ביומיקס (BiomX), חברת ביומד ישראלית שפיתחה טכנולוגיה חדשנית לטיפול ממוקד בזיהומים חיידקיים על בסיס מחקריהם של מדענים ישראלים מובילים, הגישה היום בקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון.
החברה האם שלה, הנסחרת בניו יורק (ביומיקס היא אחזקתה העיקרית), איבדה כ־89% מערכה מתחילת השנה וכ־99% מאז מוזגה ל־SPAC בשנת 2019. כיום היא נסחרת לפי שווי של כ־2.3 מיליון דולר, בעוד חובותיה מוערכים בכ־11 מיליון שקל.
לפני כשבועיים הודיעה ביומיקס על הפסקת הניסוי הקליני שלה בטיפול בדלקת ריאות חיידקית אצל חולי סיסטיק פיברוזיס, בעקבות תופעות לוואי שהתגלו במהלכו. הוועדה המייעצת המליצה להפסיק את הניסוי והציעה לבחון מינון חלופי שעשוי היה להימנע מאותן תופעות, אולם בחברה ציינו כי אין בידיהם המשאבים הדרושים להמשך הבדיקה. בעקבות זאת פיטרה ביומיקס מעל מחצית מעובדיה, ונותרה עם כ־20 עובדים בלבד לצורך סגירה מסודרת של פעילותה.
● אילו מחלות נפש הן "אחיות" גנטיות? מחקר חדש חושף
● החתול שלכם יחיה 3 שנים נוספות? ניסוי בתרופה חדשה יוצא לדרך
במקביל, הודיעה החברה כי בכוונתה למכור את נכסיה - בעיקר פטנטים ומידע שנצבר במהלך פיתוח מוצריה. לדבריה, עמותת הסיסטיק פיברוזיס האמריקאית, שכבר השקיעה בחברה ותמכה בפעילותה, הביעה עניין ברכישת הנכסים.
"כוכבים" ממכון ויצמן
החברה הישראלית מהווה את עיקר פעילותה של ביומיקס האמריקאית, אך לחברה האם נכס נוסף שאינו שייך לזרוע הישראלית: מוצר לטיפול בפצעים קשי ריפוי אצל חולים סוכרתיים (המצב ממנו סבלה דמותה של תיקי דיין בסדרה "מקום שמח" שהסתיימה לאחרונה). ביומיקס האמריקאית מסרה כי היא תבחן אפשרויות אסטרטגיות עבור המוצר הזה.
ביומיקס הוקמה ב־2015 במטרה לפתח טכנולוגיה שניצבה בצומת של כמה תחומי מחקר שנחשבו אז לחזית המדעית. הראשון הוא תחום הפאג'ים - וירוסים המסוגלים לתקוף חיידקים מסוימים באופן ממוקד, כחלופה לאנטיביוטיקה קלאסית שהורגת חיידקים 'טובים' ו'רעים' כאחד. השני הוא תחום המיקרוביום - תמהיל החיידקים בגוף האדם. באותה התקופה התבססה ההבנה כי תמהיל החיידקים שאנחנו נושאים עלינו באופן קבוע, כנראה משפיע על הבריאות לא פחות מאשר החומר הגנטי ששייך לגוף שלנו במקור.
התחום השלישי הוא הבינה המלאכותית, שבאמצעותה ביקשה החברה לזהות אילו מבין טריוליוני החיידקים בגוף יש לשנות לצורך טיפול במחלות שונות, ולעצב פאג'ים שיפעלו נגדם באופן ייעודי.
החברה הוקמה בחממת FutuRX, בבעלות חברות וקרנות מובילות בתחום הביומד, בהן טקדה, ג’ונסון אנד ג’ונסון, אורבימד ו־RM Global. היא הוקמה על בסיס פיתוחיהם של שני מדענים "כוכבים" ממכון ויצמן: פרופ' ערן אלינב, מומחה למיקרוביום, ופרופ' רותם סורק, מומחה להנדסה גנטית ולגנטיקה של חיידקים. מייסד שלישי הוא פרופ' טימותי ק' לו מ־MIT, המתמחה בהנדסה גנטית של וירוסים נגד חיידקים.
הטיפול באקנה נכשל
המוצרים הראשונים שפיתחה ביומיקס יועדו לטיפול באקנה ובחיידק הליקובקטר פילורי. בהמשך ניסתה החברה להרחיב את פעילותה לטיפול במחלות דלקתיות של המעי, קוליטיס וקרוהן, מתוך ההנחה שתמהיל החיידקים במעי משפיע על התפתחותן. לבסוף, הייתה החברה אמורה להגיע ליעד השאפתני באמת: החיידקים אצל חולי סרטן, באופן שישפר את הסיכוי לטפל במחלה באמצעות תרופות מבוססות אימונותרפיה.
עד 2019 גייסה ביומיקס כ־56 מיליון דולר, אולם לא היה טריוויאלי למצוא משקיעים שיתמכו לאורך זמן בחברה כה חלוצית בתחילת דרכה. על רקע זה זיהתה הזדמנות להתמזג עם Chardan Healthcare Acquisition Corp - חברת SPAC שהוקמה לצורך השקעה בפעילות בתחום הבריאות. העסקה הושלמה בתקופת השיא של מגמת ה־SPAC, והחברה הממוזגת נסחרה לפי שווי של כ־199 מיליון דולר. בסך הכול גייסה ביומיקס עד אז מעל 100 מיליון דולר, וב־2020 נרשמה גם למסחר בתל אביב.
אולם בתוך חודשים ספורים החלה מניית החברה לאבד גובה. ביומיקס נותרה חברת פיתוח תרופות בלי הכנסות ועם מיעוט הודעות חדשותיות, ובאוקטובר 2021 התקבלו תוצאות מאכזבות בניסוי הקליני שלה באקנה.
לאחר תהליך של ארגון מחדש, שכלל גם מחיקה מהמסחר בתל אביב ב־2022 לאחר שאיבדה כ-70% מערכה, החליטה החברה להתמקד בזיהומים חיידקיים אצל חולים במחלת הריאות הגנטית סיסטיק פיברוזיס.
ב-2024 נראה היה שביומיקס מקבלת צ'אנס נוסף לשגשג. היא התמזגה עם חברה נוספת בתחום הפאג'ים בשם Adaptive Phage, שפיתחה מוצר לטיפול בפצעים קשי ריפוי אצל חולי סוכרת, וגייסה כ־50 מיליון דולר ממשקיעי ביומד מובילים. במרץ האחרון גייסה עוד 12 מיליון דולר מאותם משקיעים. אלא שלפני כחודש הודיעה החברה על הפסקת הניסוי בסיסטיק פיברוזיס - מהלך שהוביל לבקשה להקפאת הליכים של הזרוע הישראלית.
