גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא הבנתי את המספרים": פצועי צה"ל טוענים שעורכי דין החתימו אותם על חוזים דרקוניים

עדויות וחוזים שהגיעו לידי גלובס חושפים מציאות עגומה: לוחמים שנפצעו במלחמה מוצאים עצמם מול דרישות לתשלום עשרות ומאות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי, לעתים עוד לפני שזכו לקבל קצבת נכות ● בזמן שבוועדות הכנסת דנים בהצעת חוק שתגביל את שכר־הטרחה, בלשכת עורכי הדין מתנגדים בחריפות ומזהירים מפני פגיעה באיכות הייצוג ● האם הרגולציה תצליח לעצור את השוק הפרוץ מבלי להשאיר את הפצועים ללא מענה?

פצועי צה"ל חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר־הטרחה / צילום: דוברות בית החולים שיבא
פצועי צה"ל חווים תחושת חוסר אונים מול חוזי שכר־הטרחה / צילום: דוברות בית החולים שיבא

"הגעתי למצב שאני אומר לעצמי שלא אגש לוועדה - ככה לא אקבל הכרה, ולא אצטרך לשלם לעורכת הדין" - כך מתאר לגלובס ד', פצוע צה"ל ואב לילדים, את הדילמה שאליה נקלע לאחר שהבין שיצטרך לשלם שכר־טרחה של עשרות אלפי שקלים אם יקבל אחוזי נכות. ד' הוא רק אחד מתוך שורה של מקרים שבהם לוחמים, לעתים חסרי אמצעים וברגעי שפל, מצאו את עצמם מול חוזים דרקוניים שהובילו לתשלומים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים, בניסיון לממש את זכויותיהם.

הכשרה ממומנת ועבודה מובטחת: כך המדינה משלבת פצועי צה"ל בענף הסייבר הלוהט
פילאטיס, מענקי הישארות וימים קצרים: משרדי עריכת הדין במרוץ על המתמחים

בשבועות האחרונים חוזרת לכנסת הצעת חוק להגבלת שכר־הטרחה שגובים עורכי דין המייצגים פצועי ונכי צה"ל. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת במרץ 2024, וכעת עוברת הכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת העבודה והרווחה. גלובס בחן את החוזים, את היקפי התשלום ואת העדויות מהשטח - רגע לפני שהמחוקק מנסה לשרטט גבולות לשוק פרוץ. וגם: האם המהלך עלול לפגוע דווקא בפצועים?

פצועי צה"ל רבים שגלובס שוחח עמם מתארים חוויה של חוסר הבנה, לחץ וחוסר אונים מול חוזי שכר־הטרחה שמוצגים להם, לרוב בתקופה קשה ומבלבלת עבורם גם ככה. "עורך הדין הציג לי את החוזה ואמר שזה הדיל הכי טוב", סיפר אחד מהם. אחרים הודו כי "לא הבנתי את המספרים", "באתי וחתמתי על חוזה, ורק אחר־כך הבנתי שאני משלם סכומים מופרזים", או הגדירו את הדרישות כ"סכום מונפץ". פצוע נוסף אמר כי "הייתי חייב עורך דין דחוף, והייתי חסר אונים".

המתווה וההתנגדויות: "בסוף הנכים ייפגעו"

אין ספק כי הצעת החוק המתגבשת נולדה מתוך מצוקה אמיתית, אולם כבר בשלב הדיונים בוועדות עולה החשש כי קביעת שכר־טרחה מרבי, שיכול להיות גבוה מדי, יהפוך לחזות הכול ולשכר הקובע שיבקשו בשוק. "אולי זה רעיון טוב להגביל את שכר־הטרחה, אבל עורכי הדין פשוט יקחו את המקסימום", מאמין אחד הפצועים ששוחח עמנו.

במהלך דיון של ועדת העבודה והרווחה אמר נציג משרד המשפטים שי סומך כי הגיעו למשרדו תיעודים של הסכמי שכר־טרחה בגובה של 75 אלף שקל, 110 אלף שקל ואף 185 אלף שקל, לפני מע"מ, לנכים עם אחוזי נכות גבוהים. "לפי העבודה הכלכלית שעשינו, מדובר בסכומים מופרזים. אנשים עובדים חודשים עבור סכומים כאלה", אמר.

