המושג
הייעוץ המשפטי לכנסת: המערך המייעץ לבעלי תפקידים בכנסת בעניינים משפטיים הנוגעים לסמכותם, והמבטיח את תקינות הליכי החקיקה.
ההקשר האקטואלי: בשבוע שעבר נרשמו עימותים יוצאי דופן בין חברי כנסת וראשי ועדות בכנסת לבין היועצים המשפטיים של הכנסת ושל הוועדות. לא אחת חברי הכנסת הטיחו באנשי הייעוץ המשפטי שהם לא מבינים את תפקידם. אז מהו תפקידם?
● הממשלה מצאה שימוש לעודפי התקציב. מה זה אומר?
● לבנק ישראל יש מדד חדש שהוא בוחן לפני החלטת ריבית. כך זה עובד
מבנה המערך ותפקידיו
העיגון החוקי של הייעוץ המשפטי של הכנסת הוא לא כל־כך עתיק, והוא נולד רק בשנת 2000 עם תיקון לחוק הכנסת. החוק קובע כי לכנסת יהיה יועץ משפטי, אשר ישמש גם ראש הלשכה המשפטית של הכנסת, ומפרט את תפקידיו.
לפי החוק, היועץ המשפטי לכנסת ייעץ לגורמים הבאים: ליושב־ראש הכנסת, לנושאי התפקידים בה ולמוסדות הכנסת בכל ענייני חוק ומשפט הנוגעים לסמכויותיהם ולתפקידיהם; לכנסת ולוועדותיה בכל עניין הנוגע להליכי החקיקה, ויפעל להבטחת תקינותם; לחברי הכנסת בכל עניין הנוגע לכנסת והנובע מחברותם בה. כמו כן החוק קובע כי היועץ המשפטי לכנסת ייצג את הכנסת בערכאות, תוך פירוט הסדרים נוספים לפונקציה זו של ייצוג בערכאות.
מוסד היועץ המשפטי לכנסת כולל את הלשכה המשפטית לכנסת כולה. בראש הלשכה עומדים היועץ המשפטי לכנסת והמשנה ליועץ המשפטי. במסגרת הלשכה פועלים היועצים המשפטיים לוועדות הכנסת השונות וכן משפטנים בעלי תפקידים נוספים, כגון הממונה על נוסח החוק, הממונה על ייצוג הכנסת בערכאות, הממונה על תחום חקיקה ומחקר משפטי והממונה על ייעוץ משפטי למנהל הכנסת.
עצמאות הייעוץ המשפטי לכנסת
לפי עו"ד קרן הורוביץ ופרופ' איתי בר־סימן־טוב, ההצדקה המרכזית לקביעת ההסדרים האלה היא הצורך בייעוץ משפטי עצמאי לכנסת. זה בעיקר נובע מעיקרון הפרדת הרשויות, כאשר הנימוק הוא שיועץ משפטי עצמאי לכנסת יחזק את מעמדה של הכנסת כרשות מחוקקת עצמאית ואת יכולתה לפקח על הרשות המבצעת.
לדברי הורוביץ ובר־סימן־טוב, טיעון נוסף שעלה בזכות ייעוץ משפטי עצמאי לכנסת היה הצורך בייעוץ משפטי מקצועי, מיומן וזמין לוועדות השונות, אשר יוכל לסייע לחברי הכנסת בניסוח הצעות חוק פרטיות. בנוסף, הם סבורים כי ברקע הדברים, חברי הכנסת היו מודעים גם לכך שכדי שהיועץ המשפטי לכנסת יוכל למלא את תפקידו ולהגשים את יעדיו, יש להבטיח גם את עצמאותו ואת אי־התלות שלו מול חברי הכנסת ובעיקר מול יושב־ראש הכנסת והרוב הפרלמנטרי. כך גם הייתה מודעות לצורך להבטיח כי היועץ המשפטי לכנסת יהיה גורם מקצועי, ניטרלי וא־פוליטי.
כך נקבע, בין היתר, כי היועץ ייבחר בידי יושב־ראש הכנסת על בסיס המלצות של ועדה ציבורית שחבריה יהיו אלה: שופט בית משפט עליון בדימוס (שייבחר בידי נשיא בית המשפט העליון), יושב־ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, יושב־ראש ועדת הכנסת, יושב־ראש הוועדה לביקורת המדינה (שהוא תמיד מן האופוזיציה), נציג שירות המדינה, נציג לשכת עורכי הדין ונציג האקדמיה.
לקריאה נוספת :
● פרק היועץ המשפטי לכנסת בחוק הכנסת
● אתר הכנסת: הייעוץ המשפטי לכנסת
● קרן הורוביץ ואיתי בר־סימן־טוב, עיוני משפט (2021): היועץ המשפטי לכנסת ומקומו בהפרדת הרשויות בהליכי החקיקה
