גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock
רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

נפתח בסטטיסטיקה מאירת עיניים. מתחילת 2025 נוספו לשוק הרכב הישראלי כ־70 דגמי רכב חדשים ומחודשים עם מגוון שיטות הנעה, כ־90% מתוכם מתחרים בפלח המרכזי של השוק בטווח המחיר של 130־250 אלף שקל פחות או יותר. כ־75% מהדגמים החדשים, שנוספו ב־2025, הם של מותגים סינים, שלא היו מוכרים לצרכן הישראלי עד לפני כשלוש שנים.

בחודשים נובמבר ודצמבר בלבד הצטרפו לשוק כמעט 20 דגמים חדשים, רובם סינים, ובמקביל מספר המותגים ממשיך להתרחב, כאשר ברבעון האחרון הצטרפו לשוק עוד שני מותגים רכב חדשים. וזו כנראה רק הקדמה למה, שצפוי ב־2026.

קמפיין הריכוזיות נושא פירות? צ'רי הסינית בוחנת מינוי יבואן שלישי
בלחץ גרמניה ותעשיית הרכב: אירופה לקחה צעד אחורה במהפכה הירוקה

המצב הזה חסר תקדים בארץ ובעולם ובעבר עסקנו כאן לא מעט בהשלכותיו על התחרות. אבל יש לו גם השלכות מרחיקות לכת על לקוחות הרכב בישראל. אלו נאלצים להתמודד כיום עם מערכת החלטות מורכבת ולסנן כמויות מאסיביות של מידע בתהליך הבחירה.

התופעה החלה להיות מורגשת גם בעולם ושם נרתמים כיום מיטב מומחי פסיכולוגיית הצרכנים לנתח את ההשפעה של גודש הדגמים והמותגים בשוק הרכב על הצרכנים. נציג כאן כמה מהתובנות בניסיון להבין לאן צועד השוק המקומי.

תהליך הבחירה מתארך

ניקח כדוגמה לקוח ישראלי, שמחפש לרכוש קרוס־אובר משפחתי בתקציב של עד 180 אלף שקל. הוא ניצב כיום בפני קרוב 15־20 אפשרויות בחירה בדגמים של מותגים שונים או מבית אותו מותג, שמצוידים במערכות הנעה שונות (חשמלית היברידית או פלאג־אין). אם לא די בכך, הרי שיבואני רכב בישראל החלו לאמץ לאחרונה טקטיקה של פריסייל, שמוכרת משוק הרכב הסיני. זו כוללת הצגה מוקדמת מאוד של דגמים עתידיים, שיגיעו לארץ רק בעוד חודשים, כולל מפרטים ומחירים שלהם. המטרה: "לסנדל" הזמנות קיימות לכלי רכב של מתחרים ולגרום ללקוחות להסס.

כתוצאה הלקוחות חווים כיום את מה, שמכונה בפסיכולוגיית הצרכנים "עומס יתר פסיכולוגי, שמוביל לעייפות החלטות". כלומר, מערך החלטות, שלצרכן רגיל קשה לעבד.

בישראל זה בא כיום לידי ביטוי בשני סוגים של התנהגות צרכנית. הראשון הוא דחייה גורפת של רכישת הרכב, כלומר "החלטה שלא להחליט". בענף מעריכים כי זו אחת הסיבות לנסיגה שנרשמה השנה במכירות בפועל בשוק הרכב.

סוג ההתנהגות השני הוא חיפוש של הצרכנים אחרי מה שמכונה "התבצרות בעוגני אמון". כלומר רכישת כלי רכב של קומץ מותגים "בטוחים", שמוכרים לצרכנים. המחשה להתנהגות כזו היא העלייה הדו־ספרתית במכירות ב־2025של מותגים כמו טויוטה ויונדאי.

רודפים אחרי דגמים

אולם יש גם לקוחות שחוששים "להישאר מאחור" - עם דגמים מיושנים, כשכל השוק מתקדם טכנולוגית. "מותגי העוגן" נותנים מענה רק לחלק מהלקוחות. זאת מכיוון שרובם מתקשים להתמודד עם היחס יוצא הדופן של תמורה לכסף, שמציעים המותגים הסיניים בכל הנוגע לאבזור, ממדים, ביצועים וטכנולוגיות הנעה מתקדמות. התוצאההיא דעיכה מהירה מאד בנאמנות למותגי הרכב.

כאמור, זו אינה תופעה ייחודית לישראל והיא מורגשת כיום אפילו בשוק הרכב האמריקאי, שידוע בשמרנותו ובנאמנות למותגים. מחקר בנושא ב־2025, שפרסמה חברת המחקר ג'יי.די. פאואר, גילה שהנאמנות הממוצעת למותג רכב בארה"ב ירדה השנה בפעם הראשונה אי פעם אל מתחת ל־50%.

זאת, בין השאר, בשל העדפות גוברות של הלקוחות לטכנולוגיות חדשות, שמציעים מותגים חדשים, שימוש גובר של הצרכנים בכלי מדיה וחיפוש חדשים, שחושפים אותם לחידושים בשוק הרכב ואולי בעיקר בגלל המרכיב התועלתי של תמורה לכסף של המותגים החדשים.

בארה"ב היצע המותגים זעיר בהשוואה לשוק הישראלי. לפיכך אין זה מפתיע שאצלנו דעיכת הנאמנות למותג והמעבר למותגים חדשים, בעיקר סינים, מהיר יותר - ומורגש היטב בטבלת המכירות עם התדרדרות מואצת בדירוג של 2025 של "מותגי עוגן" לשעבר, דוגמת סוזוקי (מקום 14 בטבלה), סובארו (17), פולקסווגן (20) ועוד.

לדברי דני בן־חיים, מנהל תחום הרכב במועדון הצרכנות הוט: ״עד לפני כמה שנים הצרכן הישראלי היה נאמן למותג אחד, וההתחדשות הייתה טבעית - דגם חדש של אותו יצרן. בשנים האחרונות זה השתנה. השוק הוצף במותגים, בעיקר סיניים, שהציעו עיצוב מתקדם ורמות אבזור גבוהות, לעיתים מעל מה שהכרנו מהמותגים הקוריאניים והיפניים. במקביל נכנס גל הרכב החשמלי - גם עם דגמים נגישים יותר שהפכו ללהיטי מכירות. שוק הרכב הפך לטרנדי מאוד: כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה של כשנה, עד שמגיע ה'כוכב' הבא".

גם המותגים הסינים עצמם אינם חסינים בפני דעיכת הנאמנות וב־2025 ניכרת האצה במגמת המעבר של לקוחות ממותג סיני אחד למשנהו, בהתאם ל"דיל" התורן. אם בעבר התופעה נמדדה על פני רבעונים, כיום היא מורגשת בתקופות של שבועות וימים, כאשר אלפי לקוחות מבטלים הזמנות לדגם מסוים ברגע שמופיע דגם אחר עם יחס טוב יותר של תמורה לכסף.

איך יתמודדו עם התופעה

השאלה הגדולה היא עד מתי תימשך התופעה ואיך יכולים הצרכנים והמשווקים להתמודד איתה. שיטת התמודדות אחת עם "גודש ההחלטות", שאותה מתחילים כיום לאמץ גם הצרכנים וגם המשווקים, היא שימוש בכלי AI מתקדמים. צרכנים משתמשים בהם כדי "לסנן" את המידע הרב ולנתח נקודות חוזק וחולשה של מותגים ודגמים בשוק, כולל השוואה בין לאומית. המשווקים משתמשים בהם כדי לזהות מגמות חדשות בביקוש בשוק ולחזות את זרם המותגים והדגמים, שצפויים להיכנס לשוק בעתיד.

עוד שיטת התמודדות, שגם היא מורגשת היטב בישראל, היא שימוש גובר בכלי רכישה, שמנטרלים חלק מהסיכון ארוך הטווח ברכישות "עיוורות". דוגמת ליסינג "פרטי תפעולי", שבסוף התקופה שלו קיימת אופציה להחזיר את הרכב ליבואן. או חזרה מרכישה ישירה לליסינג תפעולי קלאסי בקרב של לקוחות מוסדיים, שזכאים לרכב צמוד.

