גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמיד במצב רוח טוב, מנומס ולפעמים גם מתעטש: הכירו את סוכן ה-AI הקולי

בשנה האחרונה קמו בישראל חברות המתמחות בסוכני בינה מלאכותית קוליים, אשר עונים או מוציאים שיחות מכירה, שירות ותמיכה ● בין החברות הגדולות שכבר אימצו את הפיתוח נמצאות בזק, פרטנר, קופ"ח מכבי ואמישראגז אנרג'י, וייתכן שכבר שוחחתם עם הסוכנים שלהן בלי לדעת

איור: גיל ג'יבלי
איור: גיל ג'יבלי

זה התחיל כמו עוד שיחה רגילה. אישה לא צעירה, מוקפת ברעשים של שיחות אחרות, הציעה לחדש ביטוח כיוון שהוא עומד להסתיים. "האם את מעוניינת לשמוע פרטים", היא שאלה, ולמשמע התשובה השלילית סיימה את השיחה. היא לא נעלבה, ולא משום שהיא מורגלת בתשובות כאלה, אלא פשוט מפני שהיא לא באמת קיימת. זו הייתה סוכנת AI קולית, שאומנה לנהל שיחות מכירה, שירות או תמיכה בעברית.

במהלך הכנת הכתבה ערכנו עוד שתי שיחות כאלה, באנגלית ובעברית, ובכל אחת מהן הדוברים בצד השני הציגו עצמם כסוכנים דיגיטליים. השיחה לא תמיד קלחה, בעיקר כשקיבלו תגובה מהירה או "מתפרצת" - אבל אחרי הבלבול, הם התעשתו די מהר. נדמה שלא יעבור עוד זמן רב עד שהתקלות הקטנות האלה ייעלמו כמעט לחלוטין.

2026 מסמנת נקודת מפנה בעולם השיווק. אלה 5 המגמות שיובילו
סקר מנהלי השיווק: משקיעים יותר בכלי AI, פחות בטלוויזיה

בישראל יש היום כמה חברות שמתמחות בסוכני AI קוליים, ויש גם לא מעט ארגונים שאימצו אותם לשורותיהם. אחת הבולטות שבהן היא בזק, שבחרה לשתף פעולה עם וונדרפול שהקימו בר וינקלר ורועי ללזר.

"צריך לא מעט אומץ בשביל להשתמש בסוכני AI בפרונט מול הלקוח", מודה סמנכ"לית השיווק של בזק, טלי פולג. "זה אתגר משמעותי בעברית, כי זו שפה יתומה".

היו חששות?
"בהחלט, כי זה גם לשים את הסוכן בפרונט מול הלקוחות, וגם להשתמש בטכנולוגיה שלא היה ברור עד כמה היא בשלה. ראינו 12 סטארט-אפים וחברות עד שבחרנו את וונדרפול, כי הכול נשמע רובוטי ולא קולח. רצינו סוכן שיודע להפעיל מערכות לבד. הוא פועל כמו נציג אנושי, זה לא תסריטים ושטאנץ".

מה היה חשוב לכם שיהיה בשיחות האלה?
"אני הייתי מעדיפה לדבר עם הלקוח מיד, אבל כחלק מהרישיון שלנו אנחנו צריכים להדגיש שמדובר ב-AI, וגם לתת ללקוח הזדמנות לבחור לעבור לנציג אנושי. הייתה התלבטות על הקול, ומי תהיה הפרסונה. מכיוון שזה בוט שנותן מענה טכני, בדקנו מה משרה ביטחון וסמכות בנושאים טכנולוגיים. הלקוח נמצא במצוקה, האינטרנט לא עובד לו, וצריך לספק לו תחושה שהוא בידיים טובות.

"מצאנו שבעולמות הטכנולוגיים גבר נמצא יותר כמי שאפשר לסמוך עליו, וכך נולד הסוכן רון, שתמיד נמצא במצב רוח טוב, מנומס וחיובי, פרואקטיבי ועוזר. הוא פעיל למעלה מחצי שנה, ואם בהתחלה הוא עשה 400 שיחות ביום, עכשיו זה כבר מעל לאלף.

"בהתחלה ייעדנו אותו רק ללקוחות שהנתב שלהם בבית לא מסונכרן. הוא יודע לטפל, ובמקרה חריג להוציא טכנאי. עכשיו הוא גם יודע לפתור עוד בעיות. כל השיחה היא רק איתו, והוא לא עובד לפי תסריט. יש שלוש אפשרויות: הוא מתקן, מזמין טכנאי או מעביר לנציג אנושי.

"ברמה השירותית זה מאפשר לי זמינות של 24/7. אם היום יש תקלה, והמוקד מוצף ב-200 שיחות בדקה, אני יכולה לענות לכולם בו-זמנית. בעתיד זה ישחרר את הנציגים לדברים עם הרבה יותר חשיבה, ואת הדברים הסיזיפיים הבוט יעשה. מוקדים יהיו הרבה פחות גדולים".

טלי פולג, סמנכ''לית השיווק של בזק / צילום: תמר מצפי

ממה הופתעתם?
"הופתענו עד כמה אנשים מוכנים לתקשר עם סוכן כזה, בוודאי בסיטואציה מלחיצה. אפילו אנשים מבוגרים, בני 70 פלוס, שמחים ונפעמים מהעובדה שהטכנולוגיה פתרה להם את הבעיה. באוגוסט הייתי בכנס AI בלאס וגאס, 300 איש, והמרצה שאל כמה אנשים כבר מפעילים בוט קולי מול לקוח. רק אני ועוד חמישה הרמנו יד, והם כולם היו ממדינות דוברות אנגלית".

מאז המערכה האיראנית גם בקופת חולים מכבי עובדים עם וונדרפול - וליתר דיוק עם סוכנת שמסייעת באיתור שירותים, כמו היכן יש מעבדה קרובה, שעות פתיחה או קביעת תורים לשפעת. עד כה היא ענתה ליותר מחצי מליון שיחות, וזימנה מעל 10,000 תורים לחיסוני שפעת.

במקום ניתוקים בפרצוף

חברה נוספת, ותיקה יותר בתחום, היא סאפורטומייט. החברה הוקמה עוד ב-2019 על-ידי היזם רון שליט, שמשמש גם כמנכ"ל, כאשר בשנים הראשונות היא פעלה בארה"ב בלבד, ובשנה האחרונה גם בישראל. בין לקוחותיה נמנים פרטנר (הן בחשמל והן בטלוויזיה החדשה), אמישראגז אנרג'י, IVORY וחברות כרטיסי אשראי.

"עבדתי בחברה אחרת, והבנתי שרוב הלקוחות שאנחנו רוצים לתת להם שירות לא מגיעים לדבר עם צ'ט אלא מעדיפים שיחות טלפוניות", מסביר שליט. "החלטתי להתמקד בתחום הזה והקמתי את הסטארט-אפ עם שותף בארה"ב. היינו שם באקסלרטור, ודי מהר הגיע אלינו פיילוט ראשון.

"בארה"ב אנחנו עושים רק שירות לקוחות בתחום ביטוחי הרכב המורחבים. בישראל התחלנו את הפעילות עם סקרים פוליטיים בבחירות הארציות האחרונות, ואחרי זה עשינו סקרים גם בבחירות המוניציפליות ב-20 רשויות, זה הגיע ל-3-4 מיליון שיחות. מבחינתנו זה היה אקורד הפתיחה לשוק הישראלי, וכך יכולנו לבוא לחברות מסחריות ולהגיד 'תראו מה עשינו'.

"היום אנחנו מתמקדים בעיקר במכירות - שואלים שאלה או שתיים, ואם הלקוח מעוניין לקנות את המוצר, מעבירים אותו לאיש מכירות. במקום שנציג ידבר עם כולם, ואנשים כועסים ינתקו לו בפרצוף, הוא מקבל רק את מי ששמח עם הארנק בחוץ".

רון שליט, מייסד ומנכ''ל סאפורטומייט / צילום: סאפורטומייט

למה בעצם מעבירים לנציג אנושי?
"במכירות, החברות המסחריות מאוד מפחדות לשרוף את הלידים שלהן, ובצדק מבחינתן. אנחנו משתמשים בטכנולוגיה שלנו כדי לעשות את החלק שמעצבן את הנציגים הרעבים והטובים. כך, עם אותה כמות של נציגים, הם יכולים לעשות פי 10 ומעלה במכירות".

יש הבדל בין אמריקאים לישראלים ביחס לסוכנים?
"בארה"ב הרגולציה מאוד קשוחה, ולכן אפשרי לעשות רק שיחות נכנסות. מצד שני, יש הרבה יותר פתיחות לקול שמבינים שהוא רובוט, כי הם מורגלים לזה יותר שנים. הם לא מתעצבנים, מבינים שהשירות מהיר יותר. מניסיון שלנו, לקוחות ששומעים נציג AI, אוטומטית מדברים בסטקטו, כלומר יותר לאט כדי שהוא יבין.

"בישראל יותר חוששים שהקול יישמע רובוטי, רוצים שזה יישמע מאוד אנושי. חלקם פוחדים שלקוחות ינתקו שיחה כשיבינו שענה להם נציג דיגיטלי. אבל לפי הסטטיסטיקה שלנו, אם משקפים ללקוח את המציאות מיד, הוא משתף פעולה. יש לנו מאות הקלטות של התלהבות 'רינה בואי תראי, אני מדבר עם בינה מלאכותית'. כלומר לא בטוח שהחשש של החברות מבוסס".

כמה שיחות הסוכנים מנהלים ביום?
"מדובר בעשרות אלפי שיחות יוצאות ביום. השימוש העיקרי הוא מכירות, ובחלק ראשון של השיחה, הסוכן אומר 'אנחנו מדברים מחברה X, ורצינו לספר על מוצר'. אם רלוונטי, מעבירים לנציג. בשיחות של הנעה לפעולה, הסוכנים מתקשרים ללקוח ושולחים לו לינק כדי שיעשה משהו, או נותנים לו תזכורת לעשות פעולה מסוימת - שולחים לינק, ובודקים שהוא קיבל. יש גם שיחות שבהן אנחנו מוודאים שלקוח יודע איך לעשות משהו, כמו להפעיל רשת דור 4 בטלפון, או שאנחנו מתאמים הגעת בעל מקצוע הביתה, בין אם טכנאי או סקירת דברי ערך של חברות ביטוח".

מה חשוב לכם יותר בשיחה, ומה פחות?
"לא חשוב לנו אם זה יישמע אנושי, אלא שהמענה יהיה כמו שבן אדם היה עונה - חשוב שסוכן ה-AI יבין מה קורה בשיחה, ויגיב מיידית. בשיחה יוצאת זה סופר-חשוב שזה יישמע אנושי, כי כבר בתחילת השיחה צריך לתפוס את הלקוח. יש הרבה ניואנסים והרבה אמנות, לא רק טכנולוגיה".

המודל העסקי המקובל בשוק מבוסס על דקות שיחה, אולם בסאפורטומייט בחרו בשיטה אחרת. "בגלל שאנחנו נמצאים בתחום מעל שש שנים, יש לנו ניסיון וביטחון בתחום, ואנחנו מבקשים תשלום לפי הצלחה במכירות או הנעה לפעולה. לא תמיד זה הכי רווחי, אבל זה שווה לנו. אם צריך למשל לנהל שיחה יותר ארוכה, אין לי בעיה לעשות אותה.

"במודל לפי דקות, אם אתקשר כמה פעמים ללקוח, והוא לא זמין, יגידו לי לנסות רק פעמיים כדי לא לשלם יותר מדי. אבל סטטיסטית יותר נכון להתקשר בפעם השלישית. לכן כשגובים לפי הצלחה, אנחנו באותו צד של שרשרת הערך".

תחליף לעובדים

ערן ניזרי, מייסד ומנכ"ל סוכנות הדיגיטל לידרס, הקים לפני כמה חודשים את חברת NewVoices.ai, אחרי שזיהה כי לקוחות שמעוניינים במענה אנושי "מקבלים שיחה רק אחרי יום-יומיים, ובעצם מתקררים. רצינו שברגע שמישהו מגיע לאתר שלנו, הוא יקבל שיחה בזמן אמת, וזה קשה אם אנחנו בישראל והלקוח בארה"ב.

"ראינו שהעולם של סוכני AI מתפתח, ושאנחנו יכולים לפתח את זה אין-האוס עם הצוות הטכנולוגי שלנו. עכשיו זה מחליף את כל הצוות האנושי - מכירות, תמיכה ואפילו שימור לקוחות.

"אם למשל מישהו רוצה לבטל מנוי, הוא לוחץ על כפתור ומקבל שיחה מסוכן AI שבודק מה אפשר לעשות כדי להשאיר אותו, הוא שואל 'למה אתה מבטל, יש פיצ'ר שחסר לך, באיזה סכום אתה מוכן להישאר'. שימרנו ככה 50% מהלקוחות שרצו לבטל, ואז חשבנו שזה יכול להיות מוצר בפני עצמו ויתאים לכל חברה בעולם".

ערן ניזרי / צילום: איתן ברנט

הסוכן של NewVoices משמש למכירות, שירות, ותמיכה 24/7, הן בשיחות יוצאות והן בשיחות נכנסות. הוא נושם לפני משפט חדש, מתעטש, שומר על טונציה אנושית, לא מתבסס רק על תסריט, ובכלל מתנהג כמו בן אדם. "כל מה שמייחד אותנו כבני אדם מוכנס לשיחה, כולל 'רעשי משרד' ברקע", אומר ניזרי. במלים אחרות, עושים הכול כדי לייצר כמה שיותר אמון בסוכן הלא האנושי.

אחת הלקוחות הבולטות של החברה היא חברת המחשבים לנובו. "המהלך שעשינו איתם בארה"ב כלל סוכני תמיכה וחסך להם 2 מיליון דולר בשכר כוח-אדם ומה שנלווה לכך. שוק מוקדי השירות מגלגל מיליארדי דולרים בשנה בגלל התלות בעובדים, שמתחלפים די מהר. בלנובו זמני המתנה היו יחסית גבוהים, והדבר המרכזי שהם רצו היה שמי שמתעניין במחשב שלהם, יקבל מיד איש מכירות או תמיכה, שלידים לא יתקררו.

"יצרנו פתרון של זמינות מיידית: אם אדם מתעניין, הוא מקבל מיד שיחה, או שהוא מתקשר לחברה ומקבל מענה מיידי. הם חסכו בכך צוות של 50 אנשי מכירות, ועכשיו הם חושבים להוריד אלפי עובדים בכמה מדינות ובכמה שפות. זו תהיה המגמה של הארגון ב-2026".

איך בודקים את האפקטיביות של הסוכן?
"בונים סוכן סופרווייזר. כל שיחה מוקלטת ומתומללת, והסוכן הזה מייצר דוח חודשי ושבועי. זה עוזר להשתפר. הדבר הבא יהיה שהסוכנים ישלחו וואטסאפ או אימייל עם הצעת מחיר תוך כדי השיחה. העולם הזה יהיה מאוד היברידי".

האם הלקוח יודע מראש עם מי הוא מדבר?
"יש לקוחות שמבקשים שכבר בתחילת השיחה הסוכן יגיד שזה AI, ויש חברות שמעדיפות שהאדם יגיע לזה בשלב מאוחר יותר בשיחה. בסוף כולם יהיו חייבים להגיד כבר בהתחלה. היום לגבי 90% מהשיחות שלנו אנשים לא מבינים שזה AI בכלל, נתון מטורף.

"הערך הכלכלי יעבור מזמינות אנושית לזמינות טכנולוגית רציפה 24/7. ומי שלא יהיה לו את זה, יימחק מהעולם. לכולם יהיו סוכני AI, כי יהיה לחץ ציבורי לשירות מהיר וזמין, זה יכריח ארגונים להשתנות. באשר לסוכני מכירה, יש חברות שרוצות רק ולידציה לליד, שיחה ראשונית ואז מעבירים לשיחה אנושית. אבל אני לא רואה את זה ממשיך. עוד שנה-שנתיים אנשי המכירות יתחלפו".

קולות של סלבס

ומה עוד יהיה הדבר הבא בתחום? אחת האפשרויות היא שימוש בקול מוכר עבור הסוכן. "ישויות עם IP, סלבס למשל, יבינו את הכוח בזה שאתה יכול לרשום את ה-IP לכלי AI ולשחרר אותו שם", מסביר לירן פרידמן, סמנכ"ל מותג בחברת הקריאייטיב והטכנולוגיה ארטליסט.

לירן פרידמן, סמנכ''ל מותג בארטליסט / צילום: ארטליסט

"כמובן, חברות ייאלצו לשלם להם כסף. חברת Elevenlabs, שמתמחה בטקסט טו וויס, כבר הכניסה את מתיו מקונוהי ומייקל קיין לספריית הקריינים שלהם - וזו רק ההתחלה".

עוד כתבות

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: היכולות של כלי המלחמה היקר ביותר בעולם

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

יעל לינדנברג / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

המאבק מאחורי פיצול אחד החוקים הכלכליים החשובים במערכת הבריאות

מנגנון ה־CAP, המסדיר התחשבנות של 20 מיליארד שקל במערכת הבריאות, פוצל מחוק ההסדרים ● בכירה באוצר הודפת את טענות האפליה של הדסה ומזהירה מפני קריסת בתי החולים בפריפריה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

מימין: עו''ד אלון פומרנץ ועו''ד ארז תיק / צילום: תמר דניאלי

ליפא מאיר: עו"ד אלון פומרנץ ימונה ליו"ר, עו"ד ארז תיק לשותף המנהל

פירמת עורכי הדין ליפא מאיר הודיעה על שינויים בצמרת ● עו"ד ארז תיק, ראש מחלקת הנדל"ן והמלונאות, מונה לשותף המנהל ● עו"ד אלון פומרנץ, ראש מחלקת הליטיגציה, שכיהן כשותף המנהל במשך שמונה שנים, ימונה ליו"ר הפירמה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

לן בלווטניק ואסף רפפורט / צילום: טים בישופ, עומר הכהן

האי הקריבי וההערכות שהתבדו: פרטים חדשים על המו"מ בין אסף רפפורט ולן בלווטניק

העיתון הבריטי "פייננשל טיימס" חשף כי אסף רפפורט נפגש עם בעלי רשת 13 לן בלווטניק מספר פעמים במטרה לנסות ולקדם את הצעת הרכישה שהוביל ● המחלוקת הייתה סביב הצורך בהזרמת כספים מידיית, דבר שהוביל לבסוף לבחירה בהצעה של פטריק דרהי