הודעה שנשלחה בקבוצת וואטסאפ של מתחזים / צילום: צילום מסך
בימים האחרונים עלה לרשתות החברתיות קמפיין הונאה המנסה לפתות ישראלים להשקיע במניות שוליות, והצליח להפיל בפח רבים. השבוע זו הייתה מניית CCHH שנחתכה בכ־90% אחרי זינוק של כ־150% מאז נובמבר. זאת לאחר הקמפיין שהשיקו המתחזים ובו התחזו לכלכלן גלעד אלפר. בשיא, שווי השוק של החברה עמד על 290 מיליון דולר, ונכון לאתמול (ב') שוויה נפל ב־240 מיליון דולר.
● המלצה ממתחזה לגילעד אלטשולר: כך תיזהרו מגל ההונאות החדש ברשת
● "המניות יעלו ב־300%": גל ההונאות הפיננסיות מתפשט במודעות גוגל
השיטה דומה בדיוק לשיטת ההונאה במקרה של מניית OST: פרסומת בפייסבוק מזמינה לקבוצת וואטסאפ סודית של "מומחי השקעות" המבטיחה תשואות חלומיות, בלי עמלות וסיכון. בפועל, מדובר בהונאת Pump and Dump, שבה "מנפחים" מניה. לאחר שאנשים משקיעים, המארגנים מוכרים את החזקותיהם, והיא מתרסקת. אז הפרסומות הממומנות בפייסבוק התחזו לאנשי מפתח בשוק ההון כמו איל ולדמן, יסמין לוקץ', דובי פרנסס, מאיר שמיר וגלעד אלטשולר. לאחר הקמפיין של המתחזים מניית OST זינקה ביותר מ־1,000% בתוך חודשיים וצנחה בחדות לאחר מכן.
מניה של קבוצת מסעדות מלזית
ההמלצה בקמפיין הנוכחי הייתה על מניית CCHH. מדובר למעשה בקבוצת מסעדות הוט־פוט מובילות במלזיה, ששמה נקשר שם עם מותגים בולטים כמו Chicken Claypot House ועוד.
במסגרת ההונאה, נשלחה מצגת תחת הכותרת "תוכנית הכפלת ההון". יתרה מכך, לאחר המצגת נשלחה שאלת המשך למשקיעים אם הם קראו בעיון את התוכנית - כל זאת כחלק מניסיון להקנות להונאה אמינות. במצגת נכתב כי "התשואה הצפויה בכל שלב עומדת על 30-15%, והמטרה היא להכפיל את ההון בתוך חודש עד חודשיים, עם פוטנציאל להגיע לפי 2 ואף פי 3".
ב"קבוצת ההשקעות הפרטית" של המתחזים שלחו הודעה למשקיעים: "אנא פעל בהתאם למחיר הקנייה המומלץ כדי להימנע מהשפעה על הרווח הצפוי. אנו נעדכן אותך בזמן המכירה כאשר תגיע לתשואה הרצויה, כדי להבטיח את מקסום הרווחים שלך".
מחודש ספטמבר 2025 המניה התחילה להיסחר סביב 4-3 דולר. בחודש נובמבר קבוצות המתחזים התחילו להמליץ עליה והבטיחו תשואה ברורה.
לגלובס נודע כי לאחר שהמניה עלתה בכמה דולרים, סיפרו המתחזים כי הם יודעים שבקרוב חברת הקמעונאות האמריקאית וולמארט תודיע על שיתוף־פעולה משמעותי עם החברה, מה שיעלה את מחיר המניה ל־25 דולר. כך המניה זינקה ל־15 דולר. בשבוע שעבר, המניה צנחה ב־87%, ל־2.6 דולר.
אמנון, גמלאי בן 70 שאיבד בהונאה זאת 50 אלף שקל, סיפר לגלובס איך הדברים התנהלו מאחורי הקלעים: "מעולם לא התפתיתי לשום קמפיין כזה של השאת תשואות בדרך הקלה. ניהלתי בעבר כספים של ארגונים", סיפר. "יום אחד קיבלתי הודעה - כביכול מגלעד אלפר. "עוזרה בשם 'שרה' שלחה נתונים וניתוחים מקצועיים של מה שקורה בשוק על התפתחויות ומגמות". לדבריו, תחילה השקיע סכום של 2,000 שקל, ואחרי ההבטחות שקיבל - השקיע 50 אלף שקל, "רציתי לצאת מוקדם, וההונאה לכדה אותי עוד לפני כן".
המתחזים נעזרים בבינה מלאכותית
למה החלטת להיכנס לזה? "אני שמרן מאוד, אין לי תשובה. אולי תחושת הפומו". הוא רצה להיות מחושב ולא להתפתות מדי, להרוויח 20% ולא 200%. אך לדבריו, "לא הצלחתי לנצח את השיטה, היא ניצחה אותי".
כשנשאל מה היה עליו לדעתו לעשות אחרת, הוא הבהיר: "הייתי צריך לפנות לאלפר, להגיע אליו ולברר אם זה באמת הפרופיל שלו. דבר נוסף נראה חשוד בעיניי: העוזרת שלו, ששמה שרה, התחילה לכתוב בלשון זכר. הדבר הדליק נורה אדומה שאולי מדובר במתחזה או ב־AI. אבל חשבתי שבכל זאת אצליח לנצח את השיטה - וזה לא הסתייע".
נועם שוורץ, מנכ"ל ActiveFence, חברה שמזהה סיכונים ברשתות ובבינה מלאכותית, מסביר לגלובס כי "בשנתיים האחרונות, AI שפך דלק סילוני על מדורה שבוערת כבר שנים. אם בעבר אמצעי גילוי בסיסיים הספיקו כדי לחסום את הרוב מוחלט של ההונאות, כלי הבינה המלאכותית החדשים מאפשרים לא רק לחובבנים להפוך למקצוענים, אלא גם לארגוני פשיעה שמגלגלים עשרות מיליוני דולרים להתרחב עם יכולות שמזכירות מדינה קטנה.
"כדי להילחם בתופעות הללו נדרשת גישה פרואקטיבית: איתור ומניעה לפני שיש קורבנות - לא רק תגובה בדיעבד. זה מחייב אימוץ מערכות מתקדמות, כולל בינה מלאכותית, המאפשרות להרחיב ולמנף את יכולות הזיהוי והחקירה, ובמקביל השקעה אמיתית בכוח־אדם, בתשתיות ובאכיפה שתאפשר מלחמה משמעותית".
מטא לא עושה מספיק בהתמודדות עם התופעה
נראה כי ההונאות הגוברות לא מרגשות את ענקיות הטכנולוגיה, ובעיקר את מטא - שם מתרחשות רבות מהן. סוכנות הידיעות רויטרס חשפה מסמכים פנימיים של מטא, שלפיהם 10% מהכנסותיה ב־2024 הן ממודעות קנויות שקידמו הונאות, ומדובר ב־16 מיליארד דולר בשנה.
במטא הכריזו על טכנולוגיה ייעודית לישראל שתמנע את ההונאות הללו. לאחר בדיקת גלובס התגלה כי מדובר בכלי שדומה לאימות פרסומות פוליטיות בתקופת בחירות. המודל שייושם בישראל צפוי להיות דומה למודל שפועל כיום בטייוואן. עם זאת, לאחר שיחות עם מומחים בשוק, הובהר כי קל לעקוף את המערכת הזו - שכן כל מה שצריך זה להעלות תעודה מזהה שהונפקה ברשות ממשלתית. נוסף על כך, בדארק־ווב יש חשבונות מולבנים שדרכם אפשר לעשות פרסומות פיננסיות בלי שום בעיה.
יתרה מכך, כיוון שכל ההונאה מתבצעת על פלטפורמת מטא - לחברה יש הכי הרבה מידע הנדרש לטיפול בבעיות האלה. ולא רק זאת - ההונאה ממשיכה בקבוצות הוואטסאפ. המשמעות היא שבכל פעם שמטא מספרת שהיא הסירה את הפרסומת, נשאלת השאלה מדוע החברה מטפלת רק בשלב הפרסומות, ולא מחסלת גם את קבוצות הוואטסאפ.
מומחים מסבירים כי הרשתות לא עושות מספיק, למרות שיש להן את היכולות לפעול, והן מתעשרות על חשבון הפרסומות האלה על גבי הפלטפורמה. זו לא פעם ראשונה שאנשים שאליהם התחזו מספרים כי דיווחו למטא על הפרופילים והמודעות, אך בחברה לוקחים את הזמן כדי לפעול. יתרה מכך, הממשל האמריקאי הוריד בעצמו רגולציות שהיו על הרשתות והגנו על הצרכנים.
במטא בחרו שלא להגיב על הדברים.