גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אמנת הגרעין עומדת לפוג. האם היא תתחדש? "טראמפ רוצה להראות שבעל הבית השתגע"

מאז המלחמה הקרה הקפידו רוסיה וארה"ב להאריך בכל כמה שנים את האמנה שהגבילה את התחמשותן בנשק אטומי • כעת היא מתקרבת שוב לסיומה, והן יידרשו שוב לסוגיה • אלא שהפעם מארג האינטרסים השתנה: פוטין שקוע בבוץ האוקראיני, לטראמפ יש חזית מתעצמת מול סין, ושתי המדינות מנהלות עסקאות גרעיניות עם מדינות אחרות - שבכוחן לשנות את מאזן האימה ● האירועים הגדולים של 2026, פרויקט מיוחד

אמנת START / עיצוב: אלישע נדב
אמנת START / עיצוב: אלישע נדב

ב־5 בפברואר 2026 יגיע יום הדין. אחרי 16 שנה תגיע אמנת סטארט (START) לסיומה. זו אינה הפעם הראשונה שההסכם, שנחתם ב־1991 בין ארה"ב לרוסיה במטרה לצמצם את הנשק הגרעיני, מגיע אל תאריך התפוגה שלו. בכל פעם שזה קרה עד כה האריכו המעצמות את תוקפו; הפעם האחרונה הייתה ב־2011, אז הסכימו הנשיאים ברק אובמה ודמיטרי מדבדב על מגבלות בפריסת האיומים הגרעיניים, שכללו 700 טילים ומפציצים ו־1,550 ראשי קרב. האם הפעם, נוכח השינויים הגלובליים, ייחתם שוב ההסכם שאמור להציל את העולם מעצמו?

הודו עושה היסטוריה, והתחנה הגרעינית שחוזרת לפעול ביפן
המחיר של המלחמה עם איראן: האם לאמריקאים נגמרו המיירטים?

אמנת סטארט (Strategic Arms Reduction Treaty) גובשה בעקבות הרצון ההיסטורי של רוסיה וארה"ב להתקרב עם סיומה של המלחמה הקרה. זו הייתה הזדמנות לצמצם משמעותית את הנשק הגרעיני בעולם וגם את המשבר הכלכלי החמור בברית המועצות בשלהי ימיה. אלא שמאז עברו הרבה מים במיסיסיפי ובוולגה, ומארג האינטרסים של שתי המעצמות השתנה מן הקצה אל הקצה.

כרגע, לפחות למראית עין, רוסיה וארה"ב הביעו רצון להאריך את ההסכם. פוטין הציע בספטמבר האחרון להמשיך כשנה נוספת, וטראמפ השיב כעבור כחודש שזה "רעיון טוב" - אבל שום דבר מהותי לא קרה בשטח. יתרה מזאת, באותו החודש אף כתב טראמפ ברשת החברתית Truth: "כיוון שלמדינות אחרות יש תוכניות ניסוי, הוריתי למזכירות המלחמה לנסות את הנשקים הגרעיניים שלנו באופן שווה, והתהליך יתחיל באופן מיידי".

האישור לא איחר להגיע מהשטח כשפיט הגסת', מזכיר ההגנה האמריקאי, ששינה את שם המוסד למזכירות המלחמה, אמר בקולו כי ארה"ב תערוך ניסויים בנשקים גרעיניים "באופן שווה" למדינות אחרות. המושג מדינות אחרות הוא אמורפי למדי כשמדובר בנשקים גרעיניים. המעצמות ארה"ב, רוסיה וסין לא ביצעו ניסויים כאלה מאז שנות התשעים, למעט תרגילים שבהם וידאו כי היכולת קיימת, כמו בפריסה של טילים ללא שיגורם. בניגוד אליהן, קוריאה הצפונית כן עשתה זאת - הפעם האחרונה הידועה הייתה ב־3 בספטמבר 2017 במתקן התת־קרקעי פונגגייה־רי. המרוץ הגרעיני כבר אינו רק דו־קוטבי, וכשהאיומים צצים מכיוונים נוספים עולה השאלה: האם ארה"ב באמת יכולה להרשות לעצמה להגביל את עצמה בחימוש הגרעיני?

רוסיה בינתיים מדברת אף היא בשני קולות. ב־10 בדצמבר מזכיר המועצה לביטחון לאומי סרגיי שויגו התריע כי "נותרו פחות מ־100 ימים" לסיום ההסכם, והבהיר כי חזרה לאמנה היא הזדמנות לעצור את "התנועה ההרסנית", שמתרחשת בימים אלה בתחום בקרת הנשק הגרעיני. "אנחנו מחכים לתגובה", ציין שויגו.

אלא שבינתיים התגובה הגיעה דווקא מהרמטכ"ל שלו, ולרי גרסימוב, שאמר בשבוע שעבר, על רקע איומיו של הגסת', כי "החל מפברואר 2026 לא יהיו מגבלות של אמנת סטארט". לדבריו, רוסיה דבקה בסעיפי ההסכם, אבל אם ארה"ב תחליט לחדש את הניסויים הגרעיניים - במוסקבה ינקטו צעדי תגמול.

אנה נמקוב, מומחית לרוסיה ומזרח אירופה מ־ICGS, לא מתרגשת מהאיומים. היא מאמינה כי פוטין תופס את האמנה כהסכם בינלאומי אמין וחיובי מבחינתו, ולכן גם היה הראשון שהציע להאריך אותו. "בניגוד לימי המלחמה הקרה שבה העולם היה דו־קוטבי ולברית המועצות היה חשוב להראות כל הזמן כי היא שווה לארה"ב, העולם היום הוא רב־קוטבי, לתפיסת פוטין. רוסיה לא רוצה להיכנס לתחרות עם ארה"ב, אלא למקד את מאמציה באיזון כוחות בינלאומי מורכב יותר".

צוללות גרעיניות בבסיס הצי הרוסי ב-2021. פוטין זקוק לגלולת הרגעה / צילום: ap, Russian Defense Ministry Press Service

בתוך איזון הכוחות הזה נזכיר כי פוטין שקוע עד צוואר במערכה מול אוקראינה, ומבחינתו חזרה לאמנת סטארט תהיה בגדר גלולת הרגעה במערכה המתפתחת. גם בוושינגטון מושפעים מהחזית הרוסית־אוקראינית, שם היו רוצים לראות הפסקת אש נרקמת, ואמנת סטארט יכולה לשמש כמנוף לחץ במשא־ומתן שיסלול את הדרך אליה.

"מלחמת הכוכבים" נותנת השראה לטראמפ

יקי דיין, לשעבר קונסול ישראל בלוס אנג'לס, מאמין כי נשיא ארה"ב בסופו של דבר מחפש שלום ולא מלחמות. "טראמפ רוצה לצמצם נשק גרעיני ולא להגדיל אותו, אבל הוא מבין שיש תחרות משמעותית בשדה הזה מול סין ורוסיה. זו הסיבה להצהרות הלוחמניות של הגסת', שאומר למעשה כי אם הרוסים רוצים לצמצם את הגרעין אז גם האמריקאים יצמצמו, אבל אם הולכים לכיוון של פיתוח והגדלת הנשק הגרעיני, אז כך גם יפעלו בוושינגטון. ארה"ב תעשה את זה יותר גדול, יותר יקר ויותר מרשים".

דיין טוען כי טראמפ גם מבין שתוכנית "מלחמת הכוכבים", שהגה הנשיא המנוח רונלד רייגן, היא מהמהלכים שהביאו את ברית המועצות, בהנהגת גורבצ'וב, לקריסה. התוכנית הושקה ב־1983 בשם הרשמי "יוזמת ההגנה האסטרטגית", ומטרתה הייתה לפתח מערכת הגנה רב־שכבתית נגד טילים בליסטיים גרעיניים סובייטיים, כולל לוויינים שיצוידו במערכות לייזר. בפועל ברית המועצות התפרקה כעבור כמה שנים, הצורך התייתר והתוכנית נגנזה, לא לפני שוושינגטון כבר השקיעה בה כ־25 מיליארד דולר.

חיילים אמריקאים מאבטחים ראש נפץ גרעיני ב-2023. טראמפ יציג הצעה להארכת האמנה / צילום: ap, John Turner

אבל התוכנית כן השאירה אבק כוכבים בדמות השראה למיזם השאפתני של טראמפ "כיפת זהב", להגנה אווירית רב־שכבתית על ארה"ב, שתשלב מערכות זיהוי ויירוט שייפרסו בים, ביבשה ובחלל. רק שהפעם זה יקר יותר. טראמפ העריך את תקציב התוכנית שלו בכ־175 מיליארד דולר, אף שמשרד התקציבים של הקונגרס מתמחר אותו בכ־831 מיליארד דולר. הרצון האמריקאי לייצר מטרייה שתיירט איומים רבים, כולל כאלה בעלי ראש קרב גרעיני, מעיד כי בוושינגטון לא רואים תסריט אימה של שיגור טילים גרעיניים לעבר ארה"ב כמופרך.

טראמפ לא ישמח להודות בזה, אבל מבחינת כמות הנשקים הגרעיניים ארה"ב מפגרת כיום אחרי רוסיה. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי מספר ראשי הקרב הגרעיניים, המאוחסנים והפרוסים, של רוסיה הוא כ־4,309, ואילו של ארה"ב - כ־3,700. במקום השלישי נמצאת סין עם 600 ראשי קרב, אמנם בפער גדול משתי הראשונות, אבל מתעצמת בתחום. איום מהותי כבר כיום על ארה"ב היא קוריאה הצפונית, עם כ־50 ראשים והטיל הבליסטי הוואסונג־15, שלפי פרסומים מסוגל לכסות את ארה"ב כולה.

"הדוקטרינה של טראמפ היא להגיד: אני אלפא מייל שלא מפחד לעשות שלום", מסביר ד"ר קובי ברדה, היסטוריון ומומחה גיאו־אסטרטגיה, המלמד במכון HIT שבחולון. "ארה"ב רוצה להתפנות לדאגות לבית, ולכן מנסה לייצר איומים לצורך הרתעה. אנחנו רואים את ריכוז הכוחות בוונצואלה, כזה שלא נראה עשרות שנים. בכל הנוגע לגרעין לא לחינם הגסת' בחר להתראיין דווקא בספרייה של רייגן, שבה אמר: זו זכותנו המלאה לבצע ניסויים גרעיניים. בממשל טראמפ בעצם רוצים להראות כי בעל הבית השתגע, כדי שבסוף כמה שפחות גופות חיילים יחזרו הביתה".

פוטין רואה בתחום מנוע לשיתופי־פעולה

תחום שבו ניכר כי ממשל טראמפ מגלה זהות אינטרסים עם זה של פוטין הוא ביצוא יכולות גרעיניות אזרחיות למדינות אחרות. למשל, אחד הצעדים המשמעותיים ביותר שנקט מול ערב הסעודית היה לספק לה תוכנית גרעין אזרחית שמבוססת על חברות אמריקאיות.

נשיא ארה''ב בוש האב ומנהיג ברית המועצות גורבצ'וב חותמים על האמנה ב-1991 במוסקבה. ''רצון להתקרבות בין המדינות'' / צילום: Reuters, ZUMA Press Wire

מוסקבה רחוקה אף היא מלהפגין ריסון בכל הקשור ליצוא הידע הגרעיני שבידיה. סוכנות האטום הממלכתית של רוסיה, רוסאטום, היא הכוח המניע מאחורי תוכניות גרעין אזרחיות של מדינות במזרח התיכון - שישראל הייתה שמחה שלא יהיה ברשותן ידע שכזה.

כך, למשל, סוכנות האטום הרוסית דיווחה בחודש שעבר על 700 מומחים מטעמה שלוקחים חלק בהקמת שתי יחידות ייצור נוספות בתחנת הכוח הגרעינית של איראן בבושהר. גם טורקיה ומצרים זוכות לגב רוסי בכל הקשור לפיתוח הגרעין האזרחי. אצל ארדואן יחידת הייצור הראשונה בתחנת הכוח הגרעינית אקויו, שהרוסים מעורבים בהקמתה מאל"ף ועד ת"ו, צפויה להתחיל לפעול כבר בתחילת 2026, בתום עיכובים רבים.

במקביל א־סיסי ציין בנובמבר שלב משמעותי בהקמת תחנת הכוח הגרעינית אל־דבאה. בזמן שפוטין הצטרף בשידור ממוסקבה, חגגו המצרים את התקנת מכל הלחץ בכור, שכולל את הליבה (החלק שבו מתבצע תהליך הביקוע הגרעיני). היעד בסופו של תהליך הוא אספקת 4.8 ג'יגה־ואט חשמל למדינה.

מדובר ביכולות שאמנם מוגבלות כעת לתחום האזרחי, אבל בבוא היום עלולות לשמש מדינות גם כבסיס ידע שעליו יקומו יכולות גרעיניות צבאיות. אם חלילה תיווצר סיטואציה כזו, תפחת המוטיבציה של שתי המעצמות להגביל את פריסת הנשק הגרעיני שלהן. בתרחיש כזה, אם מדינה שותפה של מוסקבה תאיים על וושינגטון, או להפך, תוכל המעצמה נותנת החסות להשתמש באליבי הגנתי ולהרחיב את פריסת הנשקים שלה. חתימה על אמנת סטארט תגביל אותה - וזה מצב לא רצוי.

