גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המלכוד של התביעות הייצוגיות: המוסדיים נותרים בחוץ, וההליך נכשל

ביהמ"ש הכלכלי דחה בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהגישה עמותה בעקבות הנפקת רב-בריח, בנימוק כי המוסדיים שהשתתפו בהנפקה בחרו שלא לתבוע את החברה ● מומחים מצביעים על שוק רווי ניגודי עניינים ועל חסמים כלכליים שמרתיעים את המוסדיים מלפעול

יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר, עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג
יו''ר רב-בריח, שמואל דונרשטיין, והמנכ''ל לשעבר, עידן זו-ארץ / צילום: אייל טואג

בית המשפט הכלכלי דחה בשבוע שעבר בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד חברת רב-בריח ובכיריה, ובהם בעל השליטה ויו"ר הדירקטוריון, שמואל דונרשטיין, והמנכ"ל לשעבר, עידן זו-ארץ. התביעה עסקה בהנפקה שבה גייסה רב-בריח 125 מיליון שקל בשנת 2021, ונטען בה כי התשקיף שפרסמה החברה לקראת ההנפקה כלל פרטים מטעים ודוח כספי שהסתיר הפסדים. כאשר אלה התגלו, כך נטען בתביעה, שער המניה נפל והסב למשקיעים בהנפקה נזק בהיקף של כ-45 מיליון שקל.

היזם הפסיד למשקיעים 160 מיליון שקל באחת הפרשות החמורות של העשור - אך זכה לקנס מופחת
שני פסקי דין סותרים והשאלה בדרך לעליון: מי יממן תביעות ייצוגיות?
בדרך להנפקה? שתי קבוצות מסעדות מושכות את המוסדיים, למרות הסיכונים בענף

רב-בריח טענה בתגובה כי לא הסתירה דבר מהמשקיעים, וכי כל המידע שהיה ברשותה במועד ההנפקה נמסר כדין. חלק מהנתונים, הבהירה רב-בריח, נודעו לה רק בשלב מאוחר יותר.

עוד טענה החברה בין היתר כי מועד פרסום התשקיף לא נקבע על-ידה אלא על-ידי רשות ניירות ערך, וכי העובדה שהמניה נפלה כאשר פורסמו נתוני ההמשך אינה מעידה על הטעיית המשקיעים.

הבקשה לייצוגית נדחתה כאמור, אך מה שהוביל את השופט מגן אלטוביה לקבל את ההחלטה כלל לא נגע לנתוני ההנפקה אלא לזהות התובעים. התביעה הוגשה על-ידי עמותת נציגי הציבור, שיוצגה על-ידי עורכי הדין שלומי מושקוביץ ונתי פולינגר, אך בית המשפט קבע כי מי שאמורים היו להגישה הם המשקיעים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה - ואלה בחרו שלא לתבוע.

ואומנם, כל המניות בהנפקה של רב-בריח נרכשו על-ידי 30 גופים מוסדיים, ובראשם אלטשולר שחם, שרכש 60% מההקצאה בשווי של 75 מיליון שקל. החברה טענה אפוא כי המוסדיים המתוחכמים בחרו שלא לתבוע, משום שלא חשבו שהוטעו, ולמרות שהעמותה פנתה והציעה להם להצטרף לתביעה.

הכדור עובר למוסדיים

בהחלטתו לדחות את הבקשה לייצוגית, בית המשפט נסמך על סעיף בחוק התובענות הייצוגיות, המתיר לארגון ציבורי לתבוע בשם קבוצת נפגעים - ובלבד שמי שניזוק ישירות מתקשה להגיש בעצמו את התביעה.

השופט אלטוביה הפנה לפסק דין של בית המשפט העליון מינואר 2025, שם נדחתה בקשה שהגישה עמותת "הצלחה" לאשר תביעה ייצוגית נגד בנקים זרים שהסבו לכאורה נזק למוסדיים בישראל - וכתוצאה מכך לחוסכים המנהלים דרכם את כספי הפנסיה. במרכז אותה פרשה עמדה הטענה לקרטל שבו השתתפו לכאורה הבנקים הזרים כחלק ממניפולציה סביב ריבית הליבור.

אלטוביה קבע כי משמעות הפסיקה של העליון היא כי אין להתיר לעמותה לייצג גופים מוסדיים בתביעה ייצוגית. כך, ולמרות שבהחלטה קודמת דחה אלטוביה את בקשת רב-בריח לסלק את התובענה על הסף, בית המשפט התמקד במוסדיים וקבע כי "יש לכבד את החלטתם שלא להשתמש בזכות התביעה העומדת להם".

הבקשה לייצוגית נדחתה מבלי להכריע בטענות לגבי ההנפקה.

אלטוביה ציטט מדברי שופט העליון, חאלד כבוב, שכתב לגבי המוסדיים כי "עסקינן בגופים מתוחכמים, עתירי משאבים והון, שאינם נמנים עם קבוצה חברתית מוחלשת, ולא מתעורר חשש כי יתקשו למצות זכויותיהם. גופים אלה קיבלו החלטה מושכלת שלא להגיש תביעה, כך שבהיעדר חשש לקיום כשל... אל לנו לטעות כי בידינו לקבל החלטה טובה יותר עבורם".

פסק הדין של אלטוביה מעביר אפוא את הכדור למוסדיים, ומותיר בידיהם את ההחלטה האם להשתמש בכלי העוצמתי של תביעה ייצוגית. על פניו, מתבקש שהמוסדיים - כבעלי המניות הגדולים ביותר מטעם הציבור, המשקיעים במניות רבות מהחברות בבורסה - היו מרימים את הכפפה ומגישים תביעות נגד חברות ומנהלים שכשלו, אך זה לא קורה.

חסמים המונעים תביעה

לפי מחקר של רשות ניירות ערך, במהלך העשור הראשון לפעילות בית המשפט הכלכלי (בין 2011 ל-2020) הגישו המוסדיים 1% בלבד מכלל התביעות הייצוגיות והנגזרות בדיני ניירות ערך. מדובר בסך-הכול בשש תביעות מתוך לא פחות מ-565 תביעות קבוצתיות שהוגשו באותה תקופה.

לפי הרשות, ישנם מספר חסמים המונעים ממוסדיים לתבוע: התמריצים הכלכליים אינם חזקים מספיק, המוסדיים לא תופסים את ניהול התביעות כחלק מרכזי מתפקידם, והם לעתים בניגודי עניינים מול החברות הציבוריות שבמניותיהן הם מחזיקים.

פרופ' דב סולומון, מומחה לדיני חברות מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים, החוקר את מעורבות המוסדיים, מסכים כי המבנה הריכוזי של שוק ההון הישראלי יוצר ניגודי עניינים ומונע מהמוסדיים מלפעול נגד בעלי שליטה ונושאי משרה. לגוף מוסדי אף אין לרוב תמריץ לפעול לבדו, ומנגנון דמי הניהול - המבוסס על שיעור נמוך יחסית משווי תיק הנכסים, ולא על התשואה שהניב התיק - לא יוצר גם הוא תמריץ למוסדיים להשקיע באכיפה פרטית.

פרופ' דב סולומון / צילום: דוד סקורי

פרופ' סולומון מוסיף כי מוסדי עשוי לשקול את האפקט המצנן של התביעה על היכולת לגייס מנהלים איכותיים לחברות ציבוריות או את השפעת התביעה על עלייה אפשרית בפרמיות הביטוח בכל החברות בפורטפוליו שלו. בהתאם לכך, מוסדיים מעדיפים להשתמש בכלים אחרים, כמו התנגדות למינוי דירקטורים בחברות בורסאיות, במקום לתבוע אותן.

המוסדיים מנהלים כיום נכסים בכ-3.5 טריליון שקל, כך שהערך הכלכלי של תביעות נגד חברות ספציפיות אינו בהכרח גבוה מבחינתם.

פרשנות מרחיקת לכת

על רקע החסמים הללו, פסק הדין של אלטוביה עשוי להקשות עוד יותר על ארגונים המייצגים את הציבור להיכנס בנעליהם של המוסדיים ולהגיש בשמם תביעות. למעשה, הפרשנות שהעניק בית המשפט הכלכלי להחלטת העליון בפרשת הליבור היא דרמטית - ואולי מרחיקת לכת.

זאת בראש ובראשונה מכיוון שבניגוד לפרשת הליבור, התביעה הפעם כללה גם משקיעים מהציבור שאינם מוסדיים, ואשר רכשו מניות רב-בריח אחרי ההנפקה. בית המשפט אף בחר שלא לאפשר למוסדיים המתנגדים לייצוגית נגד רב-בריח לפרוש מהקבוצה התובעת, כפי שמתיר החוק, אלא העדיף כאמור לדחות מראש את עצם האפשרות לנהל את התביעה.

מנגד, רב-בריח טענה בסיכומים שהגישה לבית המשפט כי המקרה דומה מאוד לפרשת הליבור, שכן בשני המקרים "אצה הדרך" לעמותה להגיש את הבקשה לייצוגית, וכי זו פנתה למוסדיים אחרי שממילא התכוונה להגיש את התביעה. החברה הוסיפה כי לא הוכח שקיים קושי המונע מהמוסדיים לתבוע בעצמם, וכי בהיעדרם לא ניתן באמת לדעת מה חשבו וכיצד היו פועלים.

העמותה צפויה לערער על פסק הדין לעליון. אך גם אם העליון יכריע במחלוקת, ספק אם הדבר ישנה את הרתיעה הקיימת בקרב המוסדיים מניהול עימותים בבית המשפט עם החברות הציבוריות.

כדי לעודד את המוסדיים לתבוע, פרופ' סולומון מציע לאמץ את הכלל שיושם בארה"ב, ולאפשר לבית המשפט להעדיף את התובע בעל האינטרס הכלכלי הגדול ביותר בתיק - לרוב גוף מוסדי - על פני התובע הראשון.

עורכי הדין דני כביר ונטעלי מימון השס ממשרד פירון, שייצגו את רב-בריח ואת נושאי המשרה של החברה, מסרו בתגובה: "אנו מברכים על ההחלטה המוצדקת של בית המשפט. לא בכדי בחרו המוסדיים שלא להגיש תביעה - הם לא ראו ממש בטענות חסרות השחר נגד ההנפקה".

עוד כתבות

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

וול סטריט, ניו יורק / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בוול סטריט; נטפליקס ופרמאונט זינקו

מדד נאסד"ק רשם את הביצועים החודשיים הגרועים ביותר שלו מאז מרץ 2025 ● נטפליקס קפצה לאחר שענקית הסטרימינג סירבה להעלות את הצעתה על וורנר ● OpenAI משלימה סבב גיוס של 110 מיליארד דולר עם גיבוי של אמזון, אנבידיה וסופטבנק ● נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● דל טכנולוג'יס זינקה לאחר דוחות טובים

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

דירה להשכרה / צילום: איל יצהר

קפיצה של 40%: למה יותר מ-1,500 משקיעים קנו דירה בדצמבר?

מחירי הדירות תקועים, ושוק השכירות רותח ומזניק את האינפלציה - כמו שקרה גם בעשור שהחל ב-1998 ● אבל בזמן שהשוכרים יושבים על הגדר וסופגים עליות במחירי החוזים, המשקיעים שמזהים את הפרצה וחוזרים לשוק עם מבצעי מימון אגרסיביים וקוצרים תשואות גבוהות יותר

''אחרי המסיבה''. הצעקה שמטלטלת הכול / צילום: באדיבות סלקום טי.וי

הדרמה שנחשבת לאחת הטובות של השנה ומגיעה מניו זילנד

"אחרי המסיבה" היא מיני־סדרה ניו זילנדית שהגיעה למסך הישראלי ומציעה דרמה מטלטלת על אמת שנאמרת בקול רם מדי עבור קהילה שמעדיפה שקט ● מורה לביולוגיה מאשימה את בעלה בהטרדת נער, חייה מתפרקים והעיירה כולה נאלצת לבחור צד

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; אנבידיה נפלה ב-5.5%, מניות הקוונטים זינקו

נאסד"ק ירד ב-1.2% ● מניות התוכנה עלו, זה היום השלישי ברציפות ● מניות הקוונטים זינקו בעקבות דוחות טובים של IonQ ודי ווייב ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● התשואה על אג״ח ממשלת ארה״ב ל-10 שנים ירדה לשפל של 2026 ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר