שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
לפני כשנה וחצי הודיעה המדינה כי בכוונתה להעביר את החזקותיה בשבע קרנות השתלמות ממשלתיות לידי הסתדרות העובדים - צעד שנועד להפחית את הנטל הבירוקרטי מהמדינה, ולהותיר את ניהול הקרנות בידי גוף אחד. אולם לפי מידע שהגיע לידי גלובס, פרשת השחיתות שהתפוצצה בחודשים האחרונים בהסתדרות טרפה את הקלפים: ברשות החברות הממשלתיות ובמשרד האוצר בוחנים כעת חלופות אחרות, ובראשן הפרטה מלאה של הקרנות לחברות מוסדיות-עסקיות.
● סמוטריץ' פוסל את היטל ההיצף של ברקת על יבוא אלומיניום
● הנגיד מדבר על ההחלטה שהפתיעה את השוק, ולא דואג מההאטה בנדל"ן
מדובר בשבע קרנות השתלמות המנהלות נכסים בהיקף של יותר מ-8 מיליארד שקל, עבור כ-100 אלף עמיתים, ביניהם עובדי מדינה, עובדים סוציאליים, משפטנים ואקדמאים. הקרנות פועלות כמלכ"רים, ומציעות דמי ניהול נמוכים במיוחד לעמיתים. הבעלות עליהן מחולקת היום שווה בשווה - 50% למדינה ו-50% להסתדרות.
התוכנית המקורית, שעברה ועדת שרים לענייני הפרטה וזכתה לאישורים הנדרשים, קבעה כי מניות המדינה יועברו להסתדרות ללא תמורה, כל עוד הקרנות ימשיכו לפעול כמלכ"רים. במסגרת ההסכם שגובש, אם ההסתדרות תבחר בעתיד למכור את הקרנות לגוף עסקי, המדינה תהיה זכאית ל-50% מהתמורה. על פי הגורמים הרלוונטיים, ההסכם היה כמעט מוכן לחתימה - אך אז הגיעו הפרשיות.
בשבועות האחרונים עלו הסתייגויות לתוכנית המקורית בקרב מספר גופים, ביניהם רשות החברות הממשלתיות, משרד המשפטים, החשב הכללי והממונה על השכר. השאלה המרכזית שעלתה היא, האם ראוי להעביר את מלוא השליטה בקרנות לארגון שנמצא בעין הסערה, ולהסתמך על כך שידאג לטובת העמיתים.
"שאלה של אמון ציבורי"
"יש כאן שאלה של אמון ציבורי", אומרים גורמים בכירים במדינה. "אם אנחנו מעבירים את הקרנות להסתדרות, מי מבטיח שלא יקרה מצב שבו בעלי תפקידים בה ימנו דירקטורים עם שכר גבוה, או ייצרו הסדרים שלא בהכרח משרתים את העמיתים? בעיקר נוכח מה שנחשף לאחרונה".
במשרד האוצר מתלבטים בנוגע לדרך הנכונה להתקדם. מצד אחד, ברור לכולם שהמצב הקיים אינו אופטימלי: המדינה נושאת באחריות על הקרנות מבלי שיש לה יכולת אמיתית לשפר את ניהולן ולדאוג לחוסכים. מצד שני, עולה החשש שאם תתרחש בעתיד פגיעה בתשואות העמיתים, הציבור יפנה לאוצר בדרישה לפיצוי - בדיוק משום שהמדינה היא בעלת מניות.
אולם גם החלופה של הפרטה לחברה מוסדית אינה חפה מקשיים. באוצר מציינים שלא ברור אם בכלל תימצא חברת ביטוח או בית השקעות שירצה לרכוש את הקרנות הללו, שאינן נחשבות לרווחיות במיוחד - במיוחד אם 50% מהבעלות יישארו בידי ההסתדרות. "יש כאן התנגשות מסוימת", מסבירים באוצר, "בין האינטרס של חברה עסקית, שרוצה להרוויח מדמי ניהול, ובין המודל הנוכחי שמציע לעמיתים דמי ניהול נמוכים מאוד".
למרות הקשיים, ברשות החברות מדגישים שאם תתקבל החלטה על הפרטה לגוף עסקי, היא תלווה בתנאים שיגנו על העמיתים לטווח ארוך - למשל הגבלות על דמי הניהול או התחייבויות בתקנון הקרן. "המטרה שלנו היא לא למקסם את התמורה למדינה", מבהירים ברשות, "אלא להבטיח שהעמיתים יקבלו שירות טוב יותר ממה שהם מקבלים היום".
כרגע, נראה כי המדינה בוחרת לעצור ולהמתין. לפי הערכות, ייתכן שבעוד חצי שנה עד שנה, לאחר שיתפוגג ענן השחיתות מעל ההסתדרות, תשוב המדינה לשקול את התוכנית המקורית - או שתתגבש החלטה ללכת בכיוון אחר לחלוטין. בינתיים, 100 אלף חוסכים ממשיכים לנהל את כספיהם בקרנות שעתידן לא ברור.
"סיכון וחשיפה מיותרים"
קרנות ההשתלמות הממשלתיות נוסדו בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, בתקופה שבה המדינה הייתה מעורבת יותר במשק. לאורך השנים התגבשה ברשות החברות המסקנה שאין הצדקה להמשך מעורבות המדינה בניהולן. בדוחות מבקר המדינה מ-2015 נכתב כי ההחזקה בהן יוצרת למדינה "סיכון וחשיפה מיותרים", שכן העמיתים עשויים לצפות שבעת משבר המדינה תכסה הפסדים.
מודל הבעלות המשותפת עם ההסתדרות לא הוכיח את עצמו: המדינה מתקשה לאייש את משרות הדירקטורים מטעמה, בחלק מהקרנות אין אפילו דירקטור מכהן אחד מטעם המדינה, ובאחרות אין קוורום לקבלת החלטות. דה-פקטו, כך נטען, ההסתדרות היא שמנהלת את הקרנות.
בפועל, לא המדינה ולא ההסתדרות מנהלות את ההשקעות בעצמן. לכל קרן יש מנהלי תפעול ומנהלי השקעות מהשוק הפרטי. למשל, בנק לאומי שימש כמנהל תפעול בקרנות לעובדי המדינה, האקדמאים והעובדים הסוציאליים. בין מנהלי ההשקעות ניתן למצוא את מיטב, אינפיניטי, אי.בי.אי, ילין לפידות ואקסלנס. ואולם, במדינה טוענים כי בניגוד לחברות הביטוח הגדולות, אין כאן צוות ייעודי שאכפת לו באמת למקסם את התשואות ולווסת בין השקעות לטווח ארוך וקצר. "אם מנהל סקטור בקרן יפסיד 5% בשנה מסוימת, הוא כנראה לא ילך הביתה", אומר גורם בכיר במדינה. "בחברה עסקית המצב שונה".
ההסתדרות: "התהליך מתקדם כסדרו"
מההסתדרות נמסר: "לא ידוע לנו על שום חשיבה מחדש. התהליך מתקדם כסדרו, ואנו מעריכים שבקרוב יושלם. מדובר בקרנות השתלמות ענפיות ואיגודיות ללא כוונת רווח, שנועדו לשרת ציבור עובדים מוגדר, לרבות גביית דמי ניהול שאינם מיועדים למטרות רווח. זהו מאפיין יסודי של הקרנות ולא פרט טכני.
"בהתאם למבנה האיגודי והמשפטי שלהן, לא ניתן להעבירן לגופים מוסדיים למטרת רווח, והמהלך שמקודם מול ההסתדרות נבחן מקצועית לאורך זמן בדיוק מהטעם הזה. כל ניסיון להסיט את הקרנות למסלול מסחרי סותר את ייעודן, פוגע בעמיתים ולא יוכל להתקדם ללא הסכמת ההסתדרות.
"בקרב השותפים למהלך קיימת אמת אחת שלא נמצאת במחלוקת: קרנות ההשתלמות האיגודיות יישארו כלי שירותי לעובדים, ולא יהפכו למוצר פיננסי שמסיט רווחים לגופים עסקיים".