גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock
בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים וחצי של הצפה בלתי פוסקת, משהו השתנה בשוק הנדל"ן הישראלי. לראשונה מאז אפריל 2022 - כשבנק ישראל החל בהעלאות הריבית - מספר הדירות החדשות הלא מכורות ירד. כך עולה מנתוני הלמ"ס. במהלך תקופה זו, היצע הדירות כמעט הכפיל את עצמו, מ־44 אלף דירות על המדף לכ־84 אלף דירות בספטמבר האחרון. אבל באוקטובר נרשמה לראשונה ירידה קלה אך משמעותית, לכ־83.5 אלף דירות.

בעולם כבר למדו: הפחתות ריבית לא מייצרות ביקוש לדירות - וזו הסיבה
לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות
הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

מה הוביל למצב הזה, אילו ערים מובילות מבחינת דירות לא מכורות, וכמה זמן ייקח להיפטר מהמלאי הזה?

כיצד מוגדר היצע הדירות בלמ"ס?

כינויים כמו "היצע הדירות" ו"מלאי הדירות החדשות הלא מכורות" שגורים בתקשורת ואצל גורמים בשוק. הלמ"ס משתמשת במינוח שונה שהוא "דירות חדשות שנותרו למכירה". דירות אלה נכללות בספירת כל הדירות החדשות שמצויות בבנייה למטרת מכירה, וברשות המסים טרם התקבל עליה דיווח שנמכרו.

אנשי נדל"ן שונים טוענים כי המספרים של הלמ"ס מנופחים, שכן הם כוללים דירות תמורה לדיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית. אולם זה לא נכון. בלמ"ס מדגישים כי הם מונים רק את הדירות המוצעות למכירה, לא דירות תמורה ואף לא דירות שבעלי קרקעות מקבלים מיזמים בהסכמי קומבינציה, כחלף תשלום.

כמה דירות כלולות בהיצע?

נכון לאוקטובר האחרון, בלמ"ס מנו 83,577 דירות חדשות לא מכורות. לכאורה, מגמת הגידול הארוכה שנרשמה במלאי הזה נבלמה, משום שבחודש ספטמבר נרשם מספר שגדול ב־344 דירות מהמספר הזה. ואולם, בלמ"ס עצמה לא סבורים כי יש כאן שינוי במגמה, וכשבוחנים את הנתונים מנוכי העונתיות, ניכר כי מלאי הדירות צומח.

האם יש כמעט 84 אלף דירות חדשות שמחכות לרוכשים?

לא. רוב הדירות הללו, כמו גם רוב מוחלט מהדירות החדשות הנרכשות, הן דירות שמצויות בשלבי תכנון ובנייה שונים מאז קיבלו היתרים לבנייתן. על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 86% מהדירות הנ"ל מצויות בבנייה, ומהן הושלמה בניית 19%. בראיון שנתן לאחרונה לגלובס, העריך הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ויקטור בהר, כי רק 22% מהמלאי המדובר מייצגים דירות גמורות.

איך נראים הנתונים ברמה ההיסטורית?

בחינת נתוני המגמה מראה כי מאפריל 2022 היצע הדירות עולה בקצב של 1.5% בממוצע מדי חודש. מדובר ברמת שיא שהשוק לא הכיר כמותה, לפחות מאז החלה הלמ"ס לספור את היצע הדירות לפני 25 שנים. אז, בסוף שנת 2000, היצע הדירות הגיע ל־19,300. בסוף 2015 הוא הגיע ל־28 אלף, ואילו בסוף 2020 הוא הגיע ל־38 אלף.

כיצד נוצר השיא הזה?

בדרך־כלל, כשיזמי נדל"ן נתקלים במצב של קיפאון, כפי שאנו חווים מאז 2023 (ב־2024 נרשמה התאוששות מסוימת, אך השוק המשיך להתנהל ברמת עסקאות נמוכה), הם מורידים את קצב הבנייה שלהם, מה שמביא לאחר זמן מה לירידה בהיצע הדירות. ואולם הפעם אנו רואים מצב הפוך, שבמסגרתו היצע הדירות עולה בצורה תלולה, על אף שהשוק מצוי במצב של קיפאון: מאז תחילת 2023 היצע הדירות עלה ב־54%.

להערכתנו, ההתנהגות ה"מוזרה" הזו נעוצה בשלושה גורמים, שלא מאפשרים ליזמים להפסיק לחלוטין את הבנייה שלהם. הגורם הראשון הוא אותן דירות מוזלות שנמכרות במסגרת "דירה בהנחה" (מכלול התוכניות הממשלתיות להגרלות דירות מסובסדות). היזמים מחוייבים להקים את הפרויקטים הללו בהקדם, ואלה כוללים גם שיעור גבוה של דירות שנמכרות בשוק החופשי, שנוספות למלאי הלא מכור.

גורם שני שלהערכתנו לא מאפשר ליזמים להקפיא את הבנייה, הוא כל אותם פרויקטים של התחדשות בניינית (תמ"א 38 ונגזרותיה) ועירונית (פינוי־בינוי), שבהם היזמים מחוייבים כלפי בעלי הדירות שנהרסו במועדי ביצוע הדירות החדשות. כך הסכם שנחתם לפני 3-4 שנים כשהשוק היה בגאות - חייב להתממש היום, כשהשוק בשפל.

גורם שלישי הוא מכירות הפריסייל למיניהן שמבצעים היזמים כדי "להתניע" את הפרויקטים, במסגרתן יכולות להתבצע עשרות מכירות של דירות בפרויקט בסדר גודל בינוני ומעלה. אולם אחריהן קשה מאוד ליזמים ללכת לאחור ולדחות את בניית הפרויקטים.

למי טוב השיא הזה?

השיא הזה מצוין רק לרוכשי דירות נזילים, שיכולים לאתר לעצמם עסקאות מצוינות. הוא פחות רלוונטי לזוגות צעירים ומשפרי דיור ממעמד נמוך עד בינוני ואף בינוני-גבוה, שלא יכולים לעמוד במחירים גם אחרי קבלת הנחה ותנאי תשלום משמעותיים, אלא אם יקחו משכנתא גבוהה, שלא בטוח שיצליחו לעמוד בתנאי ההחזר שלה.

המפסידים הם כמובן הן יזמי הנדל"ן, שמוצאים עצמם חנוקים על מלאי דירות אדיר.

כמה זמן ייקח להיפטר מהמלאי?

שלא במפתיע, גם כאן אנו מצויים בשיא. על־פי הלמ"ס היצע הדירות הנוכחי מספיק ל־29 חודשים. מדובר כמובן במספר תאורטי שמחשב את היצע הדירות בהתאם לקצב המכירות, אך הוא משקף נאמנה את הקיפאון הגדול ואת עודפי ההיצע שהיזמים לא מצליחים להפטר מהם.

כמה שווה מלאי הדירות הלא מכור?

על־פי תחשיב שלנו, שמבוסס על מחירי עסקאות ממוצעות שנערכו ברבעון השלישי של השנה בערים הגדולות, ובכלל המדינה, שווי מלאי הדירות הבלתי מכור הגיע בסוף אוקטובר לסדר גודל של 215 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 17% לעומת זה שנרשם באוקטובר 2024. היצע הדירות מאז עלה ב־20%, אך מחירי הדירות פחתו.

אילו ערים מובילות בהיצע הדירות?

תל אביב שבה כשמינית ממלאי הדירות הלא מכורות, אחריה ירושלים שבה כ־10%, בת ים 5%, נתניה 4% ואשדוד 4%. ואולם אם ממירים את הדירות לערכים כלכליים, המצב משתנה: שווי הדירות הלא מכורות בתל אביב מגיע לכ־39 מיליארד שקל, כ־18% מכלל שווי הדירות הלא מכורות, שווי הדירות הלא מכורות הירושלמיות מגיע לכ־26 מיליארד שקל, כ־12%, שווי ההיצע בבת ים מגיע לכ־11 מיליארד שקל, 5%, שווי הדירות בנתניה לכ־10 מיליארד שקל, וברמת גן השווי מגיע ל־9 מיליארד שקל.

אילו ערים נמצאות במצב הכי קשה?

אומנם תל אביב מובילה בשיא ההיצע, ולפי קצב הרכישות הנוכחי, מלאי הדירות החדשות למכירה בעיר מגיע לכמעט 5 שנים, אך סביר להניח שכשמצב השוק ישתפר, קצב הרכישות יגבר, והדירות ייספגו בשוק במהירות יחסית.

הבעיות העיקריות, להערכתנו, הן בערים קטנות יותר. למשל, בבת ים יש היצע של כ־4,500 דירות, אך קצב מכירת הדירות החדשות שבה נמוך מ־50 בחודש - כלומר היצע הדירות לפי הקצב הנוכחי יספיק ליותר מ־7 שנים.

עוד כתבות

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

הירידות בוול סטריט נמחקו; ארבע הישראליות שמזנקות בחדות

עליות באירופה ● צים מזנקת לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו מזנקת בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, במטרה לתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים