שנת 2025 הייתה אחת השנים החזקות עבור המשקיעים הישראלים, שנהנו מזינוק של יותר מ-50% במדדים המובילים. השנה החזקה באה לידי ביטוי גם בתעשיית הקרנות שנהנתה מזרימה של כ-73 מיליארד שקל, שהביאו את סך הנכסים המנוהלים לשיא של כ-757 מיליארד שקל.
● המניה הביטחונית הישראלית שזינקה בכ-45%, וזו שעלתה לשיא כל הזמנים
● קרן כספית או פיקדון? הורדת הריבית מסבכת את התשובה
מי שהיו לכוכבת של התעשייה בשנה החולפת הן הקרנות האקטיביות המסורתיות, שגייסו כ-28.5 מיליארד שקל. עבורן מדובר בקאמבק מרשים לאחר שבשנה הקודמת (2024) הן גייסו סכום של כ-10 מיליארד שקל, אחרי שנתיים בהן רשמו פדיונות כבדים בהיקף של כ-52.5 מיליארד שקל.
המהפך - המשקיעים חזרו למנהלי ההשקעות
שנת 2025 הייתה ללא ספק שנת החזרה של התעשייה האקטיבית המסורתית - קרנות שמנוהלות באופן פעיל בידי מנהלי ההשקעות - אל קדמת הבמה. אחרי שלוש שנים מאכזבות השלימו הקרנות האקטיביות שנה במהלכה הן רשמו גיוסים כמעט בכל חודשי השנה (למעט חודש אפריל שבו נרשם פדיון קל) בסכום כולל של כ-28.5 מיליארד שקל. הנתונים עולה מסקירה שמפרסם היום נאור כהן, מנהל קשרי יועצים במיטב בית השקעות.
מבין הקרנות בלטה לטובה בעיקר קטגוריית אג"ח כללי, הקטגוריה בעלת היקף הנכסים המנוהל הגבוה ביותר מבין הקרנות האקטיביות המסורתיות (כ-106 מיליארד שקל), שסיימה עם גיוס של 13.1 מיליארד שקל. אחריה ניתן למצוא את קטגוריית אג"ח מדינה שסיימה את השנה עם גיוס גבוה של כ-5.2 מיליארד שקל, והחזירה לעצמה חלק מיציאת הכספים שאפיינה אותה בשנים האחרונות (כ-12.2 מיליארד שקל בשלוש השנים האחרונות).
גם קטגוריית מניות בישראל התנהלה במגמה חיובית במהלך השנה במקביל לעליות החדות שנרשמו בשוק המניות המקומי, וסיימה עם גיוס של כ-4.5 מיליארד שקל. מנגד, קטגוריית מניות בחו"ל התנהלה במגמה מעורבת בין גיוסים לפדיונות במהלך חודשי השנה, וסיימה את 2025 בגיוס קל של כ-85 מיליון שקל בלבד.
הקטגוריה היחידה שפדתה בשנת 2025 היא קטגוריית אג''ח בחו"ל, שסיימה עם פדיון בסך של כ-835 מיליון שקל. במיטב מציינים כי הפדיונות מגיעים לנוכח החולשה הגדולה של הדולר מול השקל. ברקע, בשנים 2024 ו-2023 היא הייתה המגייסת הגדולה בקרנות המסורתיות, עם גיוס כולל של כ-5.6 מיליארד שקל.
לבסוף, אפיק נוסף שזכה לאמון המשקיעים הוא זה של קרנות הגידור בנאמנות, המאפשר למשקיעים להיחשף למכשיר השקעה מתוחכם שנחשב בעבר לנחלתם של מיליונרים וגופים מוסדיים בלבד. במהלך השנה אפיק זה גדל בהיקף הנכסים המנוהל פי שלושה לעומת סוף שנת 2024, לאחר שאלו גייסו במהלך שנת 2025 כ-2.1 מיליארד שקל.
למרות סיום חלש: הקרנות הכספיות המשיכו לככב
לצד הקרנות האקטיביות המסורתיות, גם הקרנות הכספיות שהיו לכוכבות של השנים האחרונות, המשיכו ליהנות מזרימה משמעותית של כספים גם במהלך שנת 2025. את השנה מסיימות הקרנות עם גיוסים משמעותיים של כ-24.5 מיליארד. סכום זה כולל כניסת כספים בעיקר לקרנות הכספיות השקליות (כ-83% מהסכום) וחלקו גם לקרנות הכספיות הדולריות (כ-17% מהסכום).
בכך משלימות הקרנות הכספיות גיוס של כ-147.7 מיליארד שקל בכ-4 שנים, אשר הביאו סך נכסיהן ל-178.7 מיליארד שקל. זאת, לאחר שבשנים 2024-2022, הן הובילו את תעשיית הקרנות עם גיוסים גבוהים מאוד של כ-123.2 מיליארד שקל (במצטבר). במיטב מציינים כי בדומה לשנים האחרונות גם השנה הן "נהנו מהמשך הסיטואציה של ריביות גבוהות, כמו גם מהיתרון המיסויי הניכר שיש להן אל מול השקעה בפקדונות שקליים ומיתרון הנזילות שלהן".
עם זאת, בצד השלילי, לקראת סוף השנה נרשמה יציאת כספים מהקרנות הכספיות, שרשמו פדיונות של כ-1.4 מיליארד שקל בחודש דצמבר. זאת, לאחר שבשני החודשים שקדמו לו (אוקטובר-נובמבר) רשמה התעשייה פדיונות בהיקף של כ-1 מיליארד שקל. הדבר הביא, בין היתר, לכך שנתח השוק של כלל הקרנות הכספיות מכלל התעשייה ירד מעט בשנת 2025 מכ-25.1% לכ-23.6% (נוכח הגיוסים הגדולים יותר בכלל התעשייה).
המשקיעים נהרו לתל אביב
במקביל לצמיחה בקרנות האקטיביות, גם הקרנות הפסיביות, שהפכו בשנים האחרונות לחביבות המשקיעים, נהנו משנה חיובית מאוד. את שנת 2025 סיימה התעשייה הפסיבית עם גיוס של כמעט 20 מיליארד שקל, לאחר שבשנת 2024 היא סיימה עם גיוס מרשים מאוד של כ-30.15 מיליארד שקל.
הקרנות המגייסות ביותר היו אלו העוקבות ומחקות את מדדי הבורסה המקומית. בסך-הכול גייסו הקרנות הפסיביות (עוקבות ומחקות) על מניות ת"א סכום של כ-13.2 מיליארד שקל. זאת, לאחר שבשנת 2024 הן גייסו סכום של פחות מ-1 מיליארד שקל.
מנגד, הקרנות הפסיביות על מדדי חו"ל (בעיקר S&P 500), שהובילו את הגיוסים בתחום בשנים האחרונות, גייסו במהלך השנה סכום של כ-1.5 מיליארד שקל בלבד. זאת, לאחר שבשנת 2024 גייסו סכום של כ-4.6 מיליארד שקל. שנה קודם לכן, הציגו הקרנות על מדדי חו"ל גיוסים של כ-17.4 מיליארד שקל.
גם קטגוריית אג"ח מדינה הוסיפה גיוס של כ-1.6 מיליארד שקל, לאחר שבשנה שעברה הייתה לקטגוריה הפודה ביותר (1.5 מיליארד שקל). בנוסף, קטגוריית נכסים דיגיטליים, קטגוריה חדשה שנפתחה השנה, אשר הקרנות שבה עוקבות אחר מחיר הביטקוין ואחר מטבע האיתריום, גייסה כ-345 מיליון שקל.
המדדים זינקו והכספים זרמו
הביצועים החזקים בתעשיית הקרנות מגיעים על רקע עליות השערים המשמעותיות, בהובלת הבורסה המקומית. במיטב כותבים כי "למרות רמת הסיכון הגבוהה בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל' ורמת הריבית הגבוהה שרק לקראת סוף השנה החלה לרדת, המדדים המובילים מסיימים את השנה בתשואות גבוהות במיוחד, מהגבוהות ביותר בשוקי המניות בעולם".
כך, מדדי ת"א 35, ת"א 125 ות"א 90 סיימו את השנה בתשואה דו-ספרתית גבוהה במיוחד: 51.6%, 51.0% ו-46.6% בהתאמה". בזירת איגרות החוב איגרות החוב הקונצרניות עלו ב-6.4% ואיגרות החוב הממשלתיות סיימו את השנה בעלייה של 6.1%.
במקביל, גם בשוק המניות האמריקאי המדדים המובילים סוגרים עוד שנה של תשואות דו-ספרתיות, לאחר שנתיים רצופות של עליות שערים מרשימות, גם השנה. מדד S&P500 שעלה ב-2024 בשיעור חד של 23.3%, המשיך לעלות עם תשואה גבוהה של 16.4%, ומדד הנאסד"ק שזינק ב-2024 ב- 28.6% מסיים שנה נוספת של עלייה מרשימה בשיעור של 20.4%.
במיטב מציינים כי ברקע לכל אל עומדת "הורדת הריבית שהחלה בארה"ב והירידה המסוימת באינפלציה הן אלה שתרמו להמשך העליות,כמו גם התעניינות המשקיעים סביב חברות AI, יחד עם השקעות מסורתיות יותר כגון בנקים, ביטוח ותעשייה, כולל ביטחונית. החששות סביב התלות הגבוהה מאוד בחברות ה-AI, מתחים גיאופוליטיים, תוכנית המכסים של טראמפ, כל אלה לא מנעו מהמוני המשקיעים, רבים מהם צעירים, להסתער על השווקים".
