גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מסתכלים על תוצאות בדיקות? החוקר שמגלה מתי אנחנו נמנעים ממידע

אחרי ה־FOMO, הכירו את ה־FOFO, תופעה שמתארת את הפחד לדעת (Fear of finding out) ● פרופ' יניב שני חוקר בשנים האחרונות מה גורם לנו להימנע ממידע חשוב כמו תוצאות בדיקות או מבחנים, אבל גם מה מביא אותנו לחפש מידע חסר תועלת ● בראיון לגלובס הוא טוען: "אנחנו לא מחפשים מידע כדי לקבל החלטות, אלא לשם ויסות רגשי"

בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock
בחזית המדע. FOFO / צילום: Shutterstock

לאחרונה נולד מושג חדש: FOFO, או בשמו המלא: Fear of Finding Out. קרוב רחוק של ה־FOMO, שעסק בפחד לפספס. מגזין "טיים" הקדיש לו רק לפני כחודש כתבה שלמה, שבמוקד שלה הייתה השאלה למה אנחנו נמנעים מללכת לבדיקות. אבל התופעה הזאת, של הימנעות ממידע שעלול להיות שלילי, יוצאת מעולם הרפואה לכל תחומי החיים. ויש לה גם "תופעת־מראה", חיפוש מידע חסר תועלת פרקטית. לדברי פרופ' יניב שני, שחוקר את היחסים שלנו עם מידע, האחרונה אפילו נפוצה יותר.

חזית המדע | מערכת החיסון נלחמת חזרה: 3 מחקרים שיעזרו למנוע את מחלות העתיד
משרד הבריאות: השפעת השנה מוקדמת וחמורה מהרגיל

לאחרונה, על רקע העניין הגובר בנושא, הוזמן שני לכתוב עליו מאמר סקירה ב־Current Opinion in Psychology, כתב עת שמפרסם מאמרים בהזמנתו בלבד, המסכמים מחקר בתחום מסוים או מציגים נקודת מבט של מומחה ביחס אליו.

"המחקר שלי בתחום המידע התחיל כבדיחה", אומר לגלובס פרופ' שני, מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. "קראתי מחקרים בהתנהגות צרכנים, בנושא 'בורות מרצון', כלומר אנשים שאינם רוצים לדעת, למשל, אם רימו אותם ברכישת מוצרים או אם מוכרים עכשיו את המוצר שקנו במחיר נמוך יותר. לי זה היה נשמע מוזר, ואמרתי 'ישראלים תמיד רוצים לדעת אם הם יצאו פראיירים'. אני לא מכיר שום חבר שלא היה רוצה לדעת את הדברים האלה, ויצאתי לחקור מי באמת מחפש מידע כזה, ובאילו נסיבות".

הניסיון למצוא חוקיות בשאלה מתי אנחנו רוצים לדעת ומתי איננו רוצים לדעת הפכה לאחת ממשימות חייו של שני.

פרופ' יניב שני / צילום: שחר שחר

הסיבה שאנחנו מחפשים מידע חסר תועלת

"המחקרים הראשונים שלנו בתחום הראו שחיפוש מידע אף שאין לנו שימוש פרקטי בו הוא דווקא תופעה נפוצה יותר מהימנעות ממידע", אומר שני.

"אנחנו רוצים לדעת אם האקסית בגדה בנו לפני שנפרדנו ומתי בדיוק הרומן התחיל. אנחנו רוצים לדעת אם מוכרים את המוצר במחיר נמוך יותר. כלל האצבע הוא שאנחנו בדרך כלל כן נרצה לדעת".

מדוע אנחנו מחפשים מידע שלא ישרת אותנו לעולם? מחקרים מציעים שני הסברים עיקריים. האחד קשור למושג אחר שהפך פופולרי - Closure.

"כל עוד אנחנו לא יודעים מה באמת קרה, אנחנו עלולים לדמיין את הרע ביותר", אומר שני. "נושאים פתוחים שיש בהם אי־ודאות מעסיקים את המוח יותר מאשר נושאים סגורים.

"כשאנחנו לא יודעים מה קרה, המוח כל הזמן סורק את כל האפשרויות, כולל הגרועות ביותר. הוא חוזר וחוזר אליהן, בדפוס של רומינציה.

"מחקרים מראים שיש לנו מידה מסוימת של התרגלות כמעט לכל מצב קשה, ואנחנו לומדים בהדרגה למצוא נקודות אור כמעט בכל סיטואציה, אבל ההתרגלות הזאת מתחילה כשאנחנו מכירים בכך שאנחנו נמצאים במצב שצריך להתרגל אליו. קראתי לאחרונה את הספר 'אשתו של הנוסע בזמן'. תפסה אותי שם סצנה שבה הגיבור כל הזמן חוזר לרגע שבו אמא שלו נהרגה. הוא חי אותו כל הזמן מחדש ולא יכול להתרגל".

בחיים האמיתיים, אנחנו אולי נזכרים ברגעי האימה, אבל לא יכולים באמת לחזור אליהם, ובהדרגה, בתהליכי אבל בריאים, הם אמורים להתכסות בגלד מרפא. חוסר הוודאות פוגע באפקט ההתרגלות. השאלות שנותרו פתוחות מחזירות אותנו שוב ושוב לרגעי האימה.

רומינציות יכולות להתרחש לאו דווקא באירועים כואבים מאוד אלא גם באירועים יומיומיים - האם אמרנו משהו מביך? האם המוכר בחנות נבח עלינו כי הוא גזען או סתם כי היה במצב רוח רע? אם אנחנו לא מצליחים להניח לנושא, הידיעה יכולה לעזור לנו, אפילו אם המידע בעל אופי שלילי.

סיבה נוספת לכך שנחפש מידע היא הרצון להשתפר. "זה עניין טריקי, כי המחקרים מראים שאנחנו לפעמים בוחרים לדעת, גם כאשר באמת אין לנו שום לקח אמיתי להפיק מהמידע", אומר שני. "אבל נראה שמדובר בעניין אבולוציוני. אם תיקחי עכבר ותשימי אותו במבוך, הוא יחקור את המבוך גם אם אין לו תמריץ לכך. אם תשימי עכבר בסביבה משעממת, תוכלי לראות שהוא לא מרוצה, גם אם יש לו כל מה שהוא צריך. אבולוציונית אנחנו רוצים ללמוד, כי אנחנו אף פעם לא יודעים כיצד המידע יעזור לנו בהמשך.

"נראה שגם הרצון לדעת אם רימו אותנו, אם בגדו בנו, איך אנשים קרובים לנו מתו - כל זה משרת איזו תחושה אבולוציונית עמוקה, שהידע הזה חשוב.

"אולי אנחנו מאמינים שכך נלמד באופן כללי על הטבע האנושי, על האינטואיציות שלנו, על רמת הסיכון שכדאי לנו לקחת".

הסקרנות שלקחה לדולפינים את המזון

שני עצמו רצה לבדוק עד כמה התכונה הזאת נפוצה בממלכת החי והחליט לחקור אותה בדולפינים. "גילינו שהם בהחלט מחפשים מידע שלא מזין את קבלת ההחלטות שלהם באופן ישיר. למשל, האם דולפינים אחרים מקבלים אוכל טעים יותר או בכמות גדולה יותר. הדולפינים שחו כדי לבדוק איזה מזון קיבלו דולפינים אחרים, אפילו אם הם נאלצו לשם כך לנטוש את המזון שלהם ולהסתכן בכך שיגנבו להם אותו.

"זאת אף שדבר בחייהם עד אז לא גרם להם לחשוב שהם יוכלו לדרוש השוואת תנאים או לקבול על כך שנתנו להם דיל לא הוגן, או שהמידע על מה מקבלים אחרים ישפר את מצבם כהוא זה.

"עוד מצאנו שהבדיקה מה קיבלו אחרים הייתה נפוצה דווקא אצל דולפינים שקיבלו יותר אוכל. זה כאילו מנוגד להיגיון, אבל ההסבר שהגענו אליו היה שמי שרעב עסוק בהישרדות ואילו מי שצרכיו הבסיסיים מסופקים יכול לעסוק בסקרנות, בין היתר לגבי מה שיש לאחרים".

צילום: Shutterstock

לא רוצים לדעת שפגענו: אנשים אלופים בהדחקה

אז למה בכל זאת מדברים על FOFO, או על בורות מבחירה? התופעה הזאת מתרחשת בנסיבות מסוימות. לדוגמה, מקום ייחודי שמור לשאלות מוסריות.

"החוקר ג'ייסון דאנה אמר שאם אני עומד לפגוע בך, אני אשתדל בהמשך להימנע ממידע על האופן שבו הפגיעה שלי אכן השפיעה על חייך", אומר שני. הוא מוסיף ומסביר שמצד אחד אנחנו לא רוצים לפגוע באחרים, אבל מצד אחר כן מוכנים לפגוע בהם אם זה משתלם לנו מספיק.

"אנחנו יודעים, בתוך תוכנו, פחות או יותר איך נראית תוצאת הפגיעה, אבל כל עוד לא נחשפנו אליה בוודאות, תמיד תהיה לנו אפשרות לא לדמיין אותה במדויק. בסוגיה המוסרית, בני אדם הם אלופים בהדחקה", אומר שני.

במצבים שקשורים בשאלות של מוסר, ישנה חשיבות גם לנראות. קחו למשל משחק שבו נותנים לאדם 10 דולרים ואומרים לו לחלק אותם לפי הבנתו בינו לבין אדם אחר. "רוב האנשים רוצים לקחת את כל הכסף לעצמם, אבל הם בכל זאת ייתנו משהו לאדם האחר, כי אחרת הם לא ירגישו בנוח.

"מתברר שכאשר אומרים להם 'אני לא אגיד שבן אדם נתן לך אפס דולרים אלא מחשב החליט על כך', הם נוטים יותר לקחת את כל הכסף לעצמם, אף שממילא האדם שמולם לא מכיר אותם ולא יודע מי הם".

מחקרים הראו שאם נאמר לנבדקים שייתכן שהאדם האחר קיבל פיצוי כלשהו על זמנו אף שלא נתנו לו כסף, אבל גם ייתכן שלא, הנבדקים לא יעשו מאמץ לגלות אם הם אכן קיבלו פיצוי.

זאת כנראה משום שהנחמה "אולי הוא בכל זאת קיבל משהו" עוזרת לנו להתמודד עם המעשה הלא נעים שעשינו.

גם בהקשר הזה, ישנם אנשים שחוזרים למשבצת הראשונה שהזכרנו, של חיפוש מידע חסר תועלת פרקטית.

"אם מתחילות רומינציות מטרידות לגבי התוצאה של המעשים שלנו, אז אנחנו מתחילים לשלם מחיר אישי על האי־ידיעה, ואז אנחנו רוצים לדעת כדי להשיג קלוז'ר, סגירת מעגל".

הגיעו תוצאות? נדחה לאחרי החופשה

ומה לגבי הימנעות מביצוע בדיקות רפואיות, מפתיחת חשבונות בנק או מחיפוש מידע על רמאות שמתרחשת בזמן הווה? לכאורה ההימנעות ממידע במקרים האלה חסרת היגיון מאחר שהוא יכול לעזור לנו לפעול.

"התרחיש היותר נפוץ מאי־ידיעה הוא הניסיון לדחות אותה", אומר שני, "מתוך איזה שכנוע פנימי שלדחייה הזאת לא יהיה מחיר. כך, לדוגמה, פחות אנשים מסתכלים על תוצאות בדיקת HIV שקיבלו לפני נסיעה לחופשה. הם אומרים לעצמם, 'בואו נהנה מהחופשה. למה להרוס את השמחה עם מידע שלילי'.

"זה קורה בעיקר כשהסיכוי שהתוצאה באמת שלילית הוא נמוך או כשאת יכולה לשכנע את עצמך שהוא נמוך, כי הרי אם את חושבת שהוא גבוה, ממילא לא תיהני מהחופשה. על פי אותו היגיון, כאשר אנחנו שולחים לסטודנטים תוצאות של בחינות לפני סוף השבוע, לא כולם בודקים אותן מיד, אלא מחכים לתחילת שבוע הלימודים הבא. אם שולחים אותן ביום שלישי, כמעט כולם פותחים במקום".

בעולם הפיננסי, ישנה נטייה לעצום עיניים מול מידע שמראה שהשווקים עומדים ליפול, למרות המחיר שעלולים לשלם על כך.

"ההסבר המארגן כאן הוא שכל עוד יש לנו תקווה, והידיעה יכולה להרוס לנו את התקווה, אנחנו לפעמים מעדיפים להשאיר את התקווה ולא לדעת, גם במחיר קבלת החלטה גרועה יותר. לפעמים יש לכך גם תועלות פרקטיות. כמה אנשים אנחנו מכירים שההכחשה של האתגר העומד מולם, או של הסטטיסטיקה של ההצלחה, לקחה אותם למקומות שאף אחד לא דמיין?".

נמנעים מבדיקות ומגבירים סיכונים

הגישה של מתן מידע רק על פי דרישה מקובלת מאוד היום בטיפול בחולים במחלות קשות, אבל היא יכולה להיות גם חרב פיפיות, אומר שני. "לפעמים אנשים חושבים שיש להם תקווה שהם לא רוצים לוותר עליה, אבל במציאות הם חיים בפחד. למשל, מחקרים מראים שמי שחושב שהוא עלול להיות חולה במחלה משמעותית אבל נמנע מלדעת אם הוא חולה או לא, ייקח יותר סיכונים מאדם שיודע שהוא בריא.

"ההתנהגות הזאת קשורה באופן שבו אנחנו מעבדים הסתברויות במוח. אם יש לנו 100% לזכייה מסוימת, נצטרך שישלמו לנו לא מעט כדי שנסכים לרדת ל־98%, ההבדל נראה לנו גדול. ולעומת זאת אם יש לנו 96%, יהיה די קל לקנות מאיתנו הסכמה לרדת ל־94%. זה נראה לנו ממש דומה. ככה מי שמרגיש שיש לו 90% או 80% סיכוי לבריאות מוכן להסתכן יותר ממי שמרגיש כרגע בריא ב־100%. ולפי ההתנהגות הזו אנחנו מבינים שהאנשים הללו לא באמת תופסים את עצמם כבריאים, גם אם נמנעו מלעשות את הבדיקה". במקרה כזה, אומר שני, עדיף כבר לדעת.

נזכיר בקצרה סיבה אחרת שבגינה אנשים נמנעים מחיפוש מידע: החשש שהוא יגרום להם לשנות את דעתם בנושא שחשוב להם. ההימנעות ממידע שסותר את האמונ ה שלנו מצד אחד וחיפוש אקטיבי של מידע שמאשש את דעתנו מוזכרים לעתים קרובות בהקשר של הקיטוב הפוליטי והשפעת הרשתות החברתיות.

לחשוב אחרת על המניעים לחיפוש מידע

קשה לנבא כיצד יגיב אדם לאפשרות של חיפוש מידע, בכל תרחיש, מאחר שמדובר במפגש בין תפיסת העולם הקיימת שלו, המחיר שהוא משלם על הידיעה והמחיר שהוא משלם על חוסר הידיעה.

"אבל השורה התחתונה של כל זה", אומר שני, "היא שאנחנו צריכים לחשוב אחרת על המניעים לחיפוש מידע.

"אם אגלה, למשל, שבן הזוג של ידיד שלי בוגד בו, האם עליי לגלות לו? הדבר תלוי כנראה בשאלה אם הוא כבר חושד, מדמיין את התרחישים הגרועים ביותר, מפקפק בעצמו, ולכן הידיעה תהיה פחות גרועה מהרומינציה, או שהוא מעדיף כרגע לאחוז בתקווה שהכול בסדר ולדחות את הידיעה".

לכן כאשר אנחנו מחליטים אם, איך ומתי לחשוף מידע בפני אדם מסוים, וכאשר אנחנו מצפים מבני אדם לפעול על פיו, עלינו להביא בחשבון גם את המצב הרגשי שבו הם נמצאים. אחד האתגרים הנובעים מהתובנה הזאת הוא שלא תמיד אפשר לשאול אנשים ישירות מה הם רוצים לדעת, בלי לחשוף את המידע.

"לא פחות מכפי שאנחנו מחפשים מידע כדי לקבל החלטה, אנחנו מחפשים מידע לשם ויסות רגשי. אנחנו מחפשים מידע כדי להרגיש פחות רע, לאפשר ריפוי, להחזיק תקווה ועוד מניעים רבים שמגיעים ממקום רגשי עמוק, לא תמיד רציונלי".

עוד כתבות

טקס הריסה של פרויקט קוסטה ריקה בירושלים / צילום: עמית אוזנה

אשליית הפיזור: הבנקים, הפנסיה והבורסה שקועים עמוק בסיכון הנדל"ני

אולי אנחנו חושבים שנטשנו את שוק הנדל"ן, אבל הוא נמצא בכל: רבע משווי החברות שנסחרות פה הן מהענף, ונתח ניכר מכלל הגיוסים - למשל של בנקים או חברות פיננסים - זורם אליו ● וזו לא הדירה שמסוכנת ולא המניות שמסוכנות, אלא הפחד שהכל יקרוס יחד

מה הייתה התשואה של המניה הכי טובה ב-S&P 500 בשנה האחרונה?

איזו בורסה בעולם עקפה את התשואה של בורסת ת"א? וגם: מאיזה מניות ממליצים מנהלי קרנות גידור ישראלים להתרחק? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס, מדור חדש

אוניברסיטת פרינסטון / צילום: ap, Seth Wenig

בפרינסטון כבר לא מאמינים לסטודנטים, ומשנים קוד אתי בן 133 שנים

הסגל הצביע לטובת דרישת פיקוח בכל הבחינות הפרונטליות החל מהקיץ, ובכך ביטל מדיניות שנקבעה בשנת 1893

שבבים

הסמנכ"ל מאינטל והקיבוצניק מעמק הירדן: הישראלים מאחורי הנפקת הענק בוול סטריט

אחד המרוויחים המרכזיים מאחורי הנפקת סרבראס, חברת השבבים שמתחרה באנבידיה הוא ליאור סוסן, מייסד קרן אקליפס קפיטל שמחזיקה בכ-6.2% ממניות חברת השבבים, מה ששיקף לה שווי אחזקות של 2.5 מיליארד דולר ● וכמה הרוויח הבכיר הישראלי לשעבר באינטל, דדי פרלמוטר מהשקעתו בחברה?

ערפל מעל מפרץ סן פרנסיסקו, קליפורניה / צילום: Reuters, Tayfun Coskun

חוקרים מודאגים: הערפל הולך ונעלם

תופעת מזג האוויר שמתפקדת כמזגן טבעי לבני אדם וכמקור מים לצמחים, פוחתת בקצב מהיר ● בקליפורניה התושבים כל כך מוטרדים מההשלכות על חייהם, עד שהקימו מכון מחקר במיליוני דולרים ● מה מצא מחקר ישראלי, וגם: איך עושים וודקה מערפל?

יעקב ברדוגו / צילום: תומר שלום, מתוך ויקיפדיה

אין מחירים כאלה: האם ברדוגו עשה עסקה טובה וכמה מס ישלם?

בגלובס נחשף אתמול כי איש התקשורת יעקב ברדוגו מכר דירה בת"א לתושבי חוץ אוסטרליים תמורת 58 מיליון שקל ● היקף המס צפוי לעמוד על מיליוני שקלים, ואיך המחיר לעומת שאר העסקאות באזור?

בנק הפועלים / צילום: אביב גוטליב

"לא מוצדק": האם השוק הפיל את מניות הבנקים בטעות?

מניית הפועלים הובילה את מדד הבנקים לירידות חדות, לאחר שהבנק דיווח על שחיקה ברווח הנקי על רקע ירידת הריבית, אינפלציה נמוכה ומס היסף שהוטל על הבנקים ● אלא שמנהל יחידת המחקר של בית ההשקעות אי.בי.אי, לירן לובלין, סבור כי תגובת השוק מוגזמת, ומצביע דווקא על צמיחה חזקה בתיק האשראי ובתיק המשכנתאות

בדרך לפנסיה: זה החיסכון הראשון שכדאי למשוך ממנו

ההחלטה מאיפה למשוך כספים עשויה להיות שווה הרבה מאוד כסף ● מהו המוצר הראשון בתור למימוש, מתי כדאי להפוך את קופת הגמל לקצבה, ומה מומלץ לשמר עבור היורשים? ● מומחי פרישה עונים במדור חדש על השאלות הקריטיות כשיוצאים לפנסיה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות; אלו המדדים שנפלו

בורסת ת"א ננעלה בירידות בצל האפשרות לחידוש המלחמה ● מחירי הנפט מזנקים ● החוזים העתידיים על וול סטריט נסחרים בירידות, הבורסות באסיה ננעלו בירידות ● מדד המחירים פורסם היום, האינפלציה בחודש אפריל זינקה ב-1.2% - בהתאם לצפי ● וקרן הגידור של ביל אקמן צפויה לחשוף בהמשך היום פוזיציה חדשה במיקרוסופט

סוכנות הונדה בניו ג'רזי, ארה''ב. המכסים עלו לה מיליארדי דולרים / צילום: ap, Ted Shaffrey

ענקית הרכב שמציגה הפסד תפעולי לראשונה זה 70 שנה

יצרנית הרכב היפנית הונדה רשמה הפסד תפעולי שנתי של כ־2.6 מיליארד דולר ב-2025, על רקע ההסתבכות היקרה במרוץ לרכב החשמלי, התחרות מסין והמכסים בארה"ב ● למרות זאת, בוול סטריט ובטוקיו מתמקדים דווקא בתוכנית ההתייעלות ובתחזיות האופטימיות לשנים הבאות, והמניה עלתה בכ־8%

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי / צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים לא רואה בעיה ברווחי השיא ומבטיח: "תיכנס תחרות"

בצל רווחי עתק של 32 מיליארד שקל, הכרזת רשות התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז הציתה עימות חזיתי בין הרגולטורים ● המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי מתנער מהרעיון ומסביר שלדעתו הדרך לשיפור התחרות עוברת בכלל בתשתיות: "הצעד של רשות התחרות קיצוני, היינו מוכנים לשיתוף פעולה" ● הוא מתנגד למיסוי הבנקים על רווחי יתר, מסתייג מהרפורמה ההיסטורית בשוק ההון ומתחייב: "בתוך שנה יקומו כאן עד שלושה בנקים חדשים" ● ראיון בלעדי

ג'וזף גיטלר, רפי קורן, מר ספואן מריח, פרופ' מיקי דודקביץ, משה מורג, רבקה וסידני בוכריס, דינה פיינבלט וד''ר אמנון בן משה / צילום: שלומי יוסף

"היחיד בין תל אביב לחיפה": הלל יפה משיק מכון PET-CT חדש

המרכז הרפואי הלל יפה חנך מכון PET-CT חדש ויחיד מסוגו בהשקעה של כ־28 מיליון שקל, שנועד להנגיש בדיקות מצילות חיים לחולי סרטן באזור חדרה והצפון • במקביל, סיבוס משיקה מתחם הטבות ייעודי למשרתי מילואים ● וגם: מינויים חדשים בגיתם ובחברת הייעוץ Maximize ● אירועים ומינויים

צוותי חילוץ במבנה שנפגע מטיל איראני בחיפה. ''האפליקציה תוכננה כך שתהיה נגישה ונוחה לשימוש גם בשטח'' / צילום: ap, Ariel Schalit

חוקרים ישראליים פיתחו כלי AI שמעניק לצוותי חילוץ מידע קריטי על מבנים קורסים

חוקרים מהטכניון ומאוניברסיטת חיפה פיתחו כלי AI שיכול לנתח תוכניות בנייה - ולספק מידע שיכול להציל חיים לצוותי ההצלה • הם התכוונו בכלל לפשט את המידע התכנוני, אבל עם פרוץ המלחמה נמצא לו שימוש חדש

אייל גולן / צילום: אלוני מור

פרשת משחקי חברה בה נחשד אייל גולן תפתח מחדש: הפרקליטות הורתה לבצע השלמות חקירה

ההחלטה התקבלה ע"י המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, במסגרת עררים שהגישו המתלוננת טאיסיה זמולוצקי ומתלוננת נוספת על סגירת התיק נגד גולן בפרשת "משחקי חברה" ● בפרקליטות הדגישו כי "אין בהחלטה זו כדי להביע עמדה באשר להחלטות שתתקבלנה בעררים בסיום ההליך"

גיא ברנשטיין, מנכ''ל פורמולה / צילום: יח''צ

מרוויח 47 אלף שקל בשעה: שיאן השכר החדש בבורסה

גיא ברנשטיין, מנכ"ל קבוצת ה-IT פורמולה מערכות, נהנה ב-2025 משכר בעלות של 103 מיליון שקל וקפץ למקום הראשון בטבלת השכר ● הוא הרוויח 400 אלף שקל לכל יום עבודה, או 47 אלף שקל לשעה ● ברנשטיין יקבל כעת עוד 68 מיליון שקל, בעקבות דיבידנד ענק שתחלק פורמולה בחודש הבא

שבבים / צילום: Shutterstock, Macro photo

ההנפקה הגדולה של השנה בוול סטריט: מניית השבבים שזינקה ב־100% בתוך דקות

סרבראס מנסה לאתגר את אנבידיה עם מעבד שמתאים במיוחד להפעלת סוכנים ויישומי בינה מלאכותית ● החברה חתמה לאחרונה על עסקת ענק עם OpenAI, אך לא צפוייה להוות איום מיידי על הגדולות ● הזינוק החד מעלה סימני שאלה: האם החתמים השאירו מיליארדי דולרים "על השולחן"

קניות בכרטיס אשראי / צילום: Shutterstock

כמעט אף אחד לא נשאר בבית: היום שהציל את הקמעונאים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על זינוק בביצועי הקניונים בחג ועל עוד שבוע חזק במחשבים ובסלולר

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

לאחר יום תנודתי, ת"א ננעלה בעליות בהובלת מניות השבבים

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.5% ● מניית נובה זינקה בכ-12% בעקבות הדוחות ולאחר הפסקת מסחר ארוכה, טאואר ב-8% ● בבנק הפועלים ממליצים על טאואר בפרמיה של 13% ● אופנהיימר מעלים את מחיר היעד של קמטק

SAIC MG S9 / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: קשה להתחרות בתמורה שנותן הרכב הזה

במחיר התחלתי של כ–190 אלף שקל SAIC MG S9, הקרוס-אובר הענק של MG, יכול לאכלס עד שבעה מבוגרים בחלל מרווח ומאובזר היטב ● יש בשוק מתחרים עם מערכות הנעה מלוטשות יותר ומתלים מעודנים יותר אך נכון להיום קשה להתחרות בתמורה שנותן הרכב הזה

דונלד טראמפ ושי ג'ינפינג במהלך הביקור בבייג’ינג / צילום: Reuters

טראמפ: נשיא סין התחייב לא לספק לאיראן נשק

פצוע אנוש מפגיעת רחפן נפץ בראש הנקרה ● צבא ארה"ב: חמאס חיזבאללה והחות'ים מנותקים מאספקת נשק מאיראן ● צה"ל פרסם אזהרת פינוי דחופה לתושבי 9 כפרים בדרום לבנון ● שר החוץ של איראן לאיחוד האמירויות: "הברית שלכם עם ישראל לא הגנה עליכם" ● התוכנית של מועצת השלום לעזה: להקים ממשל פלסטיני באזורים שאינם בשליטת חמאס ● עדכונים שוטפים