גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

83 אלף דירות מחכות לקונים - וזו הסיבה שהיזמים ממשיכים לבנות

נתוני הלמ"ס מצביעים על כך שמלאי הדירות הלא מכורות בישראל הכפיל עצמו בתוך חמש שנים ועומד על שיא היסטורי ● תל אביב מובילה ברשימה, ואחריה ירושלים ובת ים ● מהן הסיבות שהיזמים לא מפסיקים לבנות, ואיפה ייקח 7 שנים להיפטר מהמלאי?

בנייה חדשה / צילום: Shutterstock
בנייה חדשה / צילום: Shutterstock

אחרי שלוש שנים וחצי של הצפה בלתי פוסקת, משהו השתנה בשוק הנדל"ן הישראלי. לראשונה מאז אפריל 2022 - כשבנק ישראל החל בהעלאות הריבית - מספר הדירות החדשות הלא מכורות ירד. כך עולה מנתוני הלמ"ס. במהלך תקופה זו, היצע הדירות כמעט הכפיל את עצמו, מ־44 אלף דירות על המדף לכ־84 אלף דירות בספטמבר האחרון. אבל באוקטובר נרשמה לראשונה ירידה קלה אך משמעותית, לכ־83.5 אלף דירות.

בעולם כבר למדו: הפחתות ריבית לא מייצרות ביקוש לדירות - וזו הסיבה
לא רק המחירים שירדו: המכה שספגו רוכשי הדירות החדשות
הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

מה הוביל למצב הזה, אילו ערים מובילות מבחינת דירות לא מכורות, וכמה זמן ייקח להיפטר מהמלאי הזה?

כיצד מוגדר היצע הדירות בלמ"ס?

כינויים כמו "היצע הדירות" ו"מלאי הדירות החדשות הלא מכורות" שגורים בתקשורת ואצל גורמים בשוק. הלמ"ס משתמשת במינוח שונה שהוא "דירות חדשות שנותרו למכירה". דירות אלה נכללות בספירת כל הדירות החדשות שמצויות בבנייה למטרת מכירה, וברשות המסים טרם התקבל עליה דיווח שנמכרו.

אנשי נדל"ן שונים טוענים כי המספרים של הלמ"ס מנופחים, שכן הם כוללים דירות תמורה לדיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית. אולם זה לא נכון. בלמ"ס מדגישים כי הם מונים רק את הדירות המוצעות למכירה, לא דירות תמורה ואף לא דירות שבעלי קרקעות מקבלים מיזמים בהסכמי קומבינציה, כחלף תשלום.

כמה דירות כלולות בהיצע?

נכון לאוקטובר האחרון, בלמ"ס מנו 83,577 דירות חדשות לא מכורות. לכאורה, מגמת הגידול הארוכה שנרשמה במלאי הזה נבלמה, משום שבחודש ספטמבר נרשם מספר שגדול ב־344 דירות מהמספר הזה. ואולם, בלמ"ס עצמה לא סבורים כי יש כאן שינוי במגמה, וכשבוחנים את הנתונים מנוכי העונתיות, ניכר כי מלאי הדירות צומח.

האם יש כמעט 84 אלף דירות חדשות שמחכות לרוכשים?

לא. רוב הדירות הללו, כמו גם רוב מוחלט מהדירות החדשות הנרכשות, הן דירות שמצויות בשלבי תכנון ובנייה שונים מאז קיבלו היתרים לבנייתן. על־פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 86% מהדירות הנ"ל מצויות בבנייה, ומהן הושלמה בניית 19%. בראיון שנתן לאחרונה לגלובס, העריך הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, ויקטור בהר, כי רק 22% מהמלאי המדובר מייצגים דירות גמורות.

איך נראים הנתונים ברמה ההיסטורית?

בחינת נתוני המגמה מראה כי מאפריל 2022 היצע הדירות עולה בקצב של 1.5% בממוצע מדי חודש. מדובר ברמת שיא שהשוק לא הכיר כמותה, לפחות מאז החלה הלמ"ס לספור את היצע הדירות לפני 25 שנים. אז, בסוף שנת 2000, היצע הדירות הגיע ל־19,300. בסוף 2015 הוא הגיע ל־28 אלף, ואילו בסוף 2020 הוא הגיע ל־38 אלף.

כיצד נוצר השיא הזה?

בדרך־כלל, כשיזמי נדל"ן נתקלים במצב של קיפאון, כפי שאנו חווים מאז 2023 (ב־2024 נרשמה התאוששות מסוימת, אך השוק המשיך להתנהל ברמת עסקאות נמוכה), הם מורידים את קצב הבנייה שלהם, מה שמביא לאחר זמן מה לירידה בהיצע הדירות. ואולם הפעם אנו רואים מצב הפוך, שבמסגרתו היצע הדירות עולה בצורה תלולה, על אף שהשוק מצוי במצב של קיפאון: מאז תחילת 2023 היצע הדירות עלה ב־54%.

להערכתנו, ההתנהגות ה"מוזרה" הזו נעוצה בשלושה גורמים, שלא מאפשרים ליזמים להפסיק לחלוטין את הבנייה שלהם. הגורם הראשון הוא אותן דירות מוזלות שנמכרות במסגרת "דירה בהנחה" (מכלול התוכניות הממשלתיות להגרלות דירות מסובסדות). היזמים מחוייבים להקים את הפרויקטים הללו בהקדם, ואלה כוללים גם שיעור גבוה של דירות שנמכרות בשוק החופשי, שנוספות למלאי הלא מכור.

גורם שני שלהערכתנו לא מאפשר ליזמים להקפיא את הבנייה, הוא כל אותם פרויקטים של התחדשות בניינית (תמ"א 38 ונגזרותיה) ועירונית (פינוי־בינוי), שבהם היזמים מחוייבים כלפי בעלי הדירות שנהרסו במועדי ביצוע הדירות החדשות. כך הסכם שנחתם לפני 3-4 שנים כשהשוק היה בגאות - חייב להתממש היום, כשהשוק בשפל.

גורם שלישי הוא מכירות הפריסייל למיניהן שמבצעים היזמים כדי "להתניע" את הפרויקטים, במסגרתן יכולות להתבצע עשרות מכירות של דירות בפרויקט בסדר גודל בינוני ומעלה. אולם אחריהן קשה מאוד ליזמים ללכת לאחור ולדחות את בניית הפרויקטים.

למי טוב השיא הזה?

השיא הזה מצוין רק לרוכשי דירות נזילים, שיכולים לאתר לעצמם עסקאות מצוינות. הוא פחות רלוונטי לזוגות צעירים ומשפרי דיור ממעמד נמוך עד בינוני ואף בינוני-גבוה, שלא יכולים לעמוד במחירים גם אחרי קבלת הנחה ותנאי תשלום משמעותיים, אלא אם יקחו משכנתא גבוהה, שלא בטוח שיצליחו לעמוד בתנאי ההחזר שלה.

המפסידים הם כמובן הן יזמי הנדל"ן, שמוצאים עצמם חנוקים על מלאי דירות אדיר.

כמה זמן ייקח להיפטר מהמלאי?

שלא במפתיע, גם כאן אנו מצויים בשיא. על־פי הלמ"ס היצע הדירות הנוכחי מספיק ל־29 חודשים. מדובר כמובן במספר תאורטי שמחשב את היצע הדירות בהתאם לקצב המכירות, אך הוא משקף נאמנה את הקיפאון הגדול ואת עודפי ההיצע שהיזמים לא מצליחים להפטר מהם.

כמה שווה מלאי הדירות הלא מכור?

על־פי תחשיב שלנו, שמבוסס על מחירי עסקאות ממוצעות שנערכו ברבעון השלישי של השנה בערים הגדולות, ובכלל המדינה, שווי מלאי הדירות הבלתי מכור הגיע בסוף אוקטובר לסדר גודל של 215 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 17% לעומת זה שנרשם באוקטובר 2024. היצע הדירות מאז עלה ב־20%, אך מחירי הדירות פחתו.

אילו ערים מובילות בהיצע הדירות?

תל אביב שבה כשמינית ממלאי הדירות הלא מכורות, אחריה ירושלים שבה כ־10%, בת ים 5%, נתניה 4% ואשדוד 4%. ואולם אם ממירים את הדירות לערכים כלכליים, המצב משתנה: שווי הדירות הלא מכורות בתל אביב מגיע לכ־39 מיליארד שקל, כ־18% מכלל שווי הדירות הלא מכורות, שווי הדירות הלא מכורות הירושלמיות מגיע לכ־26 מיליארד שקל, כ־12%, שווי ההיצע בבת ים מגיע לכ־11 מיליארד שקל, 5%, שווי הדירות בנתניה לכ־10 מיליארד שקל, וברמת גן השווי מגיע ל־9 מיליארד שקל.

אילו ערים נמצאות במצב הכי קשה?

אומנם תל אביב מובילה בשיא ההיצע, ולפי קצב הרכישות הנוכחי, מלאי הדירות החדשות למכירה בעיר מגיע לכמעט 5 שנים, אך סביר להניח שכשמצב השוק ישתפר, קצב הרכישות יגבר, והדירות ייספגו בשוק במהירות יחסית.

הבעיות העיקריות, להערכתנו, הן בערים קטנות יותר. למשל, בבת ים יש היצע של כ־4,500 דירות, אך קצב מכירת הדירות החדשות שבה נמוך מ־50 בחודש - כלומר היצע הדירות לפי הקצב הנוכחי יספיק ליותר מ־7 שנים.

עוד כתבות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים / צילום: Craig Cooper

העובדים והרגולציה: האתגרים הצפויים במכירת ענקית הספנות צים

קרן פימי והפג־לויד הגרמנית צפויות לרכוש את צים תמורת 3.7 מיליארד דולר, באופן שיותיר את חברת התובלה הימית תחת בעלות ישראליות ● ועד העובדים כבר הכריז על שביתה מחשש לפיטורים המוניים לאחר החתימה המסתמנת על העסקה ● כעת הכדור צפוי לעבור לידיים של הממשלה שתבחן אותה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים