גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, העמיקו הפערים המגדריים בחברה הישראלית - נושא שהוזכר במדור זה לא אחת. ראשית, הפגיעה בנשים במהלך המתקפה הייתה חסרת תקדים בהיקפה - 91 נשים וילדות נחטפו לעזה ו־343 נשים וילדות נרצחו. על פי דוח הנציגה המיוחדת למזכ"ל האו"ם, נמצאו ראיות ברורות לאלימות מינית שיטתית במהלך המתקפה, וכן עדויות לכך שהחטופים והחטופות עברו אלימות מינית בשבי.

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק
לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

אבל חוץ מזה, המלחמה חושפת מציאות מורכבת ורבת פנים בנוגע למעמדן של נשים בישראל. מחד, נשים לוקחות חלק פעיל ומשמעותי בהגנה על המדינה במגוון תפקידים מקצועיים החל מלוחמות, שוטרות ותצפיתניות, דרך חברות בכיתות כוננות ועד רופאות וחובשות קרביות ומתנדבות זק"א.

מאידך, מחקר שנערך על ידי מרכז אדוה ומכון ון ליר בשיתוף קרן פרידריך אברט, מצביע על נסיגה משמעותית במעמדן של נשים בכמה היבטים מרכזיים: השפעתן על תהליכי קבלת החלטות הצטמצמה באופן ניכר, יכולתן להתפרנס נפגעה, והן מתמודדות עם אתגרים גוברים בניסיון לאזן בין עבודה בשכר לטיפול במשפחה. יתרה מזאת, המחקר מזהה הידרדרות במצבן הבריאותי והנפשי של נשים, ומתריע על עלייה בסיכון שהן חשופות לו לחוות אלימות במשפחה.

הממשלה מודעת לכל אלה, וניסתה למצוא פתרון. מה היא חשבה לעשות, ועד כמה זה עבד?

חשש לביטחון האישי

בסקר הנשים הגדול 2025 של שדולת הנשים בישראל, דיווחו נשים כי מאז אירועי 7 באוקטובר, חלה החמרה משמעותית בתחושת הביטחון, במצב הרגשי וביציבות הכלכלית: 54% מהנשים דיווחו על חשש מוגבר לביטחון האישי, 40% מהנשים דיווחו על קושי רגשי או תחושת בדידות ו־32% מהנשים דיווחו על פגיעה בהכנסה או באפשרות לעבוד. נתונים אלה ממחישים כי עבור נשים רבות בישראל, מצב החירום הוא לא אירוע נקודתי, אלא מציאות מתמשכת שיש לה השלכות עמוקות על חיי היומיום, החוסן האישי והיכולת לתפקד בשגרה ובחירום.

הפגיעה במעמדן של נשים חמורה במיוחד בקרב נשים המשתייכות לאוכלוסיות מוחלשות, ביניהן נשים החיות בעוני, דיירות הדיור הציבורי, אימהות חד־הוריות, נשים ערביות ובדואיות, שורדות זנות וסחר בנשים, פליטות ומהגרות. קבוצות אלו, שמצבן פגיע גם בשגרה, מתמודדות בעת המלחמה עם אתגרים מורכבים נוספים כמו מצוקה כלכלית חריפה, חוסר ביטחון תזונתי, היעדר מיגון בבתים, קשיים בנגישות למידע ובמיצוי זכויות, ומצוקה נפשית מתגברת.

בנוסף, ב־2025 מדד WPS (ראשי תיבות של Women, Peace and Security Index) - שמעריך את מצבן של נשים על בסיס ייצוג פוליטי וכלכלי, ביטחון אישי ונגישות לצדק - מציב את ישראל במקום 83 מתוך 181 מדינות בעולם, ירידה לעומת המקום ה־80 שבו הייתה ב־2023, אחת השנים הקשות ביותר לביטחונן של נשים בישראל. הדירוג הנמוך נובע בין היתר מירידה בייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות, עלייה באלימות כלפי נשים, קשיים בביטחון האישי ונגישות מופחתת לצדק הוגן ועוד.

את התופעות האלה ראינו גם במשבר הקורונה. באותה תקופה, קיבלנו המחשה כיצד מצבי חירום מעצימים פערים מגדריים: נשים הוצאו לחל"ת ופוטרו בשיעורים גבוהים יותר מגברים, הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה זינקו ב־30%, ונשים דיווחו בתדירות גבוהה יותר על השפעות נפשיות של המשבר, כולל תחושות בדידות ומצוקה.

אספקט נוסף אשר משפיע עד היום על חיי נשים רבות בישראל הוא שירות המילואים הנרחב במהלך המלחמה, מה שיוצר מציאות חירום מתמשכת עבור אלפי משפחות בישראל, ובהן נשים שנשאו בפועל בנטל האזרחי־משפחתי במלואו.

היעדרותם הממושכת של בני הזוג המגויסים מהבית הביאה לשיבוש עמוק בשגרות החיים ולקריסה של חלוקת התפקידים המשפחתית, כך שנשים נדרשו לנהל לבדן את משק הבית, לגדל ילדים, לספק מענה רגשי בתקופה של חוסר ודאות, ובמקביל להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה או לנהל עסק עצמאי. מציאות זו ממחישה שבשעת חירום לא רק החיילים מגויסים, אלא גם העורף המשפחתי וכי היעדר מענה ממשלתי מותאם לצרכים אלה עלול לפגוע בחוסן החברתי וביכולת ההתמודדות של משפחות לאורך זמן.

הטמעת חשיבה מגדרית

הצורך לתת מענה ממשלתי לבעיית הפערים במגדריים בא לידי ביטוי עוד לפני מלחמה, בספטמבר 2022. אז, התקבלה החלטת ממשלה 1845 בנושא "הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות במצבי חירום". החלטה זו התבססה על המלצות הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי וקבעה כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית במצבי חירום ולשאוף לשוויון מגדרי בגופים מקבלי ההחלטות.

מהותה של הטמעת חשיבה מגדרית היא תהליך המבטיח שכלל המדיניות, התוכניות והפעולות הממשלתיות יכללו התייחסות לצרכים הייחודיים של נשים וגברים באופן שוויוני. במצבי חירום, המשמעות היא לזהות את ההשפעות השונות של המשבר על מגדרים שונים ולתכנן מענים מותאמים שיגנו על אוכלוסיות פגיעות ויחזקו את החוסן החברתי.

אבל אז פרצה המלחמה, והבעיות רק החריפו, כאמור. בהמשך להחלטה 1845 וכמענה לאתגרי המלחמה הנוכחית, התקבלה ביולי 24 החלטת ממשלה 2096, המטילה על הרשות לקידום מעמד האישה לתאם את תחום הסיוע לנשים בשעת חירום. האם זה שיפר את המצב?

כישלון חד משמעי

כבר מאחוזי היישום אפשר להבין שההחלטה הייתה רחוקה מלהצליח. מתוך 8 סעיפים, סעיף אחד בלבד יושם (12.5%), 3 סעיפים יושמו באופן חלקי (37.5%) ו־4 סעיפים לא יושמו כלל (50%). תמונת המצב העולה מבחינת הביצוע היא די חד משמעית: הקמת מרכז מידע לאומי, פיתוח כלים דיגיטליים לסיוע לנשים בחירום וגיבוש מדריך להטמעת חשיבה מגדרית - על כל אלה אפשר לשים איקס. לא קרה.

לפי ההחלטה, הרשות לקידום מעמד האישה הייתה אמורה לפעול לתיאום תחום סיוע לנשים בשעת חירום, שיבוצע באמצעות מרכז מידע לאומי. בנוסף, צוין כי צוות הרשות מעניק מענה רציף 24 שעות ביממה. ובפועל? מבדיקה של שדולת הנשים בישראל נמצא כי המענה פעיל בימים א'־ה' בין 8:00־17:00 ושהשעות יעודכנו במצב חירום.

מה כן קרה? כל מיני פעולות נקודתיות, כמו פרסום מחוון לאלימות מגדרית, הקמת מוקד סיוע ארצי לנשים וקיום סמינר שנתי. ננקטו גם צעדים נוספים כגון חיזוק הקשר עם יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות וקיום שולחן עגול בין־מגזרי בהשתתפות כ־100 ארגוני חברה אזרחית ומשרדי ממשלה. אבל חשוב שלא להתבלבל: הפעולות הללו בהחלט לא מהוות יישום מערכתי של ההחלטה והן רחוקות מלהתכנס לתשתית פעולה מתואמת ומתמשכת.

כך שכדי להבטיח שנשים תקבלנה מענים ייחודיים לצרכיהן בתקופות חירום, הכרחי הצורך בהטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת החלטות, ובפרט איסוף שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית. זאת במטרה להעריך את אפקטיביות ההחלטות המתקבלות עבור נשים ולתת מענה למציאות הקיימת של הדרתן ממוקדי קבלת החלטות, תוך שאיפה לשינוי מהותי בתהליכי קבלת ההחלטות והטמעת ראייה מגדרית מקיפה.

בעקבות ההחלטה

היישום החלקי והדחוי של החלטת ממשלה 2096 הוא פגיעה ממשית ביכולתן של נשים לקבל הגנה, מידע וסיוע מותאם בשעת חירום. טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו המחישו עד כמה הפגיעוּת של נשים בעתות משבר היא מערכתית ורב ממדית: נשים נפגעו פיזית ונפשית, לרבות נפגעות אלימות מינית, והן מתמודדות במקביל עם השלכות כלכליות, תעסוקתיות, נפשיות, פיזיות וקהילתיות כבדות.

היעדרם של מרכז מידע מתכלל, מנגנוני תיאום בין משרדיים וכלים דיגיטליים ייעודיים, יוצר מציאות שדורשת מנשים "לנווט לבד" בתוך מערכות מורכבות בשעה של פגיעות מוגברת. פגיעה זו חריפה במיוחד עבור נשים שנפגעו פיזית ונפשית מאירועי 7 באוקטובר, ובכללן הנפגעות בפסטיבל הנובה, נשים מאוכלוסיות מוחלשות, מפונות, בנות זוג של משרתי מילואים ואימהות חד הוריות שמתמודדות עם עומסים אזרחיים, כלכליים ונפשיים חסרי תקדים.

למרות תפקידן המרכזי של נשים בחזית מערכי הסיוע במקצועות הטיפול, החינוך וההתנדבות, המענה הממשלתי נותר מקוטע, לא מתואם ואינו מותאם דיו לצרכים העולים מהשטח. בנסיבות אלו, יישום ההחלטה במלואה, בלוחות זמנים ברורים, בתקצוב ייעודי ובפיקוח פרלמנטרי אפקטיבי, הוא לא בגדר המלצה מדינית, אלא תנאי בסיסי לחוסן החברתי ולמחויבות המדינה להגנה על האזרחיות שלה.

פערים נוספים שעלו במהלך התחקיר כוללים את חוסר ההתייחסות למענים ייעודיים בתחומי התעסוקה, הדיור, הבריאות הנפשית או המיגון הפיזי. תחומים שהודגשו כחיוניים כבר במשבר הקורונה והוזכרו בדוחות לאומיים, אך לא קיבלו ביטוי אופרטיבי בהחלטה הנוכחית. בנוסף, ההחלטה לא מבדילה בין סוגי חירום שונים (ביטחוני, כלכלי, אזרחי) או בין צורכי קבוצות שונות של נשים, מה שפוגע ברלוונטיות של מענה אחיד לכלל המצבים.

צורך אמיתי ודחוף

מאז קבלת ההחלטה, התנאים בשטח השתנו ואף החמירו. אף שהמסר "מלמעלה" הוא שהמלחמה נגמרה, בפועל היא עדיין מכה גלים: הלחימה נמשכת, ימי המילואים הפכו לדבר שבשגרה, מפונים רבים לא חזרו לבתיהם, האלימות בזוגיות מרקיעה שחקים, הקשיים הכלכליים שנשים חוות מגיעים לממדים מדאיגים - והציבור מתמודד עם עייפות משברית.

מהסיבה הזאת, ההחלטה הפכה לרלוונטית ודחופה עוד יותר. העיכוב ביישום סעיפיה מורכב ממשתנים רבים כמו מחסור במנגנוני תיאום מחייבים, בלוחות זמנים מוסכמים ובתקצוב ייעודי לכל מרכיב. ואולם, דחיפות הנושא הייתה אמורה לתת לו תעדוף גבוה ברמה הניהולית להסרת החסמים.

למרות המצב התקדימי, לא בטוח שישראל צריכה להמציא מחדש את הגלגל. ההתבוננות במדינות כמו שבדיה וקנדה מלמדת שאפשר להתמודד עם משברים תוך התחשבות בצרכים הייחודיים של נשים. שבדיה הקימה גוף מיוחד שמשולב בכל מערכות החירום ודואג למענים מתאימים, וקנדה פיתחה שיטה לבחינת החלטות ממשלתיות דרך "משקפיים מגדריים".

שתי המדינות הדגימו שהכנה מראש, איסוף מידע שיטתי, הכשרת אנשי מקצוע והבטחת השתתפות נשים בקבלת החלטות הם מפתח להתמודדות יעילה יותר עם משברים. אימוץ גישה דומה יכולה לסייע לישראל לספק מענה טוב יותר במצבי חירום ולהאיץ את התאוששות החברה. מחקרים מצביעים על כך שהטמעה מגדרית ושוויון מגדרי הם נדבכים קריטיים לחיזוק החוסן החברתי־כלכלי, וכן תורמים לשגשוג בר־קיימא, צמיחה כלכלית, והתגברות התחרות במשק.

וצריך רגע לקחת צעד אחורה ולהגיד עוד מילה על ההחלטה הזאת. פרויקט המוניטור במרכז להעצמת האזרח ראה החלטות מסובכות בהרבה, עם שיעורי יישום מוצלחים בהרבה. העובדה שהחלטת ממשלה פשוטה יחסית סובלת משיעורי יישום נמוכים במיוחד, מעידה על כשל עמוק בהתייחסות הממשלתית לנושא כל כך קריטי.

החלטת ממשלה 2096 התקבלה במענה לצורך אמיתי ודחוף, אך היא לא תוכל להביא לשינוי מהותי כל עוד תישאר ברמת התכנון. יישומה המלא אינו רק עניין של מדיניות ציבורית נכונה, הוא תנאי הכרחי להגנה על נשים, לחיזוק החוסן החברתי, וליכולת של המדינה להתמודד עם מצבי חירום באופן צודק, רגיש ומושכל.

עוד כתבות

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

פיצוצים בעיר בנדר עבאס, איראן. ארכיון / צילום: Reuters

מתקפה קרובה באיראן? מה חושבים באתר ההימורים הפופולרי

נפח ההימורים באתר פולימרקט המבוסס על חוכמת ההמונים, ולעתים גם על מידע פנים, קפץ בשעות האחרונות, אולם הסיכויים למתקפה קרובה באיראן נותרו לפי גולשי האתר נמוכים ● איזה תאריך מסומן כעת עם הסיכויים הגבוהים ביותר?

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

יעקב אטרקצ'י, מנכ''ל ובעלים אאורה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

יעקב אטרקצ'י: "הנגיד צריך להוריד ריבית, עודף שמרנות זו פחדנות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הציג מנכ"ל ובעלי אאורה, יעקב אטרקצ'י, אופטימיות לגבי הבנייה בפריפריה וטען כי הביקושים מחוץ לגוש דן נותרו חזקים • לדבריו, "95% מהציבור לא יכול לקנות דירה בת"א", ולכן העתיד נמצא בצפון ובדרום • לצד זאת הוא מתח ביקורת חריפה על נגיד בנק ישראל: "במצב של צמיחה ואינפלציה מרוסנת – הוא עושה מעט מדי ומאוחר מדי"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"