גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתון החריג שמראה: מספר העובדים בהייטק הישראלי במגמת ירידה

נתונים חדשים מציגים עלייה בשכר הממוצע בענף הייטק הישראלי ● אלא שמאחורי המספרים מסתתר סיפור מורכב יותר: החל מהתכווצות במצבת כוח האדם, דרך קיפאון בקידומים ועד עלייה במשרות הפנויות ● האם המגמה צפויה להמשיך לתוך 2026?

מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock
מספר עובדי ההייטק בישראל במגמת ירידה / צילום: Shutterstock

במבט ראשון, 2025 מצטיירת כשנת התאוששות בשכר בהייטק הישראלי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע לשכיר בענף עמד בספטמבר האחרון על 33,366 שקל, עלייה של 6.3% לעומת ספטמבר אשתקד.

סיכום השנה בהייטק: שיא בעסקאות לצד שפל במספר המועסקים
הרצליה היא שיאנית השכר הממוצע. ומי אחריה ברשימה?

גם בכלל המשק נרשמה עלייה בשכר - השכר הממוצע הגיע ל-14,058 שקל, עלייה נומינלית של 4.6%. ואולם, לאחר ניכוי האינפלציה, מדובר בעלייה מתונה בלבד של כ-2.1% במונחים ריאליים.

אלא שמאחורי הנתונים הללו מסתתר סיפור מורכב בהרבה בענף ההייטק. מבט מקרוב מראה כי 2025 לא הייתה שנה של העלאות שכר רוחביות, אלא שנה של שינוי מבני עמוק באופן שבו הענף מתגמל עבודה ובוחר את עובדיו.

ירידה במספר העובדים

אחד הנתונים המרכזיים להבנת תמונת המצב של 2025 הוא הירידה במספר המועסקים בהייטק - תופעה שלא נראתה בענף במשך יותר מעשור. לפי נתוני אתוסיה, חברת השמה מובילה להייטק וביוטק, נרשמה לראשונה התכווצות בפועל במצבת המועסקים: ירידה מכ-417 אלף עובדים בסוף 2024 לכ-409 אלף בלבד בסוף 2025, כלומר כ-2%.

נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על תמונה דומה: מספר משרות השכיר בהייטק עמד בספטמבר 2025 על 401.8 אלף בלבד, כמעט ללא שינוי לעומת החודש הקודם, ועלייה זניחה של 0.5% בלבד בהשוואה לשנה שעברה.

חשוב לציין כי משרות ההייטק מהוות 9.9% ממשרות השכיר במשק, באחוזים דומים לשנה שעברה, אך בניגוד לשנים קודמות, הן כאמור כבר לא גדלות. במשך יותר מעשור התרגל ענף ההייטק לצמיחה כמעט רציפה במספר המועסקים, גם בתקופות של האטה כלכלית. כעת, שנת 2025 מסמנת כאמור שבירה ברורה של הרצף הזה.

עוד לפי הנתונים, במהלך 2025 נפתחו בהייטק 11,500 משרות חדשות, מה שמהווה עלייה של כ-25% לעומת 2024. אז איך ייתכן שנפתחו אלפי משרות חדשות, אבל מספר העובדים בפועל ירד? התשובה מצביעה על שוק שבו הגיוסים אינם מרחיבים את הבסיס, אלא מחליפים ומחדדים אותו.

ראשית, כך בין היתר לפי נתוני אתוסיה, מספר הארגונים המגייסים הצטמצם באופן משמעותי, מכ-1,500 חברות ב-2024 לכ-1,350 בלבד ב-2025. במקביל, הנתונים מלמדים כי הגיוסים התרכזו במספר מצומצם של חברות, בעיקר בתחומי הסייבר, הבינה המלאכותית והדיפ-טק, ובתפקידי ליבה עתירי מומחיות. כלומר מדובר בשוק סלקטיבי יותר, שבו פחות חברות מתחרות על מאגר מצומצם יותר של כישרונות מבוקשים.

עוד חשוב לציין, כי חלק ניכר מהמשרות החדשות שנפתחו החליפו משרות שנסגרו, במסגרת תהליכי התייעלות, מיקוד מחדש של חברות, ויציאות מהענף. כשבוחנים את התוצאה הסופית, המסקנה ברורה: ההייטק הישראלי מתמקד פחות במספר האנשים ויותר באיוש של תפקידים קריטיים.

התמונה מתחדדת עוד יותר כשבוחנים את הדינמיקה הפנימית של שוק העבודה בהייטק. לפי נתוני אתוסיה, מספר העובדים שעברו בין חברות מדי חודש ירד מכ־1,800 בממוצע ב־2024 לכ־1,700 בלבד ב־2025, בעוד ששיעור העוזבים מרצון נותר יציב סביב 5%. המשמעות אינה גל נטישה מהענף, אלא האטה בתנועתיות: פחות עובדים מחליפים מקום עבודה, פחות משרות חדשות נפתחות בפועל, והמערכת כולה מתכנסת סביב מצבת כוח אדם מצומצמת ויציבה יותר.

בתוך מציאות כזו, עליית השכר הממוצע אינה משקפת בהכרח שיפור במצבם של העובדים. כאשר מספר המועסקים קופא, או אף מצטמצם, אך סך תשלומי השכר בענף אינו קטן באותו קצב, התוצאה הסטטיסטית היא עלייה בממוצע. בפועל, יותר כסף מתחלק על פחות עובדים, ובעיקר על מי שמוגדרים כליבת הפעילות הקריטית של הארגונים. השינוי בהרכב התפקידים ובמשקלם היחסי דוחף את הממוצע כלפי מעלה, גם כאשר עבור חלק ניכר מהעובדים ההכנסה הכוללת נותרת ללא שינוי, או נשחקת לאחר ניכוי אינפלציה.

הקשחת תנאים בענף

סיבה מרכזית נוספת לכך שעובדים רבים בהייטק הרוויחו פחות ב־2025 אינה נעוצה בשכר הבסיס, אלא במעטפת התגמול שסביבו. בסביבה של אי־ודאות מתמשכת, מלחמה, תנודתיות גלובלית ולחץ מצד משקיעים, חברות בחרו לצמצם רכיבי שכר משתנים ולא להתחייב לעלויות עתידיות.

בונוסים שנתיים נדחו או בוטלו, מענקי חתימה שהיו שכיחים בשנים 2021-2022 כמעט נעלמו, ובמקרים לא מעטים גם אופציות ומניות עובדים איבדו מערכן בעקבות ירידות בשווי החברות. במקביל, הטבות נלוות כמו קרנות השתלמות מורחבות, ימי חופש נוספים ותקציבי רווחה, לעיתים הוקפאו או צומצמו. התוצאה המצטברת הייתה שעבור עובדים רבים ההכנסה הכוללת ב־2025 הייתה נמוכה יותר מזו של השנה הקודמת, גם אם שכר הבסיס נותר ללא שינוי.

לכך נוספה תופעה רחבה של הקפאת קידומים רוחביים. עובדים שנשארו באותו תפקיד ובאותו דרג שנה נוספת מצאו את עצמם עם שכר נומינלי יציב, אך עם שחיקה בכוח הקנייה ועם פער הולך וגדל מול שכבת הבכירים והטאלנטים הקריטיים. זהו מנגנון שקט אך אפקטיבי של התאמת עלויות: לא קיצוצי שכר גורפים ולא גל פיטורים חריג, אלא בלימה של צמיחה פנימית והעמקת פערים בתוך הארגון. במובן הזה, 2025 לא הייתה שנת קיצוץ, אלא שנת הקשחה. הכסף נשאר במערכת, אך זרם כאמור במסלולים צרים, ממוקדים וסלקטיביים הרבה יותר מבעבר.

עוד מאפיין בולט של שוק השכר בהייטק ב-2025 הוא הפערים בין תחומים ותפקידים. גם בתוך הענף שמוביל את טבלאות השכר של המשק, לא כל התפקידים נהנים מאותה מגמה. כאמור, לפי נתוני הלמ"ס, ענף המידע והתקשורת רשם שכר ממוצע של כ־33,600 שקל, הגבוה במשק בפער ניכר. אלא שמתחת לממוצע הזה מסתתרת התפלגות חדה מאוד בין תפקידי ליבה מבוקשים לתפקידים שנדחקו לשוליים.

נתוני אתוסיה ממחישים היטב את הקיטוב הזה. בראש הפירמידה נמצאים תפקידי AI, דאטה והנדסת נתונים, שבהם השכר הממוצע מגיע לכ־54,500 שקל ואף יותר בתפקידי מומחה. גם בסייבר נרשמה עלייה חדה יחסית של כ־9% בשכר הממוצע, בעיקר בתפקידי אבטחת ענן, AppSec ו־Security Architecture.

תפקידי פיתוח חומרה מתקדמת, בעיקר בתחומי שבבים ודיפ־טק, נהנים אף הם מביקוש יציב, ומשכר ממוצע של כ־36 אלף שקל לבעלי כחמש שנות ניסיון. מפתחי בק אנד נמצאים מעט מתחת, סביב 35 אלף שקל, בעוד שתפקידי Full Stack מתקרבים ל־31-32 אלף שקל בלבד.

מנגד, בתפקידים טכנולוגיים כלליים יותר, כמו QA ,IT, תמיכה טכנית או תפקידי פיתוח שאינם בליבת המוצר, השכר נותר יציב במקרה הטוב, ונשחק ריאלית במקרה הטוב פחות. גם בתפקידי מוצר, שיווק טכנולוגי ותפעול נרשמה האטה בשכר, עם פחות קידומים ופחות מעבר בין דרגות.

התוצאה היא שוק דו־שכבתי: שכבה מצומצמת של תפקידי עומק שנהנית מביקוש, תחרות ושכר מטפס, ומולה שכבה רחבה יותר שחווה קיפאון, גם אם אינה יוצאת מהשוק.

הפערים הללו ניכרים גם בתוך תתי־הענף של ההייטק. תחומי התוכנה והייעוץ למחשבים מובילים את טבלת השכר עם רמות של מעל 36 אלף שקל בממוצע, בעוד שתחומי שירותי מידע ותקשורת מציגים שכר נמוך משמעותית, לעיתים סביב 22-28 אלף שקל.

מה צפוי במבט קדימה

אם המגמות של 2025 יימשכו גם לתוך 2026, ענף ההייטק הישראלי צפוי להמשיך להתכנס. לפי הערכות אתוסיה, האוטומציה תעמיק, והביקוש יוסיף להתרכז בתפקידי ליבה עתירי מומחיות בתחומי AI, דאטה וסייבר, בעוד שתפקידי ביניים ותפקידים שאינם קריטיים לפעילות העסקית ימשיכו להידחק לשוליים או לא יאוישו מחדש עם עזיבת עובדים.

במקביל, הסובלנות הארגונית לחוסר יעילות צפויה להמשיך להצטמצם, כחלק מהמעבר להתנהלות רזה וזהירה יותר. במציאות כזו, הפער בין השכר הממוצע לחוויית ההכנסה של עובדים רבים עלול להעמיק עוד יותר.

השכר הסטטיסטי עשוי להוסיף ולעלות, אך בעיקר כתוצאה מאותו תגמול ממוקד לבכירים ולטאלנטים קריטיים, ולא משיפור רוחבי בתנאי ההעסקה. עבור חלק ניכר מהעובדים, המשמעות תהיה המשך קיפאון, שחיקה ריאלית ולחץ מתמשך להוכיח רלוונטיות מקצועית.

נכון להיום, ההייטק הישראלי נכנס לשלב בוגר, מצומצם וסלקטיבי יותר מזה שהכרנו בעשור האחרון. זהו אינו משבר חריף או קריסה תעסוקתית, אלא שינוי כיוון מבני: פחות עובדים, יותר כסף מרוכז, ופערים עמוקים יותר בתוך הענף.

2025 לא הייתה שנת פריחה בשכר, אלא שנת מיון. ההייטק הרוויח והתייעל, אך עבור עובדים רבים זו הייתה שנה של קיפאון שקט והבנה שהכללים הישנים כבר אינם תקפים.

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם, מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"