וקיימת גם השיטה שאומצה בשוק הרכב הסיני, במסגרתה היצרנים ממשיכים "להמציא" ללא הרף מותגים ותת־מותגים, שפונים לקהלי נישה ולשדרג בקצב מואץ את משוואת התמורה לכסף של דגמים חדשים. בעיקר הגדלת הממדים, הטווח החשמלי וההספק שלהם במקביל להורדת מחיר. כך למשל, לצ'רי כבר יש שלושה מותגים בארץ ועוד שניים לפחות יצטרפו ב־2026.

אבל התוצאה של השיטה הזו היא הפסד משמעותי על כל יחידה נמכרת והאצה בשחיקת הנאמנות. הסינים מכנים זאת "מרוץ לתחתית". טקטיקת "ההישרדות" הזו החלה לזלוג כיום לישראל בדגמים חדשים, אבל ספק אם היא תתקיים לטווח ארוך. סביר להניח שהיא תביא ל"דילול" של דגמים ואולי גם מותגים. הסיכון הזה מכניס עוד אי־וודאות לגבי המשכיות המותג - למערכת קבלת ההחלטות המסובכת של הצרכן.

עוד כתבות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

שמן זית / צילום: דרור מרמור

סמל יוקר המחיה משנה כיוון, ומחירו מאבד 35%

בזמן שסל הקניות הישראלי מתייקר כמעט בכל קטגוריה, מחיר שמן הזית יורד בעקביות בזכות הקטנת המכסים ● למרות עונת מסיק מקומית דלה ומחסורים, התחרות אילצה את היצרניות הגדולות להוריד מחירים ● כדי לאפשר זאת, המדינה סבסדה את החקלאים ב־30 מיליון שקל

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מלון דן באילת / צילום: באדיבות מלונות דן

האפקט האיראני: הישראלים מזמינים יותר חופשות בארץ, ופחות בחו"ל

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● נתוני הפניקס גמא מצביעים על עלייה של 25% בהזמנת חופשות מקומיות - אך ירידה כוללת בענף התיירות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

נגיד בנק ישראל מגיב לסמוטריץ': "אני לא קם בבוקר, פותח חלון ומחליט מה גובה הריבית"

אמיר ירון התייחס בראיון לגלובס להחלטה להשאיר את הריבית ללא שינוי על רמה של 4%, וכך לקטוע רצף של שתי הפחתות ● הוא התייחס למצב הכלכלה ול"רוחות המלחמה" שהיוו שיקול מרכזי בהחלטת הוועדה, הגיב בתקיפות לדרישתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לחזור בו מהחלטתו, וגם סיפר איפה הוא מוכן להתגמש בדיונים בכנסת על רפורמת הבנקים הקטנים

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ׳ חתם על צו חדש: פטור ממע״מ עד 130 דולר בייבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו על ידי הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

אפי מלכין, הממונה על השכר באוצר / צילום: דוברות משרד האוצר

הבשורה שיקבלו בקרוב 700 אלף עובדים

לראשונה מאז הקורונה: משרד האוצר מסדיר את העבודה מהבית במגזר הציבורי ● לגלובס נודע כי הפיילוט הופך לקבוע ומתרחב ● המתווה ליום עבודה אחד בשבוע מהבית, שמגבש הממונה על השכר, יחול על המגזר הציבורי הרחב שכולל כ-700 אלף עובדים

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

סדרת הדרמה ''הבת'' / צילום: אוהד רומנו

לראשונה: קשת מוכרת סדרת מקור לאפל טיוי

פלטפורמת הסטרימינג אפל טיוי רכשה לשידור את סדרת הדרמה "הבת" של קשת 12, בעסקה שהוגדרה מהגדולות שביצעה זרוע ההפצה של הקבוצה • דורון שליט יעמוד בראש השלוחה הישראלית של חברת התרופות באייר ● ומינויים חדשים בלי קופר וב-PTC ● אירועים ומינויים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה