות ומפסידות בשוק

בכמה בתי השקעות מובילים בוול סטריט כבר לא עוסקים בתהייה האם הראלי בקרב מניות הבינה המלאכותית משקף בועה ● במקום זאת הם מזהירים מהערכת חסר לעתיד התחום, וממפים את החברות שינצחו מההתפתחויות ב־AI ואת אלו שבכוננות ספיגה ● ומה מצב הישראליות?

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

איך השקל הפך לאחד המטבעות החזקים השנה מול הדולר, ומי ניצח אותו?

למרות אי־הוודאות הביטחונית שהייתה מנת חלקנו, השקל התחזק מתחילת 2025 בכ־11% ● מתי התרחשה נקודת המפנה שהביא לתיסוף הדרגתי של המטבע הישראלי, מי הם השחקנים בשוק שאחראים למהלך, ואיך נראה העתיד? ● נתון בשבוע

האירוע שקיימה ניקוסיה עם סטארט-אפ ניישן סנטרל / צילום: Startup Nation Central

אחת הידידות הקרובות של ישראל שואפת להעמיק עוד יותר את הקשרים

קפריסין קיימה יחד עם סטארט-אפ ניישן סנטרל את אירוע Tech Horizons of the Mediterranean ● מאות מנהלי ועובדי פלאפון ו-yes לקחו חלק בשבוע מעורבות חברתית ● התערוכה שמוצגת במודיעין בהשתתפות אמנים מכל אירופה ● וזה המנכ"ל החדש של אקוואריוס ● אירועים ומינויים

אודי כגן בקמפיין ביטוח 9 / צילום: צילום מסך יוטיוב

ענף הפיננסים משתלט על הפסקת הפרסומות: דיסקונט הזכורה ביותר, ביטוח 9 האהובה

הפרסומת של דיסקונט היא הזכורה ביותר זה השבוע השלישי, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה● ביטוח 9 מחזירים לאוויר פרסומת ישנה לרגל סוף השנה ● וחברת התקשורת פרטנר מתברגת גבוה כבר בשבוע הראשון באוויר

משתתפי המפגש, מימין: יאיר לפידות, מבעלי ילין לפידות, מורן סיטון, מנכ''ל ארבע עונות, גילעד אלטשולר מבעלי אלטשולר שחם, אילן רביב מנכ''ל מיטב ודייב לובצקי, מנכ''ל ומבעלי אי.בי.אי / צילום: יח''צ

"זה לא הזמן להגדיל את רכיב המניות": התחזיות והטיפים של מנהלי בתי ההשקעות הגדולים

יאיר לפידות טוען כי "צריך לראות את השנתיים־שלוש האחרונות כחריגות, ביחס למה שאפשר לצפות מהבורסה לאורך זמן" ● באירוע שיזמה חברת ארבע עונות טען מנכ"ל מיטב אילן רביב כי הוא "נשאר עם המדדים המקומיים, למרות ה'מוב' הפנטסטי שעשו", בעוד גילעד אלטשולר מעדיף בטווח הארוך את נאסד"ק ● וגם: באילו סקטורים המליצו הבכירים להתמקד, והמחלוקת על ההשקעה במדד S&P 500

טסלה, אקספנג וטויוטה. ''דגמי בסיס'' מוזלים / צילום: יח''צ

הדגמים המוזלים של טסלה והחשמלית החדשה של טויוטה מגיעים לישראל. כמה הם יעלו?

יצרניות הרכב החשמלי החלו להשיק "דגמי בסיס" חדשים ומוזלים שפונים לקהל יעד רחב יותר ● חברת טלקאר החלה לשווק את הטנדר החשמלי החדש של חברת KMG ● "שגריר" מכניסה לישראל מסחריות חשמליות ● ומותג הרכב השלישי במספר בישראל של קבוצת צ'רי הסינית הושק רשמית ● השבוע בענף הרכב

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: לע''מ

בנק ישראל נגד חוק הגיוס: "לוקה בחסר ולא יביא לגיוס החרדים הנדרש"

הבנק המרכזי מזהיר כי הנוסח הנוכחי של חוק הגיוס "לוקה בחסר", וזאת משום שהיעדים שקבעה הצעת החוק הם נמוכים, והתמריצים הכלכליים בעלי אפקטיביות נמוכה ● "העברת החוק במתכונתו הנוכחית עלולה לא להביא לשינוי משמעותי בהיקף הגיוס, ובכך לשמר את הנטל הכלכלי האישי והמשקי הנובע מהשימוש הנרחב באנשי מילואים"

שר הביטחון ישראל כ''ץ / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

החלטת ממשלה או חקיקה? כ"ץ יביא לאישור את סגירת גלי צה"ל ב-21.12

שר הביטחון הודיע כי יביא בעוד כשבוע וחצי לאישור הממשלה את ההחלטה על סגירת תחנת הרדיו הצבאית ● ההחלטה תגיע לישיבת הממשלה לאחר שהייעוץ המשפטי לממשלה יוכל להשלים את חוות-דעתו ביחס להחלטה

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"