גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות

ועדת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית מספר הצעות חוק שקידמה הקואליציה. אישור הצעות החוק התאפשר באמצעות תמיכתן של המפלגות החרדיות, אשר אומנם פרשו רשמית מהקואליציה עקב העיכוב בהעברת החוק לפטור מגיוס, אך הסכימו לתמוך בהצעות החוק.

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?
ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"

בין ההצעות שעברו היום מצויה הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ושל קבוצת חברי כנסת מסיעתו, הציונות הדתית, המבקשת לצמצם את סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

לפי הצעת החוק, הרכבי השופטים בבית המשפט העליון - ובדגש על בג"ץ - לא ייקבעו עוד על־ידי נשיא העליון אלא על־ידי תוכנת מחשב. "לעתים קביעת הרכב בית המשפט עשויה לקבוע את תוצאת הדיון עוד בטרם החל", נכתב בהצעת החוק.

עוד כתב רוטמן: "נוכח העובדה שבשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי, ראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך שלא ניתן יהיה לקבוע מראש את תוצאת הדיון".

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, התנגדה להצעת החוק כאשר זו עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה. לפי היועמ"שית, רוב ההרכבים ממילא כבר משובצים כיום באמצעות מחשב, ונשיא העליון מתערב במקרים בודדים מדי שנה בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית מיוחדת וכדי להבטיח חלוקה שוויונית של העומס בקרב השופטים. עוד ציינה בהרב-מיארה כי רבים מנשיאי בתי המשפט העליון בעולם מחזיקים בסמכות דומה.

הנהלת בתי המשפט התנגדה אף היא להצעה. לפי חוות־הדעת של יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הצעת החוק פוגעת במעמדו של בית המשפט העליון ונשיאו ובאמון הציבור במערכת המשפט. לדבריו, העברת השיבוצים לידי מחשב עלולה לפגוע בקצב שמיעת התיקים ולהגדיל את העומס על השופטים.

ההצעה של רוטמן אף מצמצמת את סמכויותיו של הנשיא עמית לאשר דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. כך, במקום שנשיא העליון יוכל לנתב בקשה שהוגשה לדיון נוסף לאחד משופטי בית המשפט, תעבור הסמכות להכריע בבקשה לכלל שופטי העליון.

השופטים יוכלו, לפי ההצעה, להחליט בדעת רוב על קיום דיון נוסף. במקרה כזה יתקיים הדיון בפני הרכב של כל השופטים בבית המשפט העליון. הנהלת בתי המשפט התנגדה גם לסעיף זה, בטענה כי הוא צפוי להגדיל את העומס על השופטים.

המשנה ליועמ"שית: "ההצעות פוגעות בציבור"

עוד אישרה הכנסת את הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לביטול "נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות, וזאת בהתאם ליוזמת השר דוד אמסלם. לפי ההצעה, הממשלה תהיה רשאית למנות לחברה ממשלתית דירקטור שאינו עומד בתנאי סף, ובהם השכלה אקדמית וניסיון ניהולי של חמש שנים לפחות, ובלבד שהמועמד אוחז ב"בקיאות חברתית".

לפי בוארון, די בכך שמדובר ב"נציג מקרב ציבור הלקוחות של חברה ממשלתית", והצעת החוק מסמיכה את אמסלם לקבוע מהם תנאי הכשירות לכך.

בנוסף, לפי ההצעה, יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים ובכירים בחברות הממשלתיות לא יתמנה עוד על־ידי היועמ"שית בהרב־מיארה, שאותה מבקשת כידוע הממשלה להדיח, אלא על־ידי שרי האוצר והמשפטים. נציג הציבור בוועדה ימונה מתוך רשימת מועמדיו של אמסלם. עוד יצומצם משמעותית האיסור על זיקה פוליטית מצד דירקטור, כך שיותרו זיקה פוליטית לאמסלם וזיקה אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.

לצד זאת, ההצעה מבקשת להבטיח ייצוג הולם למינוי דירקטורים מהפריפריה, שהם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם. תוקם גם ועדה אקדמית לגיבוש תוכנית הכשרה לדירקטורים. רכיבים אלה בהצעה מבוססים על המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' אסף מידני.

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הביע התנגדות להצעת החוק ולרפורמה של אמסלם בנושא החברות הממשלתיות. לפי חוות־הדעת ששלח ד"ר לימון לשר המשפטים יריב לוין, "ההצעות פוגעות בציבור. הן הופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו"ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".

עוד הדגיש לימון כי ההצעות מבטלות את "נבחרת הדירקטורים", אשר אליה נבחרו המועמדים לכהונת דירקטור בחברות הממשלתיות באמצעות הליך תחרותי ומקצועי.

לגבי צמצום האיסור על זיקה פוליטית, ציין לימון כי הדבר יוביל "להרחבת הפתח למינויים של מקורבים לשר הממונה ולחברי הממשלה לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות".

החוק שיאפשר מינוי פעילים פוליטיים בחברות הממשלתיות

הצעת חוק נוספת שאושרה בקריאה הטרומית היא זו של ח"כ נסים ואטורי (ליכוד), המאפשרת לשרי הממשלה למנות מועמדים עם זיקה פוליטית לתפקידים בכירים בחברות הממשלתיות. לפי ההצעה, ניתן יהיה למנות מועמד שהציע שר לתפקיד דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית למרות היותו בעל זיקה פוליטית לאותו שר. זאת בניגוד לחוק הקיים, המסמיך את הוועדה למינוי בכירים לפסול מינוי אם למועמד יש זיקה פוליטית, אישית או עסקית לשר.

היועמ"שית התנגדה גם להצעת חוק זו. בחוות-דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, נכתב כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בטוהר המידות במינויים לחברות ממשלתיות, כמו גם במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן יש בה להסיר ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית ייעשה משיקולים ענייניים, בשל כישוריו - ולא בשל קשריו".

לימון הוסיף: "הצעת החוק מצטרפת לשורה של צעדים המקודמים בימים אלה, שמשמעותם היא פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה במקצועיות השירות לציבור".

עוד הוא הזהיר כי הצעת החוק צפויה "להסיג לאחור" את המינויים בחברות הממשלתיות, לאפשר מינוי מועמדים שאינם הראויים והמתאימים ביותר, ולפגוע קשות במינהל התקין ובאינטרס הציבורי. לדבריו, "בכך כרוכה פגיעה משמעותית בחברות עצמן, וכנגזרת מכך - בציבור כולו".

"הגשמת הזהות היהודית"

עוד אישרה המליאה את הצעת החוק של ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". לפי ההצעה, כל מועמד לשיפוט או לקידום כשופט יצטרך לעבור בחינה במשפט עברי שתגובש על־ידי שר המשפטים בשיתוף הרבנות הראשית.

עוד מתירה ההצעה לקיים אירועים בהפרדה במרחב הציבורי, אוסרת על "הפרעה להנחת תפילין או תפילה במרחב הציבורי", ומחייבת להתקין מזוזה בכל מוסד ציבורי.

דיסטל־אטבריאן מציעה כי ניתן יהיה להדיח מתפקידם בעלי תפקידים שלא יצייתו לחוק. החוק יחול גם על אזרחים יחידים, ואם אלה יפריעו לתפילות בהפרדה או להנחת תפילין, ניתן יהיה להעמידם לדין פלילי ולהשית עליהם עונש של בין שנה לשלוש שנות מאסר. שר המשפטים יוכל להורות בעצמו על העמדה לדין בניגוד לעמדת הפרקליטות ולהסיט ממנה תקציבים לטובת יישום החוק.

גם "חוק יאיר גולן" אושר

הכנסת אישרה בקריאה הטרומית גם את הצעות החוק שהגישו חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים מהליכוד, ולפיהן ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון לאומי יוכלו להוריד בדרגה ולשלול פנסיה או הטבות אחרות מקציני צה"ל בהווה ובעבר בדרגת סגן אלוף ומעלה וממקביליהם במוסד, בשב"כ, במשטרה ובגופי ביטחון נוספים בגין התבטאויות פוליטיות שלהם.

לפי ההצעות, שזכו לכינוי "חוק יאיר גולן", הסנקציות יחולו על "בכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות לגיוס, לאי־גיוס, להפסקת התנדבות, להפסקת תמיכה של מדינה במדינת ישראל, להטלת סנקציות מצד מדינה על מדינת ישראל או להטלת סנקציות מצד מדינה על אזרחים ישראלים או על יחידות צבאיות או ביטחוניות, וכן מקצין בכיר שהוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון של מדינת ישראל לרעה בארץ או בעולם בגין עבודתם מכוח הוראות הממשלה".

לפי דברי ההסבר, "על רקע הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל, השתרשה תופעה של חציית קווים מצד קומץ בכירים לשעבר במערכת הביטחון המנצלים את מעמדם, את דרגתם ואת תפקידם כמנוף לחץ על הממשלה תוך פגיעה קשה בביטחון ישראל".

עוד כתבות

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים