גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock
רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

נפתח בסטטיסטיקה מאירת עיניים. מתחילת 2025 נוספו לשוק הרכב הישראלי כ־70 דגמי רכב חדשים ומחודשים עם מגוון שיטות הנעה, כ־90% מתוכם מתחרים בפלח המרכזי של השוק בטווח המחיר של 130־250 אלף שקל פחות או יותר. כ־75% מהדגמים החדשים, שנוספו ב־2025, הם של מותגים סינים, שלא היו מוכרים לצרכן הישראלי עד לפני כשלוש שנים.

בחודשים נובמבר ודצמבר בלבד הצטרפו לשוק כמעט 20 דגמים חדשים, רובם סינים, ובמקביל מספר המותגים ממשיך להתרחב, כאשר ברבעון האחרון הצטרפו לשוק עוד שני מותגים רכב חדשים. וזו כנראה רק הקדמה למה, שצפוי ב־2026.

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי
בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

המצב הזה חסר תקדים בארץ ובעולם ובעבר עסקנו כאן לא מעט בהשלכותיו על התחרות. אבל יש לו גם השלכות מרחיקות לכת על לקוחות הרכב בישראל. אלו נאלצים להתמודד כיום עם מערכת החלטות מורכבת ולסנן כמויות מאסיביות של מידע בתהליך הבחירה.

התופעה החלה להיות מורגשת גם בעולם ושם נרתמים כיום מיטב מומחי פסיכולוגיית הצרכנים לנתח את ההשפעה של גודש הדגמים והמותגים בשוק הרכב על הצרכנים. נציג כאן כמה מהתובנות בניסיון להבין לאן צועד השוק המקומי.

תהליך הבחירה מתארך

ניקח כדוגמה לקוח ישראלי, שמחפש לרכוש קרוס־אובר משפחתי בתקציב של עד 180 אלף שקל. הוא ניצב כיום בפני קרוב 15־20 אפשרויות בחירה בדגמים של מותגים שונים או מבית אותו מותג, שמצוידים במערכות הנעה שונות (חשמלית היברידית או פלאג־אין). אם לא די בכך, הרי שיבואני רכב בישראל החלו לאמץ לאחרונה טקטיקה של פריסייל, שמוכרת משוק הרכב הסיני. זו כוללת הצגה מוקדמת מאוד של דגמים עתידיים, שיגיעו לארץ רק בעוד חודשים, כולל מפרטים ומחירים שלהם. המטרה: "לסנדל" הזמנות קיימות לכלי רכב של מתחרים ולגרום ללקוחות להסס.

כתוצאה הלקוחות חווים כיום את מה, שמכונה בפסיכולוגיית הצרכנים "עומס יתר פסיכולוגי, שמוביל לעייפות החלטות". כלומר, מערך החלטות, שלצרכן רגיל קשה לעבד.

בישראל זה בא כיום לידי ביטוי בשני סוגים של התנהגות צרכנית. הראשון הוא דחייה גורפת של רכישת הרכב, כלומר "החלטה שלא להחליט". בענף מעריכים כי זו אחת הסיבות לנסיגה שנרשמה השנה במכירות בפועל בשוק הרכב.

סוג ההתנהגות השני הוא חיפוש של הצרכנים אחרי מה שמכונה "התבצרות בעוגני אמון". כלומר רכישת כלי רכב של קומץ מותגים "בטוחים", שמוכרים לצרכנים. המחשה להתנהגות כזו היא העלייה הדו־ספרתית במכירות ב־2025של מותגים כמו טויוטה ויונדאי.

רודפים אחרי דגמים

אולם יש גם לקוחות שחוששים "להישאר מאחור" - עם דגמים מיושנים, כשכל השוק מתקדם טכנולוגית. "מותגי העוגן" נותנים מענה רק לחלק מהלקוחות. זאת מכיוון שרובם מתקשים להתמודד עם היחס יוצא הדופן של תמורה לכסף, שמציעים המותגים הסיניים בכל הנוגע לאבזור, ממדים, ביצועים וטכנולוגיות הנעה מתקדמות. התוצאההיא דעיכה מהירה מאד בנאמנות למותגי הרכב.

כאמור, זו אינה תופעה ייחודית לישראל והיא מורגשת כיום אפילו בשוק הרכב האמריקאי, שידוע בשמרנותו ובנאמנות למותגים. מחקר בנושא ב־2025, שפרסמה חברת המחקר ג'יי.די. פאואר, גילה שהנאמנות הממוצעת למותג רכב בארה"ב ירדה השנה בפעם הראשונה אי פעם אל מתחת ל־50%.

זאת, בין השאר, בשל העדפות גוברות של הלקוחות לטכנולוגיות חדשות, שמציעים מותגים חדשים, שימוש גובר של הצרכנים בכלי מדיה וחיפוש חדשים, שחושפים אותם לחידושים בשוק הרכב ואולי בעיקר בגלל המרכיב התועלתי של תמורה לכסף של המותגים החדשים.

בארה"ב היצע המותגים זעיר בהשוואה לשוק הישראלי. לפיכך אין זה מפתיע שאצלנו דעיכת הנאמנות למותג והמעבר למותגים חדשים, בעיקר סינים, מהיר יותר - ומורגש היטב בטבלת המכירות עם התדרדרות מואצת בדירוג של 2025 של "מותגי עוגן" לשעבר, דוגמת סוזוקי (מקום 14 בטבלה), סובארו (17), פולקסווגן (20) ועוד.

לדברי דני בן־חיים, מנהל תחום הרכב במועדון הצרכנות הוט: ״עד לפני כמה שנים הצרכן הישראלי היה נאמן למותג אחד, וההתחדשות הייתה טבעית - דגם חדש של אותו יצרן. בשנים האחרונות זה השתנה. השוק הוצף במותגים, בעיקר סיניים, שהציעו עיצוב מתקדם ורמות אבזור גבוהות, לעיתים מעל מה שהכרנו מהמותגים הקוריאניים והיפניים. במקביל נכנס גל הרכב החשמלי - גם עם דגמים נגישים יותר שהפכו ללהיטי מכירות. שוק הרכב הפך לטרנדי מאוד: כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה של כשנה, עד שמגיע ה'כוכב' הבא".

גם המותגים הסינים עצמם אינם חסינים בפני דעיכת הנאמנות וב־2025 ניכרת האצה במגמת המעבר של לקוחות ממותג סיני אחד למשנהו, בהתאם ל"דיל" התורן. אם בעבר התופעה נמדדה על פני רבעונים, כיום היא מורגשת בתקופות של שבועות וימים, כאשר אלפי לקוחות מבטלים הזמנות לדגם מסוים ברגע שמופיע דגם אחר עם יחס טוב יותר של תמורה לכסף.

איך יתמודדו עם התופעה

השאלה הגדולה היא עד מתי תימשך התופעה ואיך יכולים הצרכנים והמשווקים להתמודד איתה. שיטת התמודדות אחת עם "גודש ההחלטות", שאותה מתחילים כיום לאמץ גם הצרכנים וגם המשווקים, היא שימוש בכלי AI מתקדמים. צרכנים משתמשים בהם כדי "לסנן" את המידע הרב ולנתח נקודות חוזק וחולשה של מותגים ודגמים בשוק, כולל השוואה בין לאומית. המשווקים משתמשים בהם כדי לזהות מגמות חדשות בביקוש בשוק ולחזות את זרם המותגים והדגמים, שצפויים להיכנס לשוק בעתיד.

עוד שיטת התמודדות, שגם היא מורגשת היטב בישראל, היא שימוש גובר בכלי רכישה, שמנטרלים חלק מהסיכון ארוך הטווח ברכישות "עיוורות". דוגמת ליסינג "פרטי תפעולי", שבסוף התקופה שלו קיימת אופציה להחזיר את הרכב ליבואן. או חזרה מרכישה ישירה לליסינג תפעולי קלאסי בקרב של לקוחות מוסדיים, שזכאים לרכב צמוד.

וקיימת גם השיטה שאומצה בשוק הרכב הסיני, במסגרתה היצרנים ממשיכים "להמציא" ללא הרף מותגים ותת־מותגים, שפונים לקהלי נישה ולשדרג בקצב מואץ את משוואת התמורה לכסף של דגמים חדשים. בעיקר הגדלת הממדים, הטווח החשמלי וההספק שלהם במקביל להורדת מחיר. כך למשל, לצ'רי כבר יש שלושה מותגים בארץ ועוד שניים לפחות יצטרפו ב־2026.

אבל התוצאה של השיטה הזו היא הפסד משמעותי על כל יחידה נמכרת והאצה בשחיקת הנאמנות. הסינים מכנים זאת "מרוץ לתחתית". טקטיקת "ההישרדות" הזו החלה לזלוג כיום לישראל בדגמים חדשים, אבל ספק אם היא תתקיים לטווח ארוך. סביר להניח שהיא תביא ל"דילול" של דגמים ואולי גם מותגים. הסיכון הזה מכניס עוד אי־וודאות לגבי המשכיות המותג - למערכת קבלת ההחלטות המסובכת של הצרכן.

עוד כתבות

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

עליה בארנונה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

בתל אביב, ירושלים ורחובות: אושרו העלאות חריגות בארנונה

לאחר הודעת הממשלה כי גם ב־2026 תוכלנה הרשויות להגיש בקשות חריגות להעלאת ארנונה, מספר עיריות מרכזיות - בהן תל אביב, ירושלים, רחובות, ראשון לציון ורעננה - קיבלו אישור להעלאות בתעריפים

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

קניון הזהב בראשון לציון / הדמיה: ולדי קובליוב

אחרי רכישת השליטה בידי מליסרון: קניון הזהב עובר שיפוץ ב-180 מיליון שקל

במקביל להקמת קומה חדשה, גם האגף הוותיק של קניון הזהב עובר חידוש, ובנוסף מתבצע שיפוץ מקיף של כלל חזיתות הקניון ● בהודעת הקניון צוין כי המהלך נועד לשמר ולחזק את מעמדו ולהתאים אותו למציאות הקמעונאית המשתנה

איל אפרת / צילום: אורן דאי

לאומי מקים מרכז AI ומקדם את ראש החטיבה הטכנולוגיות איל אפרת לתפקיד מפתח

איל אפרת, המכהן כסמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות של בנק לאומי, ימונה לראש החטיבה הבנקאית של הבנק ויחליף את אייל בן-חיים ● הבנק הודיע היום על סדרה של מינויי בכירים נוספים הנוגעים למשרות בתחומי הטכנולוגיה וה-AI

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: ap, Gil Cohen-Magen

היועמ"שית נגד ועדת החקירה שמקדם נתניהו: מתווה רצוף פגמים שלא יאפשר את חקר האמת

עו"ד גלי בהרב-מיארה במתקפה על הצעת החוק של ח"כ אריאל קלנר: "העדפת שיקולים פוליטיים על פני עקרונות של חקירה עצמאית, בלתי תלויה ומקצועית"

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

חוסר היציבות בנופר נמשך: סמנכ"ל הכספים עוזב אחרי חודשיים וחצי

שרשרת העזיבות והשינויים בצמרת חברת האנרגיה המתחדשת של עופר ינאי נמשכת ● את מקומו של ניר פלג המתפטר יחליף אברהם גולדה, ששימש עד לאחרונה כסמנכ"ל הכספים של שיכון ובינוי

יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו / איור: גיל ג'יבלי

תחילתו של גל? יותר מאלף עסקאות לרכישת דירות חדשות בוטלו

במשרד האוצר חשפו כי 6% מהעסקאות לרכישת דירות חדשות "על הנייר" ב־2023 בוטלו ע"י הרוכשים ● התופעה בולטת בעיקר במחוז הדרום, שמאופיין בשיעור גבוה של מבצעי מימון מצד הקבלנים ● הנפגעים העיקריים הם לרוב לא היזמים אלא הרוכשים עצמם, שלא מסוגלים להשלים את הרכישה ונאלצים לשלם פיצויים גדולים

יוסי חסון / צילום: באדיבות מייטאון

"אני אופטימי – הדברים יחזרו לעצמם": היזם שעזב את עולם ההייטק, והקים חברת נדל"ן

מנכ"ל ויו"ר מיי טאון, יוסי חסון, היה בין המשקיעים הראשונים ב־Waze - ובשלב מסוים החליט "לחתוך" מעולם ההייטק וההשקעות אל הנדל"ן ● היום הוא מקווה להפוך את מיי טאון לאחת המובילות בהתחדשות עירונית, מודה כי בדיעבד היה נכנס לעולם הפינוי־בינוי מוקדם יותר, ומלין על הבירוקרטיה המכבידה: "תב"ע ובקשה להיתר בתוך חמש שנים? צריך להיות הודיני"

ביל אקמן ואילון מאסק / צילום: Richard Brian, Evan Vucci

ביל אקמן מציע לאילון מאסק להנפיק יחד את SpaceX בדרך לא שגרתית

מייסד קרן הגידור פרשינג סקוור מציע לאיש העשיר בעולם לצרף את חברת החלל שלו לבורסה במודל ייחודי - SPARC ● המודל, לפי אקמן, כולל מיזוג לחברה ציבורית ללא עלויות חתמים או תיווך, ועם תגמול למשקיעי טסלה ● וגם: המיליארדר היהודי שהגיב לאקמן: "תעמוד בתור"

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

בוול סטריט בונים על עוד שנה של עליות, אבל 7 דברים יכולים להשתבש ב-2026

הדרך לשנה רביעית ברציפות של עליות בוול סטריט, עוברת דרך שורה של דברים שעלולים להשתבש ● בין היתר: מלחמת הסחר, השקעות העתק, החובות שלקחו חברות כדי להדביק את מרוץ ה-AI והחשש ממיתון עולמי

שמואל אלפסי, מנכ''ל אמנת / צילום: יח''צ

המניה שקפצה 50% בחודש והרווח של יורשי המייסד

מנייתה של אמנת, חברת ניהול הפרויקטים וה־IT, נסקה בכמעט 50% בחודש האחרון ● אשתקד, לפני הקפיצה הגדולה, רכש המייסד אברהם (לולו) אסף ז"ל מניות משותפו תמורת 22 מיליון שקל

סניף של מסעדת ''נונו מימי'' / צילום: ליאור ממון

בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

למרות הסיכונים המיוחסים לעסקי המסעדנות, השקעות שביצעו מוסדיים ובעלי הון ברשתות "נונו מימי" ו"קיסו" מעידות על עניין גובר בתחום ● גורם בשוק: "הכול זה ניהול, וכשיש הנהלה איכותית, הביזנס דופק כמו שצריך, והתוצאות יפות" ● וגם: איזה רווח נדרש כדי להנפיק?

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

המכס האמריקאי על ישראל יישאר 15%: "זה האפס החדש"

גובה המכס הכללי שיוטל על סחורות מישראל לא ישתנה לעומת השלב הקודם של תוכנית המכסים האמריקאית ● החידוש בהכרזה צפוי להיות בהחרגות ובהקלות שיינתנו למוצרים מענפים מסוימים - כגון תעשיות ביטחוניות ויהלומים ● בכירה במשרד הכלכלה: "ישראל כבר הלכה כברת דרך גדולה לכיוון האמריקאים; מקווה שנצליח להשיג הקלות נוספות"

בניין גלי צה''ל ביפו / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

הממשלה אישרה פה אחד את ההצעה לסגירת גלי צה"ל

השרים אישרו היום את החלטת שר הביטחון ישראל כ"ץ, לפיה שידורי גלי צה"ל יופסקו עד 1 במרץ 2026 ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועמ"שית, שקבעה כי ההחלטה אינה חוקית ● מיד לאחר פרסום ההחלטה הוגשו לבג"ץ מספר עתירות בנושא ● כ"ץ הנחה להתחיל בשיבוץ מחדש של חיילי התחנה - "תוך מתן עדיפות לתפקידי לחימה"

מפעל ייצור חברת ''על בד'' / צילום: איל יצהר

המושב הדתי מצטרף לגל המימושים בבורסה: משואות יצחק מכרה מניות עלבד ב-33 מיליון שקל

אחרי זינוק של מעל 80% בשנה האחרונה, בעלת השליטה ביצרנית המגבונים עלבד החליטה לממש 6% ממניותיה וירדה להחזקה של כ-60% ● במשואות יצחק מציינים כי מדובר בסגירת מעגל, לאחר שלפני שלוש שנים רכש המושב שיעור דומה של מניות בעת שהחברה נקלעה לסחרור

הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992 / צילום: Shutterstock

השיא ה־60: הבורסה בתל אביב לא ראתה שנה כזו מאז 1992. מה קרה אחר־כך?

מדד ת"א 35 שבר ביום ראשון את השיא ה־60 מתחילת השנה. כך, שנת 2025 קטפה את התואר השנה עם הכי הרבה שיאים מאז השקת מדד הדגל ב־1992 ● גלובס בדק מה קרה בהיסטוריה אחרי שנים כל־כך טובות בבורסה. ולמה שיאים לא תמיד מגיעים יחד עם תשואות גבוהות