עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

בתקופה הנוכחית העיניים אומנם נשואות לחקיקת חוק הפטור מגיוס, אבל מקום לא פחות קריטי להשתלבותם של בני החברה החרדית בחברה הישראלית הוא שוק העבודה.

● לפני עשור הוחלט להאיץ את מיזמי התחבורה. מה קרה בפועל?
● ההשכלה הטכנולוגית קריטית למשק, אבל השורות לא מתרחבות

בשנה שעברה, בהחלטה שעברה קצת מתחת לרדאר, הממשלה ניסתה להתוות צעדים למיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים במשק. כפי שיכולתם להרגיש, השינוי המיוחל לא הגיע. אבל כשסוגיית השתלבות החרדים הולכת ומתקרבת לרגעי הכרעה - חשוב להבין מה לא עבד, וללמוד את הלקחים להבא. ועכשיו נעשה בדיוק את זה.

לצמצם את הפער

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסוף שנת 2024 רק כ־54% מהגברים החרדים היו מועסקים לעומת כ־85.5% בקרב הגברים היהודים שאינם חרדים. בסוף הרבעון הראשון לשנת 2025 פער כבר התרחב, כאשר שיעור התעסוקה ירד ל־53.6% בקרב הגברים החרדים, ועלה ל־86% בקרב גברים יהודים שאינם חרדים.

בניסיון לצמצם את הפער הזה, באוגוסט 2021 הממשלה הקודמת קבעה יעד: עד 2030, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים יעמוד על 65%. אם גיל הפטור ירד ל־22, היעד יגדל ל־70%. מדובר ביעדים לא שוליים, שכן קצב הגידול בתעסוקת חרדים בין השנים 2018־2023 עמד על כ־4.3% - כלומר קצב גידול שנתי של פחות מ־1%, הרבה פחות מקצב העלייה המיועד.

לאור החלטת הממשלה ההיא, התקבלה ביוני 2024 החלטת ממשלה שמטרתה לקדם דרכים על מנת להגיע ליעד בשנת 2030, ולמצות את פוטנציאל התעסוקה במשק בקרב גברים חרדים. לפי דברי ההסבר להחלטה, אחוזי התעסוקה בשנת 2024 עדיין עמדו על 55% ועל מנת להגיע ליעד הנדרש בשנת 2030 על אחוזי התעסוקה לעלות בכל שנה ב־2% ונדרשים צעדים על מנת לעמוד ביעד זה.

ועדיין, לא בטוח שהיעד הוא שאפתני במיוחד. במכון הישראלי לדמוקרטיה מצאו שבארה"ב שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים גבוה משמעותית ועומד על קרוב ל־70%. לכן, במכון מציעים לקבוע את שיעורי התעסוקה לגברים חרדים לשנת 2030 על 70%.

כך או כך, בהחלטת הממשלה פורטו מספר דרכים על מנת לנסות לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ולהעלות את אחוזי התעסוקה: הראשונה, פיתוח תוכניות לתעסוקת גברים חרדים על ידי הכשרת בסיס ותכנים דיגיטליים; השנייה, תוכניות להשכלה גבוהה תוך מתן תוצאה גבוהה להשכלה ותרומה לביטחון המדינה אשר תסייע לצרכי מערכת הביטחון; השלישית, מתן הלוואות לאנשים שישתתפו בתוכניות אלו; הרביעית, גיבוש תוכנית עבודה עם קביעת יעדים של רמת ההשכלה ורמת השכר הנגזרת מההשכלה; החמישית, בחינה ובניית תוכנית עבודה לשילוב גברים חרדים עם מוגבלות בתעסוקה ברמה גבוהה ובמשק.

החרדים שישתלבו בצה"ל

נתחיל ממה שכן קרה. ההחלטה ניסתה לקדם שילוב בהשכלה גבוהה שתתרום לצורכי הביטחון. הרעיון היה לשלב את הגברים החרדים בהשכלה הגבוהה בתארים ובהכשרות מקצועיות. השילוב אמור להיעשות בליווי אנשי מקצוע ותמיכה לסטודנטים שלרוב עלולים לחוות ניכור מהקהילה בעת יציאתם להשכלה גבוהה. תינתן עדיפות לתוכניות אשר יכולות להביא תועלת גדולה יותר לצורכי ביטחון ולהשכלתם של הלומדים.

וזה אכן קרה. לפי משרד העבודה, נפתח מיזם משותף יחד עם עמותת JBH להפעלת תוכנית "קודקוד" אשר כוללת מספר מסלולים לשילוב חרדים במקצועות טכנולוגיים בצה"ל. במחזור מרץ 2025 שנפתח החלו למעלה מ־200 גברים חרדים מכינה הכוללת מתמטיקה אנגלית ומבוא לתכנות כך שיוכלו בסופה לעבור את מבחני הקבלה ליחידות השונות בצה״ל.

מה שעוד קרה, אם כי בהצלחה חלקית בלבד, הוא פיתוח תוכניות והנגשתם דיגיטלית, במטרה להרחיב ולפתח תוכניות תעסוקה איכותיות עם שכר גבוה לגברים חרדים. זאת, מתוך שאיפה להקנות השכלת בסיס לכלל הגברים החרדים אשר לא למדו לימודי ליבה, באמצעות סבסוד הלימודים ופיתוח תכנים שיונגשו באופן דיגיטלי.

ממענה על בקשת חופש מידע משרד העבודה מסר כי התוכניות נמצאות בשלבי סגירה והפעלתן תחל בקרוב. נכון למועד מסירת התשובה, התוכנית הינה בשלבי סגירת המודל לפיתוח והפעלת פלטפורמה דיגיטלית אשר תכלול קורסי אנגלית ומתמטיקה הכוללים את התוכן הנלמד במכינה ללימודי הנדסאים של מה"ט. ההפעלה צפויה להתחיל בחודשים הקרובים.

ומה עם הכסף? התוכנית תוקצבה ב־70 מיליון שקלים שיועברו מתקציב שכבר הוקצה בחוק ההסדרים לנושא של תעסוקת והשכלת גברים חרדים. התקציב אומנם הועבר לרוב התוכניות שפותחו, אבל מי שנשאר בחוץ היו מרכזי החדשנות לפיתוח מרכז חדשנות לעידוד יזמות הייטק במגזר החרדי. למה? הסיבה היא שהפניה התקציבית של רשות החדשנות לא נדונה בוועדת הכספים ולכן לא הועבר חלק מתקציב הסעיף שעומד על סך 10 מיליון שקלים.

איך יממנו את הלימודים?

ונעבור לחלק הפחות חיובי של היישום. אחד מסעיפי ההחלטה עסקו במתן הלוואות. בפרט, ההוראה הייתה להקנות את האפשרות להלוואות למשתתפים בתוכניות שיפתחו אשר יתרמו להכנסה גבוהה לעובדים, למשק ולביטחון. הקריטריונים להלוואות יהיו על בסיס הכנסותיהם, וכן על בסיס תוכנית הלימודים שבה הם משתתפים כך שהשתתפות בתוכנית אשר תרומתה למדינה גבוהה יותר תקבל קדימות בקבלת ההלוואה.

אבל זה לא קרה. לפי משרד העבודה, סעיף זה בהחלטה של פתיחת מנגנון הלוואות לא קודם בתוכנית העבודה של המשרד, בגלל חוסר יכולת לבצע זאת במסגרת הזמנים של החלטת הממשלה. אלא שהתשובה הזאת מעלה סימני שאלה, כי לא ברור באיזו מסגרת זמנים מדובר - שכן אין בהחלטה דד־ליין ומועד לביצוע המשימה.

עוד צעד שלא הבשיל הוא גיבוש תוכניות עם יעדי השכלה ושכר. המטרה הייתה להורות על משרד העבודה לגבש תוכנית עבודה מפורטת עם קביעת יעדי השכלה ושכר באשר לתוכניות האמורות. לפי ההחלטה, התוכנית הייתה אמורה לעבור את אישור אגף התקציבים ולהגיע גם לעיון הרשות לפיתוח כלכלי חברתי של המגזר החרדי, על מנת להתאים את התוכנית באופן ממצה לקהילה החרדית תוך התחשבות בצרכי המדינה ועמידה ביעדים שהוצבו למיצוי פוטנציאל התעסוקה לשנת 2030.

וגם זה לא יושם. משרד העבודה השיב שנראה כי בתוכנית העבודה שנמסרה לא צורפו יעדי השכלה ושכר. למה? לפי המשרד, ככל הנראה מאחר שאלה לא גובשו. אי גיבוש יעדי השכלה ושכר משאירה מקום לעמימות ופוגעת ביכולת לבצע מעקב אחר התקדמות התוכניות ומימוש הכספים בצורה מיטבית.

בין ההצהרות למציאות

אז למה ההחלטה הייתה רחוקה מיישום מלא? גורם אחד הוא הפער בין ההצהרות למציאות. למראית עין הממשלה מציבה יעדים נשגבים, אבל הכלים להשגתם לא פרקטיים מספיק והתכנון לקוי. ליישום לא הוקדשו משאבים מספקים ואי יישום ההחלטה בשלמותה מייצרת מצב שבו גם הצעדים שננקטו לא יסייעו להרחבת התעסוקה. כך, לדוגמה, גם אם נפתחו תוכניות שונות לצורך לימודי ליבה כמו אנגלית ומתמטיקה, פיתוח מנגנון ההלוואות היה אמור לסייע לגברים חרדים שכבר עברו את שלב הלימודים הבסיסי להמשיך ללימודים מתקדמים. בין היתר, באמצעות הלוואות. לכן, המשמעות של היעדר מנגנון הלוואות משאיר את רמת הלימודים במגזר ברמה בסיסית באופן שלא מסייע למשק.

גורם נוסף קשור להיבטי תכנון וניהול. נראה כי היעדר לוח זמנים מחייב בהחלטת הממשלה וקביעת תאריך יעד רחוק (2030) הביאו לכך שהתוכניות לא מתקדמות בקצב ראוי באופן שיהיה בו להשפיע על שיעור התעסוקה. היה צורך להכניס דד־ליין לביצוע החלטת הממשלה ובכך לזרז את הגורמים השונים לעמוד בלוח הזמנים שנקבע על מנת שלהחלטה תהיה אפשרות לגרום לשינויים.

וישנו גם העניין התקציבי. כאמור, העובדה שלא כל ההעברות הכספיות הנדרשות אושרו בוועדת הכספים של הכנסת מנעה את הפעילות בחלק מהתוכנית. כך, הכספים שהיו אמורים להגיע דרך רשות החדשנות לצורך פיתוח מרכזי חדשנות ועידוד יזמי הייטק חרדיים לא הועבר ובכך התקציב הכולל להחלטה עמד על 60 מיליון שקלים בלבד.

יעד לאומי של ישראל

מכלל התחקיר שבוצע עולה כי למעשה הפעולות שבוצעו לא הצליחו להעלות את אחוז תעסוקת הגברים החרדים עד כה. למעשה, נראה כי ביצוע חלקי של הסעיפים האמורים בהחלטת הממשלה מביאים לכך שהתוכנית והמענה להעלאת אחוזי הגיוס אינה עומדת ביעדים שהציבה הממשלה קרי, 70% בשנת 2030.

התנאים בשטח הפכו את המשימה לקשה בהרבה. המלחמה מחד והחוק לפטור מגיוס מאידך השתלבו למעין תנועת מלקחיים שבה הגברים החרדים שאינם זכאים לפטור מגיוס ובכל זאת מצטרפים לשוק העבודה - דווקא הם המועמדים הראשונים למעצר.

מדברים הרבה על החשיבות שבהשלמת לימודי ליבה. זה נכון, אבל זה לא יורד לשורש הבעיה, שכן ילד חילוני ממוצע מסיים לימודי ליבה בתום לימודיו בבית הספר. לכן, השקעה בלימודי ליבה צריכה להיות צעד ראשון בתוך רשימת צעדים שבסופם יוכל הגבר החרדי לעבוד בעבודה מכובדת ולהשתכר בשכר גבוה ולהיות בתפקידים המובילים במשק.

מהסיבה הזו, ניתן היה לצפות שההחלטה תערב את המועצה להשכלה גבוהה, שכן הגבר החרדי אשר השתמש בהצלחה בלימודי הליבה ובתוכניות שסופקו על ידי הממשלה מכוח ההחלטה, אינו רשאי להיכנס לאוניברסיטה, לכאורה, מאחר שאין בידיו פסיכומטרי ונתונים מספיקים.

אלא שהמועצה להשכלה גבוהה כלל לא מוזכרת בהחלטה - ועד היום האפשרות של בוגרי המגזר החרדי להיכנס אל תוך עולם האקדמיה תלויה ברצונן טוב של המועצה להשכלה גבוהה ושל האוניברסיטאות להוריד את רף הקבלה ובכך לקבל גברים חרדים. בלי להקצות משאבים ייעודים ולגבש תוכניות עבודה יחד עם המל״ג, הגבר החרדי יתקשה מאוד לפרוץ את תקרת הזכוכית.

בנוסף, העובדה שלא נבנתה תוכנית שמציבה יעדי השכלה ויעדי שכר, מעקרת מתוכן את ההחלטה שכן המדדים הללו הם קריטיים למדידת ההצלחה בתעסוקת גברים חרדים בכלל ובתוכניות שנפתחו מכוח ההחלטה בפרט.

ולסיום, חשוב להתבונן על הנושא במבט־על. הדיון על שילוב החרדים בכלכלה לא עומד לבדו - והוא הולך יד ביד עם סוגיית הגיוס לצבא. אם יוסדר גיוס החרדים לצבא, אפשר יהיה גם לשלב אותם בכלכלה. כל עוד אין שילוב מיטבי של החרדים בצבא, יוצב בפניהם חסם בדרך לשילוב בשוק העבודה.

בנוסף, מדיניות הממשלה למתן הטבות לצעירים החרדים יוצרת תמריץ שלילי רחב היקף להשתלבות במשק, כפי שצוין בדוחות עבודה של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ובדוח השנתי של בנק ישראל לשנת 2024. פעמים רבות בגין היציאה לשוק העבודה, בפרט כשהעבודה אינה בשכר גבוה, נפגעת הזכאות לסיוע במעונות הילדים ובתחומים נוספים. על נבחרי הציבור לבחון מחדש את מערך התמריצים הכולל לצעיר החרדי אשר מעוניין להשתלב בשוק התעסוקה ולהסיר חסמים שעלולים למנוע ממנו לקבל החלטה שכזו אשר תפלה אותו לרעה ביחס לציבור ולקהילה שממנה הוא מגיע ולהטבות שהם זכאים להם.

ועל כך אמר השנה מבקר המדינה: "שילוב האוכלוסייה החרדית בהשכלה הגבוהה ובתעסוקה איכותית הוא יעד לאומי של מדינת ישראל. ההשכלה הגבוהה היא בסיס להשתלבות ולהצלחה בשוק התעסוקה, וחלק ניכר מתחומי העיסוק במשק חסומים בפני מי שחסרים השכלה זו. שיעור ההשתתפות הנמוך של האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה בעיקר בקרב הגברים פוגע לא רק במעמדם הכלכלי האישי, הוא גם מאט את ההתקדמות הכלכלית של המשק בכללותו. לפיכך יש חשיבות לתוכניות להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה החרדית".

לקריאת הדוח המלא