ג'ונתן רוס, מייסד ומנכ''ל גרוק / צילום: ap, Jeff Chiu
אמש (ד') דווח על העסקה הגדולה ביותר בתולדות אנבידיה . יצרנית השבבים בעלת שווי השוק הגבוה בעולם הודיעה על עסקה שמוערכת ב־20 מיליארד דולר עם עם חברת השבבים האמריקאית גרוק (Groq). אלא שלא מדובר ברכישה מלאה של החברה: העסקה בנויה כהסכם רישוי טכנולוגי לא בלעדי, שבצידו מעבר של מייסד גרוק ג'ונתן רוס ובכירים נוספים לשורות אנבידיה.
בפועל, מדובר במהלך שמאפשר לאנבידיה לשים יד על הטאלנט ועל הקניין ההנדסי, מבלי כאמור לרכוש את החברה עצמה. אז מיהו האדם ששווה לענקית השבבים עשרות מיליארדי דולרים?
● העסקה הגדולה בתולדות אנבידיה: תשלם 20 מיליארד דולר לסטארט־אפ AI
● לא רק אנבידיה: המניות שעשויות להוביל את שוק השבבים ב־2026
אחד המבקרים הקולניים של אנבידיה
רוס נחשב לאחת הדמויות המשפיעות והייחודיות בעולם החומרה בעשור האחרון. הרקע האקדמי שלו חריג גם במונחים של עמק הסיליקון. הוא למד מתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטת ניו יורק, ובמהלך התואר הראשון קיבל אישור חריג להשתתף בקורסים שמיועדים לדוקטורנטים בלבד.
במהלך השנים הפך רוס גם לאחד המבקרים הקולניים של אנבידיה. הוא טען בפומבי כי הארכיטקטורה שלה מתקשה להתמודד עם דרישות ההיסק (אינפרנס, כשמודל ה־AI מיישם את מה שלמד בשלב האימון) בקנה־מידה גדול, והזהיר מתלות עמוקה מדי של לקוחות בספק יחיד.
במקביל, רוס דיבר בגלוי על הקשיים שחווה כמנכ"ל בתחילת דרכו ועל משבר מנהיגות כמעט מכונן, שממנו יצא עם סגנון ניהול חד ואסרטיבי יותר. התרבות הארגונית שבנה בגרוק שיקפה את תפיסת עולמו: דגש קיצוני על דיוק, על תכנון מוקפד ועל שקיפות מוחלטת של המערכת.
על הרקע הזה, המעבר שלו כעת לאנבידיה הוא אירוני כמעט. האיש שהציב את עצמו כחלופה רעיונית וטכנולוגית לאנבידיה מצטרף אליה כעת, כדי להוביל מבפנים את הדור הבא של שבבי האינפרנס.
רוס הוא לא יזם צעיר שנכנס לתחום עם גל הבינה המלאכותית האחרון. מדובר באחד מאדריכלי השבבים הבכירים בעמק הסיליקון ומהדמויות המרכזיות מאחורי תוכנית ה־TPU של גוגל- שבבי הבינה המלאכותית הפנימיים שפיתחה החברה כדי להפעיל את מערכות ה־AI שלה, כמו גם להפחית את התלות שלה באנבידיה. השבבים האלה הפכו עם השנים לאבן־יסוד בתשתית הטכנולוגית של גוגל. בשנת 2016 עזב רוס את גוגל והקים את גרוק, זאת במטרה לאתגר את תפיסות היסוד של תעשיית השבבים.
שבב ייעודי ופשוט עם משימה אחת מרכזית
למן ההתחלה, הגישה של גרוק הייתה חריגה בנוף תעשיית השבבים. בעוד שרוב היצרניות התמקדו בבניית שבבים כלליים וחזקים ככל האפשר - כלומר כאלה שמנסים לעשות הכול - רוס בחר בגישה ממוקדת יותר. במקום להוסיף עוד ועוד ליבות חישוב, הוא תכנן שבב ייעודי ופשוט יחסית, שעובד בסדר חישוב קבוע וידוע מראש. המטרה לא הייתה להריץ כל סוג של משימה, אלא להתמחות במשימה אחת מרכזית: אינפרנס.
אינפרנס כאמור הוא השלב שבו מודל בינה מלאכותית שכבר אומן צריך לפעול בפועל ולתת תשובות למשתמשים. זה הרגע שבו הצ'אטבוט עונה לשאלה, המערכת מזהה קול או תמונה, או שירות תרגום מספק תוצאה בזמן אמת. במשך שנים, עיקר תשומת־הלב וההשקעות בתעשייה הופנו לשלב האימון של המודלים, תחום שבו אנבידיה ביססה שליטה כמעט מוחלטת באמצעות חוות שרתים עצומות והשקעות עתק בתשתיות חישוב. אלא שככל שהשימושים המסחריים ב־AI התרחבו, התברר כי שלב האינפרנס הוא זה שמכתיב את חוויית המשתמש ואת העלויות בפועל.
מיליוני בקשות ביום, רגישות גבוהה לזמני תגובה ועלויות מצטברות לכל שאילתה הפכו את היעילות התפעולית לגורם מכריע. כאן בדיוק ניסתה גרוק לייצר יתרון. לטענתה, השבבים שפיתחה מאפשרים תגובה מהירה יותר וזמן פעולה צפוי ויציב, תוך צריכת אנרגיה נמוכה יחסית. עבור מפעילי מרכזי נתונים מדובר ביתרון משמעותי, במיוחד בעידן שבו חשמל, קירור ושטח הפכו למשאבים יקרים.
עבור אנבידיה, שנמצאת תחת לחץ גובר מצד לקוחות המפתחים שבבים עצמאיים ומחפשים חלופות ייעודיות, זהו תחום אסטרטגי שנדרש בו חיזוק מהותי.
המגמה המתרחבת של עסקאות בלי רכישה
ההסכם, שאינו בלעדי, מעניק לאנבידיה רישיון לשלב את טכנולוגיית האינפרנס של גרוק במוצריה העתידיים. במקביל, ואולי אף חשוב יותר, במסגרת אותו ההסכם רוס ובכירים נוספים, ובהם גם נשיא החברה סאני מדרה, מצטרפים לאנבידיה כדי לסייע בהטמעת הטכנולוגיה בתוך פלטפורמת "מפעלי ה־AI" שמקדם המנכ"ל ג'נסן הואנג.
גרוק, כך לפי ההודעות הרשמיות, תמשיך לפעול כחברה עצמאית, אבל עם מנכ"ל חדש. פעילות הענן שלה, גרוק קלאוד, אמורה גם היא להימשך ללא שינוי.
מהלך דומה ביצעה אנבידיה גם בשנה שעברה, כאשר שילמה יותר מ־900 מיליון דולר כדי לגייס את מנכ"ל סטארט־אפ השבבים אנפבריקה (Enfabrica) רושאן סנקר וצוות עובדים נוספים, לצד רישוי הטכנולוגיה שפיתחה החברה, מבלי לרכוש אותה במלואה. העסקה כללה תשלום במזומן ובמניות, והוגדרה כהסכם גיוס טאלנטים ורישוי טכנולוגי, ולא כאמור כרכישה מלאה.
עם זאת, העמימות סביב העסקה הנוכחית בולטת. אנבידיה הקפידה להדגיש כי אינה רוכשת את גרוק כחברה, גם כאשר דיווחים בארה"ב תיארו את המהלך כעסקה בהיקף של כ־20 מיליארד דולר, כלומר העסקה הגדולה בתולדותיה. פרטים פיננסיים רשמיים לא נמסרו, והמבנה שנבחר משקף מגמה רחבה יותר בענף. בעידן של פיקוח רגולטורי גובר וחשש מהגבלים עסקיים, ענקיות טכנולוגיה מעדיפות לעיתים הסכמי רישוי וגיוס טאלנטים בכירים, שמאפשרים להן להשיג יתרון תחרותי מבלי להיכנס להליך רכישה מלא.
ובכלל, עבור אנבידיה, המהלך מגיע בנקודת זמן רגישה. לקוחות מרכזיים שלה, ובהם גוגל, אמזון ומיקרוסופט, משקיעים בפיתוח שבבים ייעודיים משלהם ומנסים להפחית את התלות במעבדי ה־GPU שלה. במקביל, שוק האינפרנס הופך לזירה שבה יתרון קטן בעלות או בזמן תגובה עשוי להכריע חוזים בהיקפים של מיליארדי דולרים. כעת, שילוב הטכנולוגיה של גרוק מאפשר לאנבידיה להרחיב את השליטה שלה מעבר לשלב האימון, אל שלב ההפעלה והאספקה של הבינה המלאכותית למשתמשי הקצה.
ומה באשר לגרוק עצמה? החברה גייסה רק לפני חודשים ספורים 750 מיליון דולר לפי שווי של כמעט 7 מיליארד דולר, והציבה לעצמה יעד להפוך לשחקנית משמעותית בתחום האינפרנס והדאטה סנטרים. עם זאת, בקיץ האחרון עדכנה החברה את תחזית ההכנסות שלה מ־2 מיליארד דולר ל־500 מיליון דולר, בעקבות עיכובים בהקמת מרכזי נתונים פיזיים שבהם היו אמורים להיות מותקנים השבבים.
עזיבתו של המייסד, האיש שזוהה יותר מכל עם החזון הטכנולוגי שלה, מעלה סימני שאלה לגבי עתידה של גרוק, גם אם ההנהלה החדשה מבקשת לשדר רציפות ויציבות.