עיצוב: טלי בוגדנובסקי, חומרים: Shutterstock
מדוע השיניים של ילדי העוטף בוקעות מוקדם יותר?
מחקר חדש שערך מכון המחקר של מכבידנט מגלה לראשונה קשר בין מגורים באזור עוטף עזה לאורך יותר מעשור של מבצעים צבאיים ומתח, לבין שינויים מהותיים בהתפתחות השלד והשיניים של הילדים שגדלו באזור. במחקר נצפתה בקיעת שיניים מוקדמת ביחס לגיל הכרונולוגי. החוקרים מסבירים כי מצבי הלחץ גורמים להפרדה של קורטיזול, הורמון גדילה האסטרוגן, ואלה מזרזים יתר על המידה את תהליכי ההתפתחות, ובין היתר את התפתחות השיניים.
● לפי שווי של 1.1 מיליארד שקל: יצחק תשובה רוכש 27% ממדיקל סנטר
● ישנים מעט, נוטלים תרופות הרגעה ומעשנים יותר: סקר חדש ממפה את הרגלי הבריאות של הישראלים
ד"ר דורון חיים, סמנכ"ל הרפואה של מכבידנט, הסביר כי מעבר להצטברות העדויות על הפגיעה החמורה שגרם המתח הנפשי בהתפתחותם ובריאותם של הילדים, הממצא יכול לשמש גם לאיתור סטרס בילדים, גם במקומות בהם אנחנו לא יודעים שהוא נמצא. "ביסוס השערה זו יוכל בעתיד לשמש כאמצעי זיהוי לילדים שנמצאים תחת סטרס מתמשך. המחקר מחזק את ההבנה כי קיים קשר בין בריאות הפה לבריאות הכללית, ואת העובדה שהפה מאפשר לזהות מגמות פיזיולוגיות", אומר חיים.
המחקר כלל 272 ילדים ובני נוער בגילאי 9-15, מהם 106 במקור מעוטף עזה, אשר ביקרו במרפאות מכבידנט לצורך בדיקות אורתודנטיות זמן קצר לאחר אירועי 7 לאוקטובר.
מכון המחקר והחדשנות של מכבידנט, בראשות ד"ר תאבת עסבה, עוסק בביצוע מחקרים מבוססי מאגרי מידע וידע קליני בתחום רפואת השיניים, ומשמש פלטפורמה לבחינה קלינית של טכנולוגיות רפואיות חדשות.
ביוביט גייסה 50 מיליון דולר ותרחיב את פעילותה בארה"ב
חברת ביוביט (Biobeat) הישראלית, המפתחת מכשיר למדידה רציפה של לחץ דם, שאינו כולל שרוול אלא מבוסס על מדבקה, הודיעה על גיוס של 50 מיליון דולר. בין המשקיעים נמנים Ally Bridge Group, קרן אורבימד העולמית ו־Elevage Medical. משקיעה ותיקה יותר היא חברת אינפיניטי מדיקל הבורסאית, אשר תחזיק אחרי הגיוס כ־1.5% מהחברה, המוערכים כעת ב־1.3 מיליון דולר, לאחר שאינפינטי השקיעה בה 1.8 מיליון דולר.
המכשיר של ביוביט מודד לחץ דם באופן קבוע בעירות ובשינה. השימוש הוא בעיקר לאבחון יתר לחץ דם ולהתאמת פרוטוקול התרופות למטופל, והוא כבר מאושר לשיווק על ידי ה־FDA. החברה תשתמש בסכום כדי להרחיב את הפעילות המסחרית שלה בארה"ב.
ביוביט הוקמה ומנוהלת על ידי אריק בן ישי, פרמדיק ואיש הייטק, בעבר ניהל את החממה הטכנולוגית ותחום הסטארט-אפים בחטיבת הטילים והחלל של התעשייה האווירית. יו"ר החברה הוא ריימונד וו. כהן, מייסד ומנכ"ל חברת המכשירים לגירוי עצבי Axonics, ושל חברת Vessix Vascular לטיפול בלחץ דם שנמכרה לבוסטון סיינטיפיק. המוצר של החברה פותח גם להתוויות נוספות של מדידה רציפה לא פולשנית.
האתגרים האמיתיים של יזמים במגזר הערבי
לפני מספר שבועות הסתיים המחזור השני של תוכנית ייזום הסטארט-אפים של מרכז החדשנות NorthMed בסח'נין. מרכז זה הוקם כחלק מתוכנית של רשות החדשנות לקידום הפריפריה, ובתוכה המגזר הערבי בצפון הארץ, שהחלה לפני כשלוש שנים.
במסגרת התוכנית הזו תומכת הרשות ב־3 מיליון שקל במרכז NorthMed, ו־20% נוספים מן התקציב מושקעים על ידי קבוצת זכייניות - במקרה של נורת'מד אלה קרן פורטלנד, חממת מדקס, רים ועימאד יונס מייסדי חברת אלפא אומגה. למרכז שותפות עם רוב המרכזים הרפואיים בצפון.
לדברי אנני קאופמן, מנכ"לית המרכז: "המשימה הייתה להקים תשתית יזמית במגזר הערבי, ובחרנו במכשור רפואי משום שזו העוצמה של המגזר. היזמים מגיעים אלינו עם רעיונות ראשוניים, ואנחנו מתכוונים אותם להשקעות פרה סיד ומענקים כמו תנופה. במסלול נוסף, אנחנו מגייסים את היזמים היותר מנוסים של המגזר מוכנסים אותם סביב צרכים שזקוקים למענה". המרכז בדרך כלל אינו משקיע ישירות בחברות, אלא במעטפת השירותים ובנק מומחים.
בין החברות שכבר צמחו במרכז: חברה שמפתחת שתל תוך עיני לניטור הורדה של לחץ לטיפול בגלאוקומה, חברה אחרת פיתחה משאבת חלב אקטיבית, שבו-זמנית שואבת חלב ומניקה, עבור פגים שאין להם כוח שאיבה מספיק; חברה שפיתחה מכשיר לא פולשני המבצע אבלציה עצבית לטיפול בכאב; חברה עם מוצר לשיפור ההצלחה של השתרשות עוברים מהפריות מבחנה ברחם, ועוד.
פעילות נוספת של המרכז, שאינה ממוקדת בביומד דווקא, היא משיכה של חברות יציבות להקים שלוחה בסח'נין, להעסקה של כוח האדם של המקום. בין החברות במיזם זה נמצאות פגאיה ו-GSOC Solutions.
קאופמן, שאינה מגיעה מן המגזר הערבי, כיהנה בתפקידים בכירים שונים בתעשיית המדטק, בין היתר כאחראית על שיתופי פעולה ופיתוח עסקי בחברת "ביוסנס וובסטר".
החממה פתוחה גם ליזמים יהודים?
"ניסינו לגייס פרוייקטים שיש בהם יזם יהודי לצד ערבי, וזה לא הלך כל כך בקלות. היו כאלה, אבל לא רבים. לחברה היהודית יש הרבה אופציות, אפילו בצפון. לעומת זאת במגזר הערבי, מקובל שהטובים לרפואה, ואילו לאלה שיש להם את החיידק ליזמות או הנדסה, אין הרבה מודלים לחיקוי ומנטורים זמינים. את זה אנחנו רוצים לשנות".
האתגרים הם רבים ומגוונים. "היזמים שלנו זקוקים לביטחון פיזי, עוד לפני הביטחון הכלכלי. זה בהחלט בשיח - החשש שהכנסה גדולה עלולה להפוך אותך למטרה. חוסר רצון לבלוט. זה כל הזמן נמצא ברקע. לנשים שרוצות לעשות קריירה ביזמות, איך בכפרי הגליל בדרך כלל צהרון, אין ביבייסיטר". כך שלצד התמיכה בחברות, קאומפן מוצאת עוזרת לפתור בעיות אישיות ולוגיסטיות.
על רקע ההצלחה של המרכז, הקבוצה מעוניינת לשכפל את המודל לנצרת ומתחרה על זיכיון למרכז החדשנות שם. יש לה שיתוף פעולה עם החממה הטכנולוגית NGT בנצרת, שמיועדת לחברות בשלות יותר, וכן עם מיזם ספֵרֵת הסוכרת בגליל ע"ש ראסל ברי, שהוקם כדי להתמודד עם התחלואה הכבדה בסוכרת ומחלות נלוות לה בצפון.
נפגעי אסון הזיקוקים בשווייץ טופלו במוצר ישראלי
מוצר הטיפול בכוויות של חברת מדיוונד הישראלית שימש לטיפול בנפגעי אסון הזיקוקים שהתרחש באתר סקי בשווייץ בחגיגות השנה החדשה. המוצר של מדיוונד, שכבר נמכר בארה"ב ואירופה, נועד לבצע הטריה של פצעי כוויות, כלומר סילוק של הרקמה הפגועה, וזאת כחלופה לניתוח שיש לבצע על ידי מנתח מיומן
לדברי עופר גונן, מנכ"ל החברה: "המוצר שלנו חשוב במיוחד כאשר ישנה כמות גדולה של פצועי כוויות בבת אחת. עשרה פצועי כוויות הם בדרך כלל מעל לקיבולת של כל בית חולים אם מטפלים בגישה הניתוחית. תעדוף של החולים לפי מידת חומרה, משמעותו שמי שהטיפול בו מתעכב, עלול להמשיך להידרדר. במקרה של האסון בשווייץ, המטופלים פוזרו בין מספר בתי חולים שכולם החזיקו במוצר שלנו. בלי המוצר, היה צריך לפזר אותם בין עשרות בתי חולים שונים".
גונן מספר כי גם ב-7.10, טופלו נפגעי כוויות רבים מאוד בבית החולים סורוקה. "ביום הראשון הגיע נפגע כוויות לבית החולים כל דקה. מדיוונד השמישה עבור סורוקה את כל מלאי המוצר שהיה לה. ובית החולים לא קרס". בשני מקרים אחרים של אסונות שריפה קשים באירופה, הגיעו משלחות רופאים מישראל לעזרה, ובין היתר הביאו את המוצר.
עד כה היה כושר היצור של החברה נמוך מן הביקוש, אך לאחרונה היא השיקה מפעל חדש ביבנה. "בעקבות זאת נוכל להציע לממשלות להכין לעצמן גם מלאי חירום של המוצר. השנה מכרנו בכ-20 מיליון דולר, בעיקר מוצרים לשימוש שוטף של בתי החולים. אנחנו מקווים כי בשנה הבאה, כחצי מן הרכישות מאיתנו יהיו למלאי חירום, שמחזיק כשלוש שנים".
מדיוונד נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של כ-236 מיליון דולר, ובנוסף לפעילותה בתחום הכוויות, היא ממתינה לתוצאות ניסוי במוצר דומה לטיפול בפצעים כרוניים, שוק שהיא מעריכה כגדול פי 10 משוק הכוויות. התוצאות צפויות במהלך 2026. בשנה האחרונה עלתה מניית החברה ב־3%. ב-9 החודשים הראשונים של 2025, רשמה החברה הכנסות של כ-15 מיליון דולר עליהן הפסידה כ-16 מיליון דולר. בקופתה כ-60 מיליון דולר נכון לסוף הרבעון השלישי.
רופאים יקבלו תו מחווה לאנושיות וחמלה
מספר בתי חולים בישראל יחלו בקרוב להשתתף בתוכנית מיוחדת להכשרת צוותים רפואיים בחמלה. התוכנית פותחה על ידי עמותת "מחווה", הפועלת לקידום האנושיות, החמלה וראיית האחר במערכת הבריאות, יחד עם אוניברסיטת רייכמן, ובסופה יקבלו המשתתפים את "תו מחווה לאנושיות וחמלה".
בעשורים האחרונים חל שינוי בגישה של המערכת הרפואית, כאשר חמלה החלה להיתפס לא כעניין חיצוני לאיכות הטיפול הרפואי, אלא כחלק ממנה. ובכל זאת, למרות שהיום רוב הרופאים מעוניינים להעניק חמלה וגם יודעים שהם נמדדים על כך. לא תמיד כל כך קל לדעת מה לומר ואיך להתנהל מול חולים ומשפחות במצבים רפואיים מורכבים.
מעמותת מחווה נמסר כי העומסים המתמשכים במערכת הבריאות, במיוחד לאחר הקורונה והמלחמה, הקשו עוד יותר על ההתנהלות החומלת.
בסקר שערכה עמותה לפני מספר שבועות, שליש מהישראלים דיווחו כי אינם חווים חמלה מצד הצוות הרפואי במפגשים שגרתיים, בעוד ש־94% מהציבור סבורים שחמלה מצד הצוות הרפואי חשובה להצלחת הטיפול ותהליך ההחלמה.
התוכנית מבוססת על תוכניות לימוד באוניברסיטת סטנפורד ומחקרים שנעשו בעולם, ובשלב הראשון היא מיועדת למנהלי מחלקות ורופאים בכירים בבתי החולים, אשר צפויים להעביר את הידע גם לצוותים שלהם.
בתי החולים המשתתפים במחזור הראשון של התוכנית הם שניידר, סורוקה, אסותא רמת החייל, שמיר (אסף הרופא), שלוותה, גהה ושמואל הרופא.
לדברי דקלה הרצוג טוויג, מנכ"לית עמותת מחווה: "חמלה איננה רחמים אלא מיומנות נרכשת שמחייבת פעולה במטרה להקל על הסבל. בהתאם לכך פותחו בעמותה כלים לתרגול חמלה מתמשך כמו גם מיקוד במיומנויות חמלה עצמית עבור הצוות הפועל במציאות מורכבת".
אירוע ה"מיני מיקסי" בפלורידה יערך בשבוע הבא
האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) יערוך בשבוע הבא בשנית את אירוע "Mini Mixiii" בפלורידה, המפגיש את תעשיית הביומד הישראלית עם משקיעים וגורמים אסטרטגיים אמריקאים. החברות שנבחרו להשתתף השנה בכנס הן: AgileMRI, ביונד ביולוג'יקס, Bsense, קומפיוג'ן, Cytora, Gray Matters Health, אייסקיור, Latica, מדיוונד, נקטין, Ocuvia, PhenoTA, פלורי, QuantalIX ו-Splisense.
בין המשתתפים בכנס יהיו מוריס פרה, מנכ"ל חברת אינסייטק ודמות דומיננטית באקוסיסטם הביומד בפלורידה, ויו"ר הכנס; ראש עיריית מיאמי ונציגים בכירים בממשל פלורידה; תומאס נידס, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל והיום מקרן Blackstone.
אירוע המיני מיקסי הוא אירוע מקדים לכנס מיקסי השנתי שיערך גם השנה בירושלים, ב-4-5 במרץ. לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית ונשיאת IATI: "הכנס שלנו במיאמי הוא חלק מהפעילות הבינלאומית ההולכת ומתרחבת של האיגוד, שמטרתה לחזק את מעמדה של ישראל בזירה הגלובלית, להעמיק שיתופי פעולה אסטרטגיים משמעותיים ולהשיב את אמון המשקיעים והשותפים הבינלאומיים באקו־סיסטם הישראלי לאחר תקופת המלחמה".