האם זו תהיה הדלת לנסיגה מהאמנה ופתח למרוץ גרעיני מחודש? נמקוב לא מאמינה. לדבריה, שלא כמו בתקופת ברית המועצות, שבה שאפו במוסקבה לנצח את ארה"ב בכל מרוץ, מחלל ועד גרעין, הנרטיב הרוסי הנוכחי הוא כזה שבו רוסיה כבר התעלתה על ארה"ב. בקרמלין מאמינים כי ארה"ב נסמכת על ברית נאט"ו, ואילו פוטין תופס את שותפותיו - סין, הודו ואיראן - כחזקות בהרבה מארה"ב ככוח גלובלי משותף.

"פוטין רואה בתחום הגרעיני מנוע לשיתופי־פעולה. זו גישה דומה מאוד לזו של ארדואן", היא מסבירה. "העיצומים המערביים הם שדחקו את מוסקבה לזרז ולהעמיק את היחסים הכלכליים, האסטרטגיים והצבאיים עם סין, הודו ואיראן. כפי שקרה לא פעם בעבר, התערבות מערבית במזרח יוצרת תוצאות הפוכות".

בסיכומו של דבר לשתי המעצמות החתומות על אמנת סטארט יש אינטרסים לכאן ולכאן, בעד ונגד: רוסיה טובעת בבוץ האוקראיני כמעט ארבע שנים, רוצה שקט גרעיני, אבל רוצה גם לשמור על הרתעה. ארה"ב רוצה גם היא להרתיע, אבל רוצה באותה המידה להפנות את מלוא תשומת ליבה לסין. לא מן הנמנע כי במהלך של הרגע האחרון, כדי לקרב את מוסקבה להפסקת אש עם אוקראינה, טראמפ יציג פתרון יצירתי להארכת הסטארט - בין שבאמצעות הארכה של שנה ובין שדרך יצירת אמנה מחודשת וממושכת, שאותה יוכל פוטין להציג כניצחון.

עוד כתבות

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

עשרת הימים שיכריעו: האם רוזן וטוכמאייר הימרו נכון

העסקה לרכישתה של חברת הנדל"ן אקרו בידי ישראל קנדה תייצר חברת ענק בשווי של 10 מיליארד שקל ● אם החברה הממוזגת הייתה מתחילה להיסחר היום, היא לא הייתה מצליחה להיכנס למדד הדגל של הבורסה ● הכניסה של פאלו אלטו לבורסה אף הופכת את הסיכויים לקשים יותר ● בכמה תצטרך המניה לזנק?

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון / צילום: נועה שרביט, נמרוד גליקמן

עורכי הדין חגית בן משה ואייל נחשון ימונו לשותפים מנהלים במשרד ברנע

שני השותפים צפויים להחליף בסוף השנה את עו"ד מיקי ברנע, שהקים את המשרד ב-2003, ואשר יישאר בפירמה וימונה לתפקיד היו"ר או ראש המשרד ● המהלך מצטרף למגמה של חילופי דורות בהנהלות של משרדי עורכי דין מובילים בישראל

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

קלוד קוד / צילום: Shutterstock

כוננות שיא בסייבר הישראלי: האם הכלי החדש של קלוד יטרוף את הקלפים בענף

השקת כלי איתור החולשות של אנתרופיק טלטלה את השווקים והפילה את מניות הסייבר הגדולות בוול סטריט ● בזמן שהמשקיעים חוששים מאיום קיומי, בתעשייה המקומית טוענים כי הבהלה מוקדמת: "חברות הסייבר לא מוכרות לארגונים רק טכנולוגיה, הן מוכרות אחריות ואמון"

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

עם שווי של פי 3 מטבע: המניה שתעשה היסטוריה מחר בבורסה בת"א

המשקיעים ימשיכו לעקוב אחר המתיחות הגוברת בין ארה"ב לאיראן ● השווקים מתמחרים הורדת ריבית של בנק ישראל בהסתברות של כ-50%, גם הכלכלנים חלוקים ● פאלו אלטו תצטרף מחר לבורסה בת"א ● וגם: אלכס זבז'ינסקי ממיטב מעריך - "שוק המניות בישראל התייקר מדי לפי כל פרמטר" ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"