גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השינוי בדיני החוזים אושר, אך בשטח בתי המשפט מאותתים כי הדרך ליישום ארוכה

הכנסת אישרה את החוק לביטול הלכת אפרופים, שנועד לצמצם את שיקול-הדעת של בתי המשפט בפרשנות חוזים ● בעוד שחלק מהמומחים צופים כי הוודאות בקרב עסקים תגבר, אחרים מזהירים מפני פגיעה בשוק ● בינתיים ניתן למצוא סימני התנגשות סביב החוק החדש

שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
שר המשפטים יריב לוין ויו"ר ועדת החוקה, ח''כ שמחה רוטמן / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

שר המשפטים יריב לוין לא הצליח להסתיר את התרגשותו אחרי שהכנסת אישרה אמש (ב') את החוק לביטול הלכת אפרופים בדיני החוזים. "מדובר במהלך דרמטי שמחזיר את הוודאות לעולם החוזים הישראלי", כתב לוין, והוסיף: "שנים רבות שהלכת אפרופים ערערה את היציבות והוודאות המשפטית, והיום הכנסת תיקנה את העיוות. זהו סוף להלכה המרכזית של אהרן ברק במשפט האזרחי, סוף לאפרופים, לאי-ודאות ולאי-צדק".

סוף להלכת אפרופים? התיקון שמשנה את כללי המשחק החוזיים
רוטמן מקדם: היועמ"ש הבא יוכל להיות פוליטיקאי

ואומנם, החלטת הכנסת לאשר את החוק הגיעה אחרי שנים שבהן פעל לוין לבטל את ההלכה שפסק בית המשפט העליון ב-1995, ואשר הפכה מאז לשם נרדף לגישת האקטיביזם השיפוטי המזוהה עם נשיא העליון בדימוס אהרן ברק. גלגול קודם של ההצעה שקידם לוין ב-2011 לא הביא לשינוי משמעותי, אך הפעם נרתם למהלך יו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, שהוביל את דיוני הוועדה בחוק.

הלכת אפרופים קבעה כי בית המשפט יוכל לפרש חוזה באופן תכליתי, לפי הכוונה הסובייקטיבית של הצדדים - גם אם הפרשנות הזו עומדת בניגוד ללשון החוזה, או נועדה להשלים חוסרים בנוסח הכתוב שלו. ההלכה העניקה אפוא שיקול-דעת רחב לבתי המשפט, ובשל כך עוררה התנגדות עזה בקרב החותרים לצמצום כוחם.

כעת, החוק שעבר קובע ברירת מחדל חדשה לפרשנות חוזים. לפיה, הצדדים לחוזה - ולא בית המשפט - הם שיקבעו כיצד יש לפרש את החוזה ביניהם, ואילו ראיות יהיו קבילות לצורך כך.

הסדרים לפי סוג החוזה

החריגים לכך יהיו אם הצדדים אינם מיוצגים על-ידי עורכי דין, או אם מדובר בחוזה אחיד - כלומר, חוזה סטנדרטי שבו משתמש לרוב צד אחד, דוגמת תאגיד או מעסיק, כדי להחתים צדדים רבים שאיתם הוא מתקשר, כגון לקוחות, ספקים או עובדים, על הסכם קבוע הכולל את אותם התנאים. במקרים אלה לא יסתמכו על הסכמת הצדדים לצורך פרשנות החוזה.

עוד קובע החוק כי אם הצדדים לא הסכימו ביניהם על אופן פרשנות החוזה, יחולו הסדרים שונים לפי סוג החוזה. כך, חוזים עסקיים יפורשו על-פי לשונם - אלא אם פרשנות כזאת תביא לתוצאה שאינה מתקבלת על הדעת, או שמלשון החוזה עולה סתירה בין הוראות שונות בו.

לגבי חוזים מסוג אחר, כולל כאלה שאינם עסקיים, חוזי עבודה, הסכמים קיבוציים וחוזים אחידים (גם אם נקבעה בהם הסכמה אחרת) - אלה יפורשו ברוח החוק הקיים ובהתאם ל"אומד דעתם של הצדדים", כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין.

לצורך הפרשנות של חוזים אלה, החוק אף כולל מבחנים לקביעת משקלם היחסי של לשון החוזה ונסיבות העניין, בהתאם לפסיקת העליון ולהצעה שגיבשו מרצים באקדמיה. מבחנים אלה מתייחסים, בין היתר, לקיומם של פערי כוחות או יחסי אמון מיוחדים בין הצדדים; המידה שבה החוזה מפורט; והניסיון המקצועי של הצדדים ועד כמה זכו לייצוג משפטי במהלך עריכת החוזה.

"תיקון נחוץ" או "מתכון להגברת חוסר ודאות"?

שופט העליון אלכס שטיין, המזוהה עם המחנה השמרני, אמר בכנס שנערך באחרונה באוניברסיטת תל אביב כי "היוזמה נכונה. כשבעלי עסקים יודעים שהם עושים הסכמים בצילו של בית משפט שיכול להתערב להם, הם יימנעו מהתקשרות או יתמחרו סיכונים, תוצאה שאינה הוגנת חברתית-כלכלית".

עו"ד דן פרידמן ממשרד פרידמן יונגר אומר כי "מדובר בתיקון נחוץ ונכון, שיוצר ודאות החיונית לעסקים ומאזן בין חוזה עסקי שבו הלשון מכריעה ובין חוזים אחרים".

מנגד, מומחים בתחום מותחים ביקורת על החוק ומזהירים מפני כאוס בעולם החוזים. עוד בשלב הדיונים על הצעת החוק התריע יועמ"ש ועדת החוקה, עו"ד גור בליי, כי "נותרנו מוטרדים מהנוסח, ואנו חוששים שהוא לא יתרום להגברת הוודאות אלא דווקא יוסיף חוסר ודאות רב".

ד"ר אפי צמח, מרצה לדיני חוזים במכללת נתניה ומחבר הספר "דיני חוזים" יחד עם פרופ' גבריאלה שלו, סבור כי החוק החדש הוא "מתכון מושלם להגברת חוסר ודאות. החוק סבוך וכולל לא מעט צמתים שבהם תידרש הכרעה. החוק צפוי להביא למסקנות פרשניות 'מפוזרות' יותר, לחוסר אחידות ולחילוקי דעות, ולקושי בניבוי התוצאות".

צמח מוסיף כי הטענה שלפיה החוק ביטל את הלכת אפרופים היא "זריית חול". לדבריו, לא רק שחלק מהחוק בכלל מאמץ את ההלכה, אלא שגם החלק המחייב לפרש חוזה לפי לשונו צפוי להיכשל. זאת, מכיוון שהשופטים לעולם יושפעו מהנסיבות האופפות את החוזה, והחוק לא יצליח להגביל את שיקול-דעתם. "הם פשוט יצטרכו לפרוץ עוד מחסום בדרך לשם, ולא תהיה להם בעיה לעשות זאת".

התוצאה, לפי צמח, עלולה להיות נזק לשוק ולצדדים לחוזה. בין היתר, אנשים שאינם בקיאים בחוק יתומרצו על-ידי החוק לשלב בחוזים כללי פרשנות שיפגעו בהם ביום פקודה, ייגרם חוסר ודאות קשה, המחלוקות רק יגברו, וההכרעות יהיו ארוכות ומסורבלות יותר.

עו"ד יפעת צפריר, שותפה במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, צופה כי "סכסוכי פרשנות לא ייעלמו אלא יתמקדו בשאלות שלגביהן יהיו עמימות וחריגים. בסוף ודאות עסקית לא נוצרת בכותרות אלא בטיוטה כתובה היטב".

לדבריה, חברות יצטרכו להוסיף לחוזה סעיף המגדיר מפורשות כיצד לפרשו, מה גובר במקרה של פער בין מסמכים, ומה התוקף של נספחים וחומרים שעדיין לא נחתמו.

התנגשות פוטנציאלית

בינתיים, ניתן למצוא סימנים להתנגשות אפשרית בין החוק החדש לבתי המשפט במספר פסקי דין שניתנו בחודשים האחרונים - אחרי שהחוק החדש כבר אושר בוועדת החוקה. אלה עשויים ללמד כי בתי המשפט נוטים שלא להיצמד ללשון החוזה, אלא לפרשו באופן גמיש, ברוח אפרופים.

כך, בית המשפט המחוזי בתל אביב הכיר בנובמבר האחרון בכריתת חוזה מחייב לרכישת מקרקעין גם ללא חתימה פורמלית. המקרה עסק בהזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות במקרקעין בסך 8.5 מיליון שקל, והצדדים עברו כבר את שלב ההתמחרות. בית המשפט הדגיש כי ניתן להשלים פרטים חסרים באמצעות פרשנות, וכי החוזה לא בהכרח יפקע רק כי אחד הצדדים התחרט.

בספטמבר הכיר בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בהסכם היפרדות שנחתם בין שתי חברות עסקיות, וזאת למרות שטיוטת החוזה ביניהן לא פירטה לגבי תנאי התשלום. גם כאן נקבע כי ניתן להשלים פרטים חסרים באמצעות פרשנות החוק והנוהג המקובל בתחום, במקרה שבו הצדדים ניהלו משא-ומתן מתקדם, החליפו טיוטות ופעלו בהתאם להסכמות.

ובדצמבר פסק בית משפט השלום בירושלים לגבי הסכם שכירות למגורים כי כניסה פיזית לדירה, תשלום מראש של דמי שכירות והפקדת פיקדון מייצרים חוזה מחייב. זאת, גם אם הצדדים עדיין לא חתמו עליו והשאירו פרטים פתוחים - כולל שמותיהם.

בקרוב יתברר אפוא האם החוק החדש יוביל לשינוי, או שבתי המשפט יוסיפו למלא תפקיד מפתח בפרשנות חוזים.

עוד כתבות

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

תופי המלחמה באיראן: דיווח - משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק

דיווח: מדינות המפרץ נערכות לעימות צבאי באיראן ● עוד מדינה אירופית קוראת לאזרחיה לעזוב את איראן ● מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור ● עדכונים שוטפים

ד''ר ירון דניאלי / צילום: גבריאל בהרליה

"הרוכשים איראנים לשעבר, והיה חיבור": האקזיט של חברת המכשור הרפואי מישראל

חברת האבחון הישראלית Metasight נמכרה ב59 מיליון דולר עם אופצייה ל-90 מיליון דולר נוספים ● הרוכשת  גארדנט הלת' שהוקמה ע"י יזמים איראנים, תהפוך את מרכז הפיתוח של מטאסייט ברחובות לאתר שלה בישראל

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע, נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו על פי החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים וקריפטוגרפיה

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון