פרופ' לאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, פרסם ביממה האחרונה הודעה חריגה לעוקביו, שבה התריע כי גורמים אנונימיים התחזו אליו וניסו לקשור את שמו ותמונתו לפעילות השקעה ברשתות החברתיות. לדבריו, הדבר התברר לאחר שאנשים הוספו לקבוצת דיון שעסקה לכאורה בהשקעות, תוך יצירת מצג כוזב שלפיו הוא מעורב בפעילות או מעניק לה גיבוי מקצועי. ליידרמן הבהיר כי אין לו כל קשר לקבוצה או לתכנים שהופצו בשמו, וכי השימוש בזהותו נעשה ללא ידיעתו או הסכמתו. בעקבות הבירור והפנייה לציבור, הקבוצה הוסרה
● ההונאות העדכניות ברשת: איך לא ליפול בפח
● האקרים איראנים טוענים שפרצו לצחי ברוורמן, והחלו להפיץ חומרים
גל התחזויות הולך ומתרחב
המקרה של ליידרמן מצטרף לגל רחב של התחזויות לדמויות מוכרות בשוק ההון וההייטק, תופעה שהולכת ומתרחבת בשנה האחרונה. נוכלים עושים שימוש בפרופילים מזויפים, בקבוצות וואטסאפ וטלגרם, ולעיתים גם בפרסומות ממומנות ובתכנים שנוצרו באמצעות כלי בינה מלאכותית, במטרה לנצל את אמון הציבור בדמויות בעלות מוניטין. בשורה של פרסומים קודמים דווח על התחזויות לגלעד אלטשולר, לאבנר סטפק, וכן על קמפיינים שבהם נעשה שימוש בשמו ובדמותו של איל וולדמן ובכירים נוספים. בחלק מהמקרים נעשה שימוש גם בפרטים אישיים או בסיפורים רגישים, בניסיון לחזק את אמינות ההתחזות וליצור תחושת קרבה ואמון.
המאפיין החוזר במקרים הללו הוא הזמנה להצטרף ל"קבוצות סגורות" או למסלולי השקעה ייחודיים, המלווים בהבטחות לתשואות חריגות או למידע בלעדי. גורמים בענף מציינים כי דווקא השימוש בדמויות מוכרות מקשה על זיהוי מוקדם של ההונאה, וקוראים לציבור לגלות ספקנות ולבדוק כל פנייה להשקעה, גם כאשר היא נראית אמינה ומגיעה לכאורה בשם גורם
