המלצה ממתחזה לגילעד אלטשולר: כך תיזהרו מגל ההונאות החדש ברשת

הונאות ההשקעה ברשתות החברתיות לא עוצרות, אלא רק הופכות למתוחכמות יותר. אחרי גל קמפיינים ממומנים בפייסבוק ובאינסטגרם שהבטיחו תשואות דמיוניות בשם "מומחים" פיננסיים, עברו התוקפים לשיטות חדשות: פרופילים מזויפים וחדירה לפלטפורמות נוספות כמו גוגל וטיקטוק. כך, למשל, הופץ לאחרונה בטיקטוק סרטון המתחזה לגלעד אלטשולר, אשר ממליץ על "מניה שעומדת לזנק". בתיאור נטען: "מחיר נוכחי: 5.8 שקלים. קנה 200 מניות, בעוד שלושה חודשים תקבל 980 אלף שקלים".

● מי יירש את הציפור הכחולה? מאבק חדש על המותג של טוויטר
● ה-AI יחליף את רואי החשבון? "יש תפקידי כספים שייעלמו אבל חייבים אדם בתמונה"

המודל דומה למה שפורסם בעבר בגלובס: פרסומת המתחזה לדמות פיננסית מוכרת - בעזרת שימוש ב־AI ודיפ פייק - המלצה להצטרף לקבוצת וואטסאפ "אקסקלוסיבית" שמבטיחה תשואות, ואז קצירת הכסף מהקורבנות. לחילופין, אנשים מדווחים כי הם מקבלים הודעות SMS עם קישור לקבוצות הללו, או הזמנה לכנסים של בנקי השקעות. התוקפים משלימים את המהלך באמצעות Pump and Dump, וגובים עשרות מיליוני דולרים. במסגרת ההונאות הללו נכללה גם הונאת OST, שהומלצה על ידי סקאמרים וזינקה ביותר מ־1,000% בתוך חודשיים, לפני שנפלה בחדות.

"זה הפך לג'ונגל"

עם הזמן ועם התפתחות הטכנולוגיה, גם ההונאות משתדרגות: נפתחים חשבונות מזויפים ששולחים בקשות חברות ומבטיחים שוב את אותן תשואות מופרכות. כך, למשל, נפתח חשבון שהתחזה לאבנר סטפק, מבעלי השליטה במיטב. סטפק מספר לגלובס כי מיד לאחר פתיחת החשבונות באינסטגרם ובפייסבוק הוזהר מפני ההתחזות. לדבריו, הוא משתדל לפרסם בכל הזדמנות שמדובר בנוכלים. עוד הוא אומר כי פנה לפייסבוק בבקשה להסיר את החשבונות. "הצלחנו להוריד שני פרופילים, אבל זה לא נגמר - כי פותחים כמה במקביל", הוא אומר.

אמנון זיו, מנכ"ל GeoEdge, חברת הגנה מפרסומות ומודעות הונאה, אומר לגלובס כי "לגבי פייסבוק, כל נושא בדיקת עובדות ובדיקת זהויות השתנה דרמטית מאז בחירת טראמפ. בעבר היה מאמץ לווידוא, אך היום הם מסתמכים בעיקר על פידבק מהקהילה. זה הפך לג'ונגל - הרבה יותר קל לפתוח חשבון מתחזה".

גם אמיר שניידר דיווח על התחזויות, שדמו לאנשי מפתח בשוק ההון כמו איל ולדמן, יסמין לוקץ', דובי פרנסס, מאיר שמיר וגלעד אלפר. מיכה כיתראן, בעל חשבון היוטיוב מיכה סטוקס, התריע בעבר בפני מטא - ועדיין ההתחזויות נמשכו. בשבועות האחרונים דווח בגלובס כי קמפיינים דומים הופיעו גם בגוגל, שהסירה את המודעות והקפיאה את החשבונות הקשורים אליהם.

גיל מסינג, ראש המטה ומערך התקשורת הגלובלית בצ'ק פוינט, אומר כי "ההונאות הפיננסיות קיימות מאז תחילת המסחר באינטרנט, אך ההתפתחויות הטכנולוגיות הפכו אותן מתוחכמות וקשות יותר לזיהוי. בפועל, בשנים האחרונות קשה במיוחד לאתר את המקור ולהבחין במה שקורה בזמן אמת".

גם הפוליטיקאים מזייפים

מומחים רבים אמרו לגלובס בעבר כי הרשתות החברתיות כמו מטא, גוגל וטיקטוק, יכולות לעשות יותר כדי למנוע הונאות, אך לא עושות זאת. מבחינה טכנולוגית, היכולות קיימות, אך הרגולציה לא מאיימת מספיק: בישראל אין "שיניים" ואינך מספיק תמריצים.

דיווח של סוכנות רויטרס חשף כי לפי מסמכים פנימיים של מטא, 10% מהכנסותיה ב־2024 הגיעו ממודעות קנויות שקידמו הונאות - כ־16 מיליארד דולר. בכנסת, חשפה החברה כי היא עובדת על מערכת חדשה למניעת הונאות, אך מומחים מסרו לגלובס כי זו אינה אפקטיבית. גורם בקיא בשוק אף כינה את הדיווחים על הפיתוח "קשקוש", והסביר: "השינויים קורים רק אם יש קנס גדול או איום מצד מפרסמים. עד שאין אכיפה, גם רגולציה חדשה לא עוזרת".

אמנון זיו, מנכ"ל GeoEdge, מוסיף: "ישראל יכולה לכפות רגולציה אם יהיה רגולטור עם שיניים ומוטיבציה מצד הרשתות. המצב כרגע הוא הפקרות". לדבריו, "אם פוליטיקאים משתמשים בעצמם בכלים של חשבונות מזויפים, קשה לצפות שירצו לפתור את הבעיה הכללית".

גיל מסינג מצ'ק פוינט מוסיף: "הפלטפורמות החברתיות, בעיקר מטא וטיקטוק, איטיות מאוד בטיפול, 'מפילות' חשבונות בשלב מאוחר מדי ואינן מטפלות בשורש הבעיה כבר חודשים ארוכים. המדינות מסתפקות בעיקר באזהרות לציבור, והקורבנות נשארים ללא כתובת לטיפול ולגיבוי".

תגובת מטא: "במהלך 2025 הסרנו יותר מ־130 מיליון חשבונות שנוצלו על ידי עבריינים, ואנחנו גם מפעילים צוותי חקירה שמצאו וטיפלו בכ־12 מיליון חשבונות של מרכזי הונאה. בשבועות האחרונים, מטא כבר בוחנת כלי לאימות מפרסמים פיננסיים המציגים מודעות בארץ, והוא יושק במלואו בחצי הראשון של 2026".