חדרה / צילום: Shutterstock, Mapic Aerials
משרד האנרגיה מפרסם את צריכת החשמל של 213 מתוך 259 רשויות מקומיות בישראל. מדובר בצריכה של הרשות עצמה, כאשר הסעיף הגדול ביותר הוא בדרך כלל תאורת רחוב, והשאר שייכים לנכסי עירייה כמו גנים, בתי ספר, מתנ"סים ומוסדות דת. ככלל, צריכת החשמל בשנת 2024 גדלה ב-6% בהשוואה ל-2023, מה שבמשרד האנרגיה מייחסים למלחמה. הצריכה, כמובן, התפלגה שונה בין רשויות שונות. חלקן צרכו הרבה יותר אנרגיה, ואחרות - דווקא צמצמו מאוד את הצריכה.
● פשרה בממשלה: האוצר יקבל דריסת רגל בהחלטות על משק החשמל
● רשות התחרות משנה את הכללים. האם תחנת הכוח דוראד תאושר?
מבין הערים הגדולות (מעל 100 אלף תושבים), במקום הראשון עומדת הרצליה עם 218 קוט"ש לתושב בשנה. אחרי הרצליה נמצאות ראשון לציון עם 215, כפר סבא עם 214 ותל אביב עם 208. לעומת זאת, הרשויות עם הכי מעט צריכת חשמל לתושב הן ירושלים (93 קוט"ש לתושב בלבד), בית שמש (102), חולון (111) וחדרה (115).
ככלל, ניתן לראות שככל שרשות מקומית נחשבת עשירה יותר כך היא מוציאה יותר על חשמל, ורשויות מקומיות עניות יותר מוציאות פחות. רשויות באשכול חברתי-כלכלי 1-3 משתמשות ב-116 קוט"ש לתושב בשנה, ובאשכול חברתי-כלכלי 8-10, לעומת זאת - 201 קוט"ש לתושב בשנה.
בני ברק אמנם צורכת חשמל בצורה יחסית ממוצעת (143 קוט"ש לתושב בשנה, מעט מתחת לממוצע הארצי של 150), אך היא משתמשת בכמות גדולה במיוחד של חשמל לתאורת רחוב: 942 מגהוואט-שעה לכל קמ"ר של הרשות. בכך היא נמצאת במקום הראשון בפער גדול מבין הערים הגדולות, כשהעיר השניה היא תל אביב - שמוציאה 529 מגהוואט-שעה לכל קמ"ר.
השינויים הגדולים ביותר
מי ששינתה בצורה הבולטת ביותר את צריכת החשמל שלה היא עיריית חדרה, שצמצמה אותה בלא פחות מ-42% בהשוואה לשנה הקודמת. מבין הערים הגדולות היא נמצאת במקום ה-14 מתוך 17 בצריכת החשמל. על פי משרד האנרגיה "עיריית חדרה ביצעה בשנתיים האחרונות שני מהלכים מרכזיים: אחד, מעבר להתייעלות בתאורת הרחובות שלה והחלפת גופי תאורה ישנים וצרכנים כבדים בחשמל בגופי תאורה חסכוניים ויעילים אנרגטית. שתיים, העירייה ביצעה סקר מונים ושיוך של מונים ונכסים, מה שהעביר חלק מהצרכנים שלה לספקים אחרים. למשל, מקלטים שעברו לשימוש של עמותה שהעירייה לא משלמת את חשבון החשמל שלה".
לעומת חדרה, יש מספר רשויות שדווקא הגדילו דרמטית את צריכת החשמל העירונית שלהן: ראשון לציון (22% בהשוואה לשנה הקודמת), בת ים (21%) והרצליה (17%).
על פי משרד האנרגיה "פרסום המדד מגביר את השקיפות אל מול הציבור ומאפשר גם השוואה בין הרשויות המקומיות השונות. יחד עם זאת, חשוב לציין שמאפיינים חיצוניים שונים של הרשויות משפיעים על סך צריכת החשמל שלהן ועל תוצאות המדד, כגון אופן ניהול מוסדות חינוך (בבעלות הרשות או בבעלות עצמאית), קיומה של תאורת ביטחון היקפית (יישובים צמודי גבול) ועוד. כלי זה מאפשר לרשויות המקומיות למפות את צריכת האנרגיה בקרב הנכסים הרשותיים ולקבל החלטות מבוססות נתונים על צעדי החיסכון הנדרשים".