גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אושרו בטרומית: צמצום סמכויות נשיא העליון וביטול נבחרת הדירקטורים

הכנסת אישרה בקריאה טרומית שורת הצעות חוק שהקואליציה קידמה ● בין ההצעות: העברת סמכות שיבוץ ההרכבים בבג"ץ מידי נשיא העליון לתוכנת מחשב וקיום בחינות לשופטים במשפט עברי ● בחזית החברות הממשלתיות: מינוי דירקטורים שאינם עומדים בתנאי הסף וכן צמצום האיסור על זיקה פוליטית בקרב בכירי החברות

ועדת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ועדת הכנסת (ארכיון) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה היום (ד') בקריאה טרומית מספר הצעות חוק שקידמה הקואליציה. אישור הצעות החוק התאפשר באמצעות תמיכתן של המפלגות החרדיות, אשר אומנם פרשו רשמית מהקואליציה עקב העיכוב בהעברת החוק לפטור מגיוס, אך הסכימו לתמוך בהצעות החוק.

שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?
ביטול פיטורי היועמ"שית: "פסק הדין של בג"ץ היה צפוי ומתבקש"

בין ההצעות שעברו היום מצויה הצעת החוק של יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, ושל קבוצת חברי כנסת מסיעתו, הציונות הדתית, המבקשת לצמצם את סמכויותיו של נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית.

לפי הצעת החוק, הרכבי השופטים בבית המשפט העליון - ובדגש על בג"ץ - לא ייקבעו עוד על־ידי נשיא העליון אלא על־ידי תוכנת מחשב. "לעתים קביעת הרכב בית המשפט עשויה לקבוע את תוצאת הדיון עוד בטרם החל", נכתב בהצעת החוק.

עוד כתב רוטמן: "נוכח העובדה שבשנים האחרונות עוסק בית המשפט במידה ניכרת בנושאים המצויים במחלוקת בציבור הישראלי, ראוי שדווקא בעניינים מסוג זה ייקבע הרכב השופטים בצורה רנדומלית, כך שלא ניתן יהיה לקבוע מראש את תוצאת הדיון".

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, התנגדה להצעת החוק כאשר זו עלתה לדיון בוועדת השרים לחקיקה. לפי היועמ"שית, רוב ההרכבים ממילא כבר משובצים כיום באמצעות מחשב, ונשיא העליון מתערב במקרים בודדים מדי שנה בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית מיוחדת וכדי להבטיח חלוקה שוויונית של העומס בקרב השופטים. עוד ציינה בהרב-מיארה כי רבים מנשיאי בתי המשפט העליון בעולם מחזיקים בסמכות דומה.

הנהלת בתי המשפט התנגדה אף היא להצעה. לפי חוות־הדעת של יועמ"ש הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, הצעת החוק פוגעת במעמדו של בית המשפט העליון ונשיאו ובאמון הציבור במערכת המשפט. לדבריו, העברת השיבוצים לידי מחשב עלולה לפגוע בקצב שמיעת התיקים ולהגדיל את העומס על השופטים.

ההצעה של רוטמן אף מצמצמת את סמכויותיו של הנשיא עמית לאשר דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון. כך, במקום שנשיא העליון יוכל לנתב בקשה שהוגשה לדיון נוסף לאחד משופטי בית המשפט, תעבור הסמכות להכריע בבקשה לכלל שופטי העליון.

השופטים יוכלו, לפי ההצעה, להחליט בדעת רוב על קיום דיון נוסף. במקרה כזה יתקיים הדיון בפני הרכב של כל השופטים בבית המשפט העליון. הנהלת בתי המשפט התנגדה גם לסעיף זה, בטענה כי הוא צפוי להגדיל את העומס על השופטים.

המשנה ליועמ"שית: "ההצעות פוגעות בציבור"

עוד אישרה הכנסת את הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לביטול "נבחרת הדירקטורים" בחברות הממשלתיות, וזאת בהתאם ליוזמת השר דוד אמסלם. לפי ההצעה, הממשלה תהיה רשאית למנות לחברה ממשלתית דירקטור שאינו עומד בתנאי סף, ובהם השכלה אקדמית וניסיון ניהולי של חמש שנים לפחות, ובלבד שהמועמד אוחז ב"בקיאות חברתית".

לפי בוארון, די בכך שמדובר ב"נציג מקרב ציבור הלקוחות של חברה ממשלתית", והצעת החוק מסמיכה את אמסלם לקבוע מהם תנאי הכשירות לכך.

בנוסף, לפי ההצעה, יו"ר הוועדה למינוי דירקטורים ובכירים בחברות הממשלתיות לא יתמנה עוד על־ידי היועמ"שית בהרב־מיארה, שאותה מבקשת כידוע הממשלה להדיח, אלא על־ידי שרי האוצר והמשפטים. נציג הציבור בוועדה ימונה מתוך רשימת מועמדיו של אמסלם. עוד יצומצם משמעותית האיסור על זיקה פוליטית מצד דירקטור, כך שיותרו זיקה פוליטית לאמסלם וזיקה אישית או עסקית לאחד משרי הממשלה.

לצד זאת, ההצעה מבקשת להבטיח ייצוג הולם למינוי דירקטורים מהפריפריה, שהם דור ראשון להשכלה גבוהה במשפחתם. תוקם גם ועדה אקדמית לגיבוש תוכנית הכשרה לדירקטורים. רכיבים אלה בהצעה מבוססים על המלצותיה של ועדה בראשות פרופ' אסף מידני.

המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, הביע התנגדות להצעת החוק ולרפורמה של אמסלם בנושא החברות הממשלתיות. לפי חוות־הדעת ששלח ד"ר לימון לשר המשפטים יריב לוין, "ההצעות פוגעות בציבור. הן הופכות את החברות הממשלתיות למאגר של משרות לשם מינוי מקורבים. ההצעות פוגעות במקצועיות הניהול של החברות ויפגעו בתפיסת אמינותן ומקצועיותן בסביבה העסקית התחרותית בארץ ובחו"ל. קידום החוקים ישפיע באופן ישיר על התוצאות העסקיות של החברות, על כלכלת ישראל ועל איכות השירותים החיוניים הניתנים לאזרחים דרך החברות הממשלתיות".

עוד הדגיש לימון כי ההצעות מבטלות את "נבחרת הדירקטורים", אשר אליה נבחרו המועמדים לכהונת דירקטור בחברות הממשלתיות באמצעות הליך תחרותי ומקצועי.

לגבי צמצום האיסור על זיקה פוליטית, ציין לימון כי הדבר יוביל "להרחבת הפתח למינויים של מקורבים לשר הממונה ולחברי הממשלה לתפקידי דירקטורים ומנכ"לים בחברות ממשלתיות".

החוק שיאפשר מינוי פעילים פוליטיים בחברות הממשלתיות

הצעת חוק נוספת שאושרה בקריאה הטרומית היא זו של ח"כ נסים ואטורי (ליכוד), המאפשרת לשרי הממשלה למנות מועמדים עם זיקה פוליטית לתפקידים בכירים בחברות הממשלתיות. לפי ההצעה, ניתן יהיה למנות מועמד שהציע שר לתפקיד דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל בחברה ממשלתית למרות היותו בעל זיקה פוליטית לאותו שר. זאת בניגוד לחוק הקיים, המסמיך את הוועדה למינוי בכירים לפסול מינוי אם למועמד יש זיקה פוליטית, אישית או עסקית לשר.

היועמ"שית התנגדה גם להצעת חוק זו. בחוות-דעת שחיבר המשנה ליועמ"שית, ד"ר גיל לימון, נכתב כי "הצעת החוק פוגעת באופן קשה בטוהר המידות במינויים לחברות ממשלתיות, כמו גם במינויים לתאגידים ציבוריים שונים, שכן יש בה להסיר ערובה מרכזית וחיונית לכך שמינויו של מועמד בעל זיקה פוליטית ייעשה משיקולים ענייניים, בשל כישוריו - ולא בשל קשריו".

לימון הוסיף: "הצעת החוק מצטרפת לשורה של צעדים המקודמים בימים אלה, שמשמעותם היא פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה במקצועיות השירות לציבור".

עוד הוא הזהיר כי הצעת החוק צפויה "להסיג לאחור" את המינויים בחברות הממשלתיות, לאפשר מינוי מועמדים שאינם הראויים והמתאימים ביותר, ולפגוע קשות במינהל התקין ובאינטרס הציבורי. לדבריו, "בכך כרוכה פגיעה משמעותית בחברות עצמן, וכנגזרת מכך - בציבור כולו".

"הגשמת הזהות היהודית"

עוד אישרה המליאה את הצעת החוק של ח"כ גלית דיסטל־אטבריאן (הליכוד) ל"הגשמת הזהות היהודית במרחב הציבורי". לפי ההצעה, כל מועמד לשיפוט או לקידום כשופט יצטרך לעבור בחינה במשפט עברי שתגובש על־ידי שר המשפטים בשיתוף הרבנות הראשית.

עוד מתירה ההצעה לקיים אירועים בהפרדה במרחב הציבורי, אוסרת על "הפרעה להנחת תפילין או תפילה במרחב הציבורי", ומחייבת להתקין מזוזה בכל מוסד ציבורי.

דיסטל־אטבריאן מציעה כי ניתן יהיה להדיח מתפקידם בעלי תפקידים שלא יצייתו לחוק. החוק יחול גם על אזרחים יחידים, ואם אלה יפריעו לתפילות בהפרדה או להנחת תפילין, ניתן יהיה להעמידם לדין פלילי ולהשית עליהם עונש של בין שנה לשלוש שנות מאסר. שר המשפטים יוכל להורות בעצמו על העמדה לדין בניגוד לעמדת הפרקליטות ולהסיט ממנה תקציבים לטובת יישום החוק.

גם "חוק יאיר גולן" אושר

הכנסת אישרה בקריאה הטרומית גם את הצעות החוק שהגישו חברי הכנסת אריאל קלנר ואושר שקלים מהליכוד, ולפיהן ראש הממשלה, שר הביטחון או השר לביטחון לאומי יוכלו להוריד בדרגה ולשלול פנסיה או הטבות אחרות מקציני צה"ל בהווה ובעבר בדרגת סגן אלוף ומעלה וממקביליהם במוסד, בשב"כ, במשטרה ובגופי ביטחון נוספים בגין התבטאויות פוליטיות שלהם.

לפי ההצעות, שזכו לכינוי "חוק יאיר גולן", הסנקציות יחולו על "בכיר שהמריד, קרא או עודד לסרבנות לגיוס, לאי־גיוס, להפסקת התנדבות, להפסקת תמיכה של מדינה במדינת ישראל, להטלת סנקציות מצד מדינה על מדינת ישראל או להטלת סנקציות מצד מדינה על אזרחים ישראלים או על יחידות צבאיות או ביטחוניות, וכן מקצין בכיר שהוציא את דיבת זרועות הביטחון של מדינת ישראל או משרתי זרועות הביטחון של מדינת ישראל לרעה בארץ או בעולם בגין עבודתם מכוח הוראות הממשלה".

לפי דברי ההסבר, "על רקע הוויכוח הפוליטי במדינת ישראל, השתרשה תופעה של חציית קווים מצד קומץ בכירים לשעבר במערכת הביטחון המנצלים את מעמדם, את דרגתם ואת תפקידם כמנוף לחץ על הממשלה תוך פגיעה קשה בביטחון ישראל".

עוד כתבות

טארטלט לימון שומשום / צילום: הילה אבידן

אפייה משובחת וביסטרו חכם: "זיגו" מכניס דם חדש לזכרון יעקב

מי שהתגעגע ליד של גיא רוזמרין ישמח לבקר בבית האוכל שמציע בבוקר מאפים, בצהריים אוכל מקומי חם וערב אחד בשבוע – מתפרע

הקמפוס של אנבידיה שצפוי לקום בקריית טבעון (בעיגול: ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה) / צילום: באדיבות אנבידיה

הארנונה שתגיע לקריית טבעון והמועצה שתקבל פרס ניחומים: 5 הערות על הקמפוס החדש של אנבידיה

מהארנונה, דרך המפסידה הגדולה ועד הקיבוץ הקטן שמרוויח בעקיפין: פרטים חדשים על העסקה של אנבידיה בקריית טבעון שמתקדמת בצעדי ענק

מטוס של וויזאייר / צילום: Shutterstock

החל ממרץ: הטיסה הבינלאומית הראשונה שתצא משדה התעופה רמון

לגלובס נודע כי הקו הראשון שחברת הלואו קוסט וויזאייר תפעיל מנמל התעופה רמון יהיה קו בודפשט-אילת ויפעל כבר מחודש מרץ הקרוב ● המהלך הוא חלק מהקמת בסיסי הפעילות של החברה בישראל ומההסכמות שהושגו במו"מ עם משרד התחבורה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

מקום שני אחרי ארה"ב: האם ישראל הופכת למעצמת דיפ טק?

הם מפתחים שבבים, מחשוב קוונטי ותרופות מצילות חיים, ולא מחפשים אקזיט מהיר ● מנכ"לית לאומיטק, מיה אייזן צפריר, מסבירה מדוע הטכנולוגיה העמוקה מצליחה לצמוח דווקא כשהשוק מהסס, ואיך קורה שחברות בתחום שורדות פי שניים יותר מסטארט-אפים רגילים

בעלי השליטה והמנכ''לים המשותפים, האחים צחי ועידו חג'ג', עם רותם סלע / צילום: Israel Hadari

שלוש דירות, 100 מיליון שקל: האחים חג'ג' חושפים את העסקאות בשדה דב

באירוע חגיגי האחים חג’ג’ חשפו את הדגם של פרויקט FIRST העתידי בשדה דב, הכולל מגדל בן 45 קומות ושלושה בנייני בוטיק בני 9 קומות ● מוזיאון ישראל קיבל תרומה נדירה מהאספן האמריקאי מרטין מרגוליס ● ובסאפיינס מתחיל סבב מינויים חדש לאחר המעבר לבעלות חדשה וההפיכה לחברה פרטית ● אירועים ומינויים

תומר ראב''ד, יו''ר קבוצת בזק / צילום: אוראל כהן

האקזיט הענק של פורר וסרצ׳לייט: ביקום מחלקת 2.8 מיליארד שקל לבעלי המניות

כחודש לאחר שהשלימה את מכירת מניותיה בבזק, בי קומיוניקיישן הולכת לפירוק ותחלק את המזומן שבקופתה לבעלי המניות ● קרן סרצ'לייט תקבל 1.86 מיליארד שקל, ודוד פורר יקבל 350 מיליון שקל

התחזית של חברות הדירוג / צילום: Shutterstock

הלייזר ישנה את התמונה, הדיור ייתקע - ומה עם יוקר המחיה? תחזית חברות הדירוג ל-2026

לאחר שנה אדירה לתעשיות הביטחוניות, ב־S&P מעריכים מעלות כי "נראה מעבר מייצור התקפי לייצור הגנתי", וכי הלייזר "ישנה את התמונה" ● מידרוג צופה כי מחירי הדירות הגבוהים, יוקר המחיה והצפי להמשך שחיקה במחירים צפויים להגביל את חזרת הביקושים בענף

בלי להיות כמעט באוויר: מי הגיעו לצמרת דירוג הזכורות והאהובות, ואיך זה קרה

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לדיסקונט והאהובה ביותר לביטוח 9, כך עולה מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● סטטיק ושלישיית מה קשור מובילים את פרטנר למקום השני באהדה, וההשקעה הגדולה ביותר לפי נתוני יפעת שייכת ל–freesbe

שיגור טיל חץ 3 / צילום: משרד הביטחון

גרמניה מרחיבה את עסקת הרכישה של מערכות חץ ב-3.1 מיליארד דולר נוספים

משרד הביטחון הודיע כי הבונדסטאג הגרמני אישר את הרחבת העסקה למכירת מערכת "חץ 3" הישראלית לגרמניה, כפי שנחשף בגלובס ● עסקת החץ צפויה להסתכם בלמעלה מ-6.7 מיליארד דולר ולהיות הגבוהה ביותר בתולדות מדינת ישראל

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הלמ"ס: מספר הדירות בבנייה ממשיך לעלות בקצב מהיר

ב-12 החודשים שבין אוקטובר 2024 לספטמבר 2025 החלה בנייתן של כ-81 אלף דירות - עלייה של 31.5% לעומת 12 החודשים הקודמים ● בתוך כך, נרשמה קפיצה חדה בהיקף הנפקת היתרי הבנייה ע"י הוועדות המקומיות

מטוסי וויזאייר / צילום: יח''צ

התקדמות במגעים עם משרד התחבורה: וויזאייר בדרך לשני בסיסי פעילות בישראל

חברת התעופה ההונגרית ומשרד התחבורה השיגו הסכמות על הקמת שני בסיסי פעילות בישראל, בנתב"ג וברמון, עם כוונה להפעיל טיסות פנים ולהגדיל תדירויות כבר ממרץ ● בשבוע הבא חברות התעופה הישראליות יזומנו לרשות התעופה האזרחית להביע את התנגדותן למתווה המתגבש ● וגם: הדרישה של וויזאייר שירדה מהשולחן

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

חשד: מנהלים בחברת יזמות הגישו תביעה כוזבת לקרן הפיצויים בסך 40 מיליון שקל

שני המנהלים טענו כי למבנה בת"א נגרמו נזקים בהיקף 40 מיליון שקל כתוצאה מהדף של טיל איראני שנפל באזור - אך מהחקירה עולה חשד כי מאז 2021 המבנה מוכר ע"י העירייה כלא ראוי למגורים ● השניים חשודים בקבלת דבר במרמה, לאחר שקיבלו מהמדינה כ-2 מיליון שקל על בסיס התביעה ● לבקשת החשודים, שמם נאסר בשלב זה לפרסום

היו”ר אילן בן ישי ועידן כץ, מנכ”ל ובעלים בנטו פיננסים / איור: גיל ג'יבלי

נטו פיננסים: למרות ביקורת מהמדינה, העליון אישר הליך גישור לפיצוי החוסכים

השופט גרוסקופף קבע כי הדיון בערעור שהגישו חוסכים על הפטור שקיבלו סוכני נטו מתביעות יידחה ל-2026 ● חלק מהחוסכים מתנגדים: "הגישור נועד לחפות על המחדלים וירחיק את הריפוי" ● בהסדר חוב נמכרה פעילות נטו לארבע עונות בכ-50 מיליון שקל

משרדי EY בתל אביב / צילום: יח''צ EY

המשרדים שהושכרו ומסעירים את הרוחות בין ועד העובדים להנהלת EY

מתיחות בפירמת EY בין מתמחים ורואי חשבון צעירים לבין ההנהלה ● ועד העובדים מלין על שחיקה מתמשכת בשכר העובדים ובמקביל יוצא נגד החלטת ההנהלה לצמצם שטחי משרדים ● ברקע: טענות דומות גם בשאר הענף ומגעים להסכם קיבוצי חדש ● מ־EY נמסר: הטענות לא נכונות

כלי טיס חשמלי של AIR / צילום: באדיבות חברת AIR

הסוף לשיירות? הסטארט-אפ הישראלי שמטיס 250 ק"ג אספקה ללוחמים

אירונאוטיקס חתמה על הסכם שיתוף‏־פעולה עם התאגיד הביטחוני ההונגרי ● הסטארט־אפ הישראלי שמוביל בפיתוח כלי טיס חשמליים מתקדמים ● החברה שמאפשרת להטמיע בטנקים מערכות שיגור של כטב"מים מתאבדים ● ופיקוד החלל האמריקאי מחזק את מערך ההגנה בנמל התעופה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ויקטור בהר / צילום: ענבל מרמרי

הכלכלן הבכיר שמעריך: מחירי הדירות ימשיכו לרדת, עד לנקודה הזו

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, בראיון לפודקאסט "כוחות השוק" של גלובס, מדבר על "החטא הקדמון" שרבים בשוק ההון מתעלמים ממנו: "הגירעונות גבוהים, אין ארוחות חינם", ועל המורשת החשובה שסיפקו לישראל "נערי האוצר" ● וגם: למה הורדת הריבית לא החזירה את הרוכשים לשוק הנדל"ן

זום גלובלי / צילום: AP

קרב אגרופים בפרלמנט הבולגרי ו"סדר חדש" בבוליביה

מנהל נאס"א הנבחר ובעל בריתו של אילון מאסק גורם לחשש בארה"ב ● בעקבות ירידה בילודה, בסין מטילים מס חדש על האוכלוסייה ● ובצד השני של העולם - ממשלת בוליביה מפסיקה לסבסד את הדלק אחרי 20 שנה ● זום גלובלי, מדור חדש 

שכונת הדר יוסף / צילום: ויקיפדיה

השכונה הוותיקה בצפון ת"א משתנה: מגדלים עם הרבה פחות חניה

התחדשות עירונית רחבת־היקף מתקדמת בתל אביב וברמת גן עם מאות דירות חדשות, בהן דיור בהישג יד להשכרה וללא חניה בחלק מהמתחמים ● קטה גרופ נכנסת לשוק ההון עם גיוס אג"ח ראשון ● ורובי קפיטל והפניקס סגרו עסקת מימון בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל לפרויקט מגורים בירושלים ● חדשות השבוע בנדל"ן 

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

נמנעים מבדיקות? אולי יש לכם FOFO

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

ההחלטה האמריקאית שמעוררת חששות לגבי עסקת אלביט עם יוון

ביוון אושר תקציב של 812 מיליון דולר לרכישת מערכת הארטילריה PULS של אלביט, אך ארה"ב הטילה וטו על שימוש בחימושים מתוצרת אמריקאית במשגרי טילים זרים ● לוקהיד מרטין, המתחרה על העסקה, מציעה חלופה זולה יותר