גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוקר מחיה? למה אתרי השוואות המחירים הישראליים לא מצליחים להתרומם

בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואה בין מחירי מזון: Pricez ו-CHP ● ברשות להגנת הצרכן מבטיחים רפורמה שתמשוך שחקנים חדשים ותסייע לתחרות ● ובינתיים הפרדוקס נמשך: בשוק המזון מהיקרים במערב לא משתמשים בכלי השוואת מחירים

אילוסטרציה: Shutterstock
אילוסטרציה: Shutterstock

גל ההתייקרויות האחרון של מוצרי המזון הפך את הסופר למוקד מתסכל במיוחד עבור רוב הישראלים. בתוך המציאות הזו, נשאלת השאלה כיצד קורה שמרבית הצרכנים הישראלים עדיין אינם משתמשים באפליקציות להשוואת מחירי מזון.

נציגי חנויות הרחוב לשר ברקת: הרחבת הפטור ממע"מ תחסל אותנו
דרך הוואטסאפ: לדווח על שליחי וולט נעשה קל יותר

סיבה אחת היא היצע דליל במיוחד של שירותים. בישראל פועלות כיום רק שתי פלטפורמות פרטיות להשוואת מחירי מזון: אפליקציות Pricez ו-CHP. שתיהן חברות עצמאיות לגמרי, שעושות שימוש במאגר הנתונים שרשתות השיווק מחויבות להעביר לפי חוק השקיפות במזון, שנכנס לתוקף ב-2014. למרות זאת, השימוש בהן נמוך בהרבה מהפוטנציאל.

לפי נתוני ahrefs, שירות חינמי המציג טראפיק של גולשים באתרי האינטרנט, לגרסת הדסקטופ של Pricez יש כ-20.4 אלף כניסות חודשיות, ול-CHP כ-26.6 אלף בלבד. לשם השוואה, ל-wobi בתחום ביטוחי הרכב יש כמעט 98 אלף כניסות באותה תקופה. עם זאת, חשוב לציין כי מדובר בגרסאות האתרים למחשב בלבד, ללא נתוני הכניסה מהאפליקציות שיש לשני שירותי השוואת הסלים.

עם זאת, סקטורים מסוימים באוכלוסייה בכל זאת נסמכים עדיין על אתרי השוואת מחירי מזון, ומתוך שתי השחקניות העיקריות בשוק הישראלי, CHP היא אולי הדוגמה המובהקת ביותר לכך. משה דולב, מייסד האפליקציה, מפעיל אותה לבדו. "הטענה שזה לא תפס פשוט לא נכונה. באתר החינמי שלי יש המון משתמשים, מאות אלפים בחודש", הוא אומר בשיחה עם גלובס. "הם מגיעים ממגזרים שאינם הרוב המכריע של הישראלים, הם חרדים, ערבים, אנשים משדרות או מקריית שמונה".

דולב, בן 55 מראש העין, מתמטיקאי ומתכנת, פיתח את האפליקציה במקור כדי לעזור לאימו להשוות מחירים. המודל הכלכלי של דולב פועל על כניסות לאתר, והיום הוא מתפרנס רק מהעבודה עליו. "אני עובד לבד על הכול, אני לא יכול להרשות לעצמי להחזיק עובדים", הוא מספר. זה אולי חלק מהסיבות שלא קיימות הרבה מתחרות ל-CHP.

"מעדכנים כל יום"

ב-Pricez, שהוקמה על-ידי איש העסקים בועז יהב מיד אחרי המחאה החברתית של 2011, מספרים על שנים ארוכות של מאמץ בעלייה כדי להביא מידע אמין לצרכנים. אסף חי, סמנכ"ל השיווק של Pricez, מתאר משתמשים שמבלים שעות בהשוואות, מצלמים מוצרים, מציעים תחליפים ומבשרים על מבצעים בקהילת האתר. "יש לנו משתמשים שעבורם זה ממש תחביב, הם מעדכנים כל היום", הוא מספר, "אבל זו עדיין לא תופעה רחבה כמו שהיינו רוצים שהיא תהיה".

חי מסביר כי גם כשהיה גל התעניינות גדול, למשל בימים שלאחר הקמפיין הממשלתי ברדיו ובטלוויזיה, שנולד בעקבות תחולתו של חוק השקיפות במוצרי המזון והפארם, ההתעוררות הייתה קצרה. "ההתעניינות גרמה לכך שהשרתים פשוט קרסו", הוא נזכר, "אבל עם הזמן זה דעך. היום אנחנו כבר לא מגיעים למצבים האלה, לצערי".

גם המודל הכלכלי של Pricez לא שונה בהרבה מזה של CHP: אין כסף גדול מאחורי הפלטפורמה. מדובר בחברה רזה, עם מספר מצומצם מאוד של עובדים, שמתפרנסים בעיקר ממכירת מידע גולמי על מוצרים והתנהגות צרכנית לרשתות השיווק. עם זאת, חשוב לציין כי לא קיימים הסכמים בין רשתות השיווק השונות לחברת Pricez, והמידע שעובר כדי לתמוך ברובד העסקי של האתר הוא רק כזה שנוגע להתנהגות צרכנים.

זאת שהייתה ונעלמה

הסיפור של השוק הזה כולל גם את מי שכבר ניסה ונעלם. עד 2022 פעלה בישראל mySupermarket, אחת הפלטפורמות הראשונות שהציעה השוואת סלי קנייה בצורה רחבה. בשיאה היא דיווחה על מאות אלפי משתמשים בישראל מדי חודש, ונחשבה לכלי שמסוגל להפוך את ההשוואה להרגל. אלא שבשנה ההיא היא נסגרה בעקבות קשיים כלכליים וכשל במודל העסקי, בעיקר על רקע המעבר של הרשתות למערכי אונליין עצמאיים והירידה ביכולת של פלטפורמה חיצונית להציע ערך מוסף אמיתי. הסגירה הזו מדגישה עד כמה התחום כולו רגיש לשינויי הרגלים. גם כשיש דאטה, גם כשיש משתמשים, לא תמיד מתגבשת מסה קריטית שנדרשת ליצירת יציבות עסקית.

אחת הסיבות לדעיכה בפופולריות של שירותי השוואת הסלים נוגעת לאמון של הצרכנים במהימנות של המידע שמוצג באתרים השונים. לאורך שנים, הדיווחים שהעבירו הרשתות לא היו אחידים ולא תמיד מלאים. לעתים המחירים באפליקציה לא תאמו למחירים בקופה, בעיקר בגלל מבצעים שהוגדרו בצורה חלקית או פערי זמן בעדכון הנתונים. משתמשים שביצעו השוואה וגילו פער, נטשו.

"כמויות מידע עצומות"

ברשות להגנת הצרכן, שאמונה על שמירת מהימנות המידע במסד הנתונים שמוזן על-ידי הרשתות הקמעונאיות, מנסים בימים אלה לבנות מחדש את התשתית. ד"ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית של הרשות, מובילה רפורמה רחבה בטיוב מבנה הדיווחים שבהם מחויבות רשתות השיווק על-פי חוק המזון.

"הבאנו מערכת ממוחשבת חדשה כדי להתמודד עם כמויות המידע העצומות שמגיעות אלינו", היא מסבירה. "במשך העשור האחרון מאז נכנס החוק לתוקף, תחום הקמעונאות התפתח מאוד, והפורמט הישן לא התאים למציאות. מבצעים נהיו מורכבים יותר, מגוון הפריטים גדל, ולא היה מבנה נתונים שהצליח לתפוס את העושר הזה".

ד''ר דליה שיליאן, הכלכלנית הראשית של הרשות להגנת הצרכן / צילום: דוברות הרשות להגנת הצרכן

לפי שיליאן, מבנה הדיווח החדש כולל הגדרה אחידה למבצעים, דיווחים מדויקים ברמת פריט וסניף, ושילוב כלי בינה מלאכותית שמסייעים בזיהוי מוצרים תחליפיים ובאיתור דיווחים לקויים. "המטרה היא לייצר בסיס אמין, כדי שאפליקטורים חדשים ייכנסו לשוק וייצרו תחרות אמיתית".

מבדיקת גלובס עולה כי אין כיום יוזמות חדשות של משרד הכלכלה לתמרץ אפליקטורים חדשים להצטרף למאגר המצומצם של אתרי השוואת סלי המזון.

ומה לגבי פיקוח על אתרי השוואת סלי המזון הקיימים או אלה שיוקמו בעתיד? לדברי הרשות להגנת הצרכן, מי שישתמש במידע באופן מניפולטיבי, יהיה חשוף לתביעות הטעיה גם מצד הציבור וגם מהרשתות הקמעונאיות. "החוק אומנם לא מתייחס לזה, אבל אנחנו כרשות נוכל לאכוף הטעיה במחירים בעקבות פגיעה אפשרית בצרכנים", מסר ל"גלובס" דודו אבן חן, דובר רשות ההגנה לצרכן.

אין ספק שמדובר בפרדוקס. שוק המזון בישראל הוא מהיקרים במערב, שקיפות המחירים קיימת כבר עשור, שתי פלטפורמות פעילות ומוכחות מציעות חיסכון בפועל, אבל הצרכן הישראלי עדיין לא מאמץ את הכלים. מי שמשווה, נהנה מחיסכון מצטבר של אלפי שקלים בשנה; ומי שלא, מותיר את הכוח בידי הקמעונאים וממשיך לפגוש את המחיר הגבוה בקופה.

עוד כתבות

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

דירות להשקעה בכפר סבא שמיועדות להשכרה לסטודנטים לטווח ארוך של קבוצת ברדוגו / צילום: 3DVISION

הדירה נמכרת קומפלט עם הריהוט, אבל האם יהיו שוכרים?

קבוצת ברדוגו בונה מעונות סטודנטים בכפר סבא, ומציעה דירה מרוהטת בהנחה, ופטור מהצמדה למדד תשומות הבנייה. מה הסיכונים ולמי זה מתאים ● מאחורי המבצעים