גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

4 רפורמות קריטיות: כלכלנים משרטטים את המפתח לצמיחה בשנים הקרובות

על פי תחזית האוצר, הצמיחה ב־2026 צפויה להיות גבוהה מהרגיל, ולאחר מכן לשוב לקצב של 3.5% מהתוצר ● אלא שבמכון אהרון מציגים תמונה פסימית יותר, וטוענים כי ללא רפורמות מבניות במשק - היא תישחק ● על הפרק: גיוס חרדים וקידום השכלה בחברה הערבית

חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל
חיילי צה''ל בעזה / צילום: דובר צה''ל

בשנת 2026, הצמיחה של המשק הישראלי תהיה גבוהה מהרגיל, כריבאונד על הצמיחה הנמוכה במלחמה - על כך מסכימים כולם. אולם, השאלה הגדולה נותרה לשנים שאחריה. ובעוד שבאוצר סבורים שהצמיחה תחזור אז לתוואי המגמה מהשנים האחרונות ותעמוד על 3.5% תוצר, במכון אהרון מציגים תחזית פסימית בהרבה. זאת, במידה והממשלה לא תקדם רפורמות משמעותיות במשק.

פחות מה-OECD: בבנק אוף אמריקה צופים לישראל צמיחה של 4.2% בשנת 2026
לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד

בכירים במשק ובממשלה, בעבר ובהווה, התכנסו השבוע באוניברסיטת רייכמן לדיון בתחזית מכון אהרון למדיניות כלכלית, שבאופן חריג כימתה את תרומתן הצפויה של רפורמות שונות לצמיחת התוצר. לפי התחזית, צמיחה גבוהה עשויה לתמוך בצמצום יחס החוב־תוצר ובהעלאת רמת החיים בישראל לרמה "כמו בעשרת המדינות המובילות בעולם". בין המשתתפים אפשר למנות את: יעל אנדורן וירום אריאב, לשעבר מנכ"לי משרד האוצר, ד"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכלכלי, והאלוף (מיל') עמוס ידלין, לצד בכירים ממשרד האוצר ומבנק ישראל.

עזה: הסכנה הגדולה

המודל הכלכלי של מכון אהרון מבוסס על תרחיש בסיס ביטחוני אופטימי יחסית, שלפיו צה"ל יעבור לפרימטר בעזה לקראת סוף העשור ותוכנית טראמפ מיושמת במלואה; ביהודה ושומרון נמשך מצב מתוח; בצפון נשמרת ההסדרה מול לבנון לצד תקיפות יזומות; ובאיראן מושם דגש על מוכנות לסבבים נוספים. עם זאת, תרחיש חמור העשוי לערער את תמונת המצב הביטחונית הוא התלקחות החזיתות.

ראש המכון, פרופ' צבי אקשטיין, אמר לגלובס כי "התרחיש שלנו ריאלי ושאלת עזה היא השאלה הקריטית, כי אפשר להתמודד עם אירועים חד־פעמיים עם איראן או בצפון, והתרחיש שלנו לוקח מרווח ביטחון גם במקרה של התלקחות". מנגד, הוא מציין כי "תרחיש שבו הצבא הוא הגוף השולט אזרחית בעזה מהווה את הסכנה הכי גדולה לכלכלה", וצופה עלות שנתית של 20-30 מיליארד שקל במצב כזה, פגיעה של כחצי אחוז בצמיחה השנתית עקב סנקציות בינלאומיות והיעדר תקציבים למימון רפורמות תומכות צמיחה.

לדבריו, "הסבירות לכך היא נמוכה כל עוד טראמפ בשלטון. אני מקווה שתהיה ממשלה חכמה מספיק בישראל, אשר תמצא מישהו אחר שינהל את עזה במקומה".

הצעירים עוזבים

במכון אהרון מזהים סיכונים כלכליים משמעותיים בשנים הקרובות, ובראשם בריחת מוחות. בין הסיכונים שמוצגים: אי־הסכמות על תקציב הביטחון, תקצוב סקטוריאלי מפלה, פגיעה בשירותים אזרחיים, בידוד מדיני ואי־יציבות ביטחונית, לצד פילוג חברתי נוכח העימות בין הרשות השופטת למבצעת, והיקף מילואים גבוה.

לדברי פרופ' צבי אקשטיין, "זה חשש מאוד גדול וזו סכנה גדולה מאוד למשק. הפילוג החברתי וחוסר האמון בממשלה בצבא ולצד היקף מילואים גבוה מביאים אנשים צעירים עם הון אנושי גבוה לעזוב. יש קהילות ישראלים שהתבססו בניו ג'רזי, באיטליה ובמקומות נוספים, ולכן יש חשיבות ענקית לקדם רפורמות קריטיות. לגבי ימי המילואים, הנושא יפתר עם גיוס גבוה של חרדים ושירות קבע קצר".

לפי המכון, המשך המגמה הנוכחית עלול להביא לצמיחה של כ־2.5% בלבד - ובמילים אחרות, ישראל לא תחזור למצב בו הייתה לפני המלחמה. כדי למנוע התדרדרות כלכלית, יש לנקוט ברפורמות מהותיות שיגדילו את הצמיחה ל־3.5־3.9%.

הייטק, רכבות ודיגיטציה

העלאת שיעור התעסוקה וצמצום פערי ההשכלה בחברה הערבית והחרדית, כולל קביעת יעדים לתעסוקת נשים ערביות וגברים חרדים והשוואת ההשכלה הטכנולוגית, צפויים להוסיף 0.4% לתוצר. פרופ' צבי אקשטיין מציין: "מרבית העלייה מיוחסת לחברה הערבית. רפורמה בנושא הוצאה מחוק ההסדרים השנה, אולי תיכנס בחוק הבא. זה חשוב שלא יחוקק חוק השתמטות ושחרדים יגויסו, וגם על מי שנשאר ללמוד בכולל יש לבטל את העונשים - הם חייבים להיות בו עד גיל 26 ונאסר עליהם לעבוד או ללמוד בזמן הזה".

השקעה בתשתיות תחבורה ודיור תוסיף 0.25% לתוצר, ומחייבת לא רק תכנית מטרו אלא השקעות של כ־940 מיליארד שקל עד 2040, באמצעות מימון ממשלתי ולכידת ערך קרקע סביב תחנות רכבת. בנוסף, חיזוק ענף ההייטק וצמיחה של 3.5% בשיעור המועסקים בתחומים טכנולוגיים, יחד עם וודאות ותחרותיות עסקית, צפויים להוסיף 0.3% לתוצר. דיגיטציה במגזר הציבורי, שתצמצם בירוקרטיה וחסכון של 25% בזמן העבודה של נותני שירותים, תוסיף 0.1% נוספים.

"נחיה בישראל עם חיוך"

הפחתת יוקר המחיה נחשבת למהלך הכרחי, בעיקר באמצעות עידוד תחרות ושינויים במגזרי המזון והדיור. פרופ' צבי אקשטיין מסביר: "המזון והדיור מהווים 70% מיוקר המחייה העודף של ישראל מול אירופה. יש צורך ברפורמות להסרת חסמים בייבוא, וכן רפורמה בחקלאות. הקפיצה במחירי המזון הטרי והמיובא, בדומה לדיור, מתרחשת מאז 2010. חלק מירידת המחירים בדיור נובעת מצעירים שעזבו את הארץ, כולל חלק מהאוקראינים שהגיעו לפה, וגידול אוכלוסייה נמוך מהממוצע בשנתיים האחרונות. זה הביא לירידה בביקושים בדיור, לצד ריבית גבוהה מעט, שהריבית הנמוכה יותר של בנק ישראל עתידה להקל על לקיחת משכנתאות. אנו ממליצים שהממשלה תגביר את התכנון הצמוד לתחבורה, ובפרט תחנות רכבת, ותקדם פיתוח תשתיות במימון שנוצר מלכידת ערך".

לדבריו, "אם נוריד את יוקר המחייה, רמת החיים בישראל בעוד עשור יכולה להיות ברמת עשרת המדינות המובילות בעולם. ואם לא יהיו כאן טילים, נוכל לחיות בישראל אחרת לגמרי, עם חיוך על השפתיים".

עם זאת, עד כה הממשלה מנסה להעביר תקציב עם גרעון גבוה מהמומלץ במכון, וללא רפורמות משמעותיות. אקשטיין מוסיף: "למרות הגרעון הגבוה אנחנו אופטימים, בזכות עסקת וויז ובזכות הסכם הגז עם מצרים. כשהתוצר מטפס - גם ההכנסות ממיסים מטפסות, ואנחנו רואים הייטק, בטחוניות וסייבר שמתחזקות כל הזמן".

הוא מוסיף: "אין ספק שהממשלה הזו לא נקטה ברפורמות משמעותיות. מצד שני, למרות 5 מיליארד שקלים שהוקצו לכספים קואליציוניים, הגירעון השנתי הסתכם ב־4.7%, ויחס החוב־תוצר לא חצה את 70% כפי שחששנו. זה הושג בזכות צעדים כמו העלאת מע"מ, שינוי התמריץ לחלוקת דיבידנדים ומיסוים, ועוד צעדים נוספים, כך שההכנסות ממסים השנה היוו כ‑2% מהתל"ג מעל הממוצע הרב־שנתי. צעדים אלו שמרו על יציבות המשק, וככל הנראה גם הסיקור של האקונומיסט העניק לכלכלה הישראלית ציון גבוה. כעת הגיע הזמן לרפורמות: אם ייושמו, הצמיחה תחזור להיות גבוהה לאורך עשור; בלעדיהן, אנחנו פסימיים מאוד".

עוד כתבות

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

הסופרקמפיוטר של חברת סריבראס בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

שווי של כ־8 מיליארד דולר: יצרנית השבבים שמאתגרת את אנבידה נערכת להנפקה

לפי רויטרס, חברת סריבראס, המפתחת מעבדים למודלים גדולים של בינה מלאכותית ופועלת בשוק שנשלט בידי אנבידיה, נערכת להגשת תשקיף לקראת הנפקה ראשונית בוול סטריט ברבעון השני של 2026 ● הנפקה קודמת שתוכננה ב-2024 ירדה מהפרק בשל השקעת מיעוט של קבוצת G42 מאבו דאבי, אולם זו נעדרת מהתשקיף החדש

מרחב דרום הר חברון / צילום: אגף ההנדסה והבינוי במשרד הביטחון

5 ישראלים נעצרו ע"י המשטרה, הפלסטינים מדווחים: "נכנסו לבית בכפר בדרום הר חברון, שחטו 3 כבשים ופצעו תושבים"

במערכת הביטחון העלו חשש, ההבנה: "חבית הנפץ" מול איראן עלולה להתלקח מחדש ● אלי פלדשטיין: "אחרי 7.10 המשימה הייתה למחוק את מושג האחריות סביב רה"מ" ●  איזנקוט מאשים: "נתניהו, אתה לא ראוי להוביל את המדינה. ישראל חייבת ללכת לבחירות ולנקות את קודש הקודשים ● דיווחים שוטפים

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בטהרן, ארכיון / צילום: ap

ההיערכות בישראל לעימות עם איראן, והמסר: לא ניקח סיכון

רה"מ קיים פגישה משולשת עם ראש ממשלת יוון ונשיא קפריסין, כחלק מניסיון לבסס ציר אנטי-טורקי ● ארה"ב פועלת לכינוס ועידה לשיקום רצועת עזה ● הבכיר האמריקאי מאיים: "כנראה שאיראן לא הבינה את המסר" ● ניסוי הטילים באיראן והאיומים: "נגיב באופן נחרץ לכל פעולה עוינת" ● ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הקמת ועדת החקירה הפוליטית לחקר אירועי ה-7 באוקטובר ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

ממוצע המשכנתאות בנובמבר - הנמוך ביותר ב-7 החודשים האחרונים

נתוני בנק ישראל מגלים ירידות מסוימות בהיקפי המשכנתא הממוצעת שנלקחה בחודש שעבר, ואף ירידה קלה בהיקף המשכנתאות בפיגור ● ממוצע כלל המשכנתאות שנלקחו בנובמבר הגיע ל-1.023 מיליון שקל, שהוא הנמוך ביותר מאז אפריל השנה

תל אביב. מצב המוכרים הוא הגרוע בארץ / צילום: Shutterstock

המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

נתונים שקיבל גלובס מאתר יד2 מלמדים על המצב הקשה של מי שמנסים למכור דירות יד שנייה: בתל אביב הם יכולים למצוא את עצמם ארבע שנים בשוק, בטבריה מצבם דווקא טוב

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר האוצר רוצה להטיל מס רווחי יתר של 15% על הבנקים - גבוה מהמלצת הוועדה

המס צפוי להכניס לקופת המדינה 1.13 מיליארד שקל בשנה הקרובה, ולטפס ל-1.5 מיליארד שקל מדי שנה עד לסוף העשור ● איגוד הבנקים בתגובה: "בניגוד לעמדת הצוות המקצועי שהוא עצמו מינה, שר האוצר קיבל החלטה שרירותית ללא כל היגיון כלכלי ובניגוד לאינטרס הציבורי"

מירי מיכאלי, מגישת המהדורה המרכזית ב-i24news / צילום: צילום מסך מערוץ i24news

מענק של עד 20 אלף שקל: תוכנית הפרישה מרצון של i24NEWS נחשפת

בהנהלת i24NEWS מציעים תוכנית פרישה מרצון לעובדים ● עובדים בעלי ותק של בין ארבעה חודשים לשנה יקבלו 10,000 שקל אם יחליטו לפרוש; עובדים בעלי ותק של מעל לשנתיים יקבלו 20 אלף שקל ● בוועד העובדים ציינו כי "למרות שמדובר בפעולה מאוד לא טבעית בעבורנו, אנו מציעים לכם לשקול בחיוב אופציה להיעתר להצעת ההנהלה"

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט / צילום: מרי רון

הבכיר שמזהיר: הסיבות להתרחק מהסקטור הלוהט שטס ב-370%

בועז מירוני, מנהל מחלקת המחקר באנליסט, מאמין בבורסה בת"א, גם אחרי תשואה של 100% בשנתיים ● הוא מעריך שמבין שני הסקטורים המצטיינים של השנה יש הזדמנות רק בבנקים ● ממליץ על מניות אנרגיה: "לא יודע אם ג'מיני ינצח את ChatGPT, אבל שניהם יצטרכו חשמל" ● ולמה כדאי להתרחק ממדד הביטוח?

השינויים שצפויים בענף החיסכון ב־2026 / צילום: Shutterstock

מקופות הגמל למדרגות המס: השינויים שישפיעו על הכסף שלנו ב־2026

תקרת ההפקדה לגמל להשקעה תעלה, "חיסכון לכל ילד" ייצא מהקפאה והפטור ממס על הקצבאות לפנסיה יגדל מעט ● הבשורה הרעה: דמי הניהול בחלק מקרנות הנאמנות עשויים לעלות ● כל מה שצריך לדעת לקראת 2026

"שונא היהודים הנתעב ביותר של 2025": הזוכה בתואר אנטישמי השנה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: המדינה הערבית שהפכה לשותפה של ישראל בתעשייה הצבאית, איראן מגיבה לאיומים של ישראל בתקיפה נוספת, בניו יורק טיימס מסקרים את המלחמה על קרקעות פלסטיניים באיו"ש, וטאקר קרלסון "זכה" בפרס אנטישמי השנה ● כותרות העיתונים בעולם

לא מרוצים: התגובות בטורקיה למפגש של ישראל, יוון וקפריסין

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: איך מסקרים בעולם את הכוונה לסגור את גל"צ, טורקיה לא מרוצה משיתוף הפעולה של ישראל, יוון וקפריסין, ההאקרים האיראנים שהביכו את ישראל, והקבוצה היהודית שמצאה אדם ששלח עשרות מכתבים אנטישמיים ● כותרות העיתונים בעולם

אלוף במיל' אלי שרביט / צילום: ישראל הדרי

חברה ביטחונית נוספת בדרך לת"א: רפאל רוצה להנפיק חברה בת בשווי של רבע מיליארד שקל

המועמדת להנפקה: חברת ההגנה התת-ימית DSIT אותה רכשה רפאל לפני עשור לפי שווי של 15 מיליון דולר בלבד ● נשיא החברה הוא האלוף במיל' אלי שרביט, מפקד חיל הים לשעבר, שהיה מועמד לתפקיד ראש השב"כ, אך מינויו בוטל

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

בורסת ת"א לחברות הציבוריות: כך תוכלו לממש את הפוטנציאל של מסחר בשישי

לקראת המעבר לימי מסחר גלובליים בתחילת ינואר, הבורסה בת"א פנתה למנכ"לי החברות הציבוריות במטרה לנצל את השינוי ולהגדיל את חשיפתן למשקיעים זרים ● בין ההמלצות: לחזק פעילות באנגלית, להעמיק קשרי משקיעים בינלאומיים וליישר קו עם סטנדרט הדיווח המקובל בעולם

מאגר הגז לוויתן / צילום: אלבטרוס

ניו-מד מחפשת גז בשווי עשרות מיליארדי דולרים ועשויה להפוך לספק מרכזי באירופה

ניו-מד הישראלית החלה בקידוח אקספלורציה בשני מאגרי גז פוטנציאליים בבולגריה, בשווי פוטנציאלי של עשרות מיליארדי דולרים ● במקרה שיימצא שם גז, מעבר להשפעה הכלכלית עבור החברה שעשויה להפוך לספקית משמעותית בשוק האירופי היקר, עשויה להיות לכך גם השפעה גאו-פוליטית

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הדולר מתחת ל-3.2 שקלים ובשפל של קרוב ל-4 שנים. אלו הסיבות

השקל ממשיך את מגמת ההתחזקות שלו מול הדולר שנחלש כבר יומיים רצופים בעולם ● הסיבות: העליות בוול סטריט, מכירת גז למצרים ועסקות נשק גדולות ● מיטב: "מעבר לירידות בשוקי המניות בעולם הוא האיום העיקרי על התחזקות השקל" ● הדולר בדרך לשנתו החלשה ביותר זה שמונה שנים ● ומה צפוי בעוד חצי שנה?

רכב ותחבורה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הנאמנות למותג? איך 70 דגמים חדשים שינו את הכללים בשוק הרכב

עשרות דגמים התווספו לשוק הרכב הישראלי ב־2025, במיוחד של מותגים סינים ● ההיצע הרחב מספק שלל אפשרויות לצרכנים שמחפשים תמורה לכסף, ומוותרים על נאמנות למותגים הוותיקים ●"השוק הפך לטרנדי, כל מותג חדש ומרשים מייצר נהירה קצרה", אומרים בענף

מפעל מכונות הדפוס Heidelberger Druckmaschinen מחפש כניסה לתחום הביטחוני / צילום: Reuters, Uwe Anspach/dpa

מרוץ החימוש משנה את הכללים בכלכלה הגדולה באירופה

ברלין התחייבה להוציא סכום של יותר מחצי טריליון דולר על תחום הביטחון בעשור הקרוב ● עבור יצרני תעשייה גרמנים, המתמודדים עם קיפאון בכלכלה ועם ירידה ביצוא לארה"ב ולסין, זו הזדמנות קורצת להמציא את עצמם מחדש כספקים בתחומים הצבאיים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בבורסה; ת"א 35 שוב ננעל בשיא - הפעם ה-61 השנה

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6%, ת"א 90 איבד 0.2% ● מיטב: למרות הגירעון בחשבון השוטף, השקל לא ייפגע ● שוק החוב העולמי: כוחות רבים לוחצים לעליית התשואות הארוכות ● מחירי הקקאו צנחו השנה בשיעור שיא, למה לא מחירי השוקולד? ● לקראת 2026 בוול סטריט: הרבה דברים עלולים להשתבש - זו רשימת הסיכונים

אילוסטרציה: Shutterstock

לידיעת בעלי חברות ארנק: ביהמ"ש קובע מתי יחול מס שולי של כ-50% ומתי מס חברות של 23%

רו"ח סיפק שירותים לפירמת ראיית חשבון באמצעות חברה בבעלותו ● ביהמ"ש המחוזי קיבל את ערעורו על קביעת פקיד השומה כי הוא בעל "חברת ארנק", ועל כן יש למסותו במס השולי הגבוה משמעותית ממס החברות ● לפסק הדין יש השלכות על בעלי מקצועות חופשיים הפועלים באמצעות שותפויות וחברות בבעלותם