בנייה חדשה / צילום: Shutterstock
מינהל התכנון פרסם היום את סיכום 2025, שבה מוסדות התכנון קבעו שיא של למעלה מ-223 אלף יחידות דיור שאושרו במהלך השנה החולפת. ועם זאת מדובר בקצב אישורים שגבוה פי ארבעה מקצב הבנייה, והתוצאה היא שרבות מהדירות המאושרות יבואו לידי ביטוי בבנייה רק בעוד שנים - אם בכלל.
● שלושה מכרזי קרקעות של סוף השנה הקפיצו את הכנסות רמ"י ביותר מ-10%
● אלפי דירות ייבנו במקום שדה התעופה הרצליה ושלישות רמת גן. כמה שילמו היזמים על הקרקעות?
כאמור, קצב התכנון בישראל שובר שיאים. מינהל התכנון פרסם את נתוני שנת 2025 בו מוצגים הפעילות בתחומי הדיור, התשתיות, התחבורה והשטחים הפתוחים. מהנתונים בתחום הדיור, עולה כי מוסדות התכנון הציגו ביצועים שגבוהים ב-80% מהיעד הממשלתי שעמד על אישור 125 אלף דירות.
זאת, ועוד: מספר יחידות הדיור שאושרו בשנה שעברה, גבוה ב-9% מזה שאושרו ב-2024 ב-32% מזה שאושרו ב-2023 ובממדים גדולים אף יותר בהשוואה לשנים קודמות.
הוועדות המחוזיות הגבירו את קצב עבודתן
את השיא החדש יש לייחס בעיקר לוועדות המחוזיות שהגבירו מאוד את קצב עבודתן. הוועדה המחוזית דרום הובילה את הנתונים עם 27,478 דירות שאישרה, אחריה הוועדה המחוזית ירושלים שאישרה 27,079 דירות, הוועדה המחוזית מרכז שאישרה 26,686 דירות, הוועדה המחוזית חיפה שאישרה 20,558 דירות והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב שאישרה 14,459 דירות.
לעומת זאת בותמ"ל אושרו בשנה החולפת 63,427 יחידות דיור, סדר גודל דומה לזה שאושרו ב-2024.
מנכ"ל מינהל התכנון, רפי אלמליח הדגיש את התפקיד המרכזי של מוסדות התכנון בישראל לפיתוח המדינה. "לאחר מאמץ רחב של עובדי מינהל התכנון ומוסדות התכנון ברחבי הארץ, עמדנו ביעד הממשלתי - ואף מעבר לכך. לצד הגדלת היצע יחידות הדיור, שמנו דגש על הרחבת פתרונות המגורים בישראל, ובהם דיור להשכרה ודיוריות, כדי לתת מענה למגוון רחב של אוכלוסיות. במקביל, הושם דגש מיוחד על איכות התכנון ויצירת שכונות שנותנות מענה אמיתי לתושב - עם מגורים מגוונים, שירותים זמינים ושטחים ציבוריים איכותיים. לצד זאת, הואץ באופן משמעותי תכנון התשתיות הלאומיות, ובראשן תחבורה, אנרגיה, מים ופסולת, במטרה לצמצם פערים. אתגר זה, צפוי לעמוד במרכז העשייה של מינהל התכנון גם בשנת 2026".
יו״ר מטה התכנון הלאומי, הרב נתן אלנתן דיבר על מערכת הרישוי, שבמשך שנים סומנה כזו שמעכבת את הבנייה. "בשנת 2025 מיקדנו את המאמץ בשחרור צווארי הבקבוק בהיתרי הבנייה - שם נוצרו לאורך השנים העיכובים המשמעותיים ביותר. קידמנו רפורמות שמפשטות את התהליך, מחזקות ודאות תכנונית ומעבירות אחריות מקצועית לגורמים המתאימים, ובראשן הרחבת מודל 'מורשה להיתר', ביטול ההפרדה בין שטחי עיקרי ושירות. במקביל, פעלנו לשילוב עקרונות של קיימות וחשמל ירוק כחלק בלתי נפרד מהתכנון. בשנת 2026 נמשיך להעמיק את הרפורמות, להרחיב אותן גם לתעסוקה ולהתחדשות עירונית, מתוך מטרה ברורה: להפוך את התכנון ממחסום להזדמנות - לציבור, ליזמים ולמשק כולו".
ואולם כאמור, ענף התכנון והבנייה אינו מצוי בסנכרון בין התכנון לבנייה. מ-2015 ועד 2025 אושרו בישראל כמעט 1.6 מיליון שירות, אך הוחל בהקמת פחות מ-700 אלף, פחות מחצי, ו-900 אלף דירות מצויות עמוק במגירות, בהמתנה למימוש. בשנים האחרונות הפערים בין אישורי הדירות להתחלות הבנייה מתרחבים בקצב מהיר, וזאת לאור ההתייעלות הגדולה של ועדות התכנון שמאשרות תוכניות במהירות רבה יותר מבעבר, והותמ"ל שמוסיפה את יחידות הדיור שלה, בעבודה מואצת.
הבעיה, שלפני 11 שנים, כששר האוצר משה כחלון הקים את הותמ"ל, מלאי הדירות המאושרות היה באמת נמוך מידי והדרישה להגדיל אותו הייתה נכונה. מאז הוא עלה מאוד, הרבה מעבר לקצב הבנייה, וכיום הבעיות הן בתחום הבנייה.