גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

שלמה קרעי, הליכוד. הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב
שלמה קרעי, הליכוד. הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

לאחר שבוע סוער בכנסת, הרפורמה בתקשורת שמוביל השר הממונה שלמה קרעי התקדמה עוד צעד בדרך להפיכתה לחוק. את הרפורמה מלווה קול מחאה אדיר, שבמקרים רבים לא נשאר ללא מענה מצד שר התקשורת. התגובות של קרעי זכו לתגובות מצד המבקרים, התגובות לתגובות זכו לעוד תגובות - וחוזר חלילה.

האם יש ממש בחששות המתנגדים, או שבסך־הכול מדובר בליברליזציה של השוק? כדי לענות על השאלות האלה, נפרק את הרפורמה למרכיביה הבולטים - ומהם ננסה לבנות תמונה שלמה יותר. לצורך כך, נעזרנו במומחים מהתחום: ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ועם פרופ' עמית שכטר מאוניברסיטת בן גוריון.

ועדת התקשורת החדשה יצאה לדרך; קרעי הבטיח: "הרפורמה לא תיעצר"
עשרות עיתונאים נכחו בכנס החירום: "קרעי מאיים גם על ערוץ 14"

ביטול ההפרדה המבנית

מה זה אומר? כיום, חוק הרשות השנייה קובע חובת הפרדה מבנית בין גופי שידור החדשות לבין החברות המסחריות המפעילות את הערוצים, לפיה בעל רישיון לשידורי טלוויזיה נדרש להקים חברת חדשות שהיא חברת־בת מופרדת מהחברה המחזיקה בה, ולקבל עבורה רישיון ייעודי. הרפורמה תבטל את החובה.

מה טוענים המתנגדים? גופי החדשות יהיו נתונים ללחצים מסחריים ופוליטיים, ובעלי אינטרס יוכלו להטות את הסיקור התקשורתי.

מה טוען קרעי? "הפרדה בין חברת חדשות לבעלי הערוץ קיימת רק בישראל! המדינה היחידה בעולם".

מה העובדות? "זה לא נכון להגיד שאין הפרדה מבנית בשום מקום בעולם", מסבירה לנו ד"ר שוורץ־אלטשולר. "את ההסדר הספציפי הזה אין, אבל כן קיימת בעולם התפיסה לפיה צריך להגן על העצמאות של גופי החדשות: בבריטניה יש כללים ברישיונות שמחייבים שמירה על עצמאות עריכתית, מועצת עיתונות מאוד חזקה ונציבות בתוך הרגולטור שמאפשרת קבלת תלונות על אתיקה; באיחוד האירופי עבר חוק שקובע במפורש שצריכה להיות חובה לעגן את עצמאותם של העורכים של כלי התקשורת. האם הם עשו את ההפרדה בצורה כזאת של הקמת חברה נפרדת? לא, אבל הרעיון בהחלט קיים".

פרופ' שכטר מוסיף כי אף שהטענה של קרעי אינה שגויה כשלעצמה, חשוב להתחשב בהסדר הכולל. שכטר מציין כי משרד התקשורת הממשלתי שיש בישראל לא קיים באף דמוקרטיה מערבית וכמעט באף מדינה בעולם. "מאז שנות ה־90 בוטלו בעולם משרדי התקשורת הממשלתיים, ובמקומם הוקמו רשויות תקשורת עצמאיות, מנותקות מהדרג הפוליטי. יש היום כעשר מדינות שיש בהן משרד תקשורת, כשהדמוקרטיה היחידה היא יפן. ב־1996 גם ממשלת ישראל קיבלה החלטה להחליף את המשרד ברשות עצמאית, וההמלצה חזרה על עצמה מאז, אבל הממשלות לדורותיהן התעלמו ממנה".

"מה שקרעי מנסה להגיד זה שלא צריך כלום", אומרת שוורץ־אלטשולר, "אבל בתזכיר חוק שלו הוא מבטל גם את הצורך בכללי אתיקה מרכזיים של הרגולטור, וגם את נציב תלונות הציבור שכיום קיים ברשות השנייה, ואפילו את הדברים הקטנים שקיימים למשל לגבי ערוץ 14 - החובה הזאת שהעורך יהיה לגמרי עצמאי. את כל הדברים האלה הוא מבטל - ואותם יש בעולם".

השינויים ברייטינג

מה זה אומר? הרייטינג (מדרוג) הוא הערכה של אחוזי הצפייה בתוכנית טלוויזיה מסוימת. כיום אחראית עליו "ועדת המדרוג" שהוקמה בהסכם שנעשה בין המפרסמים, הפרסומאים וגופי השידור. הרפורמה של קרעי מסמיכה את הרגולטור לחייב את השחקנים לפרסם בזמן אמת כל מיני נתונים.

מה טוענים המתנגדים? המדינה תקבל גישה לכל נתוני הרייטינג ותפרסם אותה בעצמה, בדומה לרוסיה ולסין.

מה טוען קרעי? "אין שום התערבות של המדינה, פשוט שקיפות של נתוני האמת".

מה העובדות? שכטר אומר כי הסדרה מדינתית של עניין הרייטינג היא שינוי משמעותי מהמצב הקיים, שכן כיום נושא הרייטינג כלל לא קיים בספר החוקים. "זה עניין מסחרי טהור", הוא טוען, "בו המדינה צריכה שהמעורבות שלה בנושאים כאלה תהיה מינימלית", אומר שכטר.

לפי שוורץ־אלטשולר, הבעייתיות בהצעה היא שעלול להיווצר "סוג של כאוס במדידה, כל אחד ימדוד אחרת, ואז לא יהיה ניתן להגיד שיש מטבע אחד של כל השוק שלפיו אפשר למדוד".

לדבריה, "היות שמדידת הרייטינג היא אינטרס של השחקנים ושל המפרסמים, אם אין מטבע אחוד של מדידת רייטינג, אי־אפשר יהיה לסנכרן את שוק הפרסום, והשוק לא יוכל לתפקד. איך מפרסם יוכל להחליט כיצד לחלק את תקציבי הפרסום שלו בין כלי התקשורת השונים? איך הוא יידע כמה כסף צריך לשלם לכל ערוץ אם כל אחד מהם מודד רייטינג בצורה שונה?".

"אבל", היא ממשיכה, "זו לא הלאמה של המדידה. בסופו של דבר, לא כתוב בהצעת החוק שהמדינה או הרגולטור ימדוד את הרייטינג. אין שום התייחסות בהצעת חוק לאופן מדידת הרייטינג, זה פייק ניוז".

מבנה הרגולטור החדש

מה זה אומר? במצב הנוכחי, הרגולטורים בשוק התקשורת הם מועצת הכבלים והלוויין והרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הרפורמה מציעה להקים מועצה חדשה שתסדיר את השוק בכללותו, ותורכב משבעה חברים: מרביתם (ארבעה) נציגי ציבור ומיעוטם (שלושה) עובדי מדינה. שלושת עובדי המדינה יהיו נציגי משרד התקשורת, רשות התחרות ורשות האסדרה. כדי למנוע ככל הניתן מעורבות פסולה בבחירת נציגי הציבור, מוצע להקים ועדת איתור שתבחר את נציגי הציבור.

מה טוענים המתנגדים? העצמאות שהייתה לגופי הפיקוח תיעלם, והכוח ירוכז בידי גורם פוליטי.

מה טוען קרעי? "המועצה החדשה תהיה מועצה בלתי תלויה ומבוזרת".

מה העובדות? כיום, מועצת הרשות השנייה מורכבת מ־15 חברים שממנה הממשלה בהמלצת שר התקשורת - כלומר, 100% מהחברים ממונים על־ידי גורם פוליטי. מועצת הכבלים והלוויין מורכבת מ־13 חברים שמציע שר התקשורת לממשלה, ומהם רק שני חברים מתמנים על־ידי גורם שאינו פוליטי - כלומר, כ־85% מהחברים ממונים על־ידי גורם פוליטי. במקרה של המועצה המוצעת, חמישה מתוך שבעה חברים ימונו על־ידי שר התקשורת - ארבעה נציגי הציבור ונציג משרד התקשורת. כלומר, כ־70% מחברי המועצה ימונו על־ידי גורם פוליטי.

אבל יש אבל: ארבעת נציגי הציבור שממנה שר התקשורת - שהם רוב הוועדה - ימונו מתוך מאגר שבוחרת ועדת איתור. ועדת האיתור תמנה חמישה חברים, ומתוכה רק היו"ר, שהוא מנכ"ל משרד התקשורת, מתמנה על־ידי השר. ארבעת האחרים הם גורמים מהדרג המקצועי (או עובד מטעמם) או מהאקדמיה: מנהל רשות האסדרה, ראש אגף התקציבים, הממונה על התחרות ואיש אקדמיה שייבחרו ראשי החוגים לתקשורת.

בנוסף, כדי להבטיח את עצמאות הרשות המוקמת, יהיו הסדרים נוספים כמו הקמתה כתאגיד סטטוטורי נפרד מהממשלה; הגבלת כהונה לחברי המועצה; הגבלת היכולת לפזר את המועצה או להדיח את חבריה; קביעה של חובת החברים להפעיל את שיקול־דעתם באופן עצמאי; תקצוב הרשות בחוק התקציב השנתי בסעיף נפרד.

ובשורה התחתונה?

אז כשמחברים את הנקודות, איזו תמונה אנחנו מגלים? לדעת שוורץ־אלטושלר, "70% מהרפורמה היא נדרשת - בכלל זה מבנה הרגולטור, הצורך לייצר האחדה של מגרש המשחקים והחלוקה מחדש של נטל ההפקה הישראלית המקורית". אבל אחד ההיבטים שמעוררים קשיים, לשיטתה, הוא "הצפת השוק, התחרות הבלתי מפוקחת. הבעיה שאם באמת השוק יהיה מוצף, אין שום ערובות לתוכן ולאיכותו.

"משרד התקשורת בעצמו כתב על כך ששוק התקשורת הוא שוק שיש בו בעיה שנקראת 'א־סימטריה במידע': היצרנים יודעים הרבה יותר מהצרכנים, ולכן הצרכנים לא מסוגלים לעשות באמת החלטה טובה לגבי המוצר. מי שצופה במהדורת החדשות לא באמת יודע להעריך את התוכן או להבין מה קרה מאחורי הקלעים. לכן תחרות חופשית בשווקים שיש בהם באופן אינהרנטי א־סימטריה במידע היא לא ערובה לאיכות של תוכן".

עוד כתבות

שדות סולאריים של דוראל בארה''ב / צילום: באדיבות דוראל

מניות האנרגיה הלוהטות של ת"א קפצו פי 3 בזכות הימור על השוק האמריקאי

חברות האנרגיה אנלייט, או.פי.סי ודוראל הוסיפו בשנה האחרונה מאות אחוזים לשוויין, על רקע פעילותן המתרחבת בארה"ב ● השלוש הפכו לחביבות המשקיעים בזכות רוח גבית לה הן זוכות מהביקוש האדיר לחשמל בארה"ב, בעיקר עבור חוות שרתים למהפכת ה–AI

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

בנייה / אילוסטרציה: Shutterstock

מדד תשומות הבנייה למגורים עלה ב–0.6% בינואר, השכר ממשיך להיות המרכיב הדומיננטי

מדד תשומות הבנייה המשיך לעלות גם בחודש הראשון של 2026, אם כי בשיעור מזערי ● ללא העלייה בשכר העבודה, ירד המדד ב־0.2%

טילי ''ספייק'' מתוצרת רפאל / צילום: דוברות רפאל

הודו רצתה ייצור מקומי, משרד הביטחון מצא פתרונות - והיצוא הביטחוני מזנק

למרות החרמות והלחצים, הוכחות היכולת בשדה הקרב מזניקות את היקפי העסקאות מול משרד ההגנה ההודי ● ראש סיב"ט יאיר קולס מסביר כיצד המודל עובר מהסכמי רכש להקמת "רגליים ייצוריות" בתוך הודו ● וגם: איך מתמודדים עם תופעת ההעתקות של פיתוחים ביטחוניים?

אילוסטרציה: איל יצהר

תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "דפוס פעולה שיטתי של הטעיה והסתרת מידע"

חברת ויז'ן אנד ביונד, המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעת ע"י 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה נטען ל"דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● בא-כוח החברה: "טרם התקבל כתב התביעה"

דינה בן טל-גננסיה, מנכ''לית אל על הפורשת / צילום: גיא כושי ויריב פיין

המוסדיים נתנו ברקס: מנכ"לית אל על הפורשת לא תקבל פיצויי פיטורים

המנכ"לית היוצאת בן טל-גננסיה ביקשה לקבל פיצויי פיטורים מלאים על 18 שנות עבודתה באל על בהיקף של מיליון שקל, אך המוסדיים מתנגדים ● היא מסיימת את דרכה בחברה עם שכר בעלות של כ-30 מיליון שקל

כותרות העיתונים בעולם

זו אחת ממערכות הנשק המתקדמות בעולם והיא עכשיו בידיים של איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן תרכוש מערכות מתקדמות מרוסיה כדי לשקם את יכולות ההגנה האווירית שלה, מנהיג המעצמה העולמית שיבוא לבקר בישראל בשיא המתיחות מול איראן, ופרו-פלסטינים בגרמניה מתכננים להפגין ליד מחנה ריכוז • כותרות העיתונים בעולם 

כוחות מקסיקניים ברחובות מקסיקו סיטי / צילום: ap, Ginette Riquelme

השוטר שהפך לברון סמים: החיסול הדרמטי במקסיקו, וההשלכות

מנהיג קרטל חליסקו "אל מנצ'ו" חוסל במבצע נועז של צבא מקסיקו, שהביא לסיומו של מצוד בינלאומי ממושך ● מותו הצית גל נקמה הכולל חסימות כבישים ומהומות אלימות - שהפכו ערי נופש לאזורי קרב ● הכאוס הביא לביטולי טיסות ולאזהרות מסע למדינה

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בגלל הסיכוי למלחמה עם איראן: הנגיד הותיר את הריבית על כנה

בנק ישראל השאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 4% ● השיקול המרכזי: העלייה באי־הוודאות הגאו־פוליטית ● סמוטריץ': "החלטה שגויה. קורא לנגיד לחזור מהחלטתו ולהמשיך במגמת הפחתת הריבית" ● בתחילת השבוע שעבר גילמו השווקים הסתברות של כ-80% להפחתת ריבית, אלא שרוחות המלחמה מול איראן טרפו את הקלפים, ורוב אנליסטים צפו את הותרת הריבית על כנה

חוששים מהשתלטות הימין? לגארד ונשיא צרפת מקרון / צילום: ap, Francois Walschaerts

"צעד פוליטי מכוער": דיווח על פרישה של כריסטין לגארד מעורר סערה באירופה

דיווח על פרישה מוקדמת של הנגידה כריסטין לגארד מעורר סערה, בשל הערכות שהתזמון נועד לאפשר לעמנואל מקרון להשפיע על מינוי היורש לפני הבחירות בצרפת ● המהלך מציף שאלות לגבי עצמאות הבנק המרכזי, בעוד המועמדים לתפקיד חלוקים לגבי סוגיית החוב המשותף

בכירי מאנדיי בפתיחת המסחר בוול סטריט / צילום: נאסד''ק

האנליסטים מתיישרים עם השוק: מניית התוכנה שמחיר היעד שלה נחתך ב־70%

הירידות החדות במניות התוכנה בעקבות החשש מהשפעות ה־AI - מובילות לשורה של הפחתות מחירי יעד, בהן של חברות מישראל, שעדיין גבוהים ממחיר השוק ● בג'פריס מסמנים את המניות המועדפות בתחום, ואילו בבנק אוף אמריקה מזהירים: הירידה במכפילים רק התחילה

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

בית זיקוק אשדוד / צילום: רפי קוץ

האסון בבית הזיקוק באשדוד: נעצר חשוד ברצח באדישות

לאחר מותן של שתי עובדות בית הזיקוק ממחסור בחמצן, המשטרה עצרה שותף בחברה המספקת בלוני חמצן בחשד לרצח באדישות ● מנהל הבטיחות במשרד העבודה הזהיר משימוש במיכלי החברה, כ-15 אלף מהם עדיין בשוק

צפנת דרורי, ד''ר חדוה בר, איילת שקד, מירי קמחי וטל אייל-בוגר / צילום: ניב קנטור

איילת שקד: "הממשלה יצרה קרע בחברה הישראלית"

איילת שקד, חדוה בר ונדין בודו-טרכטנברג לקחו חלק בכנס "נשים, משפט ועסקים" שערכו פירמת עורכי הדין פישר (FBC & Co) וארגון היועצים המשפטיים בחברות ● עמוס תמם יחליף את אסף גרניט כפרזנטור של אלבר. כמה יעלה הקמפיין החדש? ● והמהלך החדש של נמל חיפה ● אירועים ומינויים 

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

זהבית כהן / צילום: רמי זרנגר

טלטלה בקרן אייפקס: הסגן של זהבית כהן תובע מיליונים על התעמרות והשפלה

ארז נחום, שסומן כיורשה של זהבית כהן, תובע 10 מיליון שקל וטוען כי פוטר אחרי שהתלונן בפני מנכ"ל אייפקס העולמית על התנהלותה של כהן, שכללה קללות, צעקות והשפלות פומביות ● לדבריו, כהן השתמשה בביטויים כמו "חתיכת חרא" ו"אפס" ובהערות גזעניות והומופוביות כחלק מ"שיטה ניהולית שמטרתה להבהיר שהיא זו שמחזיקה בכוח" ● אייפקס בתגובה: דוחים את ההאשמות

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היום היסטוריה בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף היום לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לטובת בן גביר: הקואליציה מקדמת איסור על בג"ץ להתערב בכהונת שרים

ועדת הכנסת אישרה היום להקים מחדש את הוועדה המיוחדת להכנת "חוק דרעי 2", שיאפשר למנות שרים הנאשמים בפלילים וימנע מבג"ץ להתערב במינויים ● היועמ"שית התנגדה בעבר להצעת החוק

משה מזרחי, מייסד אינמוד / צילום: איל יצהר

הדירקטוריון שאמר לא למיליארד דולר

דירקטוריון אינמוד הודיע כי אף אחת מההצעות שהוגשו לרכישת החברה אינה מתאימה ● על חברת האסתטיקה הרפואית התחרו שתי קבוצות, אחת ישראלית ואחת קוריאנית, וההצעות היו לשווי של יותר ממיליארד דולר

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

תצא מהקיפאון? אנבידיה תצטרך להציג יותר מדוחות טובים כדי להרשים את המשקיעים

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג ביום רביעי לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות