גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים

תיקון החוק של שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה לצמצום הלכת אפרופים בדיני החוזים אושר אמש בכנסת ● מהי הלכת אפרופים, מדוע היא עוררה ביקורת, מה קובע התיקון החדש, ואיך זה ישפיע על השוק? ● גלובס עושה סדר

אילוסטרציה: איל יצהר
אילוסטרציה: איל יצהר

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה השנייה והשלישית את הצעת החוק המצמצמת את הלכת אפרופים בדיני החוזים, כפי שנקבעה על-ידי בית המשפט העליון לפני כ-30 שנה. שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה של הכנסת, ח"כ שמחה רוטמן, הובילו את המהלך.

התיקון החדש קובע כי ככלל, חוזה עסקי יפורש לפי לשונו, אלא אם הצדדים הגדירו אחרת. תכליתו של התיקון היא להביא לוודאות גדולה יותר בעולם העסקי בכל הקשור לעריכת חוזים ולהסתמכות עליהם. ההנחה העומדת בבסיס הכלל המוצע היא שבחוזים מסוג זה מדובר בצדדים לחוזה שהם מיומנים ומתוחכמים.

מה המשמעות של התיקון? גלובס עושה סדר.

רוטמן מקדם: היועמ"ש הבא יוכל להיות פוליטיקאי
הנתונים נחשפים: כמה הרוויחו עורכי הדין ב-2025, ואיזה תחום בלט במיוחד

מהי הלכת אפרופים?

עד לפסק הדין שבו נקבעה הלכת אפרופים, נהגה שיטת שני השלבים, ונקבעה בו שיטה אחרת לפרשנות חוזה.

לדברי עו"ד גלעד כ"ץ, שותף במחלקת הליטיגציה במשרד ש. הורוביץ, "הלכת אפרופים היא הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בשנות ה-90, בפסק דין שעסק בפרשנות סעיף בחוזה בין המדינה לבין קבלנים. המחלוקת הייתה האם המדינה זכאית לפיצוי להפחתת המחיר שמגיע לקבלן על איחור במסירת הדירות, והפרשנות של המדינה הייתה מאוד נוקשית. השופט אהרן ברק ושופטי ההכרז שינו את שיטת שני השלבים, שקודם אתה הולך ללשון החוזה, ורק אם היא לא ברורה, אתה הולך לנסיבות המקרה, ונקבע כי הדרך הנכונה היא להסתכל גם על הלשון וגם על הנסיבות בכל חוזה ולהגיע לאומד דעת הצדדים. זה השינוי.

"באותו מקרה הלשון הייתה ברורה מטעמים של נסיבות והיגיון כלכלי ותכלית, אבל הגיעו למסקנה שצריך לסטות מהלשון ולהכריע לטובת המדינה. חידוש נוסף הוא שכאשר השופט לא מצליח לאתר תכלית סובייקטיבית מה אומד דעת הצדדים, מה הם רצו, אז הוא פונה לתכלית האויביקטיבית, כמו ערכי היסוד של היסודה ומה שמקובל בחוזים דומים".

מדוע ההלכה עוררה ביקורת?

הביקורת המרכזית הייתה שהלכת אפרופים יצרה אי-ודאות ביחס לפרשנות חוזה, שבמקרים שבהם בית המשפט אינו מצליח לאתר את כוונתם של הצדדים, הוא פונה לתכלית האובייקטיבית, ובכך הוא עלול לכפות על הצדדים חוזה שלא התכוונו אליו. הטענה הייתה שהדבר מעניק לשופטים שיקול-דעת רחב מדי ויוצר בלבול בקרב צדדים לחוזה.

האם ההלכה שונתה עם השנים?

ההלכת עברה ריכוך, ובית המשפט העליון שינה את המטוטלת לאט-לאט. לדברי עו"ד כ"ץ, "השינוי התחיל עם השופט יורם דנציגר, שקבע במספר פסקי דין בהם היו חוזים עסקיים כי כשהלשון ברורה, צריך לתת לה מעמד מכריע ולא להתעלם מהנסיבות, אבל מקום שהיא ברורה, יש לתת לה משקל מכריע.

"בשנת 2019 הגיע פסק דין ביבי כבישים, והוא שינה סדרי עולם וקבע כי פרשנות של חוזים עסקיים מפורטים תהיה לפי משקל מכריע ללשון החוזה. "זהו פסק דין מאוד משמעתי של העליון. לפי השופט אלכס שטיין, חוזה מפורט עם תניות הוא חוזה סגור. עורכי הדין עמלו עליהם שעות. בחוזים כאלה אין טעם לתת פרשנות יצירתית, וצריך להצמד ללשון של החוזה.

"לפי השופט עופר גרוסקופף יש להסתכל על מי הצדדים לחוזה. יש חוזה פרטי, עסקי וצרכני. אם זה חוזה עסקי, חזקה שהצדדים היו מיוצגים, ולכן צריך לתת מעמד מכריע ללשון החוזה, ביחס לחוזה פרטי וצרכני, ההסתכלות תהיה שונה".

מה קובע התיקון החדש לחוק?

עו"ד ברק טל, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד ארנון, סבור כי התיקון מעגן את הפסיקות שנקבעו לאורך השנים ודייקו את הלכת אפרופים "אני לא בטוח שנכון לקבוע שהלכת אפרופים בוטלה. ההלכה קבעה את העיקרון, לפיו מטרת העל בפרשנות חוזה היא לנסות ולהתחקות אחר כוונתם האמיתית של הצדדים. העיקרון הזה מתחייב מן הבסיס העיוני של דיני החוזים, והוא לא בוטל - גם לא בתיקון הזה.

"הדיון רב-השנים על היחס בין לשון החוזה לבין כלים אחרים - כמו נסיבות העניין, ראיות חיצוניות וכדומה - לצורך פרשות החוזה, נוגע לאופן יישום ההלכה. הדיון הזה התקיים גם בפסיקה הרבה שיישמה את הלכת אפרופים, כפי שקורה תדיר עם הרבה הלכות אחרות. התיקון היום מעגן בעיקרו את הדיוקים שנקבעו בפסיקה בנוגע ליישום ההלכה".

עו"ד כ"ץ דווקא כן רואה שינוי מסוים בין הפסיקה לבין מה שהמחוקק חוקק לבסוף, ולדעתו התיקון האחרון מרחיק לכת מעבר לפסיקה: הוא קובע כי בחוזה עסקי הפרשנות תהיה לפי לשון החוזה בלבד, ללא פנייה לנסיבות.

לדבריו, "השינוי היום לכאורה בא לעגן את פסק דינו של השופט גרוסקופף בפרשת ביבי כבישים ולקבוע כי בחוזה עסקי יינתן מעמד מכריע ללשון החוזה. אבל התיקון הלך צעד אחד נוסף ואמר שחוזה עסקי יפורש בהתאם ללשונו בלבד - אין יותר נסיבות".

לדברי עו"ד כ"ץ, "התיקון הוא דרמטי ברמת עורכי דין שמנסחים חוזה. לא להסתכל על הנסיבות זה מרחיק לכת, כי זה לא מקובל במרבית שיטות המשפט בעולם, וזה יכול ליצור מצבים בעייתים שבהן ברור שכוונת הצדדים והתכלית של החוזה לא עולה מלשונו הפשוטה".

האם יש בכל זאת פתח לסטייה מלשון החוזה?

כן, אך באופן מצומצם. החוק מאפשר לסטות מהלשון כאשר היא מובילה ל"תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת" - מושג עמום שיחייב את בתי המשפט לפרש ולהגדיר אותו, ובכך ייתכן שהדבר מחזיר בדלת האחורית את שיקול-הדעת השיפוטי שהמחוקק ביקש לצמצם.

בנוסף, יש לצדדים אפשרות לקבוע שיחולו כללי פרשנות אחרים. "חשוב שהציבור יכיר את התיקון הזה. נקודה דרמטית שנקבע בו היא שאופן פרשנות החוזה יהיה ככל אשר הסכימו הצדדים. צדדים יכולים לקבוע שהם לא מקבלים את ברירת המחדל של התיקון, הם יקבעו שזה יכול להיות גם לפי הלשון וגם לפי הנסיבות".

איך זה ישפיע על השוק?

צפויה עלייה בהיוועצות עם עורכי דין גם בחוזים עסקיים פשוטים יחסית. צדדים יידרשו לחשוב מראש לא רק על תוכן ההסכם, אלא גם על מנגנון הפרשנות שלו. במקביל, צפויה פסיקה ענפה שתבהיר מהי "תוצאה שאינה מתקבלת על הדעת" וכיצד יש ליישם את התיקון בפועל.

על אילו הסכמים זה משפיע?

החלק הראשון של התיקון ששם את לשון החוזה במכרז משפיע על חוזים עסקיים.
בנוגע לחוזים לא עסקיים, נקבע בתיקון שבית המשפט יפרש לפי אומד דעת הצדדים מהחוזה והנסיבות, בדומה לקבוע בהלכת אפרופים. ובכל מקרה, התיקון משפיע על כלל החוזים, משום שהוא מאפשר לצדדים לקבוע דיני פרשנות אחרים לחוזה מברירת המחדל של בית המשפט.

עוד כתבות

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

חוות שרתים של אמזון / צילום: Reuters, Noah Berger for AWS

יזמי נדל"ן ואנרגיה רוצים נתח מהתעשייה הזו: האם יהיה מקום לכולם?

הבהלה לבינה המלאכותית הפכה את חוות השרתים לטרנד הלוהט ● עם זאת, המרוץ לבניית עשרות מתקנים חדשים מתנגש עם רשת חשמל מוגבלת ותחזיות צריכה שזינקו פי שניים ● כך, ניצבת ישראל בצומת, בין הפיכה למעצמת מחשוב לבין הסיכון שמבני הענק יפכו לפילים לבנים: "יהיה חשמל לכולם, הוא פשוט יהיה הרבה יותר יקר"

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בעליות; השקל התחזק, ישראל קנדה זינקה ב-7%, הבורסה לני"ע ב-6%

מדדי הביטוח והבנייה זינקו במעל 2% ● מחזור המסחר עמד על 5 מיליארד שקל ● עליות באירופה ובחוזים בניו יורק ● דריכות בוול סטריט לקראת ההכרעה על מכסי טראמפ ● השקל מתחזק הבוקר ל-3.12 שקלים לדולר ● מחירי הנפט עולים ● הקרן האקטיביסטית שמהמרת: כוכבת ה-AI הבאה היא מיפן