גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה לא באג אלא פיצ'ר: לקוני הדירות אין באמת חלון יציאה

מי שקנה במבצעי ה-95/5 ומרגיש שיש לו אופציה לצאת, ומי שמתחרט ומגלה שהדלת נעולה - בישראל אין "נון־ריקורס" ואין חרטות ● למה המודל הישראלי לא מונע משברים, אלא פשוט מעדיף שהם יתגלגלו לסלון שלכם ויישארו שם

למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי
למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי

האמת העצובה היא שבישראל כמעט אי אפשר לבטל עסקה לרכישת דירה. חתמת - שילמת. אין לך כסף? זו כבר בעיה שלך. גם אם שילמת עד כה "פירורים" ממחיר הדירה, אין באמת דרך אלגנטית ונעימה לצאת מהעסקה.

הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?
המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

במאמר מוסגר צריך לומר: כן, קיימות עילות משפטיות שמאפשרות ביטול חוזה, כמו הפרה יסודית, פגמים חמורים, הטעיה מהותית מצד המוכר וכדומה - אבל אלו מקרים נדירים. אל תבנו על איחור של כמה חודשים במסירה, או על הבדל גוון בין הקרמיקה שראיתם בתצוגה לבין זו שהונחה בפועל. זה לא יאפשר לכם לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסתם ברגע החתימה.

הנתון שחשף השבוע משרד האוצר - כ־6% ביטולי חוזים בדירות שנרכשו "על הנייר" ב־2023 (כ־1,100 עסקאות) - אינו מבשר על גמישות, אלא מדגיש דווקא את המגבלה. לא משום שאין ישראלים שמתחרטים, אלא משום שהשיטה פשוט לא מאפשרת להם לבטל. בפועל, שיעור הביטולים אינו יכול לגדול משמעותית ללא זעזוע מערכתי: אם ייווצר גל של דורשי ביטולים, הוא יטביע קודם כל דווקא אותם.

באופן כמעט פרדוקסלי, כל עוד מדובר במספר מצומצם של רוכשים שמבקשים לסגת מהחוזה שעליו חתמו כנראה במציאות אחרת (אישית, כלכלית, משפחתית וכן הלאה), לא מעט קבלנים דווקא "זורמים". אני אישית מכיר לא מעט סיפורים כאלה. לעיתים כדי לסגור את הסיפור בשקט ולא להצית גל פאניקה של בקשות ביטול, ולעיתים - כן, גם בגלל שהם בני אדם.

אבל התמונה משתנה לחלוטין כשמדובר לא בעשרות בודדות, אלא במאות או אלפים, בפרויקטים שונים ובאזורים שונים בארץ. בשלב הזה, גם אם היו רוצים, היזמים לא יכולים להסכים. הבנקים כבר הציבו תנאים, המשקיעים כבר קיבלו דיווחים (בוודאי בחברות ציבוריות), וההכנסות כבר נספרו. ייתכן מאוד שהיכולת לאשר ביטולים כבר אינה בידיהם.

בארה"ב אפשר פשוט להשאיר את המפתח

וזה בדיוק העניין: זה לא באג - זה פיצ'ר. כדי להבין עד כמה, מספיק להסתכל על המודל האמריקאי. בהרבה ממדינות ארה"ב, מי שרוכש דירה "על הנייר" מסכן בדרך כלל רק את ההון העצמי הראשוני שהשקיע. ביום קבלת המפתח, הוא מחזיק למעשה באופציה: ירצה, ימשיך לעסקה, לא ירצה, יוותר על המקדמה וימשיך הלאה. בשפת הכלכלנים זה נקרא עסקאות "נון־ריקורס": ההלוואה מגובה בנכס בלבד, ולא ברוכש עצמו.

המודל הזה נשמע הגיוני כמעט אינטואיטיבית. מדוע שאדם יתחייב סופית למוצר שטרם קיבל? ואם שילם 200 אלף שקל מקדמה על דירה שמחירה 2 מיליון, ומחירי הדירות ירדו ב־15% עד מועד המסירה - למה שיביא מהבית עוד 1.8 מיליון? מבחינתו, ההחלטה הכלכלית הפשוטה היא לוותר על המקדמה, ולהתחדש בדירה זולה יותר.

אלא שכאן בדיוק טמונה הסכנה. אם היציאה קלה מדי, גם הכניסה מסוכנת. היזמים והבנקים נותרים חשופים לסיכון עצום, שמתממש ברגעי משבר. זה בדיוק מה שקרה בארה"ב במשבר 2007־2008, כשהמערכת הבנקאית נותרה עם אינספור דירות שאיש לא רצה, ולעיתים עם מקדמות מגוחכות או משכנתאות שהגיעו ליותר מ־100% משווי הנכס.

אשליית הגמישות של מבצעי ה־95/5

וכאן אנחנו חוזרים לישראל. אצלנו אין "נון־ריקורס". אין חיה כזו. החוב הוא של הרוכש, נקודה. בלי קשר לשווי הדירה ביום המסירה, ובלי קשר למה שקרה לשוק בינתיים. גם מי ששילם רק 5% או 10% ממחיר הדירה, במסגרת מבצעי "90/10" או "95/5" שנולדו עם עליית הריבית, אינו מחזיק באופציה אמיתית. הוא מחזיק בהתחייבות מלאה, שרק נדחתה בזמן. אם הדירה שווה פחות, ואפילו אם ימכור אותה ויחזיק את כל תמורתה לקבלן ולבנק, אף אחד לא יוותר לו על המשך התשלום במידה ונשארו כאלה.

כמו שנכתב כאן בשנתיים־שלוש האחרונות, המבצעים הללו יצרו אשליה של גמישות מבלי לשנות כהוא זה את חלוקת הסיכונים. ביום קבלת המפתח, אם המחיר ירד, המימון התייקר או ההכנסה נפגעה - זו בעיה של הרוכש בלבד. הראשונים אולי הצליחו להשתחל החוצה, כפי שמשתקף בנתוני האוצר; הבאים בתור יגלו שהדלת כבר נסגרה.

במובן הזה, המודל הישראלי אינו מונע משברים - הוא פשוט מגלגל אותם אל משקי הבית. אין כאן משבר סאב־פריים, משום שהמערכת דאגה מראש שכל הסיכון יישאר אצל הקונים. כל עוד רק מעטים מנסים לצאת, הכול נראה יציב. השאלה האמיתית היא מה יקרה ביום שבו רבים יבקשו לעשות זאת, ויגלו שאין לאן.

כוכבי השבוע

מצוין: הזחיחות של נייקי לפחות הולידה תחרות

בלי שמחה לאיד חלילה, ועם לא מעט נעליים ושאר מוצרי החברה גם בארון הפרטי שלי, אני מוצא בכל זאת מסר אופטימי בצרות שעוברות על חברת נייקי. זו שמנייתה המשיכה ליפול בימים האחרונים, כשהיא משלימה ירידה של יותר מ־20% מתחילת השנה ונסיגה של 60% בתוך חמש שנים.

עד לא מזמן ממש, נייקי הייתה סמל הכוח והיעדר התחרות. מתוך אמונה כמעט מוחלטת שכולנו רוצים וצריכים את המותג שלה בארון ועל הגוף, היא ביטלה את המכירה של מוצריה בחנויות וברשתות אחרות, ועברה למדיניות Direct to customer - שיווק עצמי, בלי לשתף אחרים בדמי תיווך. ומה קרה? מתחרות קטנות ונועזות, המוכרות נעלי ספורט, ציוד ואקססוריז למתאמנים, הצליחו לפרוץ קדימה ובגדול. לאחר עיוורון של זחיחות, היא גילתה שקונים בכל העולם ראו פחות נייקי מול העיניים, וכנראה השתכנעו שאפשר גם בלעדיה.

בלתי מספיק: איפה נתניהו במאבקים של סמוטריץ'

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לשאת את דגל המאבק ביוקר המחיה. לפני שנתיים למשל, הוא הכריז על הקמת ועדת שרים למאבק במחירים הגבוהים, והדגיש כי "יוקר המחיה נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי". נתניהו התחייב לעמוד בראש הוועדה, ולהציג "תוכנית עבודה עם לוח זמנים מפורט וברור למאבק", שכולל יעדים כמו "עידוד התחרות, הורדת מכסים ושבירת מונופולים".

אבל לאחרונה, בדיוק כששר האוצר נזכר בתפקידו והחל לסמן את מוקדי הכוח החזקים ביותר - הבנקים (מס רווחים), חקלאים (פתיחת שוק החלב), סוחרים ובעלי קניונים (הכפלת הפטור ממע"מ לייבוא) ובעלי קרקעות (ביטול הפטור ממס רכוש) - נתניהו די נעלם. קשה שלא לחשוב שאולי הוא מחכה לראות עד כמה הבלגן יהיה גדול, או לחילופין כמה קרדיט יקבלו המהלכים הללו מהציבור, לפני שהוא יסביר שהוא בכלל לא בעסק - או שאלה היו בכלל הרעיונות שלו.

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

כלניות בשלושה צבעים וסחלב במופע נדיר: מסלולי הפריחה שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה