חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק
הגנטיקה שמחברת בין מחלות נפש: מחקר רחב מציע חלוקה חדשה
מחלות פסיכיאטריות ונוירולוגיות נוטות להגיע ביחד. מי שאובחן בחרדה למשל, הוא בעל סיכון מוגבר לדיכאון, וגם הפרעות קשב ואוטיזם מגיעות לעיתים קרובות יחד עם חרדה, וזו יחד עם זו. אבל האם דיכאון מופיע עם חרדה משום שמדובר בפנים שונות של אותה התופעה הפיזיולוגית, או משום שעצם ההתמודדות עם המחלה מעוררת דיכאון? לתשובה לשאלה הזו יכולה להיות השלכות משמעותיות לאבחון והטיפול בתסמונות הללו.
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature , יצא לערוך מיפוי גנטי של 14 הפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, והוא מצא כי הן נחלקות לחמש קטגוריות עיקריות. ההפרעות בכל קטגוריה דומות זו לזו, עד כדי קושי ביכולת להבחין ביניהן, ולעומת זאת שונות גנטית מן המחלות בקטגוריות האחרות.
● מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד
● "אולי אם הייתה לי קרחת היו רואים אותי": חולי סרטן חיים יותר שנים. אבל המדינה לא ערוכה לזה
בקבוצה הראשונה נמצאו סכיזופרניה ותסמונת בי־פולארית, שנראו מאוד דומות במאפיינים הגנטיים ולא אותרו גנים רבים המבדילים ביניהן. ההפרעה הבי־פולארית הייתה יותר דומה גנטית לסכיזופרניה מאשר לדיכאון מג'ורי, למרות האלמנטים הברורים של דיכאון המאפיינים אותה. דיכאון מג'ורי היה קשור לחרדה - זהו קשר מוכר. שתי התסמונות הללו היו קשורות גם לפוסט טראומה, וזהו גילוי חדש.
קבוצה שלישית כללה תסמונות כפייתיות כמו OCD, אנורקסיה ובמידה פחותה גם תסמונת טורט. לקבוצה זו הייתה חפיפה גנטית מסויימת עם הפרעות חרדה, וממצא זה שופך אור על שאלה ותיקה, האם בתסמונות כפייתיות החרדה היא גורם מתווך, והדחף הוא תשובה לחרדה, או שאולי הדחף הכפייתי הוא שמופיע ראשון, והחרדה נוצרת על ידי המוח בניסיון לפרש אותו.
קבוצה רביעית כללה את המחלות ההתפתחויות אוטיזם והפרעת קשב עם חפיפה קלה לתסמונת טורט. הקשר בין ההפרעות הללו הולך ומתגלה בשטח בשנים האחרונות, כאשר מלבד הופעתן יחד אצל אותו אדם לעיתים קרובות מן הממוצע, הפרעת רצף מעלה את הסיכוי להולדת ילד עם הפרעת קשב ולהיפך.
קבוצה חמישית כללה הפרעות התמכרות, ולמרות שהתמכרות יותר נפוצה יותר אצל אנשים עם דיכאון או עם הפרעות קשב, לא נמצאה במקרה הזה חפיפה גנטית בין הקבוצות. מאידך, נמצא כאמור קשר בין כל סוגי ההתמכרויות, מה שמעורר גם תקווה שניתן יהיה לטפל בכולם באמצעים דומים (למשל על ידי טיפול בהתמכרויות לאלכוהול או סיגריות באמצעות תרופות למניעת השמנה).
חברת הטיפול בכאב לין הלת' גייסה 11 מיליון דולר
החברה "לין הלת'", שפיתחה אפליקציה לטיפול בכאב כרוני, גייסה 11 מיליון דולר בהובלת קרן Proofpoint Capital האמריקאית בהשתתפות המשקיעים החדשים Osage Venture Partners ו- NeeHealth Ventures, יחד עם המשקיעים הישראלים הקיימים קרן aMoon וקרן סבן, שוני הלת' וונצ'רס וקרן ויולה וונצ'רס.
הטכנולוגיה של לין מאמנת את המטופלים להתמודד קוגניטיבית עם הכאב שלהם. מחקרים מראים כי בחלק ניכר ממקרי הכאב הכרוני, מקור הכאב כבר אינו בנזק לרקמות אלא באופן שבו המוח חווט מחדש על ידי הכאב, ובאופן אירוני דווקא מרגיש את הכאב בעוצמה רבה יותר.
המערכת של לין מאמנת את המטופלים לחשוב על הכאב כמגיע מתוך המוח ולכן נשלט על ידי המוח, ולא כמגיע מן האיבר הפגוע. מחקר שערכה החברה הראה יעילות לגישה זו בטיפול בכאבי גב, והמוצר הותאם לטיפול בסוגים רבים נוספים של כאב כמו מעי רגיז, מיגרנות וכאבי מפרקים וגב. בנוסף מציעה החברה מערכת לניהול מחלה עבור חולה הכאב הכרוני, כולל מענה אנושי זמין, "מאמן כאב".
את החברה הקים בארה"ב ב-2021 הישראלי יהודה קוגן, בעבר בכיר בגוגל ישראל ואחר כך יזם הבית של קרן aMoon, שכאמור היא גם משקיע ותיקה בחברה, יחד עם ד"ר אביגייל הירש. היא כבר נמצאת בשלב המסחרי, ויש לה הסכמים עם ספקי שירותי בריאות וחברות ביטוח בארה"ב אשר לדברי החברה מעניקים לה גישה לכ־60 מיליון מטופלים פוטנציאליים בארה"ב.
נוירופייס נכנסת לארץ המציגה תוצאות ניסוי קליני
קוצב המוח של חברת נוירופייס , לטיפול במחלת אפילפסיה, נכנס בשבועות האחרונים לשימוש בבתי החולים הדסה ואיכילוב, לאחר שעד כה היה זמין באופן כמעט בלעדי בארה"ב. במקביל מציגה החברה תוצאות חדשות מניסוי קליני במכשיר, להרחבת האינדיקציה למוצר לסוגים נוספים של אפילפסיה.
כיום המוצר מאושר לאפילפסיה ממוקדת, והחברה מקווה לקבל אישור גם לטיפול באפילפסיה שאינה מגיעה ממוקד ספציפי, ולכן אינה ניתנת לטיפול בניתוח.
נוירופייס נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של 536 מיליון דולר, לאחר עליות של 26% במניה בחודש האחרון. היא רשמה ברבעון השלישי של 2025 הכנסות של כ־27 מיליון דולר מהטיפול באמצעות הקוצב שלה באינדיקציות הקיימות, גידול של 30% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
הקשר הישראלי העיקרי של החברה הוא שאת סבב הגיוס שלה ב־2020, במסגרתו גייסה 67 מיליון דולר, הובילה קרן אקסלמד בהובלת הישראלי ד"ר אורי גייגר. משקיע העוגן באקסלמד הם מגדל, כלל ומנורה. אקסלמד מחזיקה היום 15% בחברה בדילות מלא, וגייגר הוא חבר בדירקטוריון החברה.
לפני כשבוע ריאיינו את הנוירוכירורג הבכיר הפרופ' יצחק פריד שנמנה בין הרופאים הבודדים אשר מבצעים את ניתוחי ההשתלה של הקוצב, הדורשים פתיחה זהירה של הגולגולת, מיפוי של הפונקציות השונות במוח והמיקום המדוייק של האזור שאותו רוצים לראות. חלק מן הרופאים שיבצעו את הניתוחים בישראל, הוכשרו על ידו במרפאה שלו בקליפורניה.
במחקר שפורסם לאחרונה עולה שהקוצב הביא להפחתה של 82% בכמות ההתקפים למטופלים עם אפילפסיה ממוקדת לאחר 3 שנים ו-62% לאחר חצי שנה. כמו כן מאפשר הקוצב מעקב רציף אחר הפעילות המוחית של המושתל בקוצב. למרות שהניסוי לא עמד ביעד העיקרי שלו, החברה מאמינה כי תוכל להגיש את המוצר לשיווק בארה"ב על בסיס הנתונים הללו, לאחר שמוצרים דומים אושרו על בסיס נתונים דומים בעבר. החברה מעריכה כי תוכל להגיש את המוצר לשיווק עד סוף 2025.
מודל חדש של מיקרוסופט שואף לשפר משמעותית את הטיפול בסרטן
כלי בינה מלאכותית חדש להתאמת טיפול בסרטן, שפותח על ידי חטיבת המחקר של ענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט, זוכה לבמה משמעותית גם באחד מכתבי העת המובילים בעולם הרפואה, Cell. לדברי החברה, לכלי זה צפוי תפקוד משמעותי בחיזוי התנהגות הגידול ובהבנה של אילו טיפולים צפויים להיות היעילים ביותר.
כניסתן לשוק של שפע רב של תרופות לטיפול בסרטן, וחלחול ההבנה שלא ניתן לחלק את סוגי הסרטן באופן ברור לפי איברים וכי לפעמים תרופה שמתאימה לחולה מסויים בכלל פותחה במקור עבור סוג אחר של סרטן, הובילו תחילה לתהליכים כואבים ויקרים של ניסוי וטעייה בטיפול התרופתי, ואובדן שנות חיים כאשר התרופות המתאימות ביותר פוספסו.
שאיפה של התחום היא לפתח כלים שיאפשרו לקלוע לטיפול המתאים ביותר בפעם הראשונה, ובהדרגה אכן ישנו שיפור בנושא, עם ריבוי של בדיקות גנטיות ומולקולריות, בדיקות הדמיה ואפילו בדיקות של סביבת המיקרוביום (תמהיל חיידקי המעי) של המטופל, כל זאת כדי להבין את התנהגות הגידול והתאים את התרופה הטובה ביותר.
ה-GigaTIME, כך נקרא הכלי, מנתח את סביבת הגידול הסרטני כדי לשפוך אור על האופן שבו תאי מערכת החיסון מתקשרים עם תאי הגידול, פן חשוב בהתאמה התרופתית. הרעיון של מיפוי סביבת הגידול כדי להתאים את התרופה כבר קיים, אך לדברי החברה, הכלי שפיתחה מסוגל להפחית את זמן ייצור המפה מימים לשניות לדגימה בודדת, וכן את העלות.
ממיקרוסופט נמסר כי הצוות פיתח את מודל GigaTIME באמצעות multiplex immunofluorescence (mIF) - טכנולוגיית הדמיה מתקדמת המתאפיינת ביכולת לזהות באופן חד משמעי תאי גידול וסוגים שונים של תאים חיסוניים בדגימת רקמה. הכלי של החברה משתמש בבינה מלאכותית כדי להמיר תמונות מיקרוסקופ למפות וירטואליות עשירות (המדמות את שכבת המידע המתקבלת מן ה־mIF). כך אפשר להבין את יחסי הגומלין בתוך הגידול. זהו מודל שעשוי לשנות אף את הדרך שבה חוקרים לומדים על סרטן.
על פי המאמר, כבר זוהו יותר מ־1,200 קשרים סטטיסטיים משמעותיים בין חלבוני mIF לבין גורמים מרכזיים כגון סמנים ביולוגיים, שלבי המחלה וסיכויי הישרדות.
עמותת 'אחת מתשע' תערוך האקתון להעלאת מודעות לאבחון מוקדם של סרטן השד
בשנים האחרונות, זוהה בעמותת "אחת מתשע" הפועלת בתחום המניעה והטיפול בסרטן השד, כי חל שינוי ברמת הקשב של נשים לפעילות להעלאת מודעות לחשיבות האבחון המוקדם של המחלה.
יכולות להיות לכך סיבות רבות - בעיות אחרות תופסות את הקשב הציבורי, שינויים בפרוטוקולי הבדיקה שיצרו אי וודאות לגבי התהליך (במקביל חלה מגמה חיובית של הגשת הבדיקות על ידי קופות החולים) וכן תחושת חזרתיות ומיצוי מול קמפייני העלאת המודעות.
אולם, מה שלא השתנה הוא החשיבות של הגילוי המוקדם שיכול להעלות את הסיכוי להחלמה מהסרטן ליותר מ־90%. (וקוראות שורות אלה מוזמנות לעצור לרגע לקבוע את הפגישה התקופתית עם כירורג השד. עשיתן זאת? ספרו לנו בתגובות).
כעת מחפשת העמותה פתרונות טכנולוגיים שיסייעו להעלות את המודעות, כלים חדשניים שיעניינו את הנשים, יהיו מותאמים לאופן בו הן צורכות מידע, ויניעו אותן לבצע בדיקות. יחד עם חברת BLEE, המתמחה בהאקתונים, הזמינה העמותה יזמים, יוצרי תוכן, ואנשי מקצוע להגיש רעיונות להאקתון 'LifeHack'.
טלי רוזין, מנכ"לית עמותת 'אחת מתשע': "המציאות הישראלית, בה הקשב הציבורי נמוך מתמיד, מחייבת אותנו לזנוח את הכלים הישנים ולעבור לחשיבה חדשנית. האקתון 'LifeHack' נולד מתוך ההבנה שכדי להציל חיים כיום, אנחנו חייבים לדבר לכל אישה בדרך שמתאימה לה. אנחנו מחפשים את הרעיון שיפרוץ את 'חומת הרעש' ויחבר את המסר הקריטי ישירות למסך של כל אישה".
מתוך מאות רעיונות שהוגשו נבחרו 12 רעיונות שמשלבים טכנולוגיה, אמנות ומתן תמרצים חיוביים. בין הרעיונות ניתן למצוא את הרעיון של יפעת אלוף דוידי, יזמת וחוקרת בתחום בריאות הציבור וקידום בריאות, אשר הציעה לשלב מסרים לגבי גילוי מוקדם באפליקציית וייז.
עדי מיר, מנהלת מחלקת הדיגיטל והרווחה בהסתדרות העובדים, הציגה מודל שכבר פועל בהסתדרות: קיום "חודש בריאות" שבמסגרתו מוענקים תמריצים כספיים (גיפט קארד) לעובדות המציגות אישור על ביצוע בדיקה שנתית לגילוי מוקדם. רעיון נוסף הוא כי קופות החולים יעניקו נקודות עבור ביצוע הבדיקות, כמו האפליקציות הכושר הנהוגות בחלק מן הקופות.
"הכוח של ההאקתון הוא ביכולת לפתוח דלת ולהכניס לשולחן הדיונים א.נשים מהשטח, ומגוון קולות שבדרך כלל נשארים בחוץ. אנחנו כאן כדי לוודא שכל רעיון שעולה, נבנה מראש כדי לשרוד את 'היום שאחרי' ולאפשר ל'אחת מתשע' לחולל בעזרתו שינוי אמיתי", מסביר דביר צנוע, מנכ"ל ושותף ב-BLEE.
את הצוותים המשתתפים בהאקתון ילוו צוות של מנטורים ושופטים מנוסה, המורכב ממומחים מובילים, ביניהם: ד"ר שלי גורדון' סמנכ"ל משאבי אנוש אלביט העולמי; ד"ר אירית יניב, מנכ"לית קרן הון סיכון אלמדה ונצ'רס; חגית פאר, יו"ר נעמת; עו"ד אפרת שפירא-אורן, שותפה מובילה בתחום דיני בריאות בארנון, תדמור־לוי ויועצת משפטית ראשית ברשת אסותא; פרופ' רינת ירושלמי מישאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף בבילינסון, ויו"ר הוועדה המדעית המייעצת של 'אחת מתשע'; שמרת שורץ, מנכ"לית I-NEXT Tech איכילוב; אולגה סלוצקי' מומחית לחדשנות ברפואה; ד"ר נעמי סיגל, ראש מערך משאבים רפואיים בחטיבת הבריאות של מכבי שירותי בריאות; מיכל איתן' מנהלת פרויקט פלורנס ומרצה בכירה בבצלאל; אורי גורן, מנהל חדשנות במרכז רפואי מאיר כפר סבא, והראלה הלוי, מומחית תוכן בתחום הבריאות.