דוחות ארוכים, כפילויות ומידע שאיננו רלוונטי - זו התמונה העולה מבדיקה שערכה רשות ניירות ערך לגבי הדוחות שמפרסמות החברות הבורסאיות בישראל. מהבדיקה עולה כי ב-20 השנים האחרונות נרשמה עלייה של כ-60% באורך הכולל של הדוחות. כך, בעוד שבשנת 2005 הם עמדו בממוצע על 144 עמודים, ב-2024 כבר הגיע אורך הדוחות ל-227 עמודים. ברמת החברה הבודדת, הזינוק באורך הדוחות גדול עוד יותר ומגיע ל-70%. רוב הזינוק התרחש עד לשנת 2015, ומאז נרשמה עלייה מתונה.
● קיצור הדוחות והארכת המועד לדיווחים מיידים: אלה השינויים המרכזיים שמתכננת רשות ניירות ערך
● המשקיעים הולכים לאיבוד בדוחות הכספיים. האם רשות ניירות ערך תעשה סדר?
עוד מצאה רשות ניירות ערך כי הענפים המתאפיינים בדוחות השנתיים הארוכים ביותר הם נדל"ן ובינוי, אנרגיה וחיפושי נפט וגז, ומסחר ושירותים, עם דוחות בהיקף של למעלה מ-200 עמודים ב-2024. הדוח שבאורכו נרשמה העלייה החדה ביותר הוא דוח הדירקטוריון (זינוק של 85%), ואחריו דוח ברנע בדבר תיאור עסקי התאגיד (45%) והדוחות הכספיים (25%).
הנתונים נאספו ממדגם של 142 חברות שהתקיימו לאורך התקופה, וברשות טוענים כי מגמה דומה נרשמה בארה"ב ובבריטניה.
הנתונים רואים אור כחלק מפרסום המלצות הביניים של הוועדה שהקים יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, לרפורמה בדוחות החברות. אחרי שההמלצות המסתמנות של הוועדה בראשות פרופ' אסף חמדני פורסמו מוקדם יותר החודש, כעת הן מתפרסמות באופן רשמי ומפורט להערות הציבור. זינגר הכריז כי ההמלצות הסופיות צפויות ברבעון השני של 2026, וכי הרפורמה תושלם עד סוף 2026.
ההמלצה המרכזית: לקצר את הדוחות
ההמלצה המרכזית של הוועדה היא לקצר את הדוחות, למנוע חזרתיות ולהתמקד במידע שהוא מהותי למשקיעים. לגבי דוח הדירקטוריון, הוועדה מצאה כי הוא חסר ניתוח איכותי לגבי מצב העסקים, התוצאות הכספיות והסיכונים מנקודת המבט של ההנהלה. אין מדדים כמותיים, אין התייחסות מספקת מצד ההנהלה לתחומי הפעילות של החברה, והשימוש בנתונים תפעוליים מוגבל.
הוועדה ממליצה אפוא לשנות את שם הדוח לדוח ההנהלה כך שישקף ניתוח עסקי אנליטי מצד צמרת החברה. עוד מומלץ להגדיל את השימוש בדוח במדדי ביצוע (KPIs) ובמדדים שאינם בהכרח לפי כללי החשבונאות המקובלים (Non-GAAP).
לגבי דוח ברנע מצאה הוועדה כי הוא סובל כיום מפיצול המידע בין פרקים שונים ומכפילויות בין חלקים בדוח השנתי. הדוח כולל לרוב מידע שאיננו רלוונטי ולא תורם להבנת העסק. "התוצאה היא עומס מידע שמטשטש את הנתונים החשובים באמת", קובעת הוועדה. מומלץ אפוא לקצר את דוח ברנע ולמקד אותו בגילוי לגבי השנתיים האחרונות במקום שלוש כיום.
עוד קוראת הוועדה לרכז את כל המידע בנושאי הממשל התאגידי בפרק ייעודי, שיכלול לראשונה דרישות גילוי שעד היום היו בגדר רשות בלבד. אלה כוללות דיווח על החלטת הדירקטוריון לאשר שכר לבכירים בניגוד לעמדתם של בעלי המניות באסיפה הכללית (אובר-רולינג) - תחום שהתאפיין עד כה בחוסר בהירות.
חברות יידרשו גם לגלות את שכר המנכ"ל, היו"ר ושלושת נושאי המשרה בעלי התגמול הגבוה ביותר, ולחשוף את השתתפות הדירקטורים בישיבות הדירקטוריון והוועדות. פרק ייעודי יוקדש גם למימון החברה, וזאת לנוכח העלייה בחשיבות הסוגיה סביב התפתחותו של שוק האג"ח הקונצרני.
המועד להגשת דוח מיידי יוארך בעד 24 שעות, וגילוי לגבי עסקה יינתן רק כאשר נחתם הסכם מחייב, ולא בשלב המשא-ומתן כפי שנעשה כיום.
"לחזק את האמון בשוק ההון"
יו"ר רשות ניירות ערך, ספי זינגר, הסביר כי הרפורמה חשובה לחברות ולמשקיעים ותשפיע גם על עבודת הרשות: "הרפורמה תמקד את הדיווחים במידע מהותי ורלוונטי לטובת המשקיעים והתאגידים המדווחים. היא תשליך גם על עבודת הפיקוח והאכיפה של הרשות שתהיה ממוקדת ואפקטיבית יותר. כך נוכל להגן טוב יותר על המשקיעים ולחזק את האמון בשוק ההון הישראלי. זוהי רפורמה שמועילה לכל המשתתפים בשוק - למשקיעים, לחברות ולרשות כרגולטור".
פרופ' אסף חמדני, יו"ר הוועדה, מסר כי "מטרת ההמלצות היא ליצור מסגרת גילוי ממוקדת, אשר משרתת באופן מיטבי את היכולת של המשקיעים לקבל החלטות השקעה ולהעריך את מצבו הפיננסי של התאגיד, אך ללא העמסה של מידע לא רלוונטי שאינו מהותי. אנו מודים לסגל הרשות על תרומתו לגיבוש ההמלצות ומזמינים את הציבור להעביר התייחסות לדוח הביניים".