בלשכת עורכי הדין מתנגדים בתוקף להתערבות בשכר־הטרחה ומזהירים כי הגבלה לא נכונה תפגע דווקא בפצועים - כי אם השכר לא יהיה כלכלי, עורכי דין טובים לא ייצגו בתיקים אלה.

עו"ד עומר יעבץ, יו"ר משותף של ועדת נכים, תגמולים ושיקום בלשכת עורכי הדין, נכה 100% ומייצג בהליכים אלה, מדגיש כי בעיני הלשכה השוק כבר מפוקח, ואין הצדקה להגבלת שכר־הטרחה באופן גורף וחד. לדבריו, הלשכה אף קבעה כללים אתיים ברורים, ובהם איסור על היוון תגמולים וחובת שקיפות מלאה כלפי הלקוח.

המתווה שמציג משרד המשפטים בימים אלה מבוסס על חלוקה למסלולים, שנקבעים בהתאם לסוג הנכות: נכות מובהקת, הנחשבת פשוטה להוכחה בפני הוועדות הרפואיות ודורשת היקף עבודה מצומצם יותר מצד עורך הדין; ונכות רגילה. במסלול של נכות מובהקת ייקבע שכר־טרחה נמוך יותר.

לשני המסלולים ניתן לצרף תוספת שכר־טרחה במקרים של הכרה מורכבת, ובהם אירועים שאירעו לפני יותר משלוש שנים, אירועים שלא התרחשו במסגרת פעילות מבצעית, תביעות בגין מחלות (למעט מחלות מסוימות) ותביעות הנוגעות לטיפול רפואי רשלני. במשרד המשפטים מבהירים כי פוסט־טראומה אינה נחשבת נכות מורכבת, אלא נכללת במסלול של נכות רגילה.

בלשכת עורכי הדין טוענים כי התעריפים המוצעים במתווה - כגון 600 שקל לאחוז נכות ו־3,500 שקל לפתיחת תיק - אינם משקפים את היקף העבודה, את המורכבות הרפואית והמשפטית ואת העימות המתמשך מול משרד הביטחון, ועלולים להוביל לכך שעורכי דין ייקחו רק תיקים פשוטים, או שהפצועים יצטרכו לייצג את עצמם. "בלי ייצוג משפטי", מזהירים בלשכה, "נכים רבים פשוט לא יקבלו את מה שמגיע להם".

בלשכה מעלים טענה חמורה שלפיה "המדינה מקדמת את הנושא כי היא רוצה שלא יהיו עורכי דין שייצגו נכים, ואז הנכה יגיע לוועדה ויקבל פחות", כך מסרו לגלובס. "אם בתחילת המלחמה אנשים היו מגיעים לוועדות ומקבלים אחוזים הרבה יותר בקלות, היום זה לא ככה. ומי שקיבל נכות זמנית - יורידו לו את אחוזי הנכות הקבועה".

שיטת החלוקה למסלולים לא חפה מבעיות, והחשש הוא בעיקר הוא שמי שהפציעה שלו נראית לעין יקבל מסלול עם שכר־טרחה יותר נמוך מפציעה אחרת ומורכבת יותר, כאשר שני הלוחמים נפגעו בקרב.

כעת הדיון בוועדה נסוב סביב השאלה כמה זמן לוקח לעורך דין לעבוד על תיק ממוצע. על־פי חוות־דעת כלכלית שערך עו"ד דודי זלמנוביץ עבור לשכת עורכי הדין, שכללה בדיקה עם עשרות משרדים, נמצא כי טיפול ממוצע בתיק של נכה צה"ל דורש כ־93 שעות עבודה.

מנגד, רו"ח יהודה מלול שנתן חוות־דעת למשרד המשפטים, טען כי בהסתמך על מודלים קיימים במוסד לביטוח לאומי, תוך התאמתם למקרים של פצועי צה"ל ותוך התייעצות עם עורכי דין, מספר השעות הממוצע הוא 27 שעות. לדבריו, 93 שעות זה "מספר מופרז".

בלשכה אומרים כי ההנחה שאפשר לנהל תיק מול אגף השיקום ב־27 שעות עבודה "מנותקת מהמציאות", שכן ההליך כולל הרבה שלבים ועבודה מאחורי הקלעים. עוד מדגישים שם כי מרבית התיקים לא פשוטים כלל, אלא עוסקים בפגיעות מצטברות ומורכבות, החמרות, התפרצות מחלות וקשר סיבתי מורכב, המחייבים השקעת זמן, ידע ומומחיות. "אנחנו בעד ייעוץ משפטי חינם לנכי צה"ל שהמדינה תתקצב, אבל מה שרוצים לעשות פה זה לחנוק את עורכי הדין".

קצבת הנכות נבלעת בשכר־הטרחה

גלובס עיין בחוזי שכר־טרחה שהובאו לידיו, ומצא כי חלק מהפצועים נאלצים לוותר על קצבת הנכות למשך תקופה ארוכה כדי לשלם לעורכי דינם. בחוזה הדרקוני ביותר, התבקש הפצוע לשלם 2,500 שקל על כל אחוז נכות. "אמרו לי שזה שכר־טרחה נמוך מאוד", הוא אומר, "ועל זה ביקשו גם עוד 35 אלף שקל פלוס מע"מ תוספת על רכב. פתאום הבנתי שאני משלם סכומים הזויים".

ראשית, נציין כי על־פי החוק, כשנקבעת נכות של מתחת ל־20%, מקבלים מענק חד־פעמי ולא תשלומי קצבה חודשיים. כאשר הנכות גבוהה מ־20%, כל אחוז נכות שווה לקצבה של 58 שקל בחודש, כך על־פי אגף השיקום במשרד הביטחון. כך לדוגמה, מי שקיבל 50% נכות צפוי לקבל קצבה של מעט פחות מ־3,000 שקל בחודש.

באחד החוזים שהובאו לידי גלובס ישנו סעיף הקובע כי אם פצוע מקבל עד 19% נכות, הוא צריך לשלם לעורך הדין 18% מכל סכום שיקבל בתוספת מע"מ. קרי, אם הפצוע קיבל מענק של 220 אלף שקל - הוא צריך לתת לעורך הדין כ־40 אלף שקל, ובתוספת מע"מ הסכום מתקרב ל־50 אלף שקל.

לפי אותו חוזה, אם ייקבעו יותר מ־19% נכות, הפצוע יצטרך לשלם לעורך הדין 18 קצבאות חודשיות, לא כולל מע"מ. כלומר, אם פצוע קיבל 70% נכות, וכל אחוז נכות שווה ל־58 שקל, הקצבה לה הוא זכאי היא כ־4,000 שקל בחודש. 18 קצבאות כאלה מסתכמות ליותר מ־73 אלף שקל. בתוספת המע"מ מדובר על כ־86 אלף שקל, כך שהפצוע משלם כ־13 אלף שקל נוספים מעבר לכספי הקצבאות. את הסכום הזה, מצוין בחוזה, יש לשלם בבת־אחת תוך עשרה ימים מקבלת ההכרה.

"לפעמים עורכי הדין מתחכמים ורוצים להציג סכום סביר, אז לא כותבים אחוז גדול, אלא אומרים לך שתשלם 20% מהקצבה החודשית למשך 60 חודשים או את הקצבה כולה למשך שנתיים-שלוש", אומר לגלובס י', לוחם מילואים שנפצע בתחילת המלחמה בקרב עם מחבלים בעוטף עזה.

ומה לגבי מי שלא יכול לשלם את הסכום הזה בפעם אחת? "בחלק מהחוזים שהגיעו לידינו, מתווספת ריבית פיגורים", אומר סרן יונתן בן חמו, שנפצע קשה במהלך הלחימה בעזה, ורגלו נקטעה, ומאז מקדיש את חייו לשיפור חייהם של פצועי המלחמה במסגרת "סיירת הפצועים". את המאבק בנושא שכר־הטרחה לנכי צה"ל הוא מוביל לצד נדב וירש, מייסד ארגון "פורום יהלומי קרב".

יונתן בן חמו, ממובילי המאבק / צילום: דוברות משרד רה''מ

גם כשיש חוזה, זה לא תמיד אומר שלא יגיעו הפתעות בשורת התשלום. ד', שנפצע במהלך פעילות מבצעית באגן ובכתפיים, פנה לעורכת דין כדי לממש את זכויותיו. "היא כתבה בחוזה שהתשלום הוא 15% ממה שאקבל ממשרד הביטחון, וזהו. היא הניחה שאקבל מענק חד־פעמי, אבל האחוזים שלי מעל 20 - ועכשיו היא אמרה לי שהתשלום הוא 1,500 שקל לכל אחוז. זה לא היה כתוב בחוזה, ואין סעיף יציאה. אחרי ויכוחים סגרנו על 1,000 שקל לכל אחוז. הקצבה שלי אמורה להיות כ־1,300 שקל לחודש, ואני צריך לשלם לה 23 אלף שקל. הגעתי למצב שאני אומר לה שלא אגש לוועדה - לא צריך את האחוזים, כי אין לי איך לשלם לך. אני כל הזמן חושב על מאיפה אני מביא את הכסף".

אובדן כושר עבודה יעלה ללוחם 144 אלף שקל

חוזה נוסף שהובא לעיונינו, כולל מנגנון מדורג שלפיו על כל אחוז נכות לצמיתות, הפצוע ישלם 1,500 שקל לא כולל מע"מ, ואם דרגת הנכות תזכה בהטבת רכב - תשולם תוספת של 35 אלף שקל לא כולל מע"מ. אם מדובר על פצוע עם 70% נכות וזכאות לרכב, הסכום שעליו לשלם מגיע ל־140 אלף שקל לא כולל מע"מ.

"זה פשוט לא הגיוני", אומר בן חמו. "כשמגיע לעורך דין בחור כמוני, קטוע־רגל, ברור שהוא זכאי לרכב רפואי. אז למה לגבות על זה 30 אלף שקל? אנשים שילמו סתם".

צוין בפנינו כי שיטת החישוב של התשלום לעורך הדין שונה משיטת החישוב של הוועדה. בוועדה נותנים אחוז נכות על כל פציעה, ובסוף משקללים את זה לאחוז שהוא יותר נמוך מחיבור כל הרכיבים. במצב כזה עורך הדין מבקש תשלום על 80% בודדים, אפילו שהוועדה נתנה רק 60% במצטבר.

חוזה נוסף שהגיע אלינו כולל סעיף שלפיו "לקוח שנפגע בשירות מילואים וזכאי לתגמול נוסף, ישלם שכר־טרחה נוסף בשיעור של 20% פלוס מע"מ מהתגמולים לעבר ול־60 חודשים לעתיד". משמע, מילואימניק שהשתכר 10,000 שקל בחודש לפני המלחמה, וחלפה שנה מאז פציעתו ועד לקיומה של הוועדה שאישרה לו אובדן כושר עבודה (רטרואקטיבית ממועד הפציעה), יצטרך לשלם לעורך דינו 2,000 שקל בעבור 72 חודשים - שהם 144 אלף שקל לפני תוספת מע"מ.

פינוי פצועי צה''ל. חשש שייוותרו ללא ייצוג / צילום: Reuters, Nir Keidar / Anadolu

ב־7 באוקטובר ס' היה באחד הבסיסים בדרום, נלחם מול מחבלים וראה את חבריו מתים לנגד עיניו - המשיך בשירותו הצבאי ולבסוף נפצע. "אני לא מבין בדברים האלה. הייתי אצל עורכת דין, והיה נראה שהיא מבינה מה היא עושה", הוא מספר. "היא החתימה אותי על שכר־טרחה של 1,500 שקל לכל אחוז נכות. בהתחלה חשבתי שזה בסדר, אבל אז התחלתי לחשב והגעתי לסכומים די גבוהים, וגם ראיתי שאם אקבל רכב, היא תיקח עוד 40 אלף שקל. למה אני צריך לשלם כל־כך הרבה כסף בשביל לקבל אחוזי נכות מהמדינה שיצאתי להגן עליה? אני חייל משוחרר, איך אשלם סכומים כאלה? זה לא הגיוני". כדי להשתחרר מהחוזה, ס' יצטרך לשלם לעורכת דינו 30 אלף שקל.

במקרה אחר שהגיע לידי גלובס, פצוע שביקש להשתחרר מהחוזה ועבר לעורך דין אחר לפני קיום הוועדה, התבקש בכל זאת לשלם לעורך הדין הקודם שלו 1,200 שקל בעבור כל אחוז נכות שקיבל, על אף שכלל לא ייצג אותו.

"מלחמות עם עורכי דין? זה כמו להילחם בהר געש"

לשכת עורכי הדין טוענת שוב ושוב כי אין לפגוע בחופש העיסוק או להגביל אותו, וכי היא מזמינה את כל מי שנפגע לפנות אליה. ח"כ טלי גוטליב הסבירה כי במקרים של עושק יש בית משפט שאפשר לפנות אליו לצורך ביטול החוזה, או שהפרקליטות בכוחה להגיש כתב אישום - אך תחום זה לא נאכף.

"אנחנו בקושי מצליחים להתמודד עם ועדה ועם בירוקרטיה, עכשיו אתחיל מלחמות עם עורכי דין?", אומר לגלובס אחד הפצועים. "תחשבי איזה מפחיד זה לפצוע צעיר. זה כמו להילחם בהר געש, זה לא מרגיש כמו משהו אפשרי".

בסוף החודש תתכנס ועדת העבודה והרווחה שוב כדי לדון בהצעת החוק, כאשר בשלב זה ההכרעה עוד רחוקה. השאלה איננה רק מהו שכר־טרחה הוגן, אלא האם ניתן לעצב הסדרה שלא תהפוך לתקרה שתהיה גם הרצפה, ושלא תרחיק מהמערכת דווקא את מי שזקוק לה ביותר.

ובצל הוויכוח על אחוזים, שעות עבודה וסכומי עתק, מרחפת שאלה רחבה יותר: מדוע המדינה, ששולחת לוחמים להגן עליה, אינה מספקת להם גם רשת בסיסית של ייצוג משפטי - בלי תג מחיר שמוסיף פגיעה לפציעה?

עוד כתבות

הר תנופה. יש גם סחלבים / צילום: יובל אינהורן

מתכננים לראות פריחה בשבת? הנה שלושה מסלולים שלא הכרתם

בימים שבהם נדמה שעל כל כלנית צצים עשרה מדריכים שיסבירו לכם איך להגיע אליה באפס מאמץ, הכנו לכם שלוש המלצות לטיולי פריחה דווקא למיטיבי הלכת

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים

קרן שחר / צילום: רונן אקרמן

קרן שחר מכרה השבוע סדרה לאפל: "היו רגעים שחשבתי שזה לא יקרה"

היא חולשת על זרוע קשת אינטרנשיונל, חתומה על עסקאות גדולות מול ענקיות המדיה הגלובליות ונבחרה לאחת הנשים המשפיעות בתעשיית הטלוויזיה העולמית ● בראיון ראשון בתפקיד מספרת קרן שחר על מכירת הסדרה "הבת" לאפל שנסגרה השבוע, על הקשיים כחברה ישראלית בזמן המלחמה, ועל התחרות הגדולה בזמן שהתעשייה העולמית בתקופת קיצוצים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

יהלי רוטנברג, החשב הכללי באוצר / צילום: יוסי זמיר

הבכיר לשעבר שבטוח: "אנחנו הכי קרובים להשבתת פעילות הממשלה מאי פעם"

כחשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג גייס חוב חסר תקדים, התמודד עם הורדת הדירוג הראשונה של ישראל ונדרש לצנן את הוצאות הביטחון: "אמרתי - אל תאלצו אותי לבחור בין צה"ל לעמידה בתקציב" ● עכשיו הוא חושף את הפינות האפלות שדורשות פיקוח - ומתכנן את הטרק בנפאל

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

וול סטריט נצבעה אדום; נטפליקס ובלוק מזנקות

מדד נאסד"ק בדרך לרשום את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קופצת לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס מזנקת לאחר דוחות טובים

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה