גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה לא באג אלא פיצ'ר: לקוני הדירות אין באמת חלון יציאה

מי שקנה במבצעי ה-95/5 ומרגיש שיש לו אופציה לצאת, ומי שמתחרט ומגלה שהדלת נעולה - בישראל אין "נון־ריקורס" ואין חרטות ● למה המודל הישראלי לא מונע משברים, אלא פשוט מעדיף שהם יתגלגלו לסלון שלכם ויישארו שם

למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי
למה בישראל אי אפשר באמת לבטל עסקה לרכישת דירה / אילוסטרציה: תמר מצפי

האמת העצובה היא שבישראל כמעט אי אפשר לבטל עסקה לרכישת דירה. חתמת - שילמת. אין לך כסף? זו כבר בעיה שלך. גם אם שילמת עד כה "פירורים" ממחיר הדירה, אין באמת דרך אלגנטית ונעימה לצאת מהעסקה.

הביקוש קפא, המחירים ירדו: ענף הנדל"ן מסכם שנה מאתגרת, ומה צפוי ב־2026?
המוכרים מעדכנים את מחירי הדירות כלפי מטה: באיזו עיר כבר הורידו ב-8%?

במאמר מוסגר צריך לומר: כן, קיימות עילות משפטיות שמאפשרות ביטול חוזה, כמו הפרה יסודית, פגמים חמורים, הטעיה מהותית מצד המוכר וכדומה - אבל אלו מקרים נדירים. אל תבנו על איחור של כמה חודשים במסירה, או על הבדל גוון בין הקרמיקה שראיתם בתצוגה לבין זו שהונחה בפועל. זה לא יאפשר לכם לרדת מהעץ הגבוה שעליו טיפסתם ברגע החתימה.

הנתון שחשף השבוע משרד האוצר - כ־6% ביטולי חוזים בדירות שנרכשו "על הנייר" ב־2023 (כ־1,100 עסקאות) - אינו מבשר על גמישות, אלא מדגיש דווקא את המגבלה. לא משום שאין ישראלים שמתחרטים, אלא משום שהשיטה פשוט לא מאפשרת להם לבטל. בפועל, שיעור הביטולים אינו יכול לגדול משמעותית ללא זעזוע מערכתי: אם ייווצר גל של דורשי ביטולים, הוא יטביע קודם כל דווקא אותם.

באופן כמעט פרדוקסלי, כל עוד מדובר במספר מצומצם של רוכשים שמבקשים לסגת מהחוזה שעליו חתמו כנראה במציאות אחרת (אישית, כלכלית, משפחתית וכן הלאה), לא מעט קבלנים דווקא "זורמים". אני אישית מכיר לא מעט סיפורים כאלה. לעיתים כדי לסגור את הסיפור בשקט ולא להצית גל פאניקה של בקשות ביטול, ולעיתים - כן, גם בגלל שהם בני אדם.

אבל התמונה משתנה לחלוטין כשמדובר לא בעשרות בודדות, אלא במאות או אלפים, בפרויקטים שונים ובאזורים שונים בארץ. בשלב הזה, גם אם היו רוצים, היזמים לא יכולים להסכים. הבנקים כבר הציבו תנאים, המשקיעים כבר קיבלו דיווחים (בוודאי בחברות ציבוריות), וההכנסות כבר נספרו. ייתכן מאוד שהיכולת לאשר ביטולים כבר אינה בידיהם.

בארה"ב אפשר פשוט להשאיר את המפתח

וזה בדיוק העניין: זה לא באג - זה פיצ'ר. כדי להבין עד כמה, מספיק להסתכל על המודל האמריקאי. בהרבה ממדינות ארה"ב, מי שרוכש דירה "על הנייר" מסכן בדרך כלל רק את ההון העצמי הראשוני שהשקיע. ביום קבלת המפתח, הוא מחזיק למעשה באופציה: ירצה, ימשיך לעסקה, לא ירצה, יוותר על המקדמה וימשיך הלאה. בשפת הכלכלנים זה נקרא עסקאות "נון־ריקורס": ההלוואה מגובה בנכס בלבד, ולא ברוכש עצמו.

המודל הזה נשמע הגיוני כמעט אינטואיטיבית. מדוע שאדם יתחייב סופית למוצר שטרם קיבל? ואם שילם 200 אלף שקל מקדמה על דירה שמחירה 2 מיליון, ומחירי הדירות ירדו ב־15% עד מועד המסירה - למה שיביא מהבית עוד 1.8 מיליון? מבחינתו, ההחלטה הכלכלית הפשוטה היא לוותר על המקדמה, ולהתחדש בדירה זולה יותר.

אלא שכאן בדיוק טמונה הסכנה. אם היציאה קלה מדי, גם הכניסה מסוכנת. היזמים והבנקים נותרים חשופים לסיכון עצום, שמתממש ברגעי משבר. זה בדיוק מה שקרה בארה"ב במשבר 2007־2008, כשהמערכת הבנקאית נותרה עם אינספור דירות שאיש לא רצה, ולעיתים עם מקדמות מגוחכות או משכנתאות שהגיעו ליותר מ־100% משווי הנכס.

אשליית הגמישות של מבצעי ה־95/5

וכאן אנחנו חוזרים לישראל. אצלנו אין "נון־ריקורס". אין חיה כזו. החוב הוא של הרוכש, נקודה. בלי קשר לשווי הדירה ביום המסירה, ובלי קשר למה שקרה לשוק בינתיים. גם מי ששילם רק 5% או 10% ממחיר הדירה, במסגרת מבצעי "90/10" או "95/5" שנולדו עם עליית הריבית, אינו מחזיק באופציה אמיתית. הוא מחזיק בהתחייבות מלאה, שרק נדחתה בזמן. אם הדירה שווה פחות, ואפילו אם ימכור אותה ויחזיק את כל תמורתה לקבלן ולבנק, אף אחד לא יוותר לו על המשך התשלום במידה ונשארו כאלה.

כמו שנכתב כאן בשנתיים־שלוש האחרונות, המבצעים הללו יצרו אשליה של גמישות מבלי לשנות כהוא זה את חלוקת הסיכונים. ביום קבלת המפתח, אם המחיר ירד, המימון התייקר או ההכנסה נפגעה - זו בעיה של הרוכש בלבד. הראשונים אולי הצליחו להשתחל החוצה, כפי שמשתקף בנתוני האוצר; הבאים בתור יגלו שהדלת כבר נסגרה.

במובן הזה, המודל הישראלי אינו מונע משברים - הוא פשוט מגלגל אותם אל משקי הבית. אין כאן משבר סאב־פריים, משום שהמערכת דאגה מראש שכל הסיכון יישאר אצל הקונים. כל עוד רק מעטים מנסים לצאת, הכול נראה יציב. השאלה האמיתית היא מה יקרה ביום שבו רבים יבקשו לעשות זאת, ויגלו שאין לאן.

כוכבי השבוע

מצוין: הזחיחות של נייקי לפחות הולידה תחרות

בלי שמחה לאיד חלילה, ועם לא מעט נעליים ושאר מוצרי החברה גם בארון הפרטי שלי, אני מוצא בכל זאת מסר אופטימי בצרות שעוברות על חברת נייקי. זו שמנייתה המשיכה ליפול בימים האחרונים, כשהיא משלימה ירידה של יותר מ־20% מתחילת השנה ונסיגה של 60% בתוך חמש שנים.

עד לא מזמן ממש, נייקי הייתה סמל הכוח והיעדר התחרות. מתוך אמונה כמעט מוחלטת שכולנו רוצים וצריכים את המותג שלה בארון ועל הגוף, היא ביטלה את המכירה של מוצריה בחנויות וברשתות אחרות, ועברה למדיניות Direct to customer - שיווק עצמי, בלי לשתף אחרים בדמי תיווך. ומה קרה? מתחרות קטנות ונועזות, המוכרות נעלי ספורט, ציוד ואקססוריז למתאמנים, הצליחו לפרוץ קדימה ובגדול. לאחר עיוורון של זחיחות, היא גילתה שקונים בכל העולם ראו פחות נייקי מול העיניים, וכנראה השתכנעו שאפשר גם בלעדיה.

בלתי מספיק: איפה נתניהו במאבקים של סמוטריץ'

ראש הממשלה בנימין נתניהו אוהב לשאת את דגל המאבק ביוקר המחיה. לפני שנתיים למשל, הוא הכריז על הקמת ועדת שרים למאבק במחירים הגבוהים, והדגיש כי "יוקר המחיה נמצא בראש סדר העדיפויות הלאומי". נתניהו התחייב לעמוד בראש הוועדה, ולהציג "תוכנית עבודה עם לוח זמנים מפורט וברור למאבק", שכולל יעדים כמו "עידוד התחרות, הורדת מכסים ושבירת מונופולים".

אבל לאחרונה, בדיוק כששר האוצר נזכר בתפקידו והחל לסמן את מוקדי הכוח החזקים ביותר - הבנקים (מס רווחים), חקלאים (פתיחת שוק החלב), סוחרים ובעלי קניונים (הכפלת הפטור ממע"מ לייבוא) ובעלי קרקעות (ביטול הפטור ממס רכוש) - נתניהו די נעלם. קשה שלא לחשוב שאולי הוא מחכה לראות עד כמה הבלגן יהיה גדול, או לחילופין כמה קרדיט יקבלו המהלכים הללו מהציבור, לפני שהוא יסביר שהוא בכלל לא בעסק - או שאלה היו בכלל הרעיונות שלו.

עוד כתבות

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה, ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה, מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אתר בנייה במרכז הארץ. ''כשהשוק מאט, יש ליזמים תמריץ לתת הנחות והטבות'' / צילום: Shutterstock

28 דירות בחודש בפרויקט אחד ביהוד: מה גובה ההנחה שקיבלה קבוצת הרוכשים

ההאטה בביקושים וההיצע הגדול של דירות על המדף מאיצים את תופעת ה"פרי־פריסייל": יזמים מסכימים להנחות של 5%-15% בתמורה לוודאות תזרימית ומכירה מרוכזת של עשרות יחידות דיור בפרק זמן קצר ● למי זה מתאים, ומה הסיכונים?

יקי דוניץ / צילום: ויקיפדיה

"פגיעה במפעל חיים ובמוניטין": יקי דוניץ תובע 100 מיליון שקל מקרן JTLV

חודש וחצי אחרי שחיסלה את החזקתה ביזמית הנדל"ן דוניץ, קרן ההשקעות נתבעת בידי היו"ר לשעבר, שטוען כי עמדה לו זכות סירוב ראשונה, וכי המכירה הסבה לו נזק כבד ● JTLV :"הקרן תדרוש לפצותה בגין הנזקים שייגרמו לה כתוצאה מתביעת סרק זו"

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

הצ'אטבוט של קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק עושה זאת שוב: כלי ה-AI החדש שהפיל את מניות הסייבר

ההשקה של "קלוד קוד סקיוריטי" עוררה חשש מפגיעה בענף והובילה לירידות חדות במניות קראודסטרייק, קלאודפלייר וזיסקלר ● גם הישראליות התרסקו, ביניהן סנטינל וואן וג'יי פרוג ● כעת, בשוק חלוקים אם מדובר באיום ממשי או בירידה חדה מדי ביחס להיקף המהלך