גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה קיבלה החלטה דחופה וקריטית, אבל היא אפילו לא מנסה ליישם אותה

המלחמה העמיקה את הפערים המגדריים בישראל, ורוב הנשים מדווחות על חשש מוגבר לפגיעה בביטחון האישי ● הממשלה קיבלה החלטה לתת מענה, אבל לא עשתה את זה בפועל ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, בשיתוף שדולת הנשים, עוקב אחרי סיוע לנשים בשעת חירום

נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg
נשים במקלט. תחושת הביטחון התערערה / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מאז פרוץ המלחמה ב־7 באוקטובר, העמיקו הפערים המגדריים בחברה הישראלית - נושא שהוזכר במדור זה לא אחת. ראשית, הפגיעה בנשים במהלך המתקפה הייתה חסרת תקדים בהיקפה - 91 נשים וילדות נחטפו לעזה ו־343 נשים וילדות נרצחו. על פי דוח הנציגה המיוחדת למזכ"ל האו"ם, נמצאו ראיות ברורות לאלימות מינית שיטתית במהלך המתקפה, וכן עדויות לכך שהחטופים והחטופות עברו אלימות מינית בשבי.

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק
לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?

אבל חוץ מזה, המלחמה חושפת מציאות מורכבת ורבת פנים בנוגע למעמדן של נשים בישראל. מחד, נשים לוקחות חלק פעיל ומשמעותי בהגנה על המדינה במגוון תפקידים מקצועיים החל מלוחמות, שוטרות ותצפיתניות, דרך חברות בכיתות כוננות ועד רופאות וחובשות קרביות ומתנדבות זק"א.

מאידך, מחקר שנערך על ידי מרכז אדוה ומכון ון ליר בשיתוף קרן פרידריך אברט, מצביע על נסיגה משמעותית במעמדן של נשים בכמה היבטים מרכזיים: השפעתן על תהליכי קבלת החלטות הצטמצמה באופן ניכר, יכולתן להתפרנס נפגעה, והן מתמודדות עם אתגרים גוברים בניסיון לאזן בין עבודה בשכר לטיפול במשפחה. יתרה מזאת, המחקר מזהה הידרדרות במצבן הבריאותי והנפשי של נשים, ומתריע על עלייה בסיכון שהן חשופות לו לחוות אלימות במשפחה.

הממשלה מודעת לכל אלה, וניסתה למצוא פתרון. מה היא חשבה לעשות, ועד כמה זה עבד?

חשש לביטחון האישי

בסקר הנשים הגדול 2025 של שדולת הנשים בישראל, דיווחו נשים כי מאז אירועי 7 באוקטובר, חלה החמרה משמעותית בתחושת הביטחון, במצב הרגשי וביציבות הכלכלית: 54% מהנשים דיווחו על חשש מוגבר לביטחון האישי, 40% מהנשים דיווחו על קושי רגשי או תחושת בדידות ו־32% מהנשים דיווחו על פגיעה בהכנסה או באפשרות לעבוד. נתונים אלה ממחישים כי עבור נשים רבות בישראל, מצב החירום הוא לא אירוע נקודתי, אלא מציאות מתמשכת שיש לה השלכות עמוקות על חיי היומיום, החוסן האישי והיכולת לתפקד בשגרה ובחירום.

הפגיעה במעמדן של נשים חמורה במיוחד בקרב נשים המשתייכות לאוכלוסיות מוחלשות, ביניהן נשים החיות בעוני, דיירות הדיור הציבורי, אימהות חד־הוריות, נשים ערביות ובדואיות, שורדות זנות וסחר בנשים, פליטות ומהגרות. קבוצות אלו, שמצבן פגיע גם בשגרה, מתמודדות בעת המלחמה עם אתגרים מורכבים נוספים כמו מצוקה כלכלית חריפה, חוסר ביטחון תזונתי, היעדר מיגון בבתים, קשיים בנגישות למידע ובמיצוי זכויות, ומצוקה נפשית מתגברת.

בנוסף, ב־2025 מדד WPS (ראשי תיבות של Women, Peace and Security Index) - שמעריך את מצבן של נשים על בסיס ייצוג פוליטי וכלכלי, ביטחון אישי ונגישות לצדק - מציב את ישראל במקום 83 מתוך 181 מדינות בעולם, ירידה לעומת המקום ה־80 שבו הייתה ב־2023, אחת השנים הקשות ביותר לביטחונן של נשים בישראל. הדירוג הנמוך נובע בין היתר מירידה בייצוג נשים במוקדי קבלת ההחלטות, עלייה באלימות כלפי נשים, קשיים בביטחון האישי ונגישות מופחתת לצדק הוגן ועוד.

את התופעות האלה ראינו גם במשבר הקורונה. באותה תקופה, קיבלנו המחשה כיצד מצבי חירום מעצימים פערים מגדריים: נשים הוצאו לחל"ת ופוטרו בשיעורים גבוהים יותר מגברים, הפניות למרכזים למניעת אלימות במשפחה זינקו ב־30%, ונשים דיווחו בתדירות גבוהה יותר על השפעות נפשיות של המשבר, כולל תחושות בדידות ומצוקה.

אספקט נוסף אשר משפיע עד היום על חיי נשים רבות בישראל הוא שירות המילואים הנרחב במהלך המלחמה, מה שיוצר מציאות חירום מתמשכת עבור אלפי משפחות בישראל, ובהן נשים שנשאו בפועל בנטל האזרחי־משפחתי במלואו.

היעדרותם הממושכת של בני הזוג המגויסים מהבית הביאה לשיבוש עמוק בשגרות החיים ולקריסה של חלוקת התפקידים המשפחתית, כך שנשים נדרשו לנהל לבדן את משק הבית, לגדל ילדים, לספק מענה רגשי בתקופה של חוסר ודאות, ובמקביל להמשיך ולהשתלב בשוק העבודה או לנהל עסק עצמאי. מציאות זו ממחישה שבשעת חירום לא רק החיילים מגויסים, אלא גם העורף המשפחתי וכי היעדר מענה ממשלתי מותאם לצרכים אלה עלול לפגוע בחוסן החברתי וביכולת ההתמודדות של משפחות לאורך זמן.

הטמעת חשיבה מגדרית

הצורך לתת מענה ממשלתי לבעיית הפערים במגדריים בא לידי ביטוי עוד לפני מלחמה, בספטמבר 2022. אז, התקבלה החלטת ממשלה 1845 בנושא "הטמעת חשיבה מגדרית בגיבוש מדיניות ובקבלת החלטות במצבי חירום". החלטה זו התבססה על המלצות הוועדה המייעצת למטה לביטחון לאומי וקבעה כי יש להטמיע חשיבה מגדרית בעשייה הממשלתית במצבי חירום ולשאוף לשוויון מגדרי בגופים מקבלי ההחלטות.

מהותה של הטמעת חשיבה מגדרית היא תהליך המבטיח שכלל המדיניות, התוכניות והפעולות הממשלתיות יכללו התייחסות לצרכים הייחודיים של נשים וגברים באופן שוויוני. במצבי חירום, המשמעות היא לזהות את ההשפעות השונות של המשבר על מגדרים שונים ולתכנן מענים מותאמים שיגנו על אוכלוסיות פגיעות ויחזקו את החוסן החברתי.

אבל אז פרצה המלחמה, והבעיות רק החריפו, כאמור. בהמשך להחלטה 1845 וכמענה לאתגרי המלחמה הנוכחית, התקבלה ביולי 24 החלטת ממשלה 2096, המטילה על הרשות לקידום מעמד האישה לתאם את תחום הסיוע לנשים בשעת חירום. האם זה שיפר את המצב?

כישלון חד משמעי

כבר מאחוזי היישום אפשר להבין שההחלטה הייתה רחוקה מלהצליח. מתוך 8 סעיפים, סעיף אחד בלבד יושם (12.5%), 3 סעיפים יושמו באופן חלקי (37.5%) ו־4 סעיפים לא יושמו כלל (50%). תמונת המצב העולה מבחינת הביצוע היא די חד משמעית: הקמת מרכז מידע לאומי, פיתוח כלים דיגיטליים לסיוע לנשים בחירום וגיבוש מדריך להטמעת חשיבה מגדרית - על כל אלה אפשר לשים איקס. לא קרה.

לפי ההחלטה, הרשות לקידום מעמד האישה הייתה אמורה לפעול לתיאום תחום סיוע לנשים בשעת חירום, שיבוצע באמצעות מרכז מידע לאומי. בנוסף, צוין כי צוות הרשות מעניק מענה רציף 24 שעות ביממה. ובפועל? מבדיקה של שדולת הנשים בישראל נמצא כי המענה פעיל בימים א'־ה' בין 8:00־17:00 ושהשעות יעודכנו במצב חירום.

מה כן קרה? כל מיני פעולות נקודתיות, כמו פרסום מחוון לאלימות מגדרית, הקמת מוקד סיוע ארצי לנשים וקיום סמינר שנתי. ננקטו גם צעדים נוספים כגון חיזוק הקשר עם יועצות לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות וקיום שולחן עגול בין־מגזרי בהשתתפות כ־100 ארגוני חברה אזרחית ומשרדי ממשלה. אבל חשוב שלא להתבלבל: הפעולות הללו בהחלט לא מהוות יישום מערכתי של ההחלטה והן רחוקות מלהתכנס לתשתית פעולה מתואמת ומתמשכת.

כך שכדי להבטיח שנשים תקבלנה מענים ייחודיים לצרכיהן בתקופות חירום, הכרחי הצורך בהטמעת חשיבה מגדרית בתהליכי קבלת החלטות, ובפרט איסוף שיטתי של נתונים מפולחים מגדרית. זאת במטרה להעריך את אפקטיביות ההחלטות המתקבלות עבור נשים ולתת מענה למציאות הקיימת של הדרתן ממוקדי קבלת החלטות, תוך שאיפה לשינוי מהותי בתהליכי קבלת ההחלטות והטמעת ראייה מגדרית מקיפה.

בעקבות ההחלטה

היישום החלקי והדחוי של החלטת ממשלה 2096 הוא פגיעה ממשית ביכולתן של נשים לקבל הגנה, מידע וסיוע מותאם בשעת חירום. טבח 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיו המחישו עד כמה הפגיעוּת של נשים בעתות משבר היא מערכתית ורב ממדית: נשים נפגעו פיזית ונפשית, לרבות נפגעות אלימות מינית, והן מתמודדות במקביל עם השלכות כלכליות, תעסוקתיות, נפשיות, פיזיות וקהילתיות כבדות.

היעדרם של מרכז מידע מתכלל, מנגנוני תיאום בין משרדיים וכלים דיגיטליים ייעודיים, יוצר מציאות שדורשת מנשים "לנווט לבד" בתוך מערכות מורכבות בשעה של פגיעות מוגברת. פגיעה זו חריפה במיוחד עבור נשים שנפגעו פיזית ונפשית מאירועי 7 באוקטובר, ובכללן הנפגעות בפסטיבל הנובה, נשים מאוכלוסיות מוחלשות, מפונות, בנות זוג של משרתי מילואים ואימהות חד הוריות שמתמודדות עם עומסים אזרחיים, כלכליים ונפשיים חסרי תקדים.

למרות תפקידן המרכזי של נשים בחזית מערכי הסיוע במקצועות הטיפול, החינוך וההתנדבות, המענה הממשלתי נותר מקוטע, לא מתואם ואינו מותאם דיו לצרכים העולים מהשטח. בנסיבות אלו, יישום ההחלטה במלואה, בלוחות זמנים ברורים, בתקצוב ייעודי ובפיקוח פרלמנטרי אפקטיבי, הוא לא בגדר המלצה מדינית, אלא תנאי בסיסי לחוסן החברתי ולמחויבות המדינה להגנה על האזרחיות שלה.

פערים נוספים שעלו במהלך התחקיר כוללים את חוסר ההתייחסות למענים ייעודיים בתחומי התעסוקה, הדיור, הבריאות הנפשית או המיגון הפיזי. תחומים שהודגשו כחיוניים כבר במשבר הקורונה והוזכרו בדוחות לאומיים, אך לא קיבלו ביטוי אופרטיבי בהחלטה הנוכחית. בנוסף, ההחלטה לא מבדילה בין סוגי חירום שונים (ביטחוני, כלכלי, אזרחי) או בין צורכי קבוצות שונות של נשים, מה שפוגע ברלוונטיות של מענה אחיד לכלל המצבים.

צורך אמיתי ודחוף

מאז קבלת ההחלטה, התנאים בשטח השתנו ואף החמירו. אף שהמסר "מלמעלה" הוא שהמלחמה נגמרה, בפועל היא עדיין מכה גלים: הלחימה נמשכת, ימי המילואים הפכו לדבר שבשגרה, מפונים רבים לא חזרו לבתיהם, האלימות בזוגיות מרקיעה שחקים, הקשיים הכלכליים שנשים חוות מגיעים לממדים מדאיגים - והציבור מתמודד עם עייפות משברית.

מהסיבה הזאת, ההחלטה הפכה לרלוונטית ודחופה עוד יותר. העיכוב ביישום סעיפיה מורכב ממשתנים רבים כמו מחסור במנגנוני תיאום מחייבים, בלוחות זמנים מוסכמים ובתקצוב ייעודי לכל מרכיב. ואולם, דחיפות הנושא הייתה אמורה לתת לו תעדוף גבוה ברמה הניהולית להסרת החסמים.

למרות המצב התקדימי, לא בטוח שישראל צריכה להמציא מחדש את הגלגל. ההתבוננות במדינות כמו שבדיה וקנדה מלמדת שאפשר להתמודד עם משברים תוך התחשבות בצרכים הייחודיים של נשים. שבדיה הקימה גוף מיוחד שמשולב בכל מערכות החירום ודואג למענים מתאימים, וקנדה פיתחה שיטה לבחינת החלטות ממשלתיות דרך "משקפיים מגדריים".

שתי המדינות הדגימו שהכנה מראש, איסוף מידע שיטתי, הכשרת אנשי מקצוע והבטחת השתתפות נשים בקבלת החלטות הם מפתח להתמודדות יעילה יותר עם משברים. אימוץ גישה דומה יכולה לסייע לישראל לספק מענה טוב יותר במצבי חירום ולהאיץ את התאוששות החברה. מחקרים מצביעים על כך שהטמעה מגדרית ושוויון מגדרי הם נדבכים קריטיים לחיזוק החוסן החברתי־כלכלי, וכן תורמים לשגשוג בר־קיימא, צמיחה כלכלית, והתגברות התחרות במשק.

וצריך רגע לקחת צעד אחורה ולהגיד עוד מילה על ההחלטה הזאת. פרויקט המוניטור במרכז להעצמת האזרח ראה החלטות מסובכות בהרבה, עם שיעורי יישום מוצלחים בהרבה. העובדה שהחלטת ממשלה פשוטה יחסית סובלת משיעורי יישום נמוכים במיוחד, מעידה על כשל עמוק בהתייחסות הממשלתית לנושא כל כך קריטי.

החלטת ממשלה 2096 התקבלה במענה לצורך אמיתי ודחוף, אך היא לא תוכל להביא לשינוי מהותי כל עוד תישאר ברמת התכנון. יישומה המלא אינו רק עניין של מדיניות ציבורית נכונה, הוא תנאי הכרחי להגנה על נשים, לחיזוק החוסן החברתי, וליכולת של המדינה להתמודד עם מצבי חירום באופן צודק, רגיש ומושכל.

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

בית הדין הרבני / צילום: Shutterstock

אושר לקריאות שנייה ושלישית: בתי דין רבניים יוסמכו להיות בוררים בעניינים אזרחיים ללא אישור בית משפט

על פי ההצעה שהוגשה על ידי חברי כנסת מיהדות התורה, בתי דין דתיים יהיו בעלי סמכות לדון כבוררים לפני דין תורה בעניינים אזרחיים, אם הצדדים הסכימו לכך ● סמוטריץ': "קורא לדיינים: כנסת ישראל נותנת לכם הזדמנות להראות לעם ישראל דין תורה וצדק"

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת״א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות קלות; נמשכו הירידות במניות התוכנה

נאסד"ק עלה ב-0.1% ● צים זינקה לאחר שנחתמה באופן רשמי עסקת הרכישה מול ענקית הספנות הפג לויד ● איטורו זינקה בעקבות הדוחות הכספיים ● פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi) ● וורנר ברדרס מחדשת את המו"מ עם פרמאונט ●  אורמת חתמה על הסכם רכישת חשמל עם NV Energy, שיתמוך בפעילות של אלאפבית ● פאלו אלטו תדווח אחרי הנעילה

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים;  באